נ׳ שערי בינה וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד – הקדמת רמב״ן על התורה | זוהר ספירת העומר תשפ״ה (תורגם אוטומטית)

שערי בינה: הסדר של שבע מאל שבע בספירת העומר

הקדמה

מגיד שיעור:

רבותי, ערב שבת אחרי קדושים. אנחנו ממשיכים קצת להמשיך במה שהתחלנו לדבר בשני השיעורים הקודמים, הנושא של הסדר של שבע פעמים שבע של ספירת העומר. יש עדיין הרבה דברים שאנחנו לא מבינים כלל, אבל אני רוצה רק להתחיל להוסיף קצת הסבר, קצת המשך למה שלמדנו. וכמו שאמרנו, לפחות להתחיל להראות מה צריך כאן לחבר, מה הנושא שצריך כאן ללמוד ביחד, לחבר.

פרק א: חמישים שערי בינה – היסוד של הרמב״ן

המדרש וקשרו לספירת העומר

אז בואו נתחיל כך. דיברנו על המדרש “חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד”. זה מקור אחד, דרך חשיבה אחת שאנחנו לומדים כאן.

ולכאורה הפירוש של זה, כמו שאומר הרמב״ן, והמקור שמחבר את זה לספירת העומר, ופירש, הוא הרמב״ן בהקדמתו על התורה. הרמב״ן בהקדמה על התורה אומר שמה שכתוב “חמישים שערי בינה נבראו בעולם”, קודם הוא מסביר כך, מה הפירוש?

מהי בינה?

אומר הרמב״ן בהקדמה על התורה, לשונו היא, סליחה, איך אני, שבעולם יש חמישים שערים. והוא מסביר, “חמישים שערי בינה” פירושו, זה לא רק שערי בינה. מה הפירוש בינה? בינה פירושה להבין את העולם, להבין את המציאות.

כן? אז להבין את המציאות פירושו שהעולם מחולק לחמישים, חמישים שערים.

המשל של שער

הוא אומר, בואו נראה קודם מה הוא אומר פירוש פשוט. חמישים שערים, חמישים… אני יודע למה זה נקרא שער. שער פירושו שער. יכול להיות ששער הוא דרך לחלק דברים. אני לא יודע מאיפה מגיע ה… צריך לחשוב מאיפה מגיע ה, ה, הדימוי, המליצה, המשל של שער.

כן? אנחנו רגילים, כותבים ספר, כותבים שערי… שער פירושו כמו שער. נראה שהרעיון הוא, אפשר לחשוב, צריך לחשוב על זה, למה משהו הוא שער? מה זה שער?

יכול להיות שהמילה היא, כמו שאנחנו לומדים “בחכמה יבנה בית”, חכמה היא ההבנה של איך הדברים הם, פירושו כמו היכל, כמו בית, “חכמות בנתה ביתה”, התורה, העולם אומרים נקרא בית, כן, בית, בית בראשית. זה דבר כמו שנכנסים, כמו קביעות, יש ישיבה, יש מקום, בית מדרש שבו לומדים את הדבר, ויש חמישים דרכים להיכנס לזה.

אפשר לפרש כך, ואולי זה מסביר למה זה שבע מאל שבע.

דוגמאות הרמב״ן

הרמב״ן אומר, נאמר, העצים הם שער אחד, בני האדם הם שער שני, החיות הם שער שלישי, וכן הלאה. ומה הפירוש של שער? צריך להבין.

הרמב״ן, הנה הלשון שהוא מתחיל. העולם הרי יש לו היכלות שונים, היכל יום ראשון, היכל יום שני, האור והחושך נקרא בית אחד, והשמש והלבנה נקרא עוד בית, וכו׳.

פרק ב: התכללות – איך כל דבר מכיל את כל העולם

יסוד ההתכללות

ואפשר גם להסביר ששער פירושו שכל דבר הוא באמת כל העולם. בואו נבין דבר פשוט, זה נקרא בקבלה הענין של התכללות, ובשביל זה יש באמת שבע מאל שבע.

איך מחלקים את העולם

הפירוש הוא כך, אני רוצה להבין את העולם. אתה אומר לי, “ויאמר במאמר אחד”, אני יכול להבין את זה? את זה האלוקים יכול להבין. אבל אדם, “זכור ועשה בדיבור אחד”, את זה רק האלוקים יכול.

חכמה עליונה – ההבנה של הכל בבת אחת

או אדם באופן שיש לו סוג כזה של השגה, או בחכמה בראש שקראו למעלה, כשהוא תופס תובנה, הוא תופס משהו כמו כמעט נבואה, הוא רואה הכל בבת אחת, אבל הוא לא יכול להסביר את זה כי זה לא דבר.

אמונה פשוטה – ביטול הדעת

או למטה, כמו שאמרו “אמונה פשוטה”, שמבטלים דעת.

המשל של תפילין – חכמה שביד

או אפשר אפילו לומר כשאדם עושה, כן, זה מאוד מעניין שתפילין של יד הם בבית אחד, והפירוש של זה, השבוע למדנו תפילין, זוכרים, הפירוש של זה הוא שכשאדם עושה, כן, נאמר שבת, אתה יכול לומר לשבת יש עשרים וחמש כוונות, עשרים וחמש טעמים, עשרים וחמש פירושים, מה פירוש שבת? ארבעים ותשע!

אבל כשאדם מקיים והוא עושה שבת, הוא עושה הכל בבת אחת.

תפיסה בפועל – המעשה עצמו

ואפילו תפיסה ממש בפועל ממש, גם בלב האדם, אני יכול ללמוד הרבה כוונות, הרבה דרכים, למעשה כשאני עושה, איזו שיטה עושים?

כן, לפעמים אני לומד, יש שיטת הרמב״ם על ההבנות בענין מצוות, שיטת הרמב״ן, שיטת הכוזרי, שיטת הבעל שם טוב, שיטת הרמ״ק, שיטת האריז״ל. אוקיי, אחר כך שואלים היום, אוקיי, ולאיזו אתה מכוון? כן, כך שואלים שאלה מצחיקה.

השאלה המעשית: איזו שיטה?

כך גם לומדים שיש ארבעה פירושים שונים על ספירת העומר, ולאיזה צריך לכוון?

דרך אחת: ללכת עם פירוש אחד

אז לפעמים אדם אומר, הכוונה שלי היא מכרעת. אני מבין, יש ספר שאומר כך, יש ספר שאומר אחרת. אבל למעשה, כשאני עושה עבודת ה׳ למעשה, אני צריך ללכת עם מה שליבי נוטה, עם מה שליבי חפץ, אני צריך ללכת עם פירוש אחד, אני לא הולך עם הפירוש האחר. פירושים אחרים אני לומד רק תיאורטית, שזה לפעמים היה היסטורית פעם פירוש כזה, ואני לא לומד את זה.

הדרך האמיתית: שילוב של כולם

זו דרך אחת איך אפשר לומר את זה, אבל זו לא הדרך האמיתית איך זה עובד בדרך כלל, ובדרך כלל מי שלומד יותר מדרך אחת ויש לו יותר מפירוש אחד, יש דרכים איך הוא מקיים את כולם.

או אפשר לומר, איזשהו שילוב של כולם, איזשהו ערבוב של כל הפירושים, והם מסתדרים ביחד כל אחד במקומו. לפעמים אחד יותר מעורב, אחד פחות מעורב.

הרבנים והמלמדים

בשביל זה יש את הרבנים, המלמדים שהם לומדים תמיד באופן מעורב, הוא לא הולך כל כך ברור עם שיטה אחת, והוא אפילו לא יודע אולי את החילוק, הוא אומר אוי ואבוי, אין חילוק, הכל דבר אחד.

יש אנשים שהם יותר לומדים, הם רוצים תמיד לדעת את החילוק של שיטה אחת מהשנייה, אבל חלק גדול מזה קשור לזה, כי אם חיים למעשה, כשמדברים הלכה למעשה, מה שקוראים עבודת ה׳, זה חייב להיות תמיד הכל בבת אחת. זה השילוב של הכל, לפי איך זה מסתדר. אוקיי, זו היד, החכמה שביד, החכמה כנגד הלב.

פרק ג: שלושה סוגי התכללות

ראש – לחלק כדי להבין

אבל כדי להבין צריך לחלק.

עכשיו, כאן בחלוקה, אז, בלב אמרנו, כאן כבר למדנו שני סוגי התכללות.

התכללות ראשונה: מצד הקב״ה

דיברנו כאן על ההתכללות שהיא מצד הקב״ה, מצד ההסתכלות העליונה הכל אחד, אפשר לקרוא לזה הבינה, מצד החכמה, בואו נקרא לזה עכשיו, כן, בעולם העליון, מצד ההסתכלות של הרבש״ע הכל אחד.

התכללות שנייה: מצד הפעולה של האדם

וגם מצד הפעולה של האדם, אדם יכול רק לעשות דבר אחד, הוא לא יכול לקיים ספירת העומר בדקה אחת לפי הפירוש של הרמב״ן ובדקה אחרת לפי הפירוש של אבן עזרא. הוא צריך ללכת עם משהו שהוא מקבל, אפילו למעשה, אפילו מי שלא יודע בבירור, הוא לא יכול לומר לך שום מהלך איך הוא משלב את כל השיטות, מעשית איכשהו משלבים את כל השיטות ממה שהוא עושה ופועל ממש.

התכללות שלישית: שערי בינה

עכשיו נלמד בעזרת ה׳ בקצרה סוג שלישי של התכללות, סוג שלישי של דרך איך כל הדברים מתחברים, כי זו ההתכללות של שבעה פעמים שבעה עצמם.

אני חושב שבגלל זה זה נקרא, אני חושב עכשיו, לא הייתי מדייק ומעיין וחיפשתי, אבל יכול להיות שבגלל זה זה נקרא שערי בינה.

פרק ד: שערי בינה – כל שער הוא כל העולם

מה פירוש שערי בינה?

מה פירוש שערי בינה? הפירוש הוא כך, אם אתה רוצה להבין את העולם, נאמר, אנחנו אומרים הדבר הראשון שכתוב בבראשית הוא אור וחושך.

המשל של אור וחושך

אור וחושך הוא חלק מהעולם, כן? יש הרבה מאוד דברים אחרים מלבד אור וחושך בעולם. יש גם בעלי חיים ובני אדם, יש גם זכר ונקבה ברא אותם.

זכר ונקבה הוא בעולם, כן? הרבה מאוד מקובלים, הכל מסתובב סביב המסגרת של זכר ונקבה, ומסבירים איך לכל דבר יש זכר ונקבה. יש עוד אלפי דברים שאפשר לעשות כך.

להבין שער אחד = להבין את כל העולם

אבל מבינים שבאמת, כשאני מבין את הנושא של אור וחושך, אני מבין דרך זה את כל העולם.

אני לא יכול להבין את המושג של אור וחושך, אני אומר, קהלת כשזה מחולק בזמן זה עושה קהלת. אני אומר, ביום הראשון של בראשית עדיין לא היה כלום מלבד אור וחושך, אז אז כל העולם היה רק אור וחושך. אני יכול לדבר על אור וחושך כדבר בפני עצמו.

וזה נופל כדי שאנשים יוכלו להשיג מעשה בראשית, אומרים אור וחושך בפני עצמו. אבל אתה שומע, אני אומר את זה בפירוש, אני צריך לעשות מכל העולם אור וחושך, כי אני יכול לומר אפילו עכשיו, במציאות הרי אור וחושך לא, אולי היה ביום הראשון כך, אני אפילו לא יודע, אולי זה רק כתוב כדי שנוכל להבין, כמו שרש״י אומר, באמת הכל נברא בבת אחת.

אור וחושך הוא בכל דבר

גם במציאות כל דבר בעולם יש בו איפשהו אור וחושך, אור וחושך משפיע על כל דבר. כשאתה מבין נכון אור וחושך, תבין איך זה עושה את היום והלילה, איך זה עושה את הכוכבים והלבנה, איך זה עושה הכל, בעיקרון.

בסך הכל, כשאני לומד אור וחושך, אני לומד את כל העולם מההיבטים של אור וחושך.

המשל של זכר ונקבה

אותו דבר, אני לומד זכר ונקבה, זכר ונקבה יש זכר ונקבה של האדם, זכר ונקבה של הבהמות, זכר ונקבה השמים הוא זכר והארץ היא נקבה, וכן הלאה.

זכר ונקבה בכל העולם

ואפילו כשאומרים מעשית, לא רק אפשר לומר שכל דבר הוא בדרך משל זכר ונקבה, באמת, כדי שכוח הזיכרון של אדם יעבוד, צריך להיות עולם שלם. ולהבין כל דבר, ולהבין את כל העולם.

מה שאתה רוצה לחלק הוא רק חמישים שערי בינה, חמישים דרכים איך להגיע.

חמישים שערי בינה: התכללות המדות והשערים להבין את העולם

התכללות המדות – הפירוש האמיתי

בסך הכל, כשאני לומד אור וחושך, אני לומד את כל העולם מההיבטים של אור וחושך. ואותו דבר: אני לומד זכר ונקבה – זכר ונקבה יש זכר ונקבה של האדם, זכר ונקבה של הבהמות, זכר ונקבה השמים הוא זכר והארץ היא נקבה, וכן הלאה. ואפילו כשזה אומר מעשית, לא רק אפשר לומר שכל דבר כדרך משל הוא זכר ונקבה.

באמת, כדי שזכר ונקבה של אדם יעבוד, צריך להיות עולם שלם ולהבין כל דבר – להבין את כל העולם. מה שאנחנו רואים בהתחלה הוא רק חמישים שערי בינה – חמישים דרכים איך להגיע לשמוע, להבין את העולם. דרך השער מגיעים לכל הדבר.

בשביל זה, זה הפירוש הפשוט של מה שאנחנו קוראים התכללות המדות – יש חסד שבגבורה וגבורה שבחסד. הפירוש הוא: באמת במציאות יש רק דבר גדול אחד. מצד האלוקים אין רק חסד, אין גבורה – יש אחדות גדולה אחת. אלא מה, כדי שנבין, אנחנו אומרים: “אה, סוג כזה של דבר נקרא חסד.”

אבל צריך לחשוב ולראות את זה, שכדי להבין את החסד, אתה צריך להבין גם – כמו שאתה אומר עכשיו קודם – אתה צריך להבין גם את הגבורה, אתה צריך להבין גם את התפארת. במילים אחרות, החסד מראה לך איך לראות את כל העולם מהמבט שלו.

כל חכמה היא מבט על כל העולם

כל אחד שהוא חכם במדע מסוים או במהלך מסוים של הבנת העולם, הוא מבין הכל דרך זה. יכול להיות שלא על הכל זו הדרך הטובה ביותר להבין – בשביל זה צריך להיות דרך אחרת לגמרי, השער הבא של הבינה.

מה שמסביר דברים חיים הוא אחד משבעת שערי הבינה. ודברים חיים צריכים לאכול – דברים מתים, אוכל דומם, וכן הלאה – ודרך זה זה חי. אז זה לא פשט שאפשר – אין באמת מדע רק של דברים חיים, אין באמת מדע של שום דבר באופן נפרד.

יש מדע של כל דבר – מדע חיצוני, שער חיצוני, חכמה חיצונית – שלומד את כל העולם מהשער של הדבר. וממילא, בכל דבר אתה יכול למצוא את הדבר השני והדבר השלישי.

אני צריך למצוא משל טוב יותר, ברור יותר להסביר את זה – אין לי ברגע זה בראש משל ברור יותר – אבל זה הפירוש. ובגלל זה זה שערי בינה – זה הפירוש של חמישים שערי בינה.

הסוג השלישי של השכלה: כל השערים בכל שער

אז כאן אמרנו: כאן יש סוג שלישי של השכלה. כי בכל שער יש את כל השערים באמת, אלא שאני לומד את זה עם הזמן המבט.

אחד אומר למשל: בזמן אפשר לחלק הכל, במקום אפשר לחלק הכל, בנפש אפשר לחלק הכל – כל מיני דרכים איך אפשר ללמוד. ובאמת אין זמן בלי מקום, אין זמן בלי אנשים – אין את כל הדברים האלה חיצוניים במציאות. אבל בהבנות שלנו יש את כל הדברים האלה חיצוניים, וכל אחת מסוגי ההבנות שלנו, סוגי החכמות שלנו, סוגי המדעים שאנחנו לומדים, היא שער להבין את העולם.

זה הפירוש של שערי בינה.

שאלת המהר״ל: למה שערים נפרדים?

ובגלל זה מסמנים את זה גם. המהר״ל שואל: למה זה בכלל שער אחר? הוא שואל – אני חושב שכך צריך לעיין במהר״ל – הוא שואל: שרץ הוא שער אחד ודגים הוא שער שני, מה ההבדל? שרצים ודגים זה אותו דבר.

לא, כי צריך להיות סוג אחר של הבנה. צריך בשביל זה סוגים אחרים של מושגים, סוגים אחרים של כלים, כדי להבין איך שרצים עובדים. ודווקא מהמבט של שרצים אתה יכול להבין: שרצים צריכים שיהיה חול, שרצים צריכים שיהיו חיות שאוכלות אותם, שהם אוכלים. לשרצים יש מבט על כל העולם, לשרצים יש סוג של דרך להבין את כל העולם.

אבל מה שעושה את זה לשער חיצוני הוא שזו חכמת השרצים, וזה לא אותו דבר כמו חכמת הדגים, וכן הלאה.

זה הפירוש: “חמישים שערי בינה נבראו בעולם.”

“נמסרו למשה חוץ מאחד” – שיטת הרמב״ן

עכשיו, על זה כתוב: חמישים שערי בינה נבראו בעולם, אומרים לנו שני דברים. קודם כל: “וכולם נמסרו למשה חוץ מאחד.” כך כתוב בגמרא, כמו שכתוב: “ותחסרהו מעט מאלקים” – כולם נמסרו למשה חוץ מאחד.

הרמב״ן מפרש כך: מה פירוש “נמסרו למשה”? משה רבינו היה החכם הגדול והוא ידע הכל. הרמב״ן מבין שזה אומר – כך הוא אומר – ש״כולם נמסרו למשה” פירושו שיש לזה קשר לחכמה של משה רבינו, למדרגת התורה. משה רבינו, חומש תורה, “תורה צוה לנו משה” – “נמסרו למשה.”

אומר, טוען הרמב״ן: ממילא חייב להיות שבתורה רמוזים כל שערי הבינה. זה אחד ממקורותיו שהוא אומר שם בהקדמה שכל החכמות חייבות לעמוד בתורה.

ראיית הרמב״ן: כל החכמות בתורה

מה שהוא מתכוון לומר הוא: אחת מראיותיו, אחת ממילותיו, מקורות שהוא מביא כדי להוכיח את זה היא המאמר של חמישים שערי בינה “נמסרו למשה.” ו״נמסרו למשה” הוא לומד פירושו לא סתם משה האדם ידע את זה – זה מעניין לומר שמשה האדם ידע את כל החכמות – אלא כולם טמונים בתורה.

הלכה, מדע, וחמישים שערי בינה: כיצד תורה ומציאות הם שלם אחד

חכמת שלמה המלך: התנהגות בני אדם כחלק מהטבע

ואז הרמב״ם מסביר בהקדמתו, כאשר מדובר על שלמה המלך, החכם מכל אדם, “וידבר על העצים ועל האבנים“. מי שמסתכל בספרי שלמה המלך, במשלי ובקהלת, רואה שהוא מדבר מעט אמנם על הטבע, אבל הוא מדבר הרבה יותר על מידות, על מוסר, על כיצד אדם צריך להתנהג.

והרמב״ם מסביר שם באופן עמוק. אבל הדבר הפשוט הוא, נאמר, קודם כל באופן הכי פשוט, כיצד בני אדם, התנהגות בני אדם היא החלק החשוב ביותר מהטבע, להבנת העולם. הרי בששת ימי בראשית באה גם המצווה של כיצד צריך להתנהג בשבת. להבין כיצד בני אדם מתנהגים וכיצד הם צריכים להתנהג, זה בוודאי אחד מחמישים שערי הבינה שנבראו בעולם. זה לא דבר חיצוני.

נגד ההפרדה של דייויד הום: “יש” ו״צריך” קשורים

הלוואי, אלה שאומרים שהלכה אין לה קשר למדע, זה הולך עם שיטה ביקורתית של דייויד הום, שאומר שמה שצריך לעשות ומה שיש הם שני עולמות שונים. זה לא נכון, ואנחנו לא הולכים חס ושלום עם השיטה הזו. כי בוודאי מה שצריך להיות יוצא ממה שהדברים הם.

מי שמבין את הטבע, מי שמבין את העולם, כמו שאנו אומרים, “הסתכל באורייתא וברא עלמא” – העולם והתורה הם רק שני צדדים של מטבע אחד. להבין מה הדברים הם, זה אומר לנו מה הם צריכים להיות.

הלכה מכילה סודות המציאות

ועל זה, זה העומק מדוע אנו אומרים שבהלכה טמונים סודות התורה. מה זה סודות? סודות המציאות. אם אתה מסתכל בהלכות טומאת לידה, אתה רואה שזה מחובר, זה בנוי על איך הלידה היא באמת. זה לא מופרד. אם זה מופרד, זה פירוד גדול, וצריך לתקן את הפירוד. זה כמו גלות התורה, גלות השכינה, שצריך לתקן.

הלכה ומדע: שני שערים לאותה מציאות

אבל בכל זאת, כן, בוודאי שזה מחובר. בוודאי שמי שמבין יותר טוב את הרפואה של נידה, הוא מבין יותר טוב הלכות נידה. ואם לא, אם הוא חלוק עם רבנים אחרים שאומרים פשט אחר בהלכות נידה, יש סתירה, יש קושיא. אבל זה לא אומר שעצם הדבר איך זה עובד חייב לעבוד כך. אחד לומד כך, ואחד לומד כך. ספק, כך אני מחזיק בוודאי.

אלא מה? מה שאנחנו רואים כן הוא, זה עדיין לא אומר שחכמת הרפואה של איך תינוקות נולדים היא אותו דבר כמו חכמת ההלכה של יורה דעה חלק ב׳. זה שניים… אלא מה זה? מזה נקרא שני שערים. שער אחד הוא הלכה. שער אחד הוא איך מתנהגים עם טומאת לידה, עם טומאת נידה, עם כל ההלכות שמסתובבות סביב זה. ושני, ומהבחינה הזו, כמו שאתה מבין עכשיו מה שאמרתי קודם, חיפשתי משל, עכשיו אתה מבין למעשה משל אחד, משל פשוט שאנחנו מכירים.

הלכה כשער לכל העולם

חכמת ההלכה היא שער להבנת כל העולם. מי שרוצה להבין את כל ההלכות, הרי יש הלכות על הכל. אפילו על מה שטסים בחלל יש הלכות, כן? כותבים שו״ת למי שטס בחלל, איך שומרים הלכה. על כל דבר יש הלכה.

ואם אתה רוצה להבין, אחד אכן השער איך אתה נכנס לכל העולם הוא דווקא התורה, דווקא ההלכה, דווקא תורת משה, שפשט פשוט הוא עיקר תורה הוא הלכה למשה מסיני נקרא, כן? הלכה. הדבר של משה הוא הלכה. הוא נתן מצוות, הלכות, מצוות. מזה אתה יכול להיכנס לכל התורה כולה. זה גם היסוד. “אמר הקדוש ברוך הוא, לא היו לי ד׳ אמות של הלכה“, הרמב״ם שואל קושיא.

“ד׳ אמות של הלכה” – הלכה כשער לכל המציאות

זאת אומרת, ושונא למי שלמד קצת הלכות נידה, והוא רוצה לראות שאין סודות התורה, אין קבלה, אין מעשה בראשית ומעשה מרכבה, הכל הוא הלכה. לפי מה שאנחנו לומדים אפשר להבין, הרמב״ם לומד שם אחרת, אבל לפי מה שאנחנו לומדים אפשר לפרש שד׳ אמות של הלכה פירושו בסך הכל, הלכה היא גם שער לכל העולם.

מה שאנחנו מחפשים זה להבין את המציאות, להיות חלק מהמציאות, עולמו של הקב״ה, זה מה שאנחנו מחפשים. יש הרבה שערים, כל אחד צריך להיות לו השער שלו.

“אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ” – הדיוק

ואפשר לראות, בשער יש הרבה סתירות שאמרנו קודם, שכל אחד צריך ללכת לפי נטיית הלב שלו, לבו חפץ. אני שואל קושיא, מה זה אומר? אחד צריך ללמוד תורה אלא במקום שלבו חפץ? אני לא מבין, כל יהודי מחויב ללמוד את כל התורה. פתאום אתה אומר, אתה אוהב מסכת עוקצין, אז מה? זה הלכה, זה עומד בתורה, אתה צריך ללמוד מסכת עוקצין. מה זה לבו חפץ?

זה מדהים, לא כתוב “אין אדם לומד תורה אלא מה שלבו חפץ” או “אלא החלק שלבו חפץ”. כתוב “אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ”.

השאלה היא רק מאיזה שער

זאת אומרת, השאלה היא רק מאיזה שער אתה נכנס. וכל אחד יכול לראות, אם אחד מתעניין באיזו דרך להיכנס לחכמה, דרך להיכנס לתורה, יש מי שהוא לומד הלכה כי הוא אוהב קבלה, הוא רוצה להבין סודות התורה, הוא מסתכל בזוהר, הוא רואה שהזוהר הוא הכל בנוי על הלכה. הוא תמיד בנוי על פסוקים. הוא מסתכל בפסוקים, וכדי דווקא להבין את הכוונות.

ולהיפך, כשאחד ילמד פשוטו של מקרא והוא רואה בזוהר, הוא מסביר מהזוהר אפשר לראות ברור את פשוטו של מקרא. וכל אחד שלומד בתורה ומה שיש בחלקו מהמדע של העולם שאנחנו רגילים אליו, יכול לראות שזה תמיד מכל דרך, מכל מקום שרק מתחיל מה שאדם מתחיל להתעניין, הוא מגיע להכל, אם הוא הולך לפי התורה, אם הוא לא עצלן.

המשל של ספירת העומר

אם הוא עצלן והוא שכח יום אחד ספירה כביכול בדרך משל, והוא מתחיל, הוא אומר, “אה, כבר שכחתי יום אחד, אני כבר יכול לומר תורה על הפרשה, אני כבר פילוסוף”, אז הוא לא מגיע. אבל אם הוא לא עצלן והוא עובר עד הסוף, כן, זה הפירוש, הוא עובר עד השער החמישים, הוא סופר את כל ימי הספירה, זאת אומרת הוא מתחיל, כל אחד מתחיל ממקום אחד, כל אחד מתחיל מאיזה חסד שבגבורה אחר, דרך זה הוא מגיע להכל.

חמישים שערי בינה כוללים את כל חכמות העולם

כמו שאני אומר כאן, כשהרמב״ן אומר “חמישים שערי בינה נמסרו למשה“, הפירוש הוא שבחכמת ההלכה כלולות כל חכמות העולם. כי אם אתה רוצה לדעת הלכות נידה, אתה צריך להבין מה הוא הטבע של הנידה.

ואותו דבר להיפך, חמישים שערי בינה נמסרו למדע של איך היא עושה תינוק, כי מזה הוא הגיע להלכה.

“וידבר על עצי הבנים” – לדעת למה כל דבר טוב

כמו שהרמב״ם אמר שם ש”וידבר על עצי הבנים“, הפירוש, לדעת כל דבר באמת זה לדעת למה כל דבר טוב. לא רק מה זה, אלא למה זה טוב, מה הוא הטוב שבו. והטוב שבו זה דווקא התורה, “אין טוב אלא תורה“. התורה היא זו שאומרת את הטוב של כל דבר.

אז באמת, סוף המדע הוא גם לדעת איך מתנהגים, מה עושים, יש מה שמתנהגים לגבי בני אדם, יש מה לגבי כל העולם, וכו׳ וכו׳. זה הפירוש של “חמישים שערי בינה נמסרו למשה”.

“חוץ מאחד” – השער החמישים

עכשיו, אני מקווה שהבאתי קצת והסברתי לפי איך שאני מבין את המאמר, ואנחנו צריכים ללכת קצת הלאה. קודם כל, כתוב “חוץ מאחד“. “חוץ מאחד”. מה זה אומר “חוץ מאחד”?

אומר הרמב״ן, אני מפרש כך: “חוץ מאחד” – הוא בידיעה, השאר בידיעת הבורא יתברך שלא נמסר לנברא. חוץ מהשם, למרות שהפירוש הוא לא נברא.

לא שער הנברא

הוא אומר הרמב״ן, אם אתה מכניס כתוב דווקא נברא בעולם, נאמר שנברא בעולם פירושו ה-49 האחרים, השער ה-50 הראשון הוא לא שער נברא. אתה תופס מה אני אומר כאן? לא שער, מה זה אומר לא שער נברא?

ידיעה היא רק דבר שמדבר על הדבר שיודעים. אם אתה יודע עצים, אתה יודע את השער שנברא, השער הוא החכמה שמדברת על עצים. אם אתה יודע היפופוטמוס, אתה יודע את השער היפופוטמוס בעולם. אם אתה יודע את ה׳, איזה שער אתה יודע? לא שער הנברא, אתה יודע את ה׳ עצמו.

“לא יראני האדם וחי”

אבל את זה משה רבינו לא קיבל, איך אנחנו יודעים? הרי יש פסוק, הקב״ה אמר לו “**לא יראני האדם וחי**” [אף אדם לא יכול לראות אותי ולחיות], כל השיחה בפרשת כי תשא. גם משה רבינו לא ידע את הקב״ה כמו שהוא. מה כן ידע את הקב״ה? **מתוך הבריאה** [דרך הבריאה]. כך הוא אומר, כך זה פשוט פשט, כך אומר כל אחד, כן, הרמב״ן אומר כך.

השאלה: בתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה?

במילים אחרות, כאן אנחנו הולכים לתרגם עוד תרגום שלמדנו שהשער ה-50 הוא רק שוב 49 שערים. זה לא יכול להיות, בואו נבין, זה לא יכול להיות שיאמרו “הכל נמסרו למשה”.

במילים אחרות, מישהו אמר כך, “נמסרו למשה” כתוב בתורה, זה אומר שזה יוצא באמת, בתורה כתוב הכל על כל העולם חוץ מדבר אחד שלא כתוב בתורה, על הקב״ה. זה פלא.

זה ממש ליצנות

כל התורה הרי באה להודיע לבני האדם שיש אלוקים, “שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד” [שמע, ישראל, ה׳ הוא אלוקינו, ה׳ אחד], “אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלקים אין עוד מלבדו” [אתה הראית לדעת כי ה׳ הוא האלוקים, אין עוד מלבדו]. מה זה אומר שבתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה? זה ממש ליצנות. התורה מדברת רק על הקב״ה.

להיפך, מישהו יאמר בספרי מדע כתוב הכל חוץ מהקב״ה, התורה כתוב הקב״ה חוץ מהכל, זה היה עושה יותר הגיון. מה הפירוש שבתורה כתוב הכל חוץ מהקב״ה?

התורה מדברת על נבראים

אבל מאידך גיסא זה אמת בוודאי. למה? כי מה שהתורה מדברת זה רק על נבראים, התורה מדברת איך צריך להתנהג, איך הנבראים צריכים להתנהג, זה הפירוש של התורה. איך הקב״ה צריך להתנהג, זה להקב״ה, זה לא לבני אדם לדעת, “לא יראני האדם וחי”, אף אדם לא יכול לדעת את הקב״ה, אף אדם לא יכול לראות את הקב״ה, אף אדם לא יכול להבין את הקב״ה.

אבל זו תורה אלוקית

אבל מה זה מאידך גיסא? למה זה נקרא תורה? למה זו תורה מן השמים? זו תורה אלוקית. ומה זה תורה אלוקית? זו תורה אלוקית בכך שכל 49 השערים שכתובים בתורה כולם באו כולם באו לומר “בראשית ברא אלקים ויכלו השמים והארץ” [בראשית ברא אלוקים… ויכולו השמים והארץ], לומר עדות על מעשה בראשית.

השער החמישים הוא שוב מ״ט שערים

אז זה הפירוש שבשער החמישים, בוודאי השער החמישים קיים. אף אחד לא יאמר חס ושלום שלא יודעים את הקב״ה. בוודאי יודעים את הקב״ה. אבל השער החמישים הוא עוד ארבעים ותשעה שערים. זה שוב, יודעים את הקב״ה, כי מסתכלים.

אפשר לומר מסתכלים מהשער החמישים על כל שאר הארבעים ותשעה שערים, ומזה מבינים את כל העולם.

שני דרכים: סיגריות להקב״ה, או הקב״ה לסיגריות

ואפשר גם לומר דרך אגב, יש גם דרך, כן, כמו שאמרנו, יש אנשים שהוא סקרן לגבי סיגריות, ולכבוד זה הוא צריך ללמוד כל מיני חכמות כי הכל מחובר.

כך יש שני, יש יהודי שהוא רק סקרן לגבי השער החמישים, הוא סקרן לגבי להבין את הקב״ה. אומרים לו, אתה רוצה להבין את הקב״ה? אי אפשר להבין את הקב״ה ישירות, צריך להבין דרך כל העולם. הנני מוכן ומזומן, ללמד אותך את כל העולם כדי להבין את הקב״ה. זו בוודאי הדרך הקדושה ביותר. זה הפירוש תורה, תורה אמיתית.

למה מתן תורה היה ביום החמישים

למה התורה, מתן תורה, היה ביום החמישים? כי זה היה החמישים, זה ה״לא נמסרו למשה”. לא נמסרו למשה זה הפירוש, זה באמת רק, הדבר היחיד שמשה רבינו התעניין בו היה בדבר ש״לא נמסרו למשה”, בשער החמישים, ב״את מה אלקים” [מה אלוקים].

דרך זה שהוא רצה לדעת את הקב״ה

אלא מאי, דרך זה שהוא רצה לדעת את הקב״ה, מזה הוא קיבל את כל התורה. ובוודאי, מאחר שאף פעם לא מבינים את הקב״ה, לכן כל הזמן מוסיפים חידושי תורה, כל הזמן מוסיפים לחקור בעולם, כל הזמן מוסיפים לחקור בחכמה, כי זו מוטיבציה אחרת.

יש מישהו שהמוטיבציה שלו היא שרצונו לדעת אני יודע מה, איך הסיגריות שלו עובדות. יש שני שרצונו לדעת את הקב״ה. שניהם יודעים את אותו הדבר, מהסיגריות מגיעים להקב״ה. אבל הוא בא מהקב״ה לסיגריות.

ללמוד מהשער החמישים את כל שאר מ״ט השערים

זה הפירוש, הוא למד מהשער החמישים את כל שאר הארבעים ותשעה שערים, וחוזר חלילה, אפשר ללמוד עמוק יותר ועמוק יותר, זה הדבר שלמדנו בפעם האחרת הפשט של דברי הבעל שם טוב.

“חוץ מאחד” = “אחד אלקינו”

וזה הפירוש “כולן נמסרו למשה חוץ מאחד“. חוץ מאחד, זה האחד, ה”אחד אלקינו שבשמים ובארץ” [אחד אלוקינו שבשמים ובארץ].

הרמז של הרמב״ן בתורה: ספירת העומר ויובל

אומר רבינו יונה, עכשיו הוא מוציא, המספר של ארבעים ותשעה יוצא חמישים שערי בינה. מספר זה רמז בתורה בספירת העומר ובספירת היובל [המספר הזה נרמז בתורה בספירת העומר ובספירת היובל], כאשר יאגוד בו ישראל בגשם רצון השם [כאשר ישראל יתאחד בו בקיום רצון ה׳].

אומר הרמב״ן, המספר, בחז״ל כתוב חמישים, לא כתוב שכתוב כן, כתוב מ״ט שערי בינה, חמישים שערי בינה זה מ״ט שערי בינה, שזה שבע פעמים שבע, והחמישים לא נמסר למשה.

אומר הרמב״ן, איך זה כתוב בתורה? איך זה נרמז בתורה? שאלנו כבר בשבוע שעבר, מה הרמב״ן כתוב בתורה?

השאלה של הקשר בין חמישים שערי בינה לסוד ימות העולם

הקדמה: שאלה ברורה בלי תשובה

ואני אעשה עכשיו יותר ברור שיש כאן שאלה, ואעשה יותר ברור את השאלה. אני לא יודע תשובה על השאלה, אנחנו חושבים על התשובות הלאה, אבל אעשה יותר ברור את השאלה.

איך נרמז בתורה המושג של חמישים שערי בינה?

השאלה

בתורה, איך נרמז המושג של חמישים שערי בינה שכולם נמסרו למשה חוץ מאחד? איך נרמז המושג? כך לא כתוב שום קשר בבראשית. בסדר.

הרמז: שני פעמים שסופרים 7 פעמים 7

אבל בתורה כתוב בספירה, פעמיים ספרו 7 פעמים 7. כן, 7 פעמים סופרים הרבה פעמים בתורה, אבל 7 פעמים 7 סופרים רק פעמיים בתורה:

1. פעם אחת ספירת העומר – 7 שבועות

2. השנייה היא ספירת היובל – 7 שמיטות

זה פעמיים שסופרים 7 פעמים 7, ותמיד ה-50 הוא קודש:

– היום ה-50 של ספירת העומר הוא קודש

– השנה ה-50 של יובל היא קודש, “שנת היובל” שהיא קודש

זה הפירוש, וכאן הוא מצא את הרמז של המספר, המספר הכולל ש-7 פעמים 7 מוצאים רק בשני המקומות האלה.

השאלה נעשית עמוקה יותר

עכשיו יש שאלה חשובה ששאלנו כבר בשבוע שעבר: איזה קשר יש לזה באמת? עכשיו אפשר להבין את הקושיא יותר עמוק.

סוד הרמב״ן של ספירת העומר: סוד ימות העולם

מתי הרמב״ן אומר את הסוד

ראינו מה הרמב״ן הולך לומר, הסוד שהוא הולך לומר שם, הוא בעזרת השם כשמגיעים לפרשת אמור, בהר, בחוקותי, מסביר הרמב״ן את סוד ספירת העומר.

הסוד: ימות העולם וה-7,000 שנה

סוד ספירת העומר, הוא אומר, הוא שבעולם יש ימות העולם, סוד ימות העולם. הקשר לבראשית הוא רמז על 7,000 שנה. השנה השביעית היא שבת, “יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים”.

המדרש: שבע שמיטות והיובל

באמת, כך כתוב במדרש, שיש שבע שמיטות, באמת יש יובל. העולם עומד 50,000 שנה לפחות, אולי על זה אחרי עץ הדעת עוד חמישים שערי בינה מההוא.

הרמז של ששת אלפי שנה

ולכן ששת אלפי שנה הוא רמז כל יום שהיה אותו אלף שנה מהבריאה, מההיסטוריה, ולבסוף מגיעים לשער החמישים, מגיעים לשבת, כי זה שבעת אלפים שנה, יומו של הקב״ה אלף שנה, מגיעים לסוד היובל, אחרי שבעה מעגלים של זה מגיעים לסוד היובל.

השאלה הגדולה: מה הקשר בין שני המהלכים?

ניסוח השאלה

צריך להבין, ואני אשאר בשאלה שוב, צריך להבין: מה זה קשור למה שלמדנו עכשיו כל כך יפה שזה חמישים שערי בינה, שזו הדרך איך כל העולם כלול בזה?

מה זה קשור בכלל לסדר ההיסטוריה, שזה לכאורה סוד ימות העולם?

הבעיה: שני מהלכים שונים

סוד ימות העולם הוא לכאורה הרבה כולל את הסדר שהרמב״ן אומר שהתורה רומזת על עתידות, מה שיהיה בכל שנה, כל אלף שנה, וכו׳.

את זה צריך להבין מאוד טוב.

מסקנה: השאלה נשארת פתוחה

יש בוודאי תשובה, כל אחד יכול לחשוב באופנים פשוטים ובאופנים עמוקים יותר, אבל כאן אנחנו נשארים להיום.