המצוות או האבנים הם אבני בית המקדש – מקורות

שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. רומז למה שאמר קהלת (ט, יד) עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול ובנה עליה מצודים וחרמים ומצא בה איש מסכן וחכם ומלט את העיר בחכמתו, עיר, רומז על ירושלים, שהיא קטנה בחורבנה, ואנו מצפים שיגדל אורה ויבנה במהרה בימינו. ובכל יום ויום היא עולה למעלה, כדאיתא בגמרא (ב״ב עה.) באחד שראה למלאכי השרת שהיו פוסלין אבנים לבנין ירושלים. וזה שאנו מברכין בכל יום בונה ירושלים בלשון הוה. ולזה צריכין ישראל לעשות סיוע לזה, ולשים כל מגמותם בתורה ועבודה ותפלה ומעשה המצות. והיינו כאשר האדם עושה המצות לקיים גזירת המלך ומשעבד עצמו בכל חושיו וכחותיו לעבודתו ית״ש כמו בציצית ותפילין שמקבל עליו עול מלכות שמים, וצריך לשעבד כל איבריו וחושיו ותנועותיו לעבודתו ית״ש, ועושה עמו מרכבה לשכינה, כי הארבעה ציצית הם ד׳ רגלי הכסא. והתפילין, הם דוגמת אדם היושב על הכסא, ומכוון בזה להכניע כח היצה״ר והסטרא אחרא והתאוות הגשמיות שכולם יהיו משועבדים לו יתברך, ומכוין למכבש עבד תחות רביה ושפחה תחת גבירתה. נמצא מבואר כל דאמליך קוב״ה על איברין דיליה כאילו אמליך ליה על כל העולם כולו. וככה יעשה תדיר עד שהבורא ית״ש יכניע באמת כח הקליפה והס״א והיה ה׳ למלך על כל הארץ ויבנה ירושלים ב״ב אמן:

שפת אמת – בראשית – פרשת נח – שנת [תרמ״ו]

ובבני ישראל נתקיים אח״כ בבנין המקדש. כי ביהמ״ק לא הי׳ בנין עצים ואבנים בלבד. רק שע״י התחברות בנ״י שכל איש ישראל יש בו איזה חלק וכמ״ש בונה בשמים כו׳ ואגודתו על ארץ. וכ׳ ירושלים הבנוי׳ כו׳ ונעשה בנין למטה ע״י נפשות בני ישראל שיש בכל אחד אות או נקודה כמ״ש כל הנקרא בשמי כו׳ וזהו נקרא לשם שמים שיחול על הכנסי׳ שמו ית׳ כמ״ש אם ה׳ לא יבנה כו׳ וע״י בנין המקדש נתעלו להיות דבקות לנפשות בנ״י בעולם העליון כמ״ש ששם עלו כו׳

שפת אמת ליקוטים – לנשואין

כי באמת בשמים בונין בית המקדש שלעתיד תמיד כדאיתא בגמ׳ [בבבא בתרא דף ע״ה] שהראוהו לאותו תנא מלאכים עוסקים בבנין המקדש ולכך מברכין בונה ירושלים תמיד, רק שאינו בהתגלות ומבקשין שיתפרסם השמחה בהתגלות, ובשמחת חתן וכלה אמרו חז״ל כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים.

 ספר רמתים צופים – סימן ב

ועל כן אנו מברכים בונה ירושלים לשון הווה וכמו שאמר הרה״ק מו״ה יצחק מווארקי זי״ע על מאמרם (עיין ירושלמי יומא פרק א׳ הלכה א׳) כל צדיק שלא נבנה בית המקדש בימיו אינו צדיק. שאם כן חס ושלום כל הצדיקים שהיו מעת החורבן לא היו צדיקים. אבל הענין שבכל זמן ועת נבנה הבית המקדש עליון ברוחניות בזכותם. ועל ידי צדקתם הם מורידים הקב״ה למען תורתם בעולם הזה למטה וכמו שאמרו במדרש (בראשית רבה י״ט, ז׳) שעל ידי אדם וכו׳ ומשה הורידו השכינה למטה עד זמן החורבן רחמנא ליצלן. וכעת עושים לו מדור בעולם הזה על ידי התגלות הכח האלהי שבקרבם לזכות הרבים עד כאן דבריו הקדושים. וזה שמתפללים והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו. פירש הרה״ק מו׳ שמעלקא מניקלשפורג זי״ע בספר דברי שמואל שבזה שנראה בעינינו שבכל שנה ושנה נבנה הבית המקדש ויהיה לנו שמחה גדולה וזהו והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו:

בית המקדש השלישי מדמעות

הרמ״ק ז״ל דרש באופן אחר קצת על פסוק ‘ושמתי כדכד שמשותיך׳, והוא שבית המקדש השלישי ייבנה מדמעות הנשפכות על חורבנו, והוא סוד המתאבל על ירושלים זוכה ורואה וכו׳, והביא המקורות השונים לכך הרב בחוברת ‘אור יקר׳ טבת תשפ״ד בנספח ‘ראה דמע עיני׳, והוא מקור השיר אשר אמרו שהוא משם חתם סופר אך כנראה מקורו הראשון הרמ״ק

והרי הדברים:

זוהר עם פירוש אור יקר להרמ״ק ז״ל [ז] – לך לך סימן ו – עם ראה דמע עיני (1)

לפני כשבוע דיווח אתר ‘בחדרי חרדים׳ כי ראשי סמינר בבני-ברק הגיעו אל ביתו של הרב חיים קנייבסקי – ובפיהם שאלה מעניינת: הרכזות בסמינר עומדות להציג בסוף השנה מחזה עם תוכנית סביב שיר שיצא לאור לאחרונה מחדש על-ידי אברהם פריד, אך מקורן של המילים אינו ברור, וברצונם לברר אצל הרב קנייבסקי את המקור, בכדי שיוכלו להרחיב בנושא. 

המילים המדוברות הן: 

“ריבונו של עולם, אני יודע שבית המקדש השלישי אינו בנוי מאבנים, הוא בנוי מדמעות, ואם כל מה שאתה צריך רק עוד דמעה אחת, בבקשה קח את שלי” (לחן: יובל סטופל, במקור הביצוע של ישראל פרנס). 

לפי הדיווח באתר נשאל הרב קנייבסקי האם מקורות השיר הם מאחד המדרשים הפחות מפורסמים, או שמדובר באימרה שעלתה בדעתו של משורר או הוגה דעות כלשהו ואין לכך שום מקור, ומשכך המילים אינן בעלות מסר חינוכי. 

ועל כך השיב כי בשום מדרש לא נאמר כדברים הללו, ואולי הם הומצאו בעבר על-ידי מאן-דהוא.

הדברים התפרסמו בציבור החרדי אלא שאז היה מי שפנה לזמר אברהם פריד בעצמו כדי לברר את מקור המילים, והסתבר כי הדברים מופיעים בספר “תורת משה – עניני המקדש והגלות” (עמוד 411) שם הוא מצטט את החתם סופר שאומר כי “בית המקד של מעלה נבנה מדמעות שלנו, כל דמעה זו אבן, כל בכי וכל בקשה זו אבן נוספת” וכן מביא בשם השפת אמת ש״אם עוד כמה יהודים היו בוכים ומתעוררים בדמעות על בנין ירושלים והיום אומרים “אבא מחכים לך”, אם היינו נותנים עוד אנחה אחת, היינו זוכים לבנין בית המקדש בימינו.

בהמשך לכך הוא כותב בשם החתם סופר ובשם השל״ה הקדוש מדוע תשעה באב שחל בשבת נדחה, כיון שכל דמעה מוסיפה עוד אבן לבית המקדש, לכן יש משום מלאכת שבת בקיום מצוות היום של תשעה באב שחל בשבת.

הנה כי כן, הדברים אמנם לא נכתבו בשום מדרש, אך יסודותכם בהררי קודש. והעיקר שנזכה תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, ודווקא מתוך שמחה וטוב לבב.