פרק כחמהקובץ שלך: 01א. הלכות שבת.docx · השווה לנוסח שילת מדידת התחום
בית דירה תוך שבעים אמה ושיריים
המצטרפים
א.
כל בית דירה שהוא יוצא מן המדינה . אם היה בינו ובין המדינה שבעים אמה ושני שלישי אמה , שהוא צלע בית סאתים המרובעת , או פחות מזה - הרי זה מצטרף למדינה ונחשב ממנה , וכשמודדין לה אלפים אמה לכל רוח מודדין חוץ מבית דירה זה :
ב.
היה בית זה קרוב למדינה בשבעים אמה , ובית שני קרוב לבית ראשון בשבעים אמה , ובית שלישי קרוב לשני בשבעים , וכן עד מהלך כמה ימים - הרי הכל כמדינה אחת , וכשמודדין מודדין חוץ לבית האחרון .
תנאי הבית דירה
והוא שיהיה בית דירה זה ארבע אמות על ארבע אמות או יתר :
ג.
וכן ,
- בית הכנסת שיש בו דירה לחזנים ,
- ובית עבודה זרה שיש בו דירה לכומרין ,
- והאוצרות שיש בהן בית דירה ,
- והגשר והקבר שיש בהן דירה ,
- ושלש מחיצות שאין עליהן תקרה ויש בהן ארבע אמות על ארבע אמות ,
- והבורגנין ,
- והבית הבנוי בים ,
- ושתי מחיצות שיש עליהן תקרה ,
- והמערה שיש בנין על פיה ויש בה בית דירה ,
כל אלו מצטרפין עמה אם היו בתוך שבעים אמה ושיריים . ומאותו הבית היוצא רואין כאילו חוט מתוח על פני כל המדינה , ומודדין חוץ לאותו החוט אלפים אמה :
האינם מצטרפיפם
ד.
ואלו שאין מצטרפין עמה ,
- שתי מחיצות שאין עליהן תקרה אף על פי שדרין ביניהן ,
- והגשר , והקבר , ובית הכנסת , ובית עבודה זרה , והאוצרות , שאין בהן בית דירה ,
- והבור , והשיח , והמערה , והשובך , ובית שבספינה ,
כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה :
2 עירות סמוכות תוך 141
ה.
היו שתי עיירות זו סמוכה לזו . אם יש ביניהן מאה וארבעים ואחת ושליש , כדי שיהיה שבעים אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו - חושבין שתיהן כעיר אחת , ונמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה .
3 כפרים משולשין
היו שלשה כפרים משולשין . אם יש בין האמצעי ובין כל אחד מן החיצונים אלפים אמה או פחות מכאן , ובין השנים החיצונים מאתים שלש ושמונים פחות שליש , כדי שיהיה בין כל אחד מהן ובין האמצעי כשתראה אותו כאילו הוא ביניהן מאה אחת וארבעים ושליש - הרי שלשתן כמדינה אחת , ומודדין להן אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן .
✕ הוקף וישב לא באותו זמן
עיר שהוקפה ולבסוף ישבה - מודדין לה מישיבתה .
ישבה ולבסוף הוקפה - מודדין לה מחומתה :
ריבוע עיר
ו.
עיר מרובעת
עיר שהיתה ארוכה או מרובעת , הואיל ויש לה ארבע זויות שוות - מניחין אותה כמות שהיא , ומודדין לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה .
עיר עגולה
היתה עגולה - עושין לה זויות , ורואין אותה כאילו היא בתוך מרובע , ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפים אמה לכל רוח , שנמצא משתכר הזויות :
✕ ז.
עיר משולשת ועוד צורות
וכן , אם היתה משולשת או שיש לה צלעות רבות - מרבעין אותה , ואחר כך מודדין חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח .
✕ הריבוע כריבוע העולם
וכשהוא מרבעה - מרבעה כריבוע העולם , כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה :
✕ ח.
רחבה מצד אחד וקצרה מצד שני
היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחד - רואין אותה כאילו היא כולה רחבה .
כגם או קשת
היתה עשויה כמין גם או שהיתה עשויה כקשת .
✕ אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה - מודדין לה מן היתר , ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאילו הוא מלא בתים .
ואם היה בין שני ראשיה ארבעת אלפים - אין מודדין לה אלא מן הקשת :
ט.
על שפת הנחל
עיר שיושבת על שפת הנחל .
אם יש לפניה רקה רוחב ארבע אמות על שפת הנחל , כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל - נמצא הנחל בכלל העיר , ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השניה , וייעשה הנחל כולו בכלל המדינה מפני הרקה הבנויה מצידו .
ואם אין שם רקה - אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן , ונמצא הנחל נמדד מן אלפים שלהן :
י.
כשאין עיר
יושבי צריפין - אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן .
ואם יש שם שלש חצירות של שני שני בתים - הוקבעו כולם , ומרבעים אותה ונותנין להם אלפים אמה לכל רוח כשאר העיירות :
כיצד מודדים
חבל המדידה
יא.
אין מודדין אלא בחבל של חמישים אמה , לא פחות ולא יתר , ובחבל של פשתן , כדי שלא יימשך יתר .
גיא
הגיע לגיא . אם היה רחבו חמישים אמה , שיכול להבליעו בחבל המידה - מבליעו , והוא שיהיה בעמקו פחות מארבעת אלפים :
יב.
במה דברים אמורים , שהיה חוט המשקולת יורד כנגדו , שאי אפשר להשתמש בו ,
אבל אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו - אינו מבליעו אלא אם כן היה עמקו אלפים או פחות מכאן :
יג.
היה גיא מעוקם - מקדד ועולה , מקדד ויורד .
היה גיא רחב מחמישים , שאינו יכול להבליעו - הולך למקום שהוא יכול להבליעו ומבליעו , וצופה כנגד מידתו וחוזר :
כותל
יד.
הגיע לכותל , אין אומרין יקוב את הכותל , אלא אומד רחבו והולך לו .
ואם אפשר להשתמש בו - מודדו מדידה יפה .
ואם היה חוט המשקולת יורד כנגדו - מודד רחבו מדידה יפה :
הר
טו.
הגיע להר . אם היה הר המתלקט ממנו גובה עשרה טפחים באורך חמש אמות - מבליעו וחוזר למידתו .
ואם היה גבוה הרבה עד שיתלקט ממנו עשרה טפחים מתוך משך ארבע אמות - אומדו והולך לו .
אם אינו יכול להבליעו , כגון שהיה רחבו יתר מחמישים - מקדדו מעט מעט , וזה הוא שאמרו מקדדין בהרים :
טז.
כיצד מקדדין בהרים או בגיאיות שאינו יכול להבליען ?
אוחזין שנים חבל של ארבע אמות , העליון אוחז קצתו כנגד מרגלותיו , והתחתון אוחז בקצה השני כנגד ליבו , וחוזר העליון לעמוד במקום התחתון , והתחתון יורד ומרחיק ממנו מידת החבל , וכן מתגלגלין והולכין עד שמודדין את כולו .
✕ וכשילך המודד להבליע ההר או הגיא - לא יצא חוץ לתחום , שלא יראו אותו העוברים ויאמרו , מידת תחומין באה לכאן :
נאמנות המודדים
יז.
אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מידת הקרקע .
היה לנו תחומי שבת מוחזקין , ובא מומחה ומדד , ריבה בתחום מהן ומיעט בתחום - שומעין לו בתחום שריבה .
וכן , אם באו שנים מומחין ומדדו התחום , אחד ריבה ואחד מיעט , שומעין למרבה , ובלבד שלא ירבה יתר ממידת אלכסונה של עיר :
יח.
כיצד ? בעת שריבה זה , נאמר , שמא הראשון מקרן אלכסון של עיר מדד האלפים , ולפיכך מיעט מידתו , ונמצא צלע התחום בינו ובין המדינה פחות מאלפים , וזה האחרון מדד אלפים מצלע המדינה . ואין מחזיקין על הראשון שטעה ביתר על זה .
✕ לפיכך אם ריבה זה האחרון יתר על הראשון אפילו בחמש מאות ושמונים בקירוב - שומעין לו , ביתר על זה , אין שומעין לו :
יט.
אפילו עבד , אפילו שפחה , נאמנין לומר עד כאן תחום השבת .
ונאמן הגדול לומר , זכור אני שעד כאן היינו באים בשבת כשהייתי קטן , וסומכין על עדותו בדבר זה , שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל , מפני ששיעור אלפים מדבריהם :
