"גם חסידה בשמים ידעה מועדיה
ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה
ועמי לא ידעו את משפט יהוה"
עלינו ללמוד את משפט הויה מן החסידה בשמים, אשר תדע מועדיה. ובעת הגיע תורה, היא חוזרת ומגיעה מידי שנה, בהגיע תור אסתר, אולי 'תור אסתר', זה מן 'תור שמר את עת באנה', שכן מנהג התורים ובני יונה לנדוד כל שנה לפי תאריכים מוגדרים בחילופי העונות, והרבה עופות עוברות בארץ ישראל בדרכם על כל המדינות.
וזהו הדימוי של 'יי כי בא בראש השנה כי בא ביום הכיפורים', הנביא טרם שמע על מלך שיוצא השדה בחודשי הקיץ (יותר נכון הוא שמע אבל המלך היה יוצא לשדה ללחום ולא לקרב את העם), אבל חסידה בשמים ידעה מועדיה, ומדי שנה בשנה בתחילת הסתיו פתאום מיליוני עופות עוברים בשמים, ועמי יודעים מזה את משפט יי.
ובאותם הימים תיקרא קן ציפור לפניך בדרך, כציפור נודדת מן קינה, והמרחם מרחם עליה ומושיב אותה בבית, יוצאים מבקשיה בשדות ובדרכים והם קולטים את הציפור המעופפת באוויר ועושים לה מקום בליבם.