פעם אחת בשעת אחר הצהריים של יום הפורים בעת סיום הסעודה, רגע בטרם נפל על הארץ נרדם בשכרות, כפי שהיה קורה כל שנה ושנה, העיזו הצעירים שהתאספו בבית הרבי רבי משה שיגלה להם סוף סוף את סוד מעשה בראשית ומעשה מרכבה.
בשיעורי המשנה וההלכה שלו כל פעם שהוא היה מגיע למשהו מן העניינים המעניינים לא היה יכול להתאפק מלרמוז להם שכאן נמצאים סודות, וכשהיו מבקשים ממנו לפרש היה אומר "לא עתה, נמשיך בלימוד".
ובאותו היום כטוב לבם ביין פקעה סבלנותם, אבל גם בשכרות לא העיזו לבקש מן הרבי הגדול ישירות, פנו לבנו אברהם שירמז לאביו שמא כבר יקיים המאמר יצא סוד ויגיד להם, הם מצדם מבטיחים לא לגלות לאף אחד מחר מה היה.
למרבה ההפתעה ענה רבי משה כן בוודאי, וכי לא שמעתם את זה ממני כבר עשרות פעמים? מה אתם מטרידים אותי, אם נשאר פרט שלא הבנתם תשאלו. טוב, אתם מבקשים עוד הפעם, אין בעיה אני תמיד נוהג ללמד בנחת לכל השואל. אספר לכם את הכל מההתחלה בפירוש. הביאו רק לפני את החומש בראשית ואת הספר יחזקאל, שכן מקפיד אני לא לקרוא את המקרא שלא מן הכתב.
הביאו בפניו את הספר, והוא התחיל לקרוא מילה במילה ומתרגם להם בארמית ובערבית. בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וכך עד ויכלו. שוב פתח את ספר יחזקאל ותירגם להם מילה במילה. ומשסיים ענה נו עכשיו הכל ברור, אין לכם עוד במה להטריד אותי.
(ומי שהטה אזנו היטב שמע כי פסוק אחד בפרשת בראשית ופסוק אחד בפרשת יחזקאל כמו בטעות קרא למפרע שלא על הסדר, ומיד כמו תיקן את עצמו. וכבר הבין את הכל(