נבואות נחמה אינם נבואות על הגאולה אלא על נחמת הלב, בין קודם הגאולה ובין לאחריה.
עיקר התשובה בינה ליבא ולכן היא מוחלת עון כיון שהיא עמוקה מהם.
תשובת ברוריה למין שאין אנו רוצים ילדים כמותו, זה שהיא עקרה היא לפי שהיא מעולם נעלם ומחכה לילדים מאותו עולם.
אין כל הימים ימי תשובה כי התשובה ענין נעלה וגבוה ואי אפשר שתהיה בכל הימים.
תלמיד חכם שמא עשה תשובה מנקודת המבט התחתון אבל בגלל שכולו בעולם הבינה וודאי עשה תשובה.
קטגוריה: Weekly Shiur
132. שופטים: כי לא בחפזון תצאו
כל מה שאנחנו זקוקים אליו הוא נחמה: אנכי אנכי. כלל פרשת שופטים: דיני המשפט עצמם. וכללם הוי מתונים בדין מתינות בדין על עצמך שמגלה עומק נוסף לשטחיות. מתינות בזמן ומתינות מהותית שמשאיר מקום למציאות ה' בין האדם לבין מעשיו. מתינות ומקום לפני המעשה ומתינות ומקום לאחר המעשה – הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל.
131. ראה: בלי גבול בגבול
ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו.
ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו ולכן בכל מקום שיסתכל נשאר דבוק בו.
הגבלת מקום העבודה בפרשת ראה והקושי בזה שהרי השם בכל מקום ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגו'.
העולם הוא גבול ועבודת ה' מוציאה מהגבול, בשני רמות.
האחד שה' אינו בגדר גבול כלל ואין זה משנה כלל. וזה ייחודא עילאה.
השני שהוא נמצא בתוך כל הגבולים דווקא. ולכן לא צריך לצאת מהגבול כלל כדי למצוא אותו וזה יחודא עילאה שהוא יותר עמוק כי אינו מכיר בהבחנה בין גבול לבלי גבול.
מצוות הגבול והרחבת הגבול שגם בתוך הגבול הוא נמצא.
ענין התשובה שהוא נחמה לחוטאים ולא לומר שאין החטא משנה כלל בלבד.
ענין אהבת ישראל לגוף ולא לנשמה בלבד.
130. עקב: גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך
דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים –
פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ.
פרשת עקב מייסרת את יושבי הארץ שלא ישכחו את ה' מתוך עושרם, ולפיכך מדברת דווקא כמו איומי המרגלים.
ותאמר ציון עזבני ה' מול נחמו הוא כמו השלב השני הזה שבו צריך להיזכר
זיכרון הוא כניסה למסתרים ולכן אין מעשה עגל שבגילוי 'אלה' נזכר אלא אנכי שהוא מדרגה פנימית
התשובה הוא לשכוח את החטא לא להיזכר בה.
129. ואתחנן נחמו: דברו על לב
איכה ישבה בדד מכניסה אותנו אל פנימיות עומק הלב הנקרא מסתרים, שאין חבריה מבינים אותה, וריווח הכניסה אל אותו מקום הוא הנחמה, ככתוב שמחנו כימות עניתנו, שיהא עומק השמחה כמו עומק הכאב, והוספת כפליים על הפסד הגניבה ועל הגניבה עצמה שהוא הכניסה אל המסתרים, ושם כמוס עמדי חתום באוצרותי לליבי גליתי לאברי לא גיליתי סודות המנחמים ומוסיפים בתורה שתחייה את המתים.