ושמרתם ועשיתם – מצוות עשה ומצוות לא תעשה (תורגם אוטומטית)

תורגם אוטומטית

סיכום השיעור 📋

תרי״ג מצוות — מהו יהודי, מהי התורה, ומהו הדרך

—

א. מהו יהודי — תרי״ג מצוות כמהות, לא כחיוב

היסוד

יהודי הוא סוג של נברא שעושה תרי״ג מצוות, וגוי הוא נברא שעושה שבע מצוות. זה לא אומר שכל יהודי עושה בפועל את כל תרי״ג המצוות — אף אחד מעולם לא עשה את כל תרי״ג המצוות. הנקודה היא שתרי״ג מצוות הוא סוג הדבר שיהודי הוא — מהותו, לא רק רשימה של פקודות.

שתי שיטות ב״צריך”

שיטה א׳ (נדחית): הקב״ה בא וציווה לעשות דברים — מצוות הן “פקודה”, “חיוב”, “התחייבות”. לפי זה, יהודי הוא מי שמחויב בתרי״ג מצוות. אבל המילה “חייב” לא מופיעה בחומש (רק “חייב מיתה” בגמרא). “צריך” כפקודה מופשטת הוא דבר שלא קיים בעולם — אף אחד מעולם לא ראה “צריך”, “חובה”, “מצווה” כפקודה מופשטת. הפילוסוף דייוויד יום (David Hume) אמר שבעולם לא קיים “צריך” במובן המטפיזי — והוא צדק.

שיטה ב׳ (הפשט הנכון): “צריך” פירושו כמו שצריך לאכול ולשתות — תנאי לחיים. מי שעושה זאת, חי; מי שלא עושה זאת, מת או חי חלש יותר. כמו שמנורה צריכה סוללה, כמו שמכונית צריכה בנזין כדי לתפקד — כך יהודי צריך תרי״ג מצוות כדי להיות יהודי מצליח. מצוות הן כלי (tool), לא תכלית (end) בפני עצמן. זה דבר ממשי שאפשר לראות בעולם.

דיון

– קושיא: אם יהודי לא עושה מצוות, הוא לא יהודי?

– תשובה: הוא נשאר אדם/יהודי שמהותו היא תרי״ג מצוות, כמו שאדם חולה נשאר אדם.

– החילוק בין “חייב” (התחייבות) ל״צריך” (תנאי) מתבאר בחדות.

—

ב. האם “להיות מחובר להקב״ה” הוא התכלית של המצוות?

אם התכלית של המצוות היא להגיע להקב״ה — זה לא כל כך קשה, זה “חינם” (בחינם). רבי אלימלך אומר שאין צריך אפילו למות על קידוש השם — צריך רק להיות מוכן למות, וזה כבר מספיק. אם כן, להגיע להקב״ה אינו הסיבה לתרי״ג מצוות.

חילוק חד: להרגיש מחובר ולהיות מחובר — זה לא אותו דבר. אפשר להטעות את עצמו.

—

ג. תפילה ואמונה — איך מגיעים להקב״ה

גמרא: מי שצועק בתפילה הוא מקטני אמנה — כי הוא מאמין שהקב״ה שומע רק כשצועקים. זה מושווה לאליהו הנביא בלעגו לנביאי הבעל — הם התגודדו ודקרו את עצמם כדי שאלוהיהם יענה.

חידוש: מי שקם בשעה אחת עשרה ומתפלל באמונה, יש לו אולי יותר אמונה ממי שקם מוקדם — כי האחר חושב שהוא צריך יותר מאמץ כדי שהקב״ה ישמע אותו. “שוא לכם משכימי קום” (טור) — תפילה נענית כשמגיעים ל“בטל רצוני מפני רצונך”, וזה יכול לקרות גם בשעה אחת עשרה.

תסכול העולם מיהדות — יהודים מתאמצים מאוד ולא בטוחים שהם מקבלים משהו בתמורה — מתקשר לענין הבטחון: צריך למסור להקב״ה, כי “אף אחד לא חופשי”, אי אפשר לעמוד לבד.

—

ד. על מה תרי״ג מצוות באמת מדברות? — מצוות הן צורך אנושי

הנושאים של המצוות

כשבודקים מהם הנושאים של תרי״ג מצוות: קרבנות, בגדים, כסף, נישואין, טומאה/טהרה — הכל ענייני חיים מעשיים. החידוש: גם גוי צריך לדעת עם מי להתחתן, מה לעשות עם כסף, אילו בגדים ללבוש. כמה שיהודי צריך, גוי גם צריך.

קרבנות — “צורך” לכל בני האדם

קרבנות אינם סתם מצווה — זה צורך אנושי. כל הגויים היו מקריבים קרבנות. אם יהודים מתאבלים על החורבן כי אי אפשר להקריב קרבנות — גם גויים צריכים לבכות, כי גם הם לא מקריבים קרבנות. תירוץ הנצרות (“הקרבן האחרון” שלהם) מוזכר כדוגמה איך אפשר להשתחרר מהצורך הזה.

הכלל

מצוות הן צורך אנושי, לא רק דבר יהודי. כל בני האדם — יהודים וגויים — צריכים מערכת של תרי״ג מצוות. ההבדל הוא רק שליהודים יש את הרשימה הנכונה של תרי״ג מצוות, בעוד שלגויים אין אותה, או שיש להם את השגויה, או שהתבלבלו.

—

ה. מצוות הגיוניות — יסוד

רוב המצוות הגיוניות. שבת הגיונית, שחיטה הגיונית. אם מצווה לא הגיונית, זו קושיא על התורה — תורה טובה חייבת להיות הגיונית. זה הפשט הראשון בטעמי המצוות: מצוות הן הדרכה מעשית לחיים.

—

ו. המלך והתורה — פרשת שופטים

הפסוק “ושמת עליך מלך ככל הגוים” — כמו שכל הגויים צריכים מלך, גם ישראל צריכים. תפקיד המלך הוא “לאכוף את החוק” — הוא צריך לכתוב משנה תורה (עותק של התורה) וללמוד בה כל ימיו, כי התורה היא ספר החוקים של המדינה.

—

ז. ראיה מפרשת ואתחנן — התורה היא מערכת החוקים הטובה ביותר

הפסוק “ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים” — התורה היא מערכת החוקים הטובה ביותר שקיימת. הגויים עצמם יכירו: “רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת.” “צדיקים” פירושו כאן — נכונים, צודקים.

—

ח. חזון הנביא — תורה לכל העמים

הפסוק “כי מציון תצא תורה” — בעתיד הגויים עצמם יבואו ויבקשו ללמוד תורה: “לכו ונעלה אל הר ה׳… ויורנו מדרכיו.” זה מאשר את היסוד שתורה היא הדרכה אוניברסלית לכל בני האדם.

“הפשט הראשון” בקיצור: אם קבוצת גויים הייתה באה ושואלת “מה עלינו לעשות?”, התשובה הייתה: “קח חומש, העתק אותו, עשה את כל מה שכתוב שם.” זה הבסיס, הפשט הפשוט במצוות — מערכת מעשית לחיי כל אדם.

—

ט. תרי״ג מצוות כנגד איברים וגידים — הפשט העמוק יותר

הרמז המפורסם שתרי״ג מצוות הוא גימטריא רמ״ח איברים ושס״ה גידים אינו רק גימטריא מוצלחת. הפשט העמוק: כמו שאדם שרוצה להיות בריא פיזית צריך לדאוג לכל איבר בנפרד — לשיניים, לציפורניים, לשיער — כך אדם שרוצה להיות אדם שלם (אישיות שלמה, חברה שלמה, עם שלם) צריך את כל תרי״ג המצוות. אם עושה פחות — אינו אדם מלא. זה הפשט ב״אתם קרויים אדם” — התורה היא הדרך הטובה ביותר להיות אדם.

רמז הזמן: בגמרא מביא רבי שמלאי שתרי״ג מצוות הוא כנגד רמ״ח איברים ושס״ה ימות החמה (לא גידים). רמז הזמן אולי אף יותר טוב — אדם חי בזמן, ולאורך כל השנה צריך לדעת מה לעשות: בקיץ, בחורף, פסח, שבועות, חג האסיף.

—

י. האם התורה רק ליהודים? — דיון חזק

הקושיא

הרי יש פסוקים שמדברים ספציפית ליהודים — “זכר ליציאת מצרים”, “כי עבד היית במצרים” — מה לגוי עם זה?

צדדים בדיון

– בגמרא כתוב שניסו לתת את התורה לכל העמים, הם לא רצו — אבל היא טובה גם להם.

– בכמעט כל המצוות כתוב “האזרח והגר” — שניהם, יהודים וגרים, כלולים.

– יום כיפור — מפורש בפסוק ששניהם צריכים לעשות יום כיפור, שניהם צריכים לעשות תשובה.

– שחיטת חוץ — גם לגר.

החריגים שהם ספציפית רק ליהודים

1. נבילה — מפורש שיהודי לא יאכל, ויתן לגר ולנכרי.

2. סוכה — כתוב “כל האזרח בישראל”, משמע לא “והגר”.

ענין הממזר

הגמרא אומרת שממזר לא רשאי לכתוב ספר תורה, כי הוא לא מאמין בפסוק “לא יבא ממזר בקהל ה׳.” זו דוגמה למצווה שקשה אישית אבל לא קשה להבין — זה טרגי אבל הגיוני. כך גם עמוני ומואבי — “על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים” — זה מובן.

הכלל

אם מאמינים שהתורה טובה, הפשט הוא שהיא טובה לבני אדם — והייתה טובה לכל אחד, חוץ מחריגים מעטים מאוד.

—

יא. יציאת מצרים ופסח לגויים — איך?

דוגמת אברהם אבינו

בגמרא כתוב שאברהם אבינו אכל מצה בפסח, ולוט גם עשה מצה בפסח — ולוט היה בן נח, גוי. זה מראה שאכילת מצה היא דבר טוב גם לגויים.

שתי שכבות כוונה

הגוי אוכל מצה מכל הסיבות הטובות שיש לו, והיהודי מוסיף עוד כוונה: “כי הוציאנו ממצרים.” זה לא אומר שאכילת המצה של הגוי חסרת ערך.

“אב המון גוים”

הרמב״ם אומר שגר רשאי לומר “אלקי אבותינו” כי “אבותינו” לא פירושו ביולוגית — פירושו מי שהולך בדרך. אברהם אבינו הוא “אב המון גוים” — אב לכל העמים, כמו שכתוב בפסוק.

—

יב. “אין תורה” — אנחנו לא מבינים את התורה מספיק

קובלנת ירמיהו הנביא

ירמיהו הנביא אומר “אין תורה” — “נשתכחה תורת משה.” זה אומר שהתורה נשכחה. מי שאומר שפעם הייתה תורה מלאה ויש לנו אותה עדיין — זה נגד ירמיהו.

עזרא הסופר ניסה “להחיות” את התורה, אבל ראיה שההחייאה לא הצליחה לחלוטין: הגויים לא אומרים “רק עם חכם ונבון” — הם לא מקנאים בחכמתנו, מה שהיה צריך להיות לפי הפסוק.

למעשה — צריך לבכות בתשעה באב שאין לנו תורה מלאה. אנחנו עושים “זכר לתורה,” אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו, אבל אי אפשר לומר שאנחנו מבינים הכל.

—

יג. נצרות — גויים שניסו להיות יהודים

הגויים שרצו להגיע לתורה — זו הנצרות. הם ניסו להיות יהודים, אבל עשו שינויים לפי הבנתם — הוסיפו דברים, הורידו דברים. בתורה כתוב “לא תוסיפו על הדבר” — זה מראה שהם טעו איפשהו. אבל העיקרון עצמו — שגויים רוצים להגיע לתורה — הוא לגיטימי.

האם תרי״ג מצוות היו טובות לגויים?

טענה מעשית: רוב הגויים היו משתפרים מתרי״ג מצוות — שמירת שבת, עשיית תשובה, מערכת של מוסר. זה עושה אנשים טובים יותר (אם כי זה יכול גם “לשגע”). אבל צריך גם להודות: לגוי הדתי יש גם מערכת, ולא נשאל אם המערכת היהודית טובה יותר עבורם.

—

יד. חורבן בית המקדש — מה השתבש

בית ראשון

בית ראשון נחרב כי לא שמרו את התורה — זה פשוט: בלי תורה העולם נחרב.

בית שני — שנאת חינם וענין הפרושים

בית שני — שם כן שמרו את התורה, היו יהודים דתיים. אבל הוא בכל זאת נחרב — בגלל שנאת חינם. הביאור של שנאת חינם מתקשר לענין הפרושים — הבדלנות, שניתקו את התורה מכל העולם.

—

טו. החלטת עזרא הסופר ההיסטורית — “לא לכם ולנו”

הבעיה

תפקידו של עזרא הסופר היה ללמד תורה. אבל הוא נתקל בצרה עצומה: רוב האנשים לא מחזיקים מעמד בהקשבה. לא בגלל שהתורה רעה להם — להיפך, היא טובה וקלה — אלא מסיבות אחרות אנשים לא רוצים אותה.

משל סומליה

קשה יותר לחיות בסומליה (שם עוברים על שלוש עבירות חמורות) מאשר בניו יורק. מאיפה מהגרים נוסעים? — מסומליה לניו יורק! ובכל זאת אנשים נשארים בסומליה ועוד גאים בזה. הנמשל: אנשים רוצים להיות “פיראטים” — אפילו זה חיים גרועים יותר, אפילו פיראט עצמו היה מרוויח יותר בעסקים, זה מצב win-win לשמור את התורה, ובכל זאת הם לא רוצים.

ההחלטה

עזרא הסופר החליט — עם פסוקים מפורשים — “לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו”: אי אפשר להכניס את הגויים, כי הם יהרסו אותנו מהר יותר ממה שנגייר אותם. זאת אף על פי ששלמה המלך אמר שבית המקדש הוא לכל הגויים. עזרא עשה חשבון של “שכר מצווה כנגד הפסדה.”

קבלת עול מלכות שמים באהבה

צריך לקבל עול מלכות שמים באהבה ובשמחה, לא ביראה או בשנאה. הפסוק אומר “כי מאהבת ה׳ אתכם” — זה אומר שהתורה טובה. מי שאומר “זה קשה” הוא כמו הפסוק “בשנאת ה׳ את עמו הוציאנו ממצרים” — השקפה מעוותת. אפילו אם נאבקים עם מצוות מסוימות, עדיין עדיף להיות עם התורה — אלו החיים המתוקים ביותר.

—

טז. אסטרטגיית הפרושים — הפרדה מהגויים

תוכנית היסוד

עזרא הסופר ייסד את תנועת הפרושים — מילולית “בדלנים.” “רובא דרובא דגוים” בגמרא יבמות הוא למעשה ייאוש — ויתרו על התוכנית להשפיע על כל העולם. במקום זה: “אנכי וביתי נעבוד את ה׳” — אנחנו עושים קבוצה קטנה של יהודים, בונים חומה, מתחתנים רק בינינו.

שלמה המלך עדיין החזיק באסטרטגיה הישנה — להתחתן עם כל העולם כדי לקרב אותם (בת פרעה תתגייר). אבל עזרא ראה שזה לא עובד.

חורבן בית שני — הבכי האמיתי של תשעה באב

בתשעה באב בוכים למעשה על חורבן בית ראשון, לא בית שני. בית שני כבר היה בעצמו “חורבן גדול” — “כרית בגלות”, קצת הצלה. הרעיון שהתורה טובה לכולם כבר לא היה בבית שני — להיפך, אימצו בדלנות/הפרדה.

—

יז. זו אסטרטגיה בדיעבד — עם מחיר

“זרעי ההרס שלה”

אסטרטגיית ההפרדה כוללת בתוכה “את זרעי ההרס שלה” — כי שנאת חינם לא בת קיימא. “יודע צדיק נפש בהמתו” — אדם לא יכול לחיות עם שנאה לנצח.

ישוב ארץ ישראל וגלות

יהודים צריכים לגור בארץ ישראל — אבל המטרה האמיתית היא לכבוש את כל העולם (לעשות אותו “לאנשיו”). בינתיים אי אפשר, לכן גרים באזורים יהודיים. מצוות ישוב ארץ ישראל מתקיימת במונרו לכל הדעות — כי שם גרים רק יהודים, וזה העיקר. רב יהודה סבר שגם בבבל יוצאים — כי יהודים גרים באזורים יהודיים, לא בין גויים.

המחיר: אנטישמיות וחורבן

המדרש על “אלהי צורי אחסה בו” — אברהם אבינו (ה״צור” של “צור חצבתם”) “מכר” אותנו לשואה. הוא ידע שהפרדה תביא שנאה מהגויים, אבל הוא בחר: עדיף שישארו כמה יהודים, אפילו במחיר הזה.

על קידוש השם — כשיהודי נהרג (שואה, שבעה באוקטובר), הוא מת בעד המחיר שאברהם אבינו החליט לשלם. הוא לא עשה את הבחירה בעצמו — הוא נולד יהודי, וזה המחיר.

הקלויזנבורגר רב והמונקאטשער רב (ר׳ ברוך) אמרו: הקב״ה עשה את השואה כי בין יהודים הייתה שנאת חינם — אחד עם שטריימל, השני עם גלימות לבנות — “שם תוציאו את כולכם עירומים באותו תא גזים, ותראו שיש רק דבר אחד — יהודים.”

אבל זה לא עזר

הטרגדיה חוזרת על עצמה. כשאומרים את הדרשה שצריך להיפרד מגויים — צריך לבכות על זה, כי זה טרגי. אבל זו אולי הברירה היחידה.

—

יח. הצרה השנייה, הגדולה יותר — זה הורס את התורה עצמה

אחרי שנפרדו מהגויים, זה גם הורס את התורה עצמה. ההפרדה מעוותת את תוכן התורה — אומרים דרשות שהתורה היא רק ליהודים, שגויים אסור להם ללמוד תורה. זה למעשה ייאוש, לא התוכן האמיתי. באמת יש הרבה תורה שצריך להפיץ לכל בני האדם.

חב״ד — אסטרטגיה אחרת, אותה הפרדה

חב״ד בדיוק באותה מידה מופרדת מגויים — רק עם אסטרטגיות אחרות. אהבת ישראל בחב״ד לא אומרת אהבת גויים. כל היהודים — גלימות לבנות, כיפה סרוגה, פאה — כולם מופרדים מגויים, ההבדל ביניהם זניח לעומת גויים.

—

יט. ההשוואה לאמיש — מה עובד ומה חסר

האסטרטגיה שעובדת — הפרדה ודמוגרפיה

דרך הבעש״ט מושווית לאסטרטגיה האמישית. יעקב אמאן (מייסד האמיש) הבין שאי אפשר לשכנע את העולם. הוא החליט: נוסעים לאמריקה, מתיישבים בחווה, עושים עסקה עם השכנים — “אני לא מטריד אותך, אתה ל

א מטריד אותי” — וחיים הלאה עם הסדר הישן.

הדרך לצמוח: שניהם — אמיש וחסידים — גילו את אותו “טריק”: הולכים עם בגדים שחורים, לא מדברים אנגלית, ועושים הרבה ילדים. זה עובד: היום יש מיליון חסידים, לפני חמישים שנה היו חצי מיליון.

הבעיה — סטגנציה אינטלקטואלית

אצל האמיש: מזה חמש מאות שנה לא נוסף אפילו לא זמר אחד חדש. אין פילוסוף, אין חוקר, אין משורר, אין חידושי תורה — כלום. הספרים שלהם ברמה של “אמונה חיה לילדים.” הם לא מאמינים בחינוך — לא רק חילוני, אפילו לא חינוך דתי משלהם.

מעשה באמישי: הוא קורא את התנ״ך, הולך עם כל המסורת, אבל לא יודע שיש תנ״ך ישן וחדש. הוא חשב ששטריימל כתוב ב״תנ״ך הישן.” הוא לא יודע מה הכומר שלו אומר — וגם הכומר לא יודע.

ההבדל בין יהודים לאמיש

אצל יהודים, אפילו במקומות המסורתיים ביותר, עושים כל שנה ניגון חדש לראש השנה. אבל ההבדל לא כל כך גדול כמו שחושבים.

החידוש העיקרי — צמצום מביא טיפשות, פתיחות מביאה חידושים

כמעט כל החידושים הטובים, הספרים היפים, והתורות היצירתיות — אפילו רק דברי תורה יהודיים — באים מאנשים שהיה להם איזשהו גישה לעולם הרחב יותר. הקיצוניים ביותר שלא יודעים ממש כלום — אצלם יש עוני אינטלקטואלי אמיתי.

הסאטמרער רבי (ר׳ יואל) עצמו היה לו גישה — הגבאי הדפיס לו מה שהוא היה צריך. ר׳ נתן יוסף (היורש) לא היה לו את זה — ורואים שהתורות שלו חלשות יותר.

רבי נחמן מברסלב הלך לשוחח עם כל האפיקורסים — וממנו באים תורות חסידיות טובות יותר מכל הרבי׳ס. זה לא מקרה — הפתיחות לעולם מביאה יצירתיות, והצמצום מביא סטגנציה.

הדילמה — “מעשה שאול”

מצד אחד: נותנים לילדים אינטרנט — הם שרים רק שירי טיק-טוק מהשבוע שעבר. מהצד השני: לא נותנים להם — הם שרים רק ניגונים בני חמש מאות שנה ולא יותר. לשתי הדרכים יש בעיה — וזו השאלה האמיתית שעומדת לפני העולם החסידי.

—

כ. הזוהר על מצוות עשה ומצוות לא תעשה — זכור ושמור

היסוד

הזוהר הקדוש מפרש את הפסוק “ושמרתם ועשיתם” כך: שמירה היא מצוות לא תעשה, ועשיה היא מצוות עשה. זה מתאים לשמור וזכור — שמור הוא היבט הנוקבא (אישה), זכור הוא היבט הזכר (גבר). זו תורה מהרמב״ן ומהזוהר.

שמירה (לא תעשה)

שמירה פירושה להישמר — לא להסתכל על דברים רעים, לא לצאת לאן שלא צריך, כל מיני גדרים. זה מאוד חשוב — בלי שמירה נכנסות קליפות ונשברים. אבל משמירה לבדה לא קורה כלום — זה רק “שער” (gate), הגנה, אבל לא יצירה.

עשיה (מצוות עשה)

עשיה היא היבט הזכר — לעשות, לבנות, להילחם, לעבוד, ללמוד תורה, לתת צדקה. “דרכו של איש לכבוש”, “דרכו של איש לעשות מלחמה” — הגבר הוא העושה. נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, אבל באמת הן פטורות מכל היבט העשיה.

משל בועז ודוד המלך — לצאת מהשערים

בועז חידש “עמוני ולא עמונית” — איסור הנישואין עם גויים פירושו שבנות ישראל לא ילכו לגברים גויים (כי הגבר הוא בעל הבית, והיא תאבד). אבל אם גבר יהודי לוקח אישה גויה — הוא הבוס, הוא מגייר אותה, שולח את הילדים לחדר. מזה בא משיח — דרך רות המואביה.

דוד המלך היה “גבר גבר” — העושה האולטימטיבי. שמשון הגיבור גם כן — זו “דרכו של איש”, לצאת מהשערים ולכבוש.

—

כא. החידוש העיקרי: היהדות נעשתה נשית מדי

הביקורת

כשבונים חברה רק על שמירה (לא תעשה), יש פחות פריצות — אבל לא עושים כלום. צריך את שניהם: “ושמרתם ועשיתם” — שמירה ועשיה ביחד.

היהדות נעשתה כל כך נשית — כשאומרים “צדיק” מתכוונים לאדם שלא עושה שום רע (שמירה), במקום אדם שעושה משהו (עשיה). הרבה אנשים חושבים ששמירה לבדה מספיקה — אבל אי אפשר שלעולם לא עושים כלום. אפילו לימוד תורה הופך לפעמים רק לשמירה במקום עשיה.

ביטול והכנעה — זו רק חצי עבודה

ביטול והכנעה — זה טוב לבחינה ה״נשית”, אבל זה לא צריך להיות כל היהדות. ר׳ נחמן מברסלב שואל: למה לתת להקב״ה לעשות מה שהוא רוצה? צריך לומר לו מה צריכים!

תפילה גברית — לא סתם לקבל, אלא לומר להקב״ה מה צריך להיות. גבר מכניע עצמו רק למי שראוי — זה היסוד למה יהודים לא עובדים עבודה זרה: “מי זה ישו? אחי. הקב״ה עצמו — אולי.”

לחדש תורות וניגונים

– לחזור על תורת אחרים ולברר הלכה — זה דבר “נשי” (לקבל).

– לחדש תורות חדשות, הלכות חדשות, ניגונים חדשים — זו עשיה “גברית”, וחלק גדול מהעבודה.

– ר׳ צדוק הכהן אומר: יהודי אציל שמדבר אפילו סתם — זו תורה.

גבריות לא אומרת “אלפא מייל”

גבר הוא לא “גדול” — להיפך, גברים מבינים סמכות טוב יותר מנשים. בקבוצת גברים אחד עומד כמנהיג וכולם מצייתים. בקבוצת נשים — מתווכחות. גבר הוא חייל — הוא יכול לציית, אבל הוא יודע למה הוא מציית. לגבר יש תמיד תשובה — הוא יודע מה לעשות. אישה היא האדם ש״לא יודעת” ושואלת.

“מי הרב שלך?” — ביקורת

השאלה “מי הרב שלך?” בישיבות פירושה לעתים קרובות: “למי אני יכול להתקשר כדי לכפות עליך?” זו מניפולציה, לא כבוד אמיתי לרב. רב רציני פירושו — תמיד לדעת לענות, לא להיזקק לשאול אחר.

עשיה בגשמיות אבל לא ברוחניות

הרבה יהודים הם “אנשי עולם הזה” — הם עובדים, סוחבים כל היום, אבל לא עושים כלום ליהדות שלהם ברוחניות. “bias toward action” — זה הכלל של ספרים הקדושים: לעשות דברים. אלול — הגישה הנכונה היא לא רק להימנע (שמירה), אלא לעשות יותר (עשיה).

—

כב. נשים ולימוד

הנקודה העיקרית

נשים בכלל לא רוצות ללמוד באופן שגברים לומדים. מניסיון מעשי — כמעט אין נשים שצופות בשיעורים ביוטיוב, למרות שזה פתוח ובאידיש.

נשים רוצות דרשות — הן רוצות שיגידו להן מה לחשוב, לא להתמודד לבד עם סוגיה. זה לא בגלל שהן לא חכמות מספיק — הן חכמות מספיק — אלא אין להן את הדחף “לנצח בוויכוחים” שיש לגברים. לגברים יש נטייה טבעית להתווכח על סוגיה — זה חלק מגבריות. נשים יותר “מסכימות” — הן רוצות להתאחד, לא לנצח.

לימוד הוא מסוכן

יש סיכון בלימוד. דרשה אי אפשר לערער, אבל כשלומדים, אפשר להגיע לשאלות. לכן חשוב שהבעל יהיה זה שאומר לאישה מה לחשוב — לא גבר אחר. זה ממש ענין “איש ואשה.” כשגבר אומר משהו לאשתו — אפילו משהו רחוק ממה שלמדה — זה הופך ל״דבר אמיתי” עבורה, מה שאצל אחר לא היה נכנס.

לימוד הוא “קל” אבל דורש אנרגיה

לימוד הוא אנטי-אנטרופיה — הוא דורש אנרגיה, זה לא כמו לשכב על הספה. אבל “קשה” לא אומר שזה כואב — זה טעים, אוהבים את זה. זה דורש אומץ, אבל זה לא קשה במובן שזה כואב.

—

כג. שנאת חינם — מובנית ביהדות

שנאת חינם מובנית ביהדות — זה לא משהו שאפשר להיפטר ממנו בקלות עד שמשיח יבוא. זה מחזיק את היהדות ביחד במובן מסוים, אבל יש רמה שהיא כבר יותר מדי — כשארונים לא רשאים לדבר עם זלונים.

—

כד. ככל שיותר חסידי, כך יותר מותר להיות “אפיקורס”

חידוש חזק: יהודי חסידי יכול להרשות לעצמו יותר מחשבות “אפיקורסיות” כי הדתיות שלו לא תלויה בהצהרות אמונה. הוא יכול תיאורטית לומר “הארי פוטר כתב את התורה” והוא ימשיך ללכת לשטיבל בשבת. יהודי מודרני צריך להאמין בכל דבר ברצינות — כי בלי זה הוא יפסיק לשמור שבת מחר. העיקרון: מבנה נותן חופש.

—

כה. חומה בלי עיר — הקריאה לבנות תוכן

הנקודה הטרגית

העולם החרדי בנה בהצלחה חומה חזקה של הפרדה — וזה עובד ממש טוב כאסטרטגיה. אפשר להישען על הקיר, הוא חזק. אבל: הושקעה כל כך הרבה אנרגיה בבניית החומה, ובפנים ריק — “יש מקלעים על כל המגדלים, אבל בפנים צריך עדיין לבנות, לעשות צ׳ולנט טוב, לעשות משהו עם תוכן.”

הקריאה: נצלו את החומה שכבר בניתם — אבל מלאו אותה בחידושי תורה ותוכן אמיתיים. אתה מופרד — איפה חידושי התורה שלך?

צמיחה מהקבוצה — מעגל פנימי

כשקבוצה גדלה מדי, צריך לעשות מעגל פנימי — “פנים” ו״חוץ.” זה חייב לקרות באופן טבעי, לא מוקדם מדי. חייבת להישאר “שארית” לשם תורה.

—

כו. מנהיגות, חסידות, וודאות

מנהיגים טובים הם גם חסידים טובים

מי שמבין מה זה אומר לציית למנהל, מבין שהמנהל לא חושב שהוא טוב יותר — זה פשוט התפקיד שלו, והסדר העולם הוא שמצייתים.

מנהיג לא צריך לפחד מדחייה

זה לא אומר שהוא תמיד צודק. אבל הוא צריך להיות מסוגל להתמודד עם זה שאומרים לו “אתה לא צודק,” בלי להתמוטט. ברגע שמישהו שואל “מי אתה להיות מנהיג?” — הוא צריך להיות מסוגל לעמוד בזה.

מנהיג צריך לדעת איפה הוא לא הבעל הבית

אם שלוש פעמים אשתך בחרה את הצבע טוב יותר, ברור שזה לא התחום שלך. יום טוב, שהיא תעשה.

מה רבי מספק: ודאות

רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים לעשות, הם לא בטוחים. תפקיד הרבי הוא לתת פסק, ודאות. וודאות פירושה גם: אם זה לא יצליח, זו אשמתך — זה המחיר של מנהיגות.

אמרת הרבי

היום אני אומר כך, תציית לי; מחר אני אומר הפוך, גם תציית לי. זה לא אומר שהוא טעה אתמול — זה אומר שמנהיגות היא לא על תמיד להיות צודק, אלא על לקיחת אחריות.

—

כז. תפקיד הרבי — מי אומר מה נכון?

הרבי מכריע

בחדרים חסידיים תמיד יש מישהו שאומר “אתה צודק” — הרבי הוא זה שמכריע מי צודק. אפילו כשאתה יודע בעצמך, הכרעת הרבי היא מה שקובע. זה לא בגלל שלרבי יש רוח הקודש, אלא כי הוא זה שמכריע.

רוב החלטות החיים לא בשולחן ערוך

רוב הדברים שיהודי עושה — נישואין, קנייה, לא קנייה — לא כתובים בשולחן ערוך. השולחן ערוך מדבר רק על כמה דברים, אבל רוב החלטות החיים הן “פתוחות” — זה לא כתוב. הרבי צריך להיות ה״בלוק” — מישהו שאומר את המילה, שעושה את ההכרעה בדברים שלא כתובים בשולחן ערוך.

שלום זכר — “אומר לא”

כשאנשים יושבים בשלום זכר, תמיד יש מישהו שרוצה להכניס נושא מסוים. אם אתה הראשון שזורק שורה, אתה גם צריך להיות בסדר עם השורה של האחר — צריך להיות מוכן לשמוע דעות אחרות.

—

סוף השיעור

השיעור מסתיים בניגון (“שמע ישראל וליבי יחד, אנוכי אשיר וליבי יחד”), ברכות, ושיחה על סדר השיעורים — שזה כל חודש, אם כי לפעמים זה לא מסתדר.

תמלול מלא 📝

מהי יהדות? תרי״ג מצוות כמהות

תסכול העולם מיהדות

העולם מרגיש שזה עצוב שמתאמצים מאוד מאוד בשביל יהדות ולא בטוח שמקבלים משהו בשביל זה. לא כמו תורה, ששכרה בצידה.

יהדות, מתאמצים מאוד מאוד. יכול להיות שהיהודים משכנעים את עצמם. נו, מה יבוא בשביל זה? כלום. לא, הם מתאמצים יותר. לא כל אחד יודע, צריך לדבר עם מישהו. למה אתה לא יושב אצל רבי? יש לו ראש אחר. אתה צריך רק לומר שאתה מקבל אצלך את האמונה, את האמונות שלנו. קיבלת את השניים ואומר לעצמך. מה שלא יקרה, שאלות, לא קיבלת את השניים ואומר לעצמך. ועכשיו שיחכו. בשביל כל זה היה יהודי. בשביל כל זה היה יהודי. אז זו אחת הקושיות.

הענין של בטחון

הקושיה השנייה שיש לי היא למה צריך בטחון. הוא אומר שהוא צריך בטחון, אני לא יודע למה הוא צריך את זה. הוא עדיין לא הבין. מה הבעיה שהוא בא לפתור?

אני עושה בשביל זה סמים. כבר עשית את הסמים? כבר ניסיתי, זה לא עובד. כבר ניסיתי, זה לא עובד. כבר ניסיתי, זה לא עובד. בטחון עובד כן? טוב, זה טוב. ניסית, זה בטחון באידיש. סמים. סמים. סמים. סמים.

למי אני אמסור את עצמי? לה׳! גבוה ממני, ואף אחד לא חופשי. אתה יכול להתנגד? אתה מאוד גאה? אתה לא יכול רק אתה האלוקים? כן. הבן שלי היה כזה, אני יכול לתת את זה למקום שאף אחד לא שולט. לא אני ולא הוא. ועכשיו שניהם נכנעים לאותו דבר. צריכים אנחנו להיות מוכנים להחמיר. ולהתמודד עם אותם תהליכים.

הערות טכניות

היום בבוקר. הוא כבר יודע. אני הולך ללמוד זוהר הקדוש. עושים שיעור זוהר. כשיש שיעור זוהר ביום שישי, העולם לא לומד אותו, הולכים לחזור עליו כאן. לא לחזור, כשעושים… השבוע אין זוהר בפרשה. את זה אני לא יודע. בוודאי.

דור של המתים לא אומר לא ללכת ל-whatever you hold on hold off. כן. הייתם רוצים. אין כאן דרשות תודה. דור של המתים. יש דרשה בתהלים פ״ח. דור של המתים. הלא.

היסוד: יהודי הוא יצור שעושה תרי״ג מצוות

זה ככה, זה ככה. הדבר של יהודי… והוא עושה תרי״ג מצוות, כך אומרים. שמעתם על זה? תרי״ג מצוות? כך אומר הרמב״ם.

קהל: כך אומר הרמב״ם?

כן, I guess. ר׳ אברהם לויט אמר כך.

קהל: הפירוש האחר?

כן, כן.

מאוד טוב. יהודי שיש לו סוג כזה של בריאה שעושה תרי״ג מצוות. זה יהודי. מה זה גוי? גוי הוא אחד שעושה שבע מצוות.

קהל: הוא עושה יהודי, או יהודי צריך לעשות יהודי, או יהודי?

לא, מאוד טוב. יהודי, שני דברים. אוקיי. יהודי הוא סוג כזה של בריאה שעושה תרי״ג מצוות. יהודי הוא לא אחד שעושה תרי״ג מצוות. יהודי הוא רק דבר שעושה תרי״ג מצוות. מאוד טוב.

ומה זה אומר ששמו היה יהודי? מה זה אומר? מה עושה יהדות? יהדות היא תרי״ג מצוות. זה לא אומר שעושים את כל תרי״ג המצוות. אף אחד לא עושה את כל תרי״ג המצוות. אבל מה שזה אומר, זה סוג של בריאה שעושה את תרי״ג המצוות. מבינים?

קהל: מחויב.

מה? מחויב זה כבר קצת יותר מדי דיבורים. זה קשה להבין.

דיון: ההבדל בין אדם לאדם חולה

יש דבר כזה, יש דבר כזה של אדם. שמעתם על זה?

קהל: מה אתה מתכוון שההבדל הוא? יהודי שלא שומר יהדות, לא יהודי. אני לא יודע מה זה.

ואדם שחולה הוא לא אדם, הוא חולה.

קהל: אני חושב שאדם… הוא לא חולה, אני לא מבין. מה הבעיה?

הלאה, כי הוא נשאר אדם שעושה תרי״ג מצוות. אבל אם הוא לא עושה תרי״ג מצוות, הוא לא הופך לתרי״ג מצוות. אבל כל החברה אין בה תרי״ג מצוות, אין ביהדות.

מאוד טוב, למה כל החברה היא חברת אנשים שהם עושים את תרי״ג המצוות. בכלל, אף אחד מעולם לא עשה את כל תרי״ג המצוות, אמת?

שתי שיטות בהבנת תרי״ג מצוות

אני יכול לומר לכם קצת יותר בהסבר. יש, מאוד טוב, יש כמה שיטות.

שיטה א׳: מצוות כחיוב ואובליגציה

יש שאומרים שיש אלוקים, הוא בא והוא אמר שהוא צריך לעשות דברים מסוימים. זו שיטה אחת. לפי השיטה הזו, תרי״ג המצוות אינן דבר בכלל, זה משהו פקודה, מה שקוראים התחייבות, אובליגציה, מילים גויים כאלה.

מה… ראיתם פעם בתורה אובליגציה? ראיתם פעם? לא, לא כתוב דבר כזה. זה משהו כזה חיוב, משהו כזה חוב, כן, חוב חזק, מה… יש לי חוב, אין מילה כזו חיוב בתורה. בתורה לא כתוב אף פעם חייב. חייב זה חייב מיתה, אם יש דבר כזה בגמרא. בחומש לא כתוב חייב אף פעם.

אז פירוש אחד הוא, בואו קודם נבהיר את המהלך. פירוש אחד הוא שמצוות, תורה ומצוות, בואו נאמר תורה ומצוות, יהדות, whatever you want to say, זה משהו סוג כזה של דבר שצריך לעשות, צריך. אם אחד לא עושה את זה הוא עובר, הוא עבירה, יש איזה סוג של בעיה איתו.

כמה עבירות מותר לעשות עד שהופכים לגמרי עובד ובטל? איך מפסיקים להיות יהודי? שואלים הרבנים, whatever, זה כבר כולו פרטים. כי זה הרעיון של מה זה יהודי, של מה זה תרי״ג. ויהודי הוא זה שמחויב בתרי״ג מצוות. גוי מחויב רק לעשות שבע מצוות. Turns out הוא יותר מתרי״ג מצוות, מה שזה הדיון, יש לי מזל שאני לא גוי. אבל יהודי זה דבר שהוא צריך לעשות שש מאות ושלוש עשרה מצוות. הוא צריך.

הבעיה עם “צריך” — זה לא קיים

אז הצורך, איפה נמצא הצורך? מישהו פעם ראה צורך? ינקל, ראית פעם צורך? אף אחד מעולם לא ראה צורך. צורך הוא דבר שלא קיים. יודעים איך אני יודע? הרבה פעמים אני מדבר עם בחור צעיר, אני אומר לו, “אני רוצה ללמוד איתך, בוא לשיעור שלי.” הוא אומר, “כן, צריך.” הוא אף פעם לא בא. אז, צריך זה דבר שלא קורה, הוא לא רואה, צריך, צריך, אז, צריך.

מצוה, אני רוצה, מה זה אומר? ראיתם פעם מצוה? ראיתם פעם את הדבר הזה? ראיתם פעם שאיפה בעולם פוגשים את הבריאה של להיות מצווה? מה זה? ראיתי מלך, ראיתי את האנשים שמקיימים את הגזירה, את כל הדברים האלה ראיתי, אבל את הגזירה עצמה עדיין לא ראיתי. זה כתוב בספר? אז המצוות זה ברשימה של דברים כתוב בספר? מה מעניין?

ראיתם פעם צורך? ראיתם פעם חובה? אני אף פעם לא ראיתי. אני לא יודע, אין דבר כזה. הנחתי שלא. אמרתי שלא. יחס לדבר ראיתי את זה. מה היחס? מה זה אומר? הוא צריך? מה זה אומר הוא צריך?

דיון: “צריך” כמו אכילה ושתייה

איך נראה הוא צריך לאכול?

קהל: אה אה, מאוד טוב.

אז, אף אחד, אני עדיין לא שמעתי שאדם הולך לומר שאדם הוא סוג של דבר שהוא מצווה לצרוך לאכול. שמעתם פעם שמישהו מדבר כך? למה לא? כי זה בעצם דבר שקיים. דברים שקיימים לא אומרים שצריך להיות.

קהל: אה, מאוד טוב, להיות “need”. יכול להיות שזה “condition” לחיים. “Need” אני מתכוון לומר “condition”. מאוד טוב.

אתה אומר שזה כמו “condition” לחיים, נכון? כדי לחיות צריך לאכול ולשתות. אם לא, יוצא שמתים.

קהל: מה?

אה, רגע, מה? כן, זה נראה ככה. זה נראה ככה. “condition” נראה כך שהאנשים שעושים את זה, הם חיים, והאנשים שלא עושים את זה, מתים, או שהם חיים פחות, הם חיים חלש יותר, הם חולים, וכדומה. זה דבר “real”. רגע, זה מאוד טוב.

שיטה ב׳: תרי״ג מצוות כ”needs” — תנאים לחיים

אז עכשיו אמרו לו דבר חדש, זה תרי״ג “needs”. שגוי הוא דבר שאין לו את ה”needs”, הוא כמו מנורה צריכה “battery”, ויהודי צריך מצוות. זה הופך ל”different”.

קהל: תפסת שהסברת מה שאמרת קודם, אבל לא.

הוא אומר פירוש חדש כזה. קודם היה “צריך”, שאף אחד לא יודע מה זה. היה גוי ששמו דייויד יום, הוא אמר שבעולם לא קיים שום “צריך”, והוא היה צודק. אין דבר כזה, זה לא קיים. היו אנשים שאומרים צריך להאמין שיש דבר כזה, אבל אני לא מאמין שצריך להאמין ב-anything, אז ממילא זה לא קיים, זה לא קיים. כן, בדיוק.

אז, לא, טוב. אם אומרים “צריך” באותה דרך כמו שצריך לאכול, או צריך לשתות, או צריך ללכת לשחות בקיצור לקבל קיץ טוב, אני יודע מה, את זה אני מבין מה זה אומר, מאוד טוב. נכון?

קהל: יוצא כך, לנרצח או לרוצח?

המושג “צריך” — מה זה אומר שיהודים “צריכים” תרי״ג מצוות?

הפירוש הראשון ב״צריך” — מושג מטפיזי

הוא כמו, בואו נאמר, מנורה צריכה סוללה, ויהודי צריך מצוות. זה very different. תפסת שהסברת מה שאמרת קודם? מה שלא? הוא אומר פירוש חדש.

קודם היה צריך, שאף אחד לא יודע מה זה. היה גוי ששמו דייויד יום, הוא אמר שבעולם לא קיים שום צורך, והוא היה צודק. אין דבר כזה, זה לא קיים. יש אנשים שאומרים צריך להאמין שיש דבר כזה, אבל אני לא מאמין שצריך להאמין ב-anything, אז ממילא זה לא קיים, זה לא קיים. כן, בדיוק.

אז, לא, טוב, אם אומרים צריך באותה דרך כמו שצריך לאכול, או צריך לשתות, או צריך ללכת לשחות קצת לקבל קיץ טוב, אני יודע מה, את זה אני מבין מה זה אומר, מאוד טוב. נכון?

דיון: הענין של לא תרצח — למי זה צורך?

קהל: יוצא כך, לנרצח או לרוצח?

הנרצח אתה מבין בלילה למה, אמת? והרוצח הוא נרצח פוטנציאלי, אז זה הולך ככה. נכון? מה כל כך מסובך? כן? זה של השני, של השני. זה הקדושה שלו עצמו להרוג, זה הגיוני. אם לא יהיה איסור של הריגה, כולם יהרגו וישארו אנשים. זה כל כך מסובך, פשוט ביותר.

קהל: לא!

אז יוצא, אם זה הפירוש שם, אז תרי״ג מצוות שכולם עושים זה לא גויים, אלא סם אבדם, קודם כל, רוב מהם כבר עושים גויים הלכות אם מבינים כך אמת.

הפירוש השני — “צריך” כתנאי להצלחה

מתחיל פירוש חדש. בואו נבין, כן? והם אמרו, זה דבר מאוד חשוב. עשו נחת מאוד. יש גויים שהם סוג כזה של אנשים שהם צריכים לעשות רק שבע מצוות. ויש יהודים שהם סוג כזה של אנשים שהם צריכים לעשות שש מאות ושלוש עשרה מצוות.

עכשיו, אם התכוונת שצריך זה משהו דבר קסום שאף אחד לא ראה, צריך להאמין שיש דבר כזה. אז, אוקיי, גוי צריך לעשות שבע מצוות, יהודי צריך לעשות תרי״ג מצוות. יהודי אסור ללכת בשבת לאכול, והוא צריך להניח תפילין בבוקר, וגוי מותר ללכת בשבת לאכול והוא לא צריך להניח תפילין. מאוד יפה, הכל מסתדר, אף אחד אין לו שאלות, הולכים הביתה, ישנים בשקט.

“צריך” אומר “ניד” — תנאי לסוג מסוים של חיים

אם תפסנו דבר שצריך לא אומר כלום. לצרוך, לפי הפירוש השני שאנחנו אומרים, אומר כמו “ניד”. או אפשר לומר “קונדישן” לסוג מסוים של הצלחה, לסוג מסוים של “לייף”, נכון? כדי להיות מכונית מצליחה צריך להיות בנזין, וכדי להיות איש עסקים מצליח צריך להיות בכסף. יש שאומרים כך, יש שאומרים שאפשר להשתמש בכסף של השני, לא משנה, משהו צריך להיות משהו עם כסף. כדי להיות יהודי, צריך תרי״ג מצוות.

אז מה זה אומר? מאיפה זה בא? צריך משהו להתכוון, אמת? נכון? אז מיד, צריך לעשות משהו כך, צריך לעשות… מה צריך לעשות?

קהל: כן, שיעשו פירוש חדש. מה? יהודי מצליח מה?

מאוד טוב. ומה קורה עם יהודי שהוא לא מניח תפילין? זו שאלה. התורה היא אולי כלי אותנו להגיע לשם. תרי״ג המצוות הוא כלי, זה לא סוף.

האם “להיות מחובר לקב״ה” הוא התכלית של מצוות?

דיון: גויים וחיבור לקב״ה

קהל: ונו, וגויים לא מחוברים לקב״ה?

מאוד טוב, מאוד טוב, מאוד טוב. מאוד טוב. אז יוצא כך, בואו נאמר, כי אצלנו להגיע לקב״ה זה לא התכלית. יוצא כך, כי זה מאוד קל אצלנו להגיע לקב״ה, זה חינם. אם השני צריך למות על קידוש השם, והרבי אלימלך אומר שלא צריך אפילו למות, צריך רק לקבל למות, וזה כבר. לוקח… מה? זה לא כל כך קשה להגיע לקב״ה, זה actually very easy. אני אומר, זה actually very easy, ולא בשביל זה יש תרי״ג מצוות. אני לא מאמין שבשביל זה יש תרי״ג מצוות.

קהל: רגע. אני לא יודע, אני לא יודע מה אתה יודע, כן? זה אני חושב שזה תירוץ חלש. חוץ מזה, מה כמו שהוא אמר, כל גוי מגיע לקב״ה, whatever that even means.

אני לא צריך לשאול עם אמצעי, כי כל אחד אומר, “אני רוצה מה שכל אחד רוצה, ואני מרגיש מחובר להשם.” לא, כל אחד יכול כך מחובר להשם.

ההבדל בין “להרגיש מחובר” ל״להיות מחובר”

להרגיש מחובר, לא להיות. להרגיש ולהיות זה לא אותו דבר. הוא יכול לשכנע את עצמו. הוא משכנע את עצמו.

קהל: מה יודעים את ההבדל? מה זה אומר?

אוקיי. היהודי שקם בבוקר והוא מתפלל שש שעות, הוא מרגיש יותר מחובר מזה שמתפלל אצל הביעטש? לא, יש לו יותר needs. זה שמתפלל אצל הביעטש, הוא יכול להיות מחובר עם אחד פשוט. והיהודי יש לו פחות אמונה, כי הוא צריך הוא לקום בבוקר, ואולי אז הוא ירגיש מחובר. זה סתם טיפשות. הם שניהם בדיוק אותו דבר מחוברים.

קהל: לא, לא, הם לא. הוא צריך לשלם הרבה יותר. יש לו פחות אמונה.

הענין של תפילה ואמונה

מקטני אמנה — מי שצועק בתפילה

כתוב בגמרא שמי שצועק בתפילה הוא מקטני אמנה. למה? כי הוא מאמין שכדי שהקב״ה ישמע אותו, צריך לצעוק, אולי אז כולי ואולי. כמו שהוא אמר מאליהו הנביא לנביאי הבעל, אחר כך הוא גודו כמשפטם, צריך לדקור את עצמם ולהתאמץ, לקום בבוקר, לשבור את הקרח, אולי אז הקב״ה יבוא. מי שיש לו יותר אמונה, הוא קם באחת עשרה.

המבחן של תפילה

כבר אמרתי לכם, צריך לעשות מבחן. כל אחד מבין שתפילה, הפירוש הבסיסי של תפילה עובדת, אומר שקורה הבקשה, אמת? כבר אמרתי ברור, צריך לעשות מבחן של בקשה, ולראות אם היהודים שקמים בבוקר, אם יותר מהתפילות שלהם נענות מאלה שקמים באחת עשרה. רק דיברתי על זה. התפילה נענית בדיוק כמו תפילות. טוב, ניסיתי. המטריקס נענית.

רבותי, אוקיי, חזרה לנושא. התפילה נענית כשמבינים שבטל רצוני מפני רצונך. זו גם תפילה. וזכרו, זה קורה בדיוק באותה מהירות באחת עשרה. לא צריך לקום בבוקר בשביל זה. “שוא לכם משכימי קום,” אמר הטור ז״ל. זה כך, אבל אנחנו רוצים לומר כך.

על מה תרי״ג מצוות באמת מדברות?

אז יוצא ש… כבר אמרתי לכם, אני רוצה שאמרתי לכם כך, שרוב האנשים חושבים שלגוי יש חיים קלים יותר, הוא צריך רק לעשות שבע מצוות והוא הולך ישר לגן עדן, חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. אבל יהודי נבך צריך הוא לעשות מה שהוא צריך, וזה עומד על הראש שלו והוא אומר שהוא צריך לעשות שש מאות ושלוש עשרה מצוות. זה מאוד קשה.

קהל: מה? בואו נאמר, בואו נאמר.

כך אומרות מורות בית יעקב שהנשים הן צדיקות גדולות יותר, כי הן מגיעות עם פחות מצוות. רק עם צניעות, לא? צניעות זה כבר קשה מדי. צניעות זה לא מצווה, זה איסור גרמא אולי. טוב, אז…

ניתוח של הנושאים של תרי״ג מצוות

אז רק אני רוצה לומר, אם להבין, אם חושבים קצת פנימה על מה זה פירוש פשוט, מה תרי״ג מצוות בעצם עליהן, כל תרי״ג מצוות רואים שתרי״ג מצוות הן על מה, על מה מדברים תרי״ג המצוות?

קהל:

שיס 10. לא טוב. אפשר לעשות נושאים של מצוות. לא טוב. אילו קרבנות מקריבים ואיך ובאיזו שעה ומתי?

מה זה יהודי עושה. לא טוב. מה עושים, אז כולם מדברים על מה שעושים, אמת.

קהל: אילו בגדים ללבוש? אה, אילו… מה צריך לעשות עם הכסף? כן? מי מותר להתחתן? לא טוב. ומה עוד? מה עושים אם נטמאו מללכת ללוויות יותר מדי.

מאוד טוב. אז כל מיני נושאים. זה תרי״ג שזה הדרך. מאוד טוב.

החידוש — גויים צריכים גם את כל זה

אז אני שואל אותך שאלה. גוי צריך לדעת מה לעשות, עם מי מתחתנים? מאוד טוב. גוי צריך לדעת אילו כוונות לעשות ומתי, וכמה. כמה שיהודי צריך כן, צריך גוי גם. זאת אומרת, שיהודים שורדים טוב מאוד בלי קרבנות, אבל כמה שצריך כן, צריך גוי גם.

קרבנות — צורך לכל בני האדם

דרך אגב, זה שבוכים ביום כיפור, או תשעה באב, יום כיפור, אני יודע מתי, שאין קרבנות, הגויים יכולים גם לבכות, הם גם לא עושים קרבנות לאחרונה. הם עשו קרבן אחד, שחטו יהודי אחד שם, הרומאים, והוא היה הקרבן האחרון. אם חסר, חסר להם גם.

הפרסים, כולם, איך אתה יודע? אין להם בית המקדש, הם יכולים עוד לעשות קרבנות לזאוס. הם אפילו לא עושים את זה, נבך, זה נורא. זה לא בגלל החורבן, זה כן. מאוד טוב, בואו נבכה.

קהל: למה הם לא בוכים? לצערנו הולכים ביחד. למה הם לא עושים תשעה באב?

כי הם לא עושים קרבנות לזאוס, או למי שהם מאמינים בו. נורא.

דיון: התירוץ של הנצרות

קהל: מאוד טוב, אמת, יש להם תירוץ. כמו שהרבי הוציא אותם מגיהנום, יום טוב. הוא היה הקרבן האחרון, ומהיום והלאה לא צריך לעשות קרבנות. למה היהודים לא יכולים להמציא איזה תירוץ כזה?

קהל: מה? זה לא עבד?

זה עובד כן.

אוקיי, אני לא רוצה לדבר על קרבנות. אני רק רוצה לומר, מה שאני רוצה להוציא, קרבנות, אנשים חושבים שזה סתם איזו מצווה. קרבנות זה צורך. זה צורך לבני אדם. כל הגויים היו עושים קרבנות.

כל בני האדם צריכים תרי״ג מצוות — לא רק יהודים

היסוד: מצוות הן צורך אנושי

מגיד השיעור: אז למה היהודים לא יכולים להמציא איזה תירוץ כזה? מה? זה לא עבד? זה צריך כן. זה עובד כן.

אוקיי, אוקיי, אוקיי, אני לא רוצה לדבר על קרבנות. אני רק רוצה לומר, מה שאני רוצה להוציא, קרבנות אנשים חושבים שזה סתם איזו מצווה. קרבנות זה צורך. זה צורך לבני אדם, כל הגויים היו עושים קרבנות, כל היהודים היו עושים קרבנות, היום לא עושים לא היהודים ולא הקרבנות, זה סתם מאותן סיבות. אנחנו מתיימרים שזה בגלל חורבן בית המקדש, זה באמת לנצח, יכול להיות גם חורבן, יכול להיות שזה חורבן, זה לא שזה כל כך טוב, אני לא יודע, יכול להיות מסיבות אחרות, אולי המלאך שמקבל את הקרבנות מת, אני לא יודע, כל מיני דברים. מה? זכויות בעלי חיים אפשר עוד להתגבר, כמו התורה שאנחנו מקלקלים את החורבנות.

ובקיצור, אז, מאוד טוב. אז, יהודי וגוי הם שניהם בני אדם שצריכים תרי״ג מצוות, רק לגויים אין תרי״ג מצוות, רק ליהודים יש להם. נכון?

אני לא מדבר עכשיו על קרבנות, אוקיי, אתה מבין, זה משהו אחר… זה חתונה, אתה צריך לחשוב, אתה צריך להיות. בואו לא נדבר על קרבנות, בואו נדבר על כל שאר הדברים.

ההבדל בין יהודים לגויים: למי יש את תרי״ג המצוות הנכונות?

דוגמאות מאבן העזר

מגיד השיעור: למדת אבן העזר? גוי צריך להיות לו אבן העזר? איך מתאים לך מצוות מאבן העזר? חמישים, שישים, אני יודע, גוי צריך להיות לו זה? מי אומר על מי מתחתנים ועם מי לא מתחתנים, כמה כסף צריך לתת לאישה. אם שני יהודים רוצים להתגרש, מי יכול לגרש את השני? גוי צריך להיות לו זה?

קהל: הוא צריך פעם אחת, אמת?

מגיד השיעור: מאוד טוב, יהודי צריך את זה. מאוד טוב. מאוד טוב, יכול להיות יש לו, יכול להיות אין לו. בואו נגיד, מאוד טוב. אז בקיצור, יהיה. מאוד טוב.

אז גם היהודים, גם היהודים וגם הגויים, צריך להיות להם תרי״ג מצוות. נכון? לפחות. מאוד טוב. לא הכל, אבל, עומד כל אחד…

דוגמאות מכלאיים

כלאיים, שוב, אתה זוכר מה זה כלאיים, נכון? כלאיים, אילו בגדים מותר וצריך ללבוש. גוי צריך גם לדעת אילו בגדים לקנות. הוא לא צריך לדעת? אני שואל אותך, מותר לקנות בגדי פשתן? זה קשור למה שלובשים, לא תלבש כלאיים. גוי לובש מה שהוא רוצה? ככה זה באמת?

קהל: לא, הוא לא לובש. בקיץ לא לובשים, והגוי זה הבדל. יש איזה הלכות, כן? אין הלכות? מנהגים, הלכות, משהו.

מגיד השיעור: מאוד טוב.

הנקודה העיקרית: לגויים יש גם תרי״ג מצוות, רק לא הנכונות

אז, גוי הוא סוג של דבר שעושה את תרי״ג המצוות שלו. הוא צריך תרי״ג מצוות, רק אין לו את הנכונות, לפחות לפי היהודים. צריך לגלות אם ליהודים יש את הנכונות. אבל הטענה היהודית היא, הטענה היהודית היא שליהודים, הגויים, אין להם תרי״ג מצוות נכונות. נכון? מאוד פשוט. והטענה היהודית היא שלנו יש כן תרי״ג מצוות, ברוך השם. הגיוני?

קהל: מה הנקודה שלך?

מגיד השיעור: אמרתי.

קהל: רק מה הן? לא יכול להיות. חוק, חוק, חוק, בלי טעם.

דיון: האם מצוות הגיוניות?

מגיד השיעור: רוב המצוות הגיוניות. אחת שלא הגיונית, נדבר עליה כשמשיח יבוא. מה הבעיה? כל מצווה שהייתה מלכתחילה הגיונית. כמעט. שבת הגיונית? שחיטה הגיונית? זה הגיוני. אם אתה חושב במקור, זה הגיוני.

קהל: אוקיי, אתם שיעור על טעמי המצוות? אני מניח שכן, אבל… כן, בדיוק.

מגיד השיעור: אני רוצה קודם לדעת מה זה מצווה. זה מה שהייתי מוציא קודם. אתה שואל כבר פרטים, האם המצווה הזו או אחרת הגיונית, האם צריך לעשות. אולי אתה יודע מה? אני רפורמי, לא צריך לעשות מצוות, זה לא הגיוני. אני רוצה להיות מסוגל לומר מה זו מצווה, אוקיי? אין בעיה.

מה זו מצווה? — שתי דרכים להבין

מגיד השיעור: מצוות זה… בואו נבין. צריך לזכור שיש שתי דרכים להבין. או תגיד שיש שתי דרכים חשובות שאפשר להבין, וזה באמת מאוד חשוב להבין.

הדרך הראשונה: כל בני האדם צריכים תרי״ג מצוות

יש מי שאומרים… שכל בני האדם צריכים להיות להם תרי״ג מצוות, לפחות. ועכשיו, אילו תרי״ג מצוות? לא אמרתי אילו, אלא תרי״ג מצוות. והיהודים יש להם את זה, ברוך השם. הגויים אין להם את כולן, או יש להם חלק, או יש להם את הלא נכונות, או התערבבו להם. זה פשט פשוט אחד.

זאת אומרת, במילים אחרות, תרי״ג מצוות זה דבר שאדם עושה. אדם עושה תרי״ג מצוות, לא אמת שאדם עושה שבע מצוות. אדם הוא דבר כזה, זה הביטוי שאמרתי קודם, שמצוות צריכים פירושו צריך, צריך, זה חלק מההצלחה. כדי להיות אדם טוב, כדי להיות אדם מצליח, צריך להיות לו מצוות, צריך לעשות תרי״ג מצוות. כל אדם צריך.

ניסוי מחשבתי: אם גויים היו שואלים מה לעשות

מאוד פשוט, אילו הייתה באה אליך קבוצת גויים, ועל חדש, ומייסדים מדינה חדשה, והם היו שואלים אותך, “מה נעשה? אנחנו רוצים לעשות חוקים.” מה היית אומר להם? “קח חומש.” זה מה שהיית אומר להם, אמת? מי שאומר אחרת הוא אפיקורס. מה זאת אומרת? כך כתוב בתורה. בא מלך, הפרשה השבועית כתוב.

שוב, דיברתי עכשיו, כל בני האדם צריכים תרי״ג מצוות, לא רק יהודים. כמו השיטה הראשונה שאני אומר, אני חושב שזה הגיוני מאוד.

דוגמאות מעשיות: לגויים יש גם את אותן שאלות

דיברנו קודם, שכל אדם צריך לדעת עם מי מותר להתחתן, אילו מאכלים מותר לאכול, ומה עושים כשנותנים לשומר בגד, ובא השומר ובעל הפיקדון אומר שנגנב. מה צריך לעשות? גוי יש לו גם את השאלה, אמת? בדיוק.

ומה עושים כשנופלת מזלג חלבי לתוך סיר בשרי? שואל גם גוי, אמת? אם לא, הרי הוא טיפש, הוא לא יודע שיש שאלה כזאת.

המלך והתורה — פרשת שופטים

“ושמת עליך מלך ככל הגוים”

מגיד השיעור: טוב. אז, יוצא שתבוא אליך קבוצת גויים, קבוצת גויים תבוא אליך, והם ישאלו אותך, “ילמדנו רבינו, אנחנו רוצים שתהיה המלך.” כמו שכתוב, “ושמת עליך מלך ככל הגוים”. ופשט הפסוק הוא שמלך הוא כמו שכל הגויים צריכים מלך, צריכים יהודים גם מלך. הפרשה השבועית, כתוב בפרשה השבועית, שופטים.

כן, באה התורה ואומרת, “אין בעיה, עשה מלך. אתה, כל הגויים יש להם מלך, אתה עשה מלך.” אבל מה עושה מלך יהודי? מה סוברת התורה? במילים אחרות, מה סוברת התורה שמלך צריך לעשות?

משנה תורה של המלך

צריך לכתוב, לקחת ספר, נקרא משנה תורה, זה עותק של התורה פשוטו. צריך לקחת את החומש, צריך לשכור סופר, שיכתוב עותק, “והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד”. כדי שידע מה יהיה המלך.

מה זה המלך? מלך הוא הבוס על הכל, כמו ששמואל הנביא אמר, הוא עושה הכל, הוא אומר לכל אחד מה לעשות. הוא “אוכף את החוק”, הוא צריך לדעת את החוק.

הלאה, מה יהיה איזה חוק? התורה. התורה, המצוות, תורה ומצוות, תרי״ג מצוות, בקיצור. למה לא?

הגויים צריכים גם חוקים טובים

אם אתה רוצה להיות… הגויים באים, הם לא צריכים תלמיד טוב, הם צריכים רע. כתוב בפסוק בפרשת ואתחנן שהגויים ישמעו את החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי מי גוי גדול. זה פסוק מפורש. הם צריכים במובן כמו… בא גוי אליך והוא שואל אותך איזה דלק לשים במכונית שלך? אתה אומר, “הדלק”? אותו דרך. מה שאדם צריך, אני לא יודע במי הוא מאמין.

אם זה לא הגיוני, יש לך תורה לא נכונה, זו שאלה על התורה. אני מדבר על הרעיון מה התורה היא.

היסוד: אם התורה טובה, היא חייבת להיות הגיונית

מגיד השיעור: רגע רגע, ולך וקפוץ לכל הפרטים. אם יש דבר שלא הגיוני, התורה לא נכונה, אין תורה טובה. ואתה מדבר כל הזמן שהתורה היא דבר טוב, אמת? כל הזמן התורה היא דבר טוב. אם יש חלק אחד שלא טוב, ישאלו את הרבנים מה לעשות. זה לא דברים קטנים, אפשר להתמודד עם זה, לא תמיד אפשר לקפוץ לפרטים.

קהל: אה, אה, אה, אתה אומר כבר משהו.

מגיד השיעור: לא, רגע, אתה אומר מאוד טוב, מאוד טוב. אבל קודם בואו נדבר “דף נקי”, בואו נגיד.

ראיה מפרשת ואתחנן: “כי היא חכמתכם ובינתכם”

מגיד השיעור: אתה מדבר כך כתוב בחומש, כך כתוב בספר דברים, אני חושב שאין שום ספק שכך סובר ספר דברים. אם בספר ויקרא סובר גם כך, אפשר לשאול שאלה. אבל בספר דברים סובר בוודאי, כתוב פסוק מפורש בפרשת ואתחנן ש“ושמרתם ועשיתם”. למה כתוב פסוק מפורש “ושמרתם ועשיתם”? שישמרו את התורה. למה? “כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”, כי רוצים להיות כמו הגויים, אמת? אתה שומע?

היצר הרע אומר שנהיה “עם ככל הגוים”, אומרת לך התורה איך להיות. אתה רוצה להיות “עם ככל הגוים”? אתה רוצה להיות “ככל הגוים”? אתה רוצה להיות גוי מצליח? הלאה הוא אומר, שמור את התורה. כי זה הדבר החכם ביותר.

הגויים יכירו בחכמת התורה

כל הגויים שמעו פעם, כמו הגויים שישמעו יאמרו “רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים” — צדיקים פירושו נכונים, כן? צודקים — “ככל התורה הזאת”.

מאוד טוב. זה כתוב בתורה. אם לא כתוב בתורה, עשו ממך שאין לך חוקים טובים. אבל זה כתוב בתורה, שאלה החוקים הטובים ביותר שיש.

יש עוד קטע שם, “כי ה׳ אלקינו בכל קראנו אליו”. נדבר על זה הכל. אבל לגבי חוקי התורה, זה מה שיהודי צריך לעשות.

המסקנה המעשית: אם אתה רוצה טוב לגוי

מגיד השיעור: אם אתה לא שונא גוי, אם אתה רוצה להרוס את הגוי, תאמר לו שילך עם דת אחרת. אם אתה אוהב אותו, אתה רוצה לבנות אותו, זה פירוש התורה. הגוי צריך את התורה.

פירוש הפסוק, “והלכו” כתוב בפירוש, בתורה. וישאלו, “לכו ונעלה אל הר ה׳ אל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו כי מציון תצא תורה”. פירוש הפסוק, בנביא כתוב שהוא יעשה לי, וכתוב בשני נביאים פעמיים. והגויים הם יאמרו.

ניסוי המחשבה שוב: “קח חומש”

מגיד השיעור: זה בא במילים אחרות, לניסויים, באה אליך קבוצת גויים, כן, פשוט, כל הפילוסופים אהבו את הניסויים. באים אליך אנשים ואומרים לך, אתה המלך, אמור לי מה לעשות. מוציא חומש, עושה עותק, ואומר, כתוב את החומש, עשה כל מה שכתוב שם, יום טוב.

צריך לדעת, אתה כותב מילה בעק כתוב בתורה. זו שאלה חשובה. זה לכאורה הפשט הראשון. אני חושב שזה הפשט הבסיסי, אחרת לא יכול להיות. זה פשוט. נכון?

דיון: קושיות על הפשט הזה

קהל: אני לא יודע. מה זאת אומרת חתוכה נעשה נבילה? מה יש? קצת שלושת הדברים. ואיך זה יש?

מגיד השיעור: אוקיי, צריך לדעת אולי איך חלק, אבל כמה חלקים חשובים יותר. וזה הפשט הפשוט.

קהל: מה?

מגיד השיעור: טוב. אז, יוצא שתבוא אליך קבוצת גויים, קבוצת גויים תבוא אליך, והם ישאלו אותך, “ילמדנו רבינו, אנחנו רוצים שתהיה המלך.” כמו שכתוב, “ושמת עליך מלך ככל הגוים”. ופשט הפסוק הוא שמלך הוא כמו שכל הגויים צריכים מלך, צריכים יהודים גם מלך. הפרשה השבועית, כתוב בפרשה השבועית, שופטים.

כן, באה התורה ואומרת, “אין בעיה, עשה מלך. אתה, כל הגויים יש להם מלך, אתה עשה מלך.” אבל מה עושה מלך יהודי? מה סוברת התורה? במילים אחרות, מה סוברת התורה שמלך צריך לעשות? צריך לכתוב, לקחת ספר, נקרא משנה תורה, זה עותק של התורה פשוטו. צריך לקחת את החומש, צריך לשכור סופר, שיכתוב עותק, “והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד”. כדי שידע מה יהיה המלך. מה זה המלך? מלך הוא הבוס על הכל, כמו ששמואל הנביא אמר, הוא עושה הכל, הוא אומר לכל אחד מה לעשות. הוא “אוכף את החוק”, הוא צריך לדעת את החוק.

הלאה, מה יהיה איזה חוק? התורה. התורה, המצוות, תורה ומצוות, תרי״ג מצוות, בקיצור. למה לא? אם אתה רוצה להיות… הגויים באים, הם לא צריכים תלמיד טוב, הם צריכים רע. כתוב בפסוק בפרשת ואתחנן שהגויים ישמעו את החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי מי גוי גדול. זה פסוק מפורש. הם צריכים במובן כמו… בא גוי אליך והוא שואל אותך איזה דלק לשים במכונית שלך? אתה אומר, “הדלק”? אותו דרך. מה שאדם צריך, אני לא יודע במי הוא מאמין. אם זה לא הגיוני, יש לך תורה לא נכונה, זו שאלה על התורה. אני מדבר על הרעיון מה התורה היא.

רגע רגע, ולך וקפוץ לכל הפרטים. אם יש דבר שלא הגיוני, התורה לא נכונה, אין תורה טובה. ואתה מדבר כל הזמן שהתורה היא דבר טוב, אמת? כל הזמן התורה היא דבר טוב. אם יש חלק אחד שלא טוב, ישאלו את הרבנים מה לעשות. זה לא דברים קטנים, אפשר להתמודד עם זה, לא תמיד אפשר לקפוץ לפרטים.

תרי״ג מצוות כנגד איברים וגידין — הפשט העמוק יותר

הרמז ומשמעותו

מה יש כאן? גימטריה מוצלחת. כמה חלקים יש? צריך לדעת אולי את החלקים החשובים יותר, חלקים פחות חשובים. זה הפשט הפשוט.

לכן כתוב בספרים הקדושים, כולנו אמרנו, לכן כתוב בספרים הקדושים. אני רוצה להסביר את הפשט — אתם עד עכשיו חשבתם שזה סתם רמז. לכן כתוב בספרים הקדושים: תרי״ג מצוות הוא גימטריא רמ״ח איברים ושס״ה גידין. מה זה אומר? זה רמז.

הוא אומר כך: אדם, בוודאי אדם, זה קצת רמז, כי האיברים והגידים זה ממש רפואה — צריך לשאול רופא, לאכול טוב, לעשות תרגילים, וכדומה. אבל אדם במובן של אדם שלם, חברה שלמה, עם שלם, משפחה שלמה — כל החלקים שיש באנושות יש כל כך הרבה חלקים, הרשימה הזו שש מאות ושלוש עשרה, נגיד, כנגד האיברים והגידים של אדם.

זה רק רמז, אבל הרעיון שהרמז מוציא הוא זה: כשם שאתה מבין שאתה רוצה להיות אדם בריא, אתה צריך לשאול רופא מה טוב לציפורניים, ומה טוב לשיניים, ומה טוב לשיער, וכן הלאה — אם אתה רוצה להיות אדם טוב לגמרי, תעשה את שש מאות ושלוש עשרה הדברים, תהיה אדם. תעשה פחות, אינך אדם. כי כתוב “אתם קרויים אדם” — כי התורה היא הדרך הטובה ביותר להיות אדם. נכון? והרמז שתרי״ג מצוות הוא כנגד האיברים של אדם.

הרמז של זמן — שס״ה ימות החמה

כתוב בגמרא, הגמרא אומרת חצי מהרמז. בגמרא כתוב שתרי״ג מצוות הוא… רבי שמלאי אמר שתרי״ג מצוות הוא כנגד רמ״ח איברים ושס״ה ימות החמה. הוא לא ידע שיש שס״ה גידין, והוא יודע באמת שיש שס״ה גידין. כשהוא עושה אחד מהם, יש בערך.

קודם צריך לדעת מה זה גיד. גיד זה גיד. גיד זה גיד. יש 360 דקות — זה לא גיד, זה עצב. זה עצב. בקיצור, משהו הוא הדבר הראשון. קוראים לזה כך, זה לא ממש סקלנר, זה אקשטיין נרב? סקיאטיק נרב? זה אקשטיין נרב? אני חושב שזה… בכל מקרה, אז מה יהיה כך?

אבל זה הרמז. הרמז של זמן עדיף אצלי, כי זה מוציא יותר טוב. אם זה רק הרמז, אני אוהב יותר את הרמז. כי הבחור אומר שהרמז לא מסתדר כל כך טוב, כי אין אדם אחד שגופו יהיה בריא. יש אדם שחי. איפה חי אדם? בזמן. הוא הולך כל השנה. אדם חי גם במקום, בסדר, אדם בזמנו צריך להיות לו תרי״ג מצוות.

אותו דבר — הרי כל השנה אתה צריך לדעת מה עושים בקיץ, מה עושים בחורף, מה עושים בפסח, מה עושים בשבועות, מה עושים בקציר, בחג האסיף, וכן הלאה. זה הפשט הפשוט. בסדר? בלי דברים פשוטים.

האם התורה רק ליהודים? — דיון יסודי

הבעיה: מצוות שמדברות על יציאת מצרים

עכשיו, אתה אומר שעושים היום אי חדש, ואתה הולך למצב כזה שהיה לפני שלושת אלפים שנה. אם אתה סבור שהערך של ספר דברים אינו… אתה לא אפיקורס, אתה לא אפיקורס, כן, אתה אפילו לא הגוי שחלילה סיים. זה אפילו לא הגוי האחרון.

כן, נכון, אם אנחנו הרי מינים, אנחנו הרי מינים, אני לא מתכוון, נגיד, ובדרך כלל כשאני אומר שיעור אני הולך לרבים בהנחות. לא, בדרך כלל כשאני אומר שיעור זה שיעור תורה, זה הולך לפי ההנחה שהקהל מאמין בתורה. אבל להאמין בתורה זה אומר — זה אומר שאם באה קבוצת גויים, אתה צריך להגיד להם את זה.

זה מאוד מצחיק שאנחנו מאוד רגילים שלא. צריך לחשוב על זה למה.

קהל: לא, כי יש לנו גמרא שהגמרא כבר שינתה הרבה דברים כי החברה השתנתה.

שיעקבו את הגמרא. ממילא אין להם השקפה אחרת, כי הם לא טובים.

קהל: כמו שאמרת, זה אומר, מה אתה אומר פשט בחומש? הגמרא אומרת הרי פשט בחומש. מה פשט בימינו בחומש?

רק בעיה. אנחנו עוקבים אחרי הגמרא, רק בעיה. אנחנו עוקבים אחרי ר׳ אלחנן וסרמן, מי חלק ממי שנעקוב? זה הרב שהיום יודע מה להגיד פשט. בוודאי צריך להגיד פשט.

קהל: לא, החוקים בנויים על חברה מסוימת.

זה אוניברסלי, זה אוניברסלי. בסדר, נו. כשם שאנחנו נשרוד עם זה, כך הגויים ישרדו עם זה. מה הבעיה? אני מתכוון שצריך לשאול קושיא טובה מאוד. שוב, לנו זה טוב, גם לא טוב לנו? זה אמת, אבל כבר התרגלו אז יותר. למשל, שהתורה נעשתה רק ליהודים. והתורה נעשתה רק ליהודים.

דיון: הרמז של “אלקי אברהם” בשמונה עשרה

עכשיו יש הלכות איך צריך להתפלל שמונה עשרה. אומרים “אלקי אברהם”. אני הולך להגיד בדיחה. אה, אה, אה, אז, אז נגיד דבר אחד. נגיד דבר אחד, אני לא יודע מה השם שלך אמר.

קהל: יאנקי? שוורץ.

אני אזכור בחמש הדקות הבאות. אני אגיד את זה עוד כמה פעמים ואחזור כבר. ר׳ יאנקי אומר שזה לא אמת, זה פשוט לא אמת. אני שואל קושיא טובה, זה פשוט לא אמת. אני שואל קושיא טובה שזה ממש לא אמת. למה זה לא אמת?

כי בתורה כתוב אפילו בספר דברים כתוב, כמעט בכל מקום כתוב מעט מאוד, אבל כתוב שולתנו שבת כי היינו עבד במצרים. כתוב “וזכרת כי עבד” זו מצווה, נגיד שזו מצווה, אני לא יודע אם פשט שזו מצווה, אבל בפסוק כתוב שצריך להגיד כל שבוע על פסח “כי בחודש זה יצאת ממצרים”.

מאוד טוב, הולך לזה. כתוב בפסוק בשלושה, בשבוע שעבר למדנו את זה. כתוב גם באותה פרשה שמי שיביא קרבן צריך להביא אותו רק במקום אחד. זה גם לגויים? אני טוען בדיוק שכן.

קושיא: המלך יאשיהו וקרבנות של גויים

המלך, יאשיהו המלך נתן לגויים להקריב במזבח? יאשיהו המלך? מה עשה הפסוק? הוא נתן לגויים להקריב במזבח? סליחה, הוא נתן לגויים להקריב במזבח?

קהל: אתה מתכוון לכזה?

אני לא חושב. הוא היה נותן ליהודים גם בארץ ישראל. לא שאלו אותו, אבל הוא לא היה נותן. אני חושב שלא.

קהל: לכן הוא אומר שם, איך מגיע לזה התורה שדיברתי עליה עכשיו, זה לא חלק מזה?

שאלה טובה. תחשוב על זה. אני לא יודע.

הקושיא העיקרית: דברים שספציפיים ליהודים

אבל על כל פנים, יש בוודאי דברים, לכאורה, צריך לשאול, זה לא כל כך פשוט. אני רק רוצה להוציא שהתירוץ עוד טריוויאלי. לכאורה, יש דברים בתורה שנעשו לקבוצת האנשים שנקראים יהודים, שנקראים בני אברהם ממצרים. יש כן פסוקים שכתוב “כי בחר ה׳”.

אני רוצה להגיד, יש דבר אחד שאני יודע שבתורה כתוב שיהודי לא מותר, וגוי מותר כן. אתם יודעים מה? רק דבר אחד, בכל ספר דברים. מה זה?

קהל: לא כתוב בתורה, רבי יוחנן אמר שיחזרו עם כמה גויים.

זה לא כתוב שגוי לא צריך לעשות. “בנים אתם לה׳ אלקיכם לא תתגודדו”. מאוד טוב. ומה הדבר הבא? אבל זה לא כתוב שגוי כן.

יש דבר אחד שכתוב בפסוק שגוי מותר כן, שלומדים בסדרה השבועית: להתחתן עם העמוני והמואבי.

קהל: אני מנחש שהכל היו יכולים. אולי אף אחד לא.

הגמרא אומרת להיפך, הגמרא אומרת רק איך הדבר שנתנו את התורה לכל הגויים, אמת? ניסו, זה טוב להם גם, הם לא מחזיקים בזה, זו בעיה שלהם. כך הגמרא.

הכלל: “האזרח והגר” — רוב המצוות לכולם

בסדר, אני רוצה להוציא שזה הרבה יותר קטן, לכאורה יותר קטנה הקושיא ממה שחושבים. יש כמה מצוות שיש כמו זכר ליציאת מצרים. אני לא יודע, אולי עמוני גם לא מותר. אני סבור שאם היינו… אני רוצה להביא את כל הצדדים.

עכשיו אמר שממזר לא מותר ללמוד אותו פסוק. כתוב בגמרא, אמרתי, כתוב בגמרא שממזר לא מותר לכתוב ספר תורה, כי הוא לא מאמין בפסוק “לא יבא ממזר בקהל ה׳”, והוא לא מאמין בזה. כתוב בגמרא שממזר לא מותר לכתוב תורה, כתוב בשולחן ערוך. למה? למה כי כשהוא כותב את הפסוק “לא יבא ממזר” הוא לא מאמין.

אז יוצא מזה שהגמרא סבורה שממזר לא מאמין בפסוק שממזר… בסדר, אבל סתם עמוני, אבל על פי האמת, באמת בעיה. אתם מבינים את הבעיה של ממזר, זה לא כל כך קשה להבין, זה לא גזירת הכתוב, זה מאוד עצוב, זה טרגי, אבל זו לא מצווה קשה להבין, כן? אז מאוד ברור, לא קשה לנו להבין. אותו דבר העמוני והמואבי לא קשה להבין, אין קושיא מה זה רק “על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים”.

דיון: מה היה בעולם אידיאלי?

בדיוק, אז כשהעולם הוא עולם, האו״ם היה עושה חוק שאף אחד לא מותר להתחתן עם עמונים, כמו שעשו לבנימין, אף אחד. אם עשו תשובה, וצריך לתת לתפוס כמה נשים שם כמו חבר הבנימינים. אני מתכוון, אין לנו כוח, לא יכולים.

קהל: אומרים רק ליהודים, אבל זה לא האידיאל הוא לכל אחד. לא?

בסדר, נניח שיש כמה דברים, כמה מצוות שהן לכאורה בפירוש רק ליהודים.

החריגים: מצוות שמפורש רק ליהודים

אני יודע על מצווה אחת שכתוב שיהודי לא יאכל נבילה, וצריך לתת אותה לגר ולנכרי. פסוק מפורש אחד שאני יודע, כמעט יש עוד דבר אחד בכל התורה שאני יודע שלא כתוב. מה כתוב כמעט ברור שגוי לא יעשה את זה, וזה לשבת בסוכה. חוץ מזה, אני מדבר עכשיו תרגום של החומש, אני לא… על פי הלכה זה אחרת.

על כל שאר הדברים כתוב “האזרח והגר”. הדבר היחיד שכתוב “האזרח”, משמע לא “והגר”. “כל האזרח בישראל”. כמעט כל פעם אחרת כתוב “האזרח והגר”.

דוגמאות: יום כיפור, שחיטת חוץ, ואחרים

שניהם צריכים לעשות יום כיפור, מפורש בפסוק. אמת? שניהם צריכים לעשות תשובה. אם אתה פוגש גוי עכשיו, תגיד שהקב״ה פעם בשנה מוחל לכל האנשים על עוונותיהם, הוא צריך בבקשה להגיד “סליחה” לאשתו, כי הקב״ה מוחל עוונות לגויים גם ביום כיפור.

שניהם אסורים בשחיטת חוץ.

קהל: לו צריך גר. גר?

כן. זה מאוד טוב, צריך כן. קודם כל, צריך כן. אין שאלה בכלל שצריך כן. אם מדברים על הגויים, אנחנו להיפך לא, לצערנו.

קהל: רגע, זו קושיא על הרבנים.

אני רק רוצה להוציא, בסדר, הלכה למעשה מה יעשו עם הגויים יותר מאוחר. אני רק רוצה להוציא את הרעיון. כך כתוב בגמרא, משמע כך, שאם התורה טובה, אם היהודים סבורים שהתורה טובה, פשט שהתורה טובה. אני סבור שזה טוב לאנשים, והיה טוב לכל אחד. נגמר. כך אני חושב, חוץ מכמה דברים. יש לי כאן דבר אחד, נבילה, ולשבת בסוכה.

קהל: מה? זה לא טוב?

בסדר, נו, הולכים לרב, יתנו לך היתר. לא, כתוב מפורש בתורה.

שני סוגי דברים: זיכרונות היסטוריים ומצוות אוניברסליות

אבל יש שני סוגי דברים. יש דבר אחד ששואלים, הנושא כמו, נגיד, יציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים — גוי לא היה במצרים, מה יש לו את הבעיה? זו לא בעיה כל כך גדולה, נכון? אתם לא תופסים בעיה כל כך גדולה, נכון? סך הכל הוא אומר שאתה זכרת מה שאתה תופס, הוא שמע את הזיכרונות.

קהל: לא, אבל הוא לא אומר.

בדיוק, אין. כמו שהמשנה אומרת במקום, הגוי אומר שנגיד שמצרים…

דיון: האם גויים יכולים לקיים מצוות שספציפיות ליהודים?

הענין של יציאת מצרים ופסח לגויים

מגיד שיעור: לא, כתוב מפורש בתורה. אבל יש שני סוגי דברים. יש דבר אחד שאתה שואל, הנושא כמו, נגיד, יציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים. גוי לא היה במצרים, מה יש לו? מה הבעיה? זו לא בעיה כל כך גדולה, נכון? הוא תופס שזו לא בעיה כל כך גדולה, נכון? סך הכל הוא אומר שאתה כיסית מה שאתה תופס, בסדר, אתה תהיה…

לא, לא אומרים. בדיוק, אז הגוי יגיד ש… כמו שהמשנה אומרת במקום, הגוי יגיד ש… נגיד כבר ש… אמת. בסדר, סבא שלך, היה. הפסוק גם ידע שזה היה רק סבא שלך. אתה לא יודע שזה היה סבא שלך. נגיד. אמת, זה היה ילד גדול.

קהל: מאוד טוב, בדיוק. והקב״ה לא דיבר על הגויים?

מגיד שיעור: לא, אני לא יודע, אני לא יודע מה זה אומר, אני גם לא יודע מה זה אומר חתיכה נעשית נבילה, ויש הרבה דברים שאני יודע בדיוק יודע אני, כן, אבל לא הנקודה, וכל זה אני יודע. אני לא יכול ללמוד, זו בעיה עם כולם, כולם כולם גדולים מדי, סתם נחמה. אומרים להם דבר אחד, שואלים אותם, מה אתה עושה עכשיו? אני לא עושה כלום, אני אומר לך עכשיו. קודם נעשה סוף סוף פורמלי. ללמוד על המקום. על הפסוק של… של… של… ההוא… ההוא… ההוא…

הענין של נבילה ו״בנים לה׳ אלקיכם”

אין זה קושיה גדולה בנבילה – העניין הוא “בנים לה׳ אלקיכם”

זו לא קושיה גדולה בנבילה. כל העניין הוא בנים לה׳ אלקיכם. עולה כל העניין, והגויים אינם בנים לה׳ אלקיכם? אפשר לעשות את הטענה, כל אחד יכול לומר זאת. אני מתכוון שהמסר של הנבילה הוא, אל תהיה קושיה. אתם לא אוכלים נבילה, אתם לא אוכלים שום חשבון.

על פי היהודים, נאמר, יש גויים, אנשים יכולים להיות מחולקים. אני רק רוצה לומר, לפי שיטת היהודים, לפי השיטה של היהודים, חזיר הוא חזיר, לא אוכלים חזיר. והגויים מגעילים כי הם אוכלים חזיר. אחת הסיבות עומדת בגמרא, “גוים שאכלו חזיר מרצונם חייב גלות”. עומד במפרשים בגמרא, אנחנו סוברים כך. אתה יכול להתווכח אפילו אם הגמרא אינה אמת, אבל זה מה שהיהודים סוברים.

קהל: מה המעלה של פעם לאכול מצה? זה כבר שרץ ורמש, בסדר? לא ראית פעם חזיר?

מגיד השיעור: לא אמרתי שזה לא טעים. אמרתי שזה מגעיל. לא ראית פעם חזיר, הוא מתגלגל שם בזבל? פרה מתגלגלת פחות מחזיר, עובדה.

קהל: לא, זה לא פחות.

מגיד השיעור: הכל עובדה. אם אנחנו הולכים לחווה לראות, הפרות פחות מגעילות מהחזירים. אז תכבד את עצמך.

בסדר, בזמנים של היום זה אחרת. היום בסופרמרקט מותר, אין בעיה. אני לא יודע אם אתה יודע, על כל דבר ישאלו קושיות. זה יהיה שאלות ותשובות. זה הולך להיות שאלות ותשובות, כן? זה עדיין לא היה השיעור, זה רק שאלות ותשובות.

סיכום: גויים סובלים מעבירות וטוב יותר להם לציית

בקיצור, לפי התורה, היהודים סוברים שזה מגעיל לאכול שקצים ורמשים, הגויים סובלים בגלל זה, ואותו דבר אם הם מתחתנים עם ערווה הם סובלים בגלל זה, מה שזה לא יהיה, מה שהם עושים רע, it will be better for them.

אברהם אבינו ולוט עשו פסח

אה, יש כמה דברים שמתאימים רק ליהודים ולא לגויים, כמו לעשות פסח כי היהודים יצאו ממצרים. אז קודם כל, יש סיבה טובה לעשות פסח, למה שלא יעשו פסח? אברהם אבינו גם עשה פסח, כמו שעומד בגמרא שאברהם אבינו עשה פסח, נכון? זו ראיה מהגמרא שאברהם אבינו אכל מצה פסח, ולוט עשה מצה פסח. אה, הוא היה גוי, הוא היה בן נח.

התירוץ הוא, זה דבר טוב לאכול מצה פסח. אני יכול להסביר לכם למה.

קהל: אה, בתורה עומד טעם למה?

מגיד השיעור: היהודי רק יש לו כוונה שהגוי לא יהיה לו. הוא יוסיף עוד כוונה אחת. הגוי אומר, אוכלים מצה בגלל כל סיבה שהוא יאכל מצה, והיהודי אוכל מצה גם כי הוציאנו ממצרים. זה דבר אחד.

גוי יכול לעשות יום טוב על יציאת מצרים

ושנית, אני אומר לכם, למה לא יכול הגוי לומר שהוא עושה יום טוב שהקב״ה הוציא את היהודים ממצרים? אין שום בעיה. הוא סובר שיהודים טובים. זה מראה שהקב״ה טוב, הוא דואג לעבדים.

והרמב״ם אמר שגוי יכול אפילו לומר “אלקי אברהם”, “אלקי אבותינו”, כי “אבותינו” לא אומר אבא ביולוגי, זה אומר אלה שהולכים בדרך. גר, הרמב״ם אמר זאת, אולי עומד במשנה, אולי לא. והרמב״ם אמר שהוא רשאי. למה אברהם אבינו “אב המון גוים”? עומד בפסוק. “אבא” לא אומר ביולוגית, זה אומר מי שהולך בדרכו.

טוב מאוד, אין לי בכלל בעיה, אפילו כל הדברים האלה אין בעיה. נכון? עובדה. עובדה.

העניין של “אין תורה” — אנחנו לא מבינים את התורה מספיק

אה, יש הרבה פרטים שלא מסתדרים? כמו שאמרנו, וכנראה שאנחנו לא יודעים תורה. כמו שעומד, “וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם”. ומי שלא לומד את התורה טוב, לגביו אכן התורה לא טובה.

בטוח שאני סובר, אגב, לא שצריך לומר לכל גוי לציית לתורה אם זה יבוא כך למעשה. אני אומר שכך היו היהודים צריכים לסבור. למעשה אני לא סובר כך, כי אנחנו לא מבינים את התורה.

בגלל זה מצפים לתשעה באב

בגלל זה מצפים לתשעה באב. אני עכשיו באתי מתשעה באב, זה שיעור על תשעה באב, סליחה. באים מתשעה באב, עומדים, אמרו פסוק, “מה אעשה לך… ואין תורה”. מי שאומר שפעם הייתה תורה הוא אפיקורס, הוא אומר נגד ירמיהו הנביא. ירמיהו הנביא אומר שאין תורה. “אין תורה”. אין. בפירוש פסוק. אין תורה, פעם הייתה. “נשתכחה תורת משה”. “נשתכחה תורת משה”. בוודאי.

קהל: למה הוא אומר אם אתה לא יכול להחיות?

מגיד השיעור: כן, זה לא היה. אין בעיה, אתה לא בטוח שההחייאה הצליחה. ראיה שההחייאה לא הצליחה, שהגויים לא מציית לזה. הם לא אומרים “רק עם חכם ונבון”, נכון? הם מקנאים, כבר. מה שזה לא יהיה, למה הם מקנאים? חכם גדול עד שלא מצאת דרך שהגויים לא יהיו מקנאים. זו לא חכמה גדולה, נכון? חכם יודע איך לטפל בבעיה גם.

האידיאל והמציאות

אני אומר, האידיאל שצריך היה להיות יהודי, צריך לבכות על זה שאין לנו תורה, אנחנו עושים זכר לתורה, אנחנו מנסים כמה שאנחנו יכולים, הכי טוב, או קצת פחות מהכי טוב. אבל בגלל זה אתה לא יכול… אני לא מאמין שזה היה… באמת, צריך לומר את האמת. אם אתם סוברים אחרת… אני מתכוון, אני מאמין שהיהודים היו צריכים לסבור אחרת, אבל הם גם היו צריכים להבין את התורה יותר טוב.

עזרא הסופר סבר שהוא החיה את זה. טוב מאוד, אבל הוא סבר שהגויים יעשו את התורה, לא בפועל, נכון? זה מתחיל, זו הבעיה.

נצרות — גויים שניסו להיות יהודים

קהל: הוא אומר, למה לא?

מגיד השיעור: אני יכול להסביר לך, יש היסטוריה חשובה, יש גמרא של מקובלים, יש הרבה מאוד דברים עמוקים על זה, אבל צריך להודות באמת. אני מנסה לומר את האמת כפי שזה נראה לי.

הוא אומר “זה עולה מפני נח”. בטוח שהגויים, אגב, אפילו מה שאני אומר שהם לא אומרים, זו קושיה עליהם אולי. הגמרא כבר הייתה לה הקושיה עליהם, למה הם לא מבינים.

יש בוודאי גויים, זה נכון שכאשר הגויים היו באים הם היו רוצים להיות יהודים. זה דווקא נכון, הם לא יודעים נבוך. אלה שיודעים וכבר ניסו להיות יהודים, זה נקרא נצרות, דת גדולה שלמה. כך קוראים לגויים שניסו להיות יהודים. ברוך השם, זה מצליח מאוד.

הם עשו שינויים לפי מה שהם הבינו. הוסיפו דברים, נוסח שהיו, התורה אומרת שלא לעשות את זה. פשוט שהם הלכו משהו לא נכון, אבל זה העניין.

העניין של “לא תוסיפו על הדבר”

בתורה עומד לא תוסיפו על הדבר, אני לא יודע. אם איפשהו צריך אסור, איפשהו צריך להקפיד על ההלכה גם. כשהיינו מוסר, טענו את זה, הם הוציאו אותנו מפסוק.

קהל: הוא אומר, הם לא היו.

מגיד השיעור: הוא אומר, הוא לא יודע, הוא לא יודע, הוא לא יודע. יש איזה חילוק. זה יכול להיות תוספת, זה יכול להיות שהוא עובר על בל תוסיף. אם מישהו אומר, נאמר, כך אומר הרמב״ם, אם מישהו אומר שזה חיוב ללכת לא רק הר, זה הוא עובר על בל תוסיף. אם הוא אומר שזה מנהג, מנהג זה מנהג. בוודאי. אבל זה כבר דבר צדדי.

דיון: האם תרי״ג מצוות היו טובות לגויים?

עכשיו, יש בעיה. אני רק רוצה לנסות לומר מה שנראה לי. יש בעיה. מה הבעיה? הרבה מאוד בעיות.

הבעיה היא, כמו שאני אומר, קודם כל, זה נכון, קודם כל, זה נכון שאפילו יש הרבה… just really, יש יותר מסוג אחד של יהדות, ויש יותר מסוג אחד של יהדות, וזה מאוד קשה להציב את כולם ולעשות יותר מעט תרי״ג מצוות.

רוב הגויים היו נעשים טובים יותר

אבל אתה יודע מה, בואו ניקח את הצד השווה של כל היהודים, מה שזה לא יהיה, כל היהודים הם איזה סוג זכרונות שצריכים תרי״ג מצוות, זה היה טוב לרוב מהם לעשות את זה, זה לא היה מזיק כלום. רוב מהם היו נעשים טובים יותר, זה לא גרוע יותר. רוב, נאמר רוב.

קהל: מסכים?

מגיד השיעור: כן, עם התורה של היום שיש לנו. אמרתי, אורתודוקסי זה סוג אחד של יהודי. מה שזה לא יהיה, זה תרי״ג מצוות. אורתודוקסי, אני לא יודע מה זה. אורתודוקסי זו מילה גויית. תרי״ג מצוות, לציית לתורה, לשמור שבת כל יום שביעי.

קהל: הוא אומר, טראמפ כבר עשה שבת, נכון? הוא כבר ניסה?

מגיד השיעור: הוא היה. בוודאי, מאה אחוז. ספק? ספק שעליו נאמר הפסוק שהוא צריך לכתוב תורה?

קהל: שיקגו נראית כמו… שינק לא היה טוב יותר?

מגיד השיעור: מה הקשר? בסדר, שיקגו נראית כמו שינק לא היה טוב יותר?

תאר לעצמך את כל הגויים שבוע בשנה בוכים על חטאתי, הם היו טובים יותר. שישה שבועות, מה שזה לא יהיה.

קהל: לא, אני מתכוון, זה עושה אנשים טובים יותר, זה גם עושה משוגעים.

מגיד השיעור: בסדר, נטפל באותה בעיה, אבל זה עושה אנשים יותר… איפשהו זה עוצר עבירות גסות מסוימות. זה לא בדיחה. זו מערכת טובה מאוד.

קהל: יש להם גם מערכת.

מגיד השיעור: אני לא אומר, לגוי הדתי יש גם מערכת. יש להם מערכת טובה מאוד. אולי זה טוב יותר משלהם? שאלת אם זה טוב יותר? אתה כל כך בטוח שזה לא טוב יותר? סתם שזה טוב יותר.

הגויים לקחו הרבה מהחוקים בתורה

בקיצור, אמרו… זה עדיין, נכון, וזה חלק מההליכה, כמו שאמרנו. ומה שכל הגויים לקחו הרבה מהחוקים בתורה, זה… בוודאי, וצריך עדיין.

קהל: ועם ישו, מה ההבדל?

מגיד השיעור: עכשיו מדברים על הגויים שלא מציית לתורה, עם מי שלא מציית לתורה. זה לא מחזיק בתורה.

העניין של קנס

זה קנס, זה קנס.

קהל: רגע, זה קנס על היסטורי…

מגיד השיעור: לא, לא, זה קנס, זה לא לומר. לא, לא, לא,

התורה לכל העולם — עזרא הסופר וחורבן בית המקדש

הגמרא על עזרא הסופר והחורבן

אתה צריך להבין, התורה ניתנה לכל העולם. ויש דבר מעניין, נאמר ספק כזה, הגמרא ניתנה על עזרא הסופר. עומד כך בגמרא, גמרא מאוד מפחידה, הגמרא אומרת שעזרא הסופר גרם לחורבן בית המקדש.

שאלה: כבר, אני לא יודע?

מגיד השיעור: לא, אני לא יודע. עומד במסכת סנהדרין. כן? זו לא התורה שלי, זו כבר תורה של הנביאים, צדיקים קודמים אמרו לנו.

למה? כי כך. הגמרא אומרת שבית ראשון נחרב למה? לא ציית לתורה, פשוט מאוד. ציית לתורה? לא הייתה התורה, העולם נחרב. אוי, זו לא גזירה, זה כתוב, זה בסיסי.

בבית שני כן ציית לתורה. כך אומרת הגמרא. ציית לתורה, הם היו יהודים דתיים, כמו שאנחנו יהודים דתיים. אבל למה, אם כך התורה לא טובה לנו? למה נחרבים כל הזמן? זה בית שני, מהיום הראשון של בית שני, לא היום האחרון.

אומרת הגמרא, למה? כשיש משהו שנקרא שנאת חינם, בדיוק.

עכשיו, מה זה שנאת חינם? שנאת חינם אומר דבר שנקרא פרושים.

שאלה: מה?

מגיד השיעור: כן. לא, להיפך זה לא תאוות חינם. אני לא יודע סתם, זו גימטריה, על פי גימטריה. להיפך מה שנאת חינם היא, שהתורה תהיה לכולם.

תפקיד עזרא הסופר והצרה של העולם

במילים אחרות זה כך: עזרא הסופר בא, והוא ראה שהוא ניסה, הוא היה חכם סופר, הוא למד את התורה. התפקיד שלו היה להיות מורה דרך, כמו שעומד בפסוק, מורה עזרא אולי התאים את הפסוק, כתיב את הכל יש פרי דעת, תורה יבוא שם יפו. התפקיד שלו היה ללמד את התורה.

עכשיו, הייתה צרה, וזו התורה שהגמרא מתארת את הצרה באיזה מדרש שהגויים נתנו לגויים את התורה. יש כל מיני, איך אומרים, תיאורים ספרותיים של הצרה. זו צרה עצומה.

צרת העולם היא שרוב האנשים לא מחזיקים בהקשבה. לא רק שהם לא רוצים, לא שהתורה הייתה רעה להם, זה היה טוב להם. באים אליהם, כמו שיום טוב אני מספר, הוא בא אליהם והם אומרים, כמה זה עולה? מה יהיה עם השכן הישן שלי? בקיצור, בעיה, הם לא מחזיקים בדיבור, אין עם מי לדבר, זה הסדר שלהם, אין עם מי לדבר.

לפחות, זו המסקנה על כל היהודים, שאולי ממשה רבינו כבר, אני לא יודע, משה כן ניסה לדבר עם פרעה, הוא דיבר איתו, הוא אמר, אומר השם. בשלב מסוים היהודים החליטו על חלק מהיהודים, מסיבות טובות, לא מסיבות שגויות, בגלל הדרך שהמציאות נראית, והאחרים, המשוערים האמיתיים כמה שאפשר לעשות, ראו שהגויים לא רוצים את התורה. הוא לא רוצה. לא רק הגויים לא רוצים, רוב היהודים גם לא רוצים.

גויים עם יהודים, אני אומר את המילה פוטנציאל, יהודים אומר רק מקבלי התורה. האנושות, מכל סיבה, אני לא יודע למה, או כי הם… אני יכול לומר לכם תיאוריות שונות למה, אין לי סיבה ברורה למה.

שאלה: כן, לא כי זה קשה, לא כי זה קשה.

מגיד השיעור: לא, זה לא נכון. זה טוב וזה קל. לא כי זה קשה.

משל של סומליה וניו יורק — התורה טובה

אתה יודע שזה קשה, לא אוהבים שהתורה טובה. זה לא קשה. רק מסיבות אחרות, אני יודע מה זה. זה לא קשה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה: קשה יותר לחיות בסומליה או בניו יורק סיטי?

קהל: איך?

מגיד השיעור: בסומליה לא שומרים את התורה, בסומליה עוברים על שלוש חמורות, ובניו יורק סיטי לא. איפה טוב יותר לחיות? מאיפה נוסעים אנשים? מאיזה כיוונים גרים המהגרים? אף אחד… טוב מאוד.

אז עכשיו, העובדה שעדיין יש אנשים בסומליה, ולא רק שהם עדיין שם, הם עדיין גאים בזה גם. על זה מדברת הגמרא. אתה מבין? אנחנו רוצים להיות פיראטים.

אתה אדם נורמלי. אני אומר לך שיש עסקים הרבה יותר טובים לעשות מאשר להיות פיראט. אבל זה מה שהם רוצים, תעשה להם משהו. אתה מבין? אני מניח. זו לא חיים טובים. זו לא חיים טובים. להיות פיראט סומלי זה מאוד נעים לפיראט נבוך. הוא לא יודע מה קורה לי.

אפילו לפיראט האינדיבידואלי טוב יותר שהוא יהיה בעסקים ולא יהיה פיראט. יכול להרוויח הרבה יותר כסף. לעשות לו חיים נוחים, הוא יעשה באמת יותר כסף. זה תרחיש win-win.

קבלת עול מלכות שמים באהבה — לא ביראה

רגע, בואו נהיה ברורים. רגע, אני אומר לך. אני אלמד אותך איך לקבל עול מלכות שמים. זה מאוד חשוב. צריך לקבל עול מלכות שמים באהבה, עומד בנוסח הסידור. זה מאוד חשוב.

אני לא יודע, אני לא יודע מה אתה אומר, אבל אני אומר לך דבר פשוט. אתה אומר שזה קשה, ולא רק שאתה אומר שזה קשה, מקבל עול מלכות שמים ביראה, לא באהבה, בשנאה, לא בשמחה. עומד “בשמחה”.

זה העניין שאתה אומר, “בשמחה”, “בשנאת השם את עמו הוציאנו ממצרים”. זה מה שאתה אומר. התורה, הקב״ה אמר, “כי מאהבת ה׳ אתכם”. מה זה אומר? זה אומר שזה טוב.

במילים אחרות, זה אומר שאם אני בא אליך עם הצעה שתקבל את התורה, אתה צריך לומר “נפלא”.

אה, יש לך יצר הרע מצחיק, יש לך יצר הרע דתי, אתה אומר, “אבל אני הולך להיאבק עם רעיון החטא, אחרת היה שלא יהיה”. אתה טיפש. טוב יותר לעשות עבירה מאשר לא… היה מישהו שאמר, למה הוא דתי? כי רק דתי יכול לעשות עבירה. כן, גויים לא יכולים לעשות אפילו עבירות.

קהל: לא, אתה יכול להתכוון לבדיחה.

האסטרטגיה של עזרא הסופר — הפרדה מהגויים

החידוש של הפרושים

עזרא הסופר ייסד תנועה חדשה, שנקראת פרושים. פרושים פירושו המילולי ספרטיסטים. אנחנו לא איתכם. אתם תעשו לחיים ולשלום.

כמו שהגמרא אומרת ביבמות, “רובא דרובא דגוים”. הגויים לא מקיימים, אתה יודע מה? אתם יכולים, תעשה לי טובה, אין לי כוח. עשו קנס קטן, כמו שאתה שותף, אין בעיה, אתה משלם על זה את כל הקנס. להיפך, זה מה שמתכוון רובא דרובא דגוים. התייאשו. רובא דרובא דגוים פירושו ייאוש.

במקור, רובא דרובא דגוים זה משל, זה לא קרה, אני לא יודע מתי זה קרה בדיוק. להיפך, בעצם הגוי היה צריך, אבל אין לנו כוח, הוא פטור. מבין? הלוואי שתעשה את המצוות שלהם. אתה לא עושה, גם את זה לא. אתה פטור, עזוב אותי, אני אנסה.

“אנכי וביתי נעבוד את ה׳”, כמו שיהושע בן נון אמר. אנחנו הולכים לעשות קבוצת יהודים, אנחנו נתבצר כאן, נעשה חומה, נדבר רק, נשדך רק עם החברה שלנו.

הניגוד לשלמה המלך

כי שלמה המלך לא החזיק כך. שלמה המלך עדיין ניסה להתחתן עם כל העולם, כי זו הדרך הטובה ביותר להשפיע על אדם, להתחתן איתו. כתוב לפני כן, הוא רצה לקרב, הוא דיבר עם בת פרעה, הוא אמר, “את תתגיירי, תהיי יהודיה”, היא הסכימה, היא באה.

הוא לא התחתן עם אף אחד, לא עם החשובים, לא עם ההמון עם, לא עם אף אחד. בקושי עם שניים שלושה יהודים יתחתנו ביניהם, זו הדרך היחידה שתחזיק מעמד קצת.

בספר דברים יש… אוקיי, בכל אופן, “לא תתחתן בם” כתוב בפסוק מפורש. כן כן, זה מדרבנן, ווטאבר, יש את השיחה, אמת, נראה את זה, ווטאבר. לא, זה באמת אחד. בדיוק, זה חלק מזה.

אסטרטגיה בדיעבד עם זרעי ההרס שלה

האסטרטגיה, אסטרטגיה חדשה, זו מאוד אסטרטגיה בדיעבד, זו אסטרטגיית בית שני. האסטרטגיה כוללת בתוכה את זרעי ההרס שלה, תמיד. כי שנאת חינם היא לא דבר בר-קיימא. כמו שכתוב, “יודע צדיק נפש בהמתו”, הוא לא ישאיר לעצמו לשנוא, הוא לא יחיה כך, לא ישרדו.

יישוב ארץ ישראל והעולם כולו

כל העניין של להישאר בארץ ישראל זה שנאת חינם. למה אתה הולך לכל העולם? קוויבק, כן. אחדות זה מאוד טוב, על זה אתה מתכוון שארצות הברית זה אדם. בכל אופן, כמובן… ודאי, יש איסור לגור רק בארץ ישראל. ודאי, היהודים צריכים לגור איפשהו, צריך לגור בארץ ישראל, כתוב בתורה. אבל לא רק בארץ ישראל, צריך לכבוש את כל העולם. לכבוש פירושו לעשות אותו לאנשים שלך.

אבל בינתיים אי אפשר. אז אנחנו גרים, דרך אגב, מקיימים מצוות יישוב ארץ ישראל במונרו לכל הדעות, כי אנחנו גרים רק יהודים, זה העיקר הרעיון. באמת, מה שהרבי זכרונו לברכה אמר שזה פשוט פשט, זה פשוט לא מקרה. ואיזה, כמו שאומרים, רגע ואדמה, יש קדושה היסטורית, אבל לא עכשיו מהשיחות, זה שיחה אחרת.

לא, יש איסור לגור בחוץ לארץ, זו טומאת ארץ העמים, אבל זה אומר שזה באמת מסוכן שבבבל יוצאים, יש רב יהודה שהחזיק בזה. כי יהודים צריכים לגור באזורים יהודיים, אנחנו לא גרים בעולם, אנחנו לא גרים עם העולם, כי אנחנו הולכים לגור באזור הגויי, אף אחד לא מתחתן עם הבנות הגויות, איפה רק, אז מישהו שלא יהיה יהודי. זו המציאות.

המציאות של אמריקה

באמריקה הגיעו לפני מאה שנה, המציאות היא כך, עזרא הסופר היה מאה אחוז צודק, מי יודע, לפני מאה וחמישים שנה בערך באו לאמריקה בערך חמישה שישה מיליון יהודים. רובם כבר לא יהודים. הנכדים שלהם, הנכדים שלכם, כמעט אף אחד מהם לא נשאר.

דיברתי עם אדם בשבוע שעבר, יהודי בן שמונים, והוא מספר על משפחתו, יש נכד יהודי אחד. אני מדבר ממש יהודי, לא… הלכתי יהודי כמו שקורים, כן? אבל גם הוא מקיים, דונט וורי, הגויים לא נעלמו, אין שאלה על הבעיה. בקיצור, לא רק אורתודוקסי, הוא גם לא אורתודוקסי, מי לפחות יהודי? האחרים לא, זה לא קיים יותר, זה נעלם, אם גרים עם היהודים, אנשים רגילים, ובסוף לא נשאר יהדות.

עכשיו, כמו שאם ליהדות יש איזו מעלה על גויות, זה חבל. אז הדרך היחידה לשמר היא לא להתחתן עם הגויים, לא לדבר איתם, לא לשתות את היין שלהם. אה, הם הולכים בגלל זה מה שהם רוצים להרוג באמת? זה מעשה מגילה. אנחנו מנסים לשלוח משהו כמו אסתר להסתובב, זה הלילה של היום. But basically, זו הצרה. זו המצב שאנחנו בו.

שנאת חינם — הדרך היחידה שהיהדות שורדת

אז מה רציתי לומר? הרבה דברים לומר. But anyway, זה שיעור היסטורי אחד. זו שנאת חינם. שנאת חינם היא ה-only way שהיהדות שורדת, כמו שכל הכלכלנים יודעים. צריך ללכת לא להיכנס, כדי להיות מופרד מהגויים. וזה גורם לגויים לשנוא אותנו. באים ועושים את זה למקסימום, אוקיי? מספיק שלא יתחתנו.

אבל זה הבסיס, המחשבה הבסיסית, אני לא אומר את זה סתם לצחוק. זו המחשבה הבסיסית, ואני לא מתכוון שהמחשבה הבסיסית היא לא כל הדבר. המחשבה הבסיסית היא זו, מזה אומרים את הדרשות שהתורה היא רק ליהודים, והם אומרים שהגויים לא צריכים ללמוד תורה, זה ייאוש. עדיין לא מדברים כלום על זה. על זה עדיין לא מדברים שיש הרבה תורה שצריך להפיץ לכל הגויים.

אבל הוא חשב, כן, כך ממשיח, כך מהרעיון שאפשר לתקן את העולם. אבל כל אלה שמאמינים שמשיח לא יבוא היום, אומרים שרק מדברים עם יהודים. ועכשיו, זה באמת, השיח הוא זה, מלבד פרוג׳. אז זו אסטרטגיה, זו אסטרטגיה תקפה לזמנים, זו אסטרטגיית פיקוח נפש, שאחרת לא יישאר, חייבים לעשות את זה.

הבעיות עם האסטרטגיה

המחיר של אנטישמיות

עכשיו, הבעיה עם האסטרטגיה היא רבה. מלבד מה שזה עושה, בעיה אחת היא אנטישמיות, אבל זה המחיר. כמו שכבר אמר המדרש של אברהם אבינו כאן עם הגלות. בקיצור, יש הרבה מדרשים שמדברים על זה.

המנהיגים של היהודים ידעו מאה אחוז מה שהם עושים בזה, שזה יגרום לשואה, והם בחרו בזה. כך כתוב במדרש, “אלהי צורי אחסה בו”, אומר המדרש, אברהם אבינו נקרא צורם, “צור חצבתם” זה אברהם, ואברהם אבינו מכר אותנו לשואה. זו אשמתו, הוא עשה את הבחירה. שוב, בהנחה שאברהם כבר עשה את הבחירה. נניח, או עזרא הסופר.

המדרש אומר או גיהנום או שעבוד מלכויות, או ווטאבר. אבל הנמשל הוא מה שאני אומר, הוא החליט. אבל הייתה בחירה לנסות לדבר עם כל הגויים או לא. אברהם אבינו הבין שהחבורה שלו תחזיק מעמד דרך זה, לעשות שנאה לגויים, וייסבלו מזה, אבל יישארו כמה יהודים.

דיון: אברהם אבינו או עזרא הסופר?

קהל: כן, כן, אני יודע, זה מה שאתה מתכוון לומר, אברהם אבינו אולי משל, זה אומר שזה קרה באמת אצל עזרא הסופר. מה ההבדל?

מגיד שיעור: הכל אצלך. המדרשים לא צריכים להיות הדקה המדויקת שזה קרה. אברהם אבינו עדיין היה לו תקווה לגויים. אז יצחק אבינו, מה ההבדל? הכל מדרש.

על קידוש השם — המחיר שמשלמים

עכשיו, זו אחת הצרות, ועל זה השלימו. מזה, אני אגיד לכם, מישהו דיבר על זה קודם, מזה אומרים אנשים שיהודי שנהרג בשואה או בשביעי באוקטובר או ווטאבר, הוא מת על קידוש השם, זה אומר שהוא מת בשביל המחיר שאברהם אבינו החליט לשלם כדי שיישארו יהודים.

מזה, זה לא שאנשים אומרים, “אה, לא נתנו לו את הבחירה, אין לזה קשר.” הבחירה אין לה קשר, לא כל הבחירות אנשים עושים בעצמם. הוא נולד יהודי, והוא תקוע נבוך, והמחיר של להיות יהודי הוא שהורגים אותך מפעם לפעם, וזה העלות. הם מתו, זה הפשט, הוא מת על קידוש השם.

הדרשה של קלויזנבורגר רב ומונקאטשר רב

מזה אמר הקלויזנבורגר רב והמונקאטשר רב, המונקאטשר רב האחרון, אני לא יודע, ר׳ ברוך, אמרו למה הקב״ה עושה את השואה? הקב״ה ראה שיש הרבה שנאת חינם בין יהודים, כל אחד חושב שהוא הולך עם שטריימל, והשני הולך עם גרביים לבנות, והשני הולך עם גרביים ירוקות. שם יפשיטו את כולכם ערומים, וישימו באותו תא גזים, שם תמותו, ותראו שיש רק דבר כזה יהודים, הכל אותו דבר.

בכל אופן, זה לא עזר

בכל אופן, זה לא עזר. זה לא עזר, זה לא עזר, אבל כך כך כך עושים. המציאות נופלת מציאות. המציאות לא עולה זה עוזר. הדבר הדינמיקה שעובדת בכל אופן, לא עוזר. כן, בדיוק. אז זו אותה אסטרטגיה, זו אותה אסטרטגיה, זו אותה אסטרטגיה, זו אותה אסטרטגיה.

אני לא זוכר שראיתי את הקליפ, ראיתי… זה נכון, זה נכון, וצריך מזה חוזרים על זה, שיאמינו כך. אבל זה כבר עוד רעש. אבל על מי אומרים, זה נכון שעם כל זה, בתוך היהודים יש גם הרבה בעיות, ואם לא יפרידו, לא יישאר עם כלום. זו טרגדיה אמיתית, זה מאוד טרגי.

כשאומרים את הדרשה — צריך לבכות

זה מה שאני רוצה לומר, כשאומרים את הדרשה שצריך להיפרד מהגויים, צריכים לבכות. אבל זה טרגי. זו הדרך היחידה שאולי יש לנו, וכל אחד צריך לפי הדרך שלו.

ליובאוויטש — אסטרטגיה אחרת, אותה הפרדה

לובאוויטש והפרדה מהגויים

לובאוויטש מאוד מדקדקים בהפרדה, הם עושים שנאת ישראל בצורה מאוד מדויקת, אל תטעו. לובאוויטש לא מערבבים אהבת ישראל אצל הגויים. אמת? גלשתם באינטרנט לאחרונה? לא. לובאוויטש מעולם לא עשו שהגויים יאהבו את היהודים. הם עשו דברים טובים כאלה, איך לא לעשות זאת. לובאוויטש בדיוק כמו שהם מופרדים מהגויים.

יש להם אסטרטגיות אחרות, ולובאוויטש לא שונים מסתם. הרבי מלובאוויטש לא האמין שגויים טובים יותר מסתם, הרבי מקלויזנבורג האמין, כמלאך אחר. אבל בעיה, כבר פרטים, כמו שאומרים, הוא הולך לשטנרס והוא הולך למשהו אחר.

דיון: הזקן של הרבי

קהל: נגיד… הזקן של הרבי רצה לעשות זאת דווקא, שיתפוצצו הגויים. זה היה לעשות בשביל הגויים? זה היה לעשות בשביל הגויים. זה היה לעשות בשביל הגויים.

מגיד שיעור: כן כן הוא הבין את הבעיה, לא בדיוק את הבעיה. לגבי אברהם אבינו, לגבי ההפרדה, מאה אחוז. לא לגבי ההפרדה שעזרא הסופר עשה, לא לגבי ההפרדה שהחתם סופר עשה, המנהג פסק עשה.

אז עכשיו, זו בעיה אחת, זו צרה אחת.

הצרה השנייה — זה הורס את התורה עצמה

הצרה השנייה היא צרה גדולה יותר. הצרה השנייה היא, זו הבעיה שמפריעה לי אפילו יותר. הצרה השנייה היא, שאחרי שעושים את זה הרבה פעמים… זה הורס גם את התורה עצמה.

עשו את ההחלטה שהולכים להיפרד מהגויים. כל אחד, דרך אגב, אני מדבר על כל מיני אנשים, כל אחד מופרד מהגויים. הגויים עושים הבדל גדול מאוד בין היהודים שהולכים עם גלימות לבנות, לבין היהודים שהולכים קטנים וכיפה, חס ושלום, מברכים פאה, זה בדיוק כמו מופרד מהגויים. זה לא מפריע הרבה.

המנהגים בכלל ישראל

בנקודה ראשונה, היו מנהגים בכלל ישראל משני הצדדים, זה הפוך. אבל ביחס לגויים, רק באקסטרמים, אולי ינאי המלך, אני יודע. נו, אני לא רוצה עכשיו להיכנס, מנהיג עם שלושה חסידים כמונו, אני מתכוון. במובן מאוד מוגבל. אוקיי, בואו נדבר עם כל הדיבור. במובן מאוד מוגבל. ומי זה המובן?

דיון: נחמן

קהל: שוב, לא, לא, אתה אומר נחמן. לא, לא, אתה אומר נחמן. לא, אתה אומר נחמן. לא חד.

מגיד שיעור: אוקיי, אוקיי, בואו לא… אני לא אסיים אתכם כאן. לא בדיוק. אוקיי, אוקיי, זה יותר מסובך מזה. דיברתי עם כל התלמידים, והיו חסידים גדולים שלו. אחד כמו שאומרים, היה אפולוגט טוב מאוד, איך אומרים, אפולוגטי? בשביל יהודים. אבל הוא לא באמת האמין שהגויים הולכים להיות יהודים. הוא היה אפולוגיסט טוב, הוא הסכים שצריך לעשות את זה.

האסטרטגיה של ההפרדה — השוואה בין חסידים לאמיש

הדרך האמישית: האסטרטגיה של יעקב אמאן

הלכתי בשבוע שעבר לפנסילבניה לבקר את חברינו, החסידים האמישים. ושוחחתי עם כמה חברים שם. הוא תפס את הדבר הזה מאוד, אמת, כי ר׳ יעקב אמאן הוא נקרא, הוא החליט שהכסף מושחת, הכנסייה מושחתת, העולם מושחת, הכל מושחת. הוא יודע את הדרך הנכונה של עבודת ה׳.

והוא תפס שהוא לא ישכנע אף אחד. הוא ניסה, הרגו את חבריו, והוא החליט שזה בזבוז זמן, הוא לא יעבוד על המעשה. הוא החליט שהוא נוסע לאמריקה, או אני יודע נכד, הוא נסע לאמריקה, זה נכד או איפה שזה היה, והולכים להתיישב, להתמקם בחווה איפשהו בלא מנטל, ואיפשהו לא, לנסות לעשות עסקה עם השכנים, שלא יפחדו מהמנחה הטובה יותר, אני לא מפריע לך, אתה לא מפריע לי.

והולכים ממש להיות — מה? הולכים להיות מבודדים. אנחנו בעולם, אנחנו הולכים לעשות את הדבר שלנו שאנחנו היינו עושים כל השנים, אנחנו הולכים להמשיך לומר את אותו סידור ואותם תהלים, אנחנו הולכים להמשיך הכל שהיה, בלי שום שינוי, אנחנו לא משנים מכלום, וכך.

והוא גם תפס שלדבר עם דברים אחרים, על זה גם אין זמן. והוא גילה שכמו שהיהודי גילה, יש רק דרך אחת לעשות יותר חסידים, ואתה יודע מה הדרך? הולכים עם בגדים שחורים ועושים הרבה תינוקות. שניהם גילו את אותו טריק. לא מדברים אנגלית.

קהל: בדיוק.

כן, כן. אבל, זו אסטרטגיה שעובדת. בשבילנו, יש היום מיליון חסידים, וחמישים שנה אחורה היו רק חצי מיליון משניהם, מה שלא יהיה. בערך ככה. הוא תפס שזה עובד. וזה עובד מאוד טוב. בשביל אלה שעובד להם, כמה הופכים לאט״ד, זה לא משמעותי. העולם ממשיך, זה ממשיך עד ביאת גואל צדק וכן הלאה.

קהל: אבל יש כאן דבר של אט״ד גם וכן הלאה.

כן, כן, יש. אבל לא, אין. אני כבר אגיד לכם מה יש, ואני יודע בדיוק מה יש. אז זה עובד מאוד טוב. עכשיו, מה הבעיה? מה הבעיה? בשבילי, אולי יש להם ערכים אחרים שלא אכפת להם. אני לא יודע. יש לי בעיה כזו.

הבעיה: סטגנציה אינטלקטואלית אצל האמישים

התפילה והזמירות האמישיות

שהחבר, בואו נבין, אצלם, הם אפילו לא באים לבית כנסת, הם הולכים לעשות תפילה אצל אחד בבית, שטיבל. אצלם בשטיבל אומרים כל שבוע, בכל פעם שמתפללים, אומרים זמירות פיוטים, כמו שמתפללים את נוסח התפילה, מה שלא יהיה הנוסח.

ונוסח התפילה שלהם כתבו כמה גויים לפני חמש מאות שנה בערך, כשייסדו את הכת. היו שם אנשים שידעו לכתוב שירים יפים, או לא שירים יפים, אין לי הבנה ביופי של זה. והם כתבו ניגונים יפים של שבח והודאה לקב״ה, ותפילות ובקשות, בקיצור, כל הדבר.

ועד היום אומרים את אותו ניגון, באותן מילים שאמרו אז. לא הוסיפו אפילו אף זמירה אחת.

קהל: צריך לחקור כדי להבין מה אתה אומר עכשיו.

לא, אני לא על השפה הישנה.

קהל: לא, אבל יש הלכה של לא תוסיפו?

לא. אין הלכה כזו. פשוט, כן, בוודאי, אבל טכנית, לא, לא. אני מתכוון, קודם כל יש הלכה כזו. שנית, אף אחד לא יכול. איך אתה יודע את הראיה שלי? כי יש כמה אט״ד׳ס והם גם לא יכולים. הם יכולים לשיר שירי פופ, כמו שכל אחד יכול, ממה ששרים ברדיו. אבל לכתוב ניגון חדש, קטע זמירות חדש, אף אחד לא יכול. אז זה מאוד מעניין אותי. מה מעניין?

מעשה עם יהודי אמישי

אחר כך שוחחתי עם כמה אנשים שם. סיפרתי לאחד, כמה אנשים, שוחחתי איתם, “אה, אתה גם מאמין בתנ״ך? אה, אבל אתה כבר מאמין בישו?” היה לי ממש חידוש שיש אנשים שהם קוראים את התנ״ך והם כבר מאמינים בישו. ניסיתי להסביר שיש תנ״ך ישן ותנ״ך חדש. הוא לא ידע כלום בחיים על זה.

הוא עם הארץ, הוא קורא את התנ״ך. הוא יודע, הוא עובד, הוא הולך עם כל הלבוש, מאה אחוז, הוא עושה הכל מה שצריך, אין לו מושג בכל הדבר. הוא גם לא ידע שלא כתוב בתנ״ך שצריך ללכת עם שטריימל. אמרתי לו, “אתה יודע שצריך ללכת עם שטריימל?” אומר הוא, “אה, זה כתוב בברית הישנה?” אני אומר לו, “בוא, אני כשר, אני לא יכול לאכול.” האוכל הכשר שראיתי, זה כתוב, זה כתוב, זה המנהג שלו.

אין לו סמארטפון, אין לו כלום, הוא לא יודע מה קורה. עכשיו, אני לא מדבר שהוא לא יודע מה אני, השטויות שלי, האמונה שלי, אין בעיה. אוקיי, נגיד הכומר שלו לא מאפשר. הוא לא יודע מה הכומר שלו אומר גם, לא רק שהוא לא יודע, הכומר גם לא יודע.

הספרים והחינוך האמישי

טוב מאוד. אחד, יש שולחן כזה, כמו כאן, מתאספים, משוחחים האם הבעל שם טוב היה צדיק, האם הנפש החיים היה צדיק, כל מיני דברים כאלה. אומר הוא, “לא היה תלמיד חכם אמיתי עוד ארבע מאות השנים האחרונות.” יודע איך אני יודע? בדקתי, יש גוגל, יש לי כן גוגל, שאלתי. אין. אין. לא פילוסוף, לא חוקר, לא משורר, לא אחד שיכתוב ניגונים חדשים של “צמאה נפשי”.

מה? כי אנחנו מבינים. אני רוצה להוציא משהו כאן. זו עובדה, וראיתי תיירות. דרך אגב, ולא עוד… מה? הם מעודדים את זה. בדיוק. הלכתי לאמיש, הלכתי לבקר בחנות הספרים שלהם שם שהם מוכרים, שם שהם קונים, לא איפה שהתיירים, הלכתי לשם שהם קונים, הלכתי לראות את מדף הספרים שהם מוכרים.

בערך ככה, תנכים, גם גרסת קינג ג׳יימס, אבל הם מאוד מקפידים על תנ״ך קינג ג׳יימס. ואולי יש תנ״ך גרמני שאף אחד לא יודע, אפילו הם לא יודעים. עם ספרי השראה כאלה, כמו לא ר׳ מיילך בידרמן, שלוש רמות נמוכות יותר מר׳ מיילך בידרמן, מבינים? “אמונה חיה לילדים”, זו הרמה הגבוהה ביותר של ספר שיש שם. אוקיי, בדקתי, הסתכלתי בזה.

טוב מאוד, הולך מאוד טוב. אין בעיה. הם לא מחזיקים מכל הדבר הזה, הם לא מחזיקים מחינוך, הם נגד. לא רק מחינוך גויי, הם גם לא מחזיקים מחינוך יהודי.

המייסדים של האמיש

אז, אבל שוב, הסבים שלהם עשו מערכת חדשה לגמרי. הם לא אומרים סדר מלפני אלף שנה, הם אומרים מסדר מלפני מאה שנה זה הסדר שלהם. הם המייסדים של העיקר, הם היו אנשים פנימיים, הם היו אנשים חכמים, הם ידעו לכתוב, הם ידעו לעשות תקנות. מה? לא רק שהם טיפשים ומאמינים.

אז אני מראה לך שהם מאוד מצליחים, הולכים כבר חמש מאות שנה עם אותו לבוש, ונוסעים עם אותו סוס, זה הנכדים של אותו סוס, האבא, האדם הוא אותו אדם, הסוס הוא אותו סוס, לאחד הם נכדים של אותה חבורה, וחוץ מזה לא עושים כלום.

ההבדל בין יהודים לאמיש

עכשיו, זה דבר מעניין. שהיהודים לא כל כך יצירתיים כמו שהם חושבים, אבל קצת יותר יצירתיים, וזה גם מעניין. שאפשר לראות אצל היהודים גם, שזה לא אמת, וראיתי עוד ראיה, עוד הערה מעניינת עשיתי בזמן האחרון.

אז זו החבורה שלהם. יש, אני רוצה להיות, יש נוצרים, יש כל מיני נוצרים, ויש גם חלק גדול שהם רוצים מאוד, כי אתה יודע, יש נוצרים שמניפים דגלים, כשזה, אני לא זוכר איזה חודש, כי יש מנהג חדש של הנפת הדגלים שעצר את המבול, שהם מנסים מאוד, שלא היה מבול ממה שהם עושים. ויש אחרים שהם הולכים עם המסורת, אוקיי? הם הסתכלו מאוד על החבורה.

אז ככה זה הולך. ככל שיותר דתי, כך יותר טיפש. אני לא מדבר טיפש ביהדות, אני לא מדבר טיפש, אני לא יודע מה כתוב בסייטום. הוא לא אומר חידושי תורה. הוא אומר עוד את אותו שיחה שהפרשת ורט לפני מאתיים שנה אמר: אף אחד לא מחדש חידושים, לא מחדש ניגונים, לא בא לראש השנה.

אצל יהודים יש ניגונים חדשים

אצלנו, אפילו במקומות הכי מסורתיים, אנחנו עושים כל שנה בראש השנה ניגון חדש. הם לא עושים ניגונים חדשים, הם אותו ניגון. אצל הרבי שוב. עושים עוד הכל, כל שנה עושים ניגון חדש. לא שרים את אותו ניגון. יש נוסחאות, יש חלקים, אבל בעיה, יש חלקים שמותר, יש חלקים שלא מותר. אבל עושים גם חדש וכל מיני, מה שלא יהיה, אני לא יודע אם עושים כל שנה. משהו עושים חדש.

הם לא עושים כלום, אפילו לא שיעורים, ולא חידושי תורה, לא תיאולוגיה, לא פילוסופיה, לא כלום. מי עושה דברים מעניינים? אף אחד. אבל קצת, האנשים שהם כן מסתכלים באינטרנט, הם כן עושים.

העיקר: צמצום מביא לטיפשות, פתיחות מביאה לחידושים

מה שרוצים להוציא מזה הוא, היוצא למעשה הוא, שיש בעיה. זה מצד אחד, אומרים, אם אני אתן לילדים שלי ללכת לאינטרנט, הם ישירו רק את הניגונים של השבוע האחרון טיק-טוק, והם לא ידעו יותר כלום. אם אני לא אתן להם את האינטרנט, הם רק ידעו חמש מאות שנה של טיק-טוק, ולא יותר כלום. מעשה שואל.

הראיה מתורה יהודית

אני יכול לראות אצל היהודים גם, בואו נדבר רק על דברים יהודיים, לא שום דבר גויי. אפילו מקטעי תורה טובים, או אילו ספרים ללמוד, אילו ספרים כתובים טוב ויש להם חידושים יפים, כמעט רק אלה שהלכו לספר אנגלי בחדר. אני יכול להביא ראיות, אני לא אעשה רשימות. אבל פחות או יותר, מה שהוא מכלל ישראל, לא מאה אחוז זה, אבל פחות או יותר, במיוחד היהודים הדתיים מאוד מאוד האקסטרמיים, אלה שבאמת לא יודעים, אלה באמת אין להם.

הרבי מסאטמר ור׳ נתן יוסף

שהרבי מסאטמר כן היה לו להבין, נכון? הוא רק אמר שהאחרים לא יהיה להם. לא, אני מתכוון באמת, אבל האדם שהם מתכוונים נבך ברצינות, הוא למד מה שהוא יכול היה. לא את האינטרנט, היו מביאים לו, הגבאי היה מדפיס לו, הוא אמר, הגבאי היה מדפיס לו את האנגלית. הנתן יוסף באמת לא היה לוקח, יש לו גם תורות חלשות יותר, אמת? אין לו מה למכור, הוא לא מבין את מצב סאטמר גם. או קורס, קצת, זה עושה.

כמה לא, כמה הטיפשות להיות זה כמעט הכל, אפשר לראות שהטיפשות באה מהצמצום, והחידושים באים מהפתיחות.

רבי נחמן מברסלב — הראיה

עכשיו, רבי נחמן מברסלב הלך לשוחח עם כל האפיקורסים, ומזה באות תורות חסידיות טובות יותר מכל הרבי׳ס. מעניין, האם יש קשר בין שני הדברים?

זכור ושמור: שני ההיבטים של היהדות

הזוהר הקדוש על “ושמרתם ועשיתם”

ובזוהר הקדוש כתוב כך, שיש שני סוגי מצוות: מצוות עשה ומצוות לא תעשה. כתוב בפסוק “ושמרתם ועשיתם”, מתרגם הזוהר כך כמו שהוא מתרגם על פי הלכה שמירה — שמור לך מתכוון למצוות לא תעשה, ועשה מתכוון למצוות שעושים כן.

עכשיו, כל אחד יודע את ההלכה, שנשים עושות רק מצוות לא תעשה, כמעט, נכון? וגברים עושים גם מצוות עשה. לכן כתוב שמור וזכור, שזכור הוא ההיפך של שמור. כי כתוב בזוהר, התורה היא תורה של הרמב״ן ושל הזוהר, זה לא הבדיחה שלי, זה הבדיחה הישנה שלכם.

מה זה שמירה ומה זה עשייה

במילים אחרות, מה זה תרגום מצוות לא תעשה? מה זה לא תעשה? זה תרגום שמירה, כפשוטו שמירה. שמירה — הוא לא מסתכל בטלוויזיה, הוא לא מסתכל בחזיר, הוא לא מסתובב ברחוב, הוא עושה לא תירא לבב, עם כל הדברים. זו השמירה. זה מאוד חשוב, כי לא קליפות, שנהיה משובשים, נהיה מקולקלים, ועושים כל מיני דברים רעים.

אבל עשייה היא דבר הרבה יותר גדול. עשייה זה מה שהזכר עושה. נכון? הוא עושה.

נשים ומצוות עשה

מצוות עשה שהזמן גרמא זה רק ממש פטור. אבל האמת היא כל מצוות עשה, זה לא רק אנחנו. הלכתית מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. האמת היא שנשים לא עושות שום מצוות עשה. מצוות עשה מתכוון לעבוד, לעשות כסף, לתת צדקה, ללמוד תורה, להניח תפילין — זה מצוות עשה שהזמן גרמא, הן פטורות.

אבל תוכל להגיד לי עוד מצוות שהזמן גרמא שנשים עושות, כן? אילו? חסד, לשוחח עם החברות שבוע. גבר עושה חסד, בונה הוא בתי עולם. נשים לא עושות את הדברים האלה.

הגבר הוא עושה

אדם הוא יצור הנברא. גבר הוא אדם שעושה, והמילים עושה מצוות עשה. כמו שאמרנו קודם, מצוות ועבירות אפשר לדבר יותר רחב, עשה, “אתה”.

קהל: מה? בדיוק, זה גבר, זה גבר, זה אישה, זה קורה.

טוב מאוד, יכול להיות. אבל גבר, התכונה של גבר הוא שהוא עושה, דרכו של איש לעשות מלחמה, הוא עושה מצוות מלחמה. אישה פטורה ממצוות מלחמה, שזה לא מצוות עשה שהזמן גרמא. למה היא פטורה? למה נשים פטורות מללכת לצבא? זה לא מצוות עשה שהזמן גרמא. זה, אוקיי, טוב מאוד.

דיון: הניסוח של מצוות עשה

אז כשאני אומר שכל מצוות עשה עושים רק גברים…

קהל: מה? בדיוק, מצוות עשה שאני מתכוון, אני רק רוצה להראות שהניסוח הוא כי רוב מצוות עשה שאישה הייתה חושבת לעשות הן מצוות עשה שהזמן גרמא. אבל את האחרות הן לא חושבות, וזה גם כי אין חיובים. זה לא פשט שיש חיוב למלחמות, זה כזה, נעשה, לפי הענין. הזמן גרמא הוא החידוש, כי שם, סוכות, לקיחת לולב הן כן היו עושות, זה לא מסירות אמיתית. כי זה דבר מוגבל. גם את זה לא תעשי.

נכון, נכון, מסכים.

“שרוי בלא אשה” — שמירה לבדה אינה מספיקה

אז זה מאוד בסיסי. אז עכשיו יוצא כך. עכשיו, מה אני רוצה להוציא מזה? אני רוצה להוציא מזה.

כל אחד יודע שמי ששרוי בלא אשה, יש חטא הידוע, אסור לעשות דברים בלי אישה. מי ששרוי בלא אשה, שרוי בלא חומה, בלא שמחה, בלא תורה, בלא הגנה. זה מאוד חשוב שלא ילך האיש ויעשה זאת עם נשים אחרות, ויהיו צרות, אי אפשר שלא יהיה חטא, וכל מיני בעיות. זה מאוד חשוב שתהיה שמירה. שמירה היא “ושמרתם את המצות”, יש כל מיני מצוות של “ונשמרתם”, זה מאוד חשוב.

אבל מזה לא קורה כלום

אבל מזה לא קורה כלום. זה רק גיט. אמת, לא קורה כלום. זה מאוד חשוב, אבל אין שום גיט.

למה זה צרות אגב? כי האנשים הולכים לעשות בחוץ, לא בגלל… בגלל זה זה צרות. אבל גיט, אישה בלי גבר, ספורים, לא יהיה כלום. ולא רק שנשים בלי גברים לא יהיה כלום, אלא לגברים יש גם את התכונה, זה דבר מעניין, כמו שאומרים “דרכו של איש לחזר אחר אשה”, יש להם אולי גם מנהג כזה לצאת מהגיטות.

זה הפירוש של עשיו, אין לו אישה, אז מה זה, לעולם לא תהיה לי אישה? עשה לי טובה. בדיוק, אתה חייב לבדוק שזה באמת נכון. לא, הוא צריך לדעת.

בועז ודוד המלך: לצאת מהגיטות

ולכן עומד, יש את החינוך דוד המלך. דוד המלך הוא אחד הגברים היחידים שהיו לעם ישראל אי פעם, נכון? הוא הגיע עד מידת המלכות, שטויות בלקשן. דוד המלך היה גבר גבר, נכון? כל אחד יודע. אחד עומד בזוהר שהוא היה עד מידת המלכות, צריך לעשות בלילה, אני לא יודע. ביום הוא גם לא היה נוקבא בלילה, הוא לא היה אישה בכלל, אוקיי?

חידושו של בועז: “עמוני ולא עמונית”

והוא אמר, הוא בא עם תיקון חדש. גם סבו בועז, כתוב בפסוק “איש חיל”, אחד האנשים היחידים שידוע שהיה איש בתורה, נכון? ו“גיבור חיל” כתוב בפסוק. הוא עשה חידוש חדש, הוא אמר “עמוני ולא עמונית”. מבין?

אסור לצאת אל הגויים, אסור להתחתן עם גויים. זה אומר, אתה לא מבין, זה אומר שבנות ישראל לא ילכו אל הגברים הגויים. זה לא אומר שגברי ישראל לא ייקחו בנות גויות. זו מצווה. כך אמר בועז.

זה אומר שעשית טעות גדולה. חשבת שהאיסור להתחתן עם גויים אומר שגברי ישראל לא ילכו עם בנות גויות. לא, זה אומר שבנות ישראל לא ילכו עם גברים גויים. למה? כי הגבר הוא הבעל הבית. אם היא הולכת עם הגוי, היא באמת תהפוך לגויה.

אשת יפת תואר — הגבר הוא בעל הבית

אבל אם היהודי הולך והוא לוקח בת גויה, הרי יש מצווה של “אשת יפת תואר”, שבוע הבא לומדים. זו מצווה. אוקיי, זה בדיעבד, זה לא לכתחילה, צריך לדעת לפי ענינו. אבל זה דבר גדול. זה דרכו של איש. התפקיד שלו הוא, מזה נעשה משהו. מזה נולד משיח, נכון? מהאיש הזה שהוא לקח, זה לא קוק.

זה אומר גם, אפשר לומר שגבר שהוא בבחינת אישה, הוא גם לא צריך. כך הוא טבע הדברים, כך זה צריך להיות, אין בכלל שום קונפליקט, כך זה צריך להיות.

הטבע: אישה היא שמירה, גבר הוא עשייה

האישה צריכה לשמור שלא יכנס טלוויזיה הביתה, והגבר צריך שיהיה לו בכיס טלוויזיה, מה שלא יהיה, אני לא יודע, לראות עם אשתו, הוא ידע. זה הטבע.

הסתובבתי הרבה בכל קבוצות החכמים האלה, אני יודע שכולנו מאמינים מאוד בפמיניזם, אבל כמו שהפסוק אומר, שלמה המלך אמר, “אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי”, זו בערך המציאות. אם יש אחד מאלף גברים שאפשר לדבר איתם, אין אפילו אחת מאלף נשים, אחת ממאה אלף, אני לא יודע מה המספר. יש, אבל כמעט לא.

אבל כמו שהוא אומר, אותן נשים שיש להן נשמה של זכר תמיד, נשים נשיות אין בכלל, חוץ ממה שלא יהיה, אלו שכן, הן נשמרות מאוד חזק מעצמן כי הן מסוכנות. אבל… אני מתכוון ברצינות.

דרכו של איש לכבוש — הגבר הוא העושה

ולמה זה? כי דרכו של איש הוא לכבוש, דרכו של איש לעשות מלחמה, דרך איש, דרך איש, דרך איש לעשות את כל הדברים האלה.

עכשיו, כשאתה בונה חברה רק על דרכו של איש, על השמור, על לא תעשה, באמת יהיה לך פחות פריצות, וזה מאוד חשוב, בלי פריצות זו פתיחת החומה, יכנס הכל, יבואו כל השנים השחורות, אבל אתה גם לא תעשה כלום בגלל זה.

המעשה עם יד לחם

הוא יצא מהגיט, הוא הכניס גוי, הוא הביא את הגויה, את העמוקית, הוא אמר שכשאני בעל הבית הכל בסדר, הבעיה היא שאתה בעל הבית, אז זו הבעיה. או כשהגוי, כמו ה… מה עושה יד לחם? מה הם תופסים? אנשים, גברים יהודים שיש להם בנות ערביות, או להיפך? מה העבודה הטובה שלהם? להיפך, זו בעיה.

אבל כשיהודי פוגש בת ערבייה, על דרבה כל עקבור, הוא אומר את המצווה. כמו ששמשון הגיבור כתוב בפסוק, זו העבודה. הלוואי שהיו דברים כאלה, זה לא קורה.

דיון: האם הילדים יהיו יהודים?

קהל: לא, בוודאי הם יהיו יהודים. האבא יגייר אותם. זה אומר לגייר. האבא יחנך אותם להיות יהודים. הבראטר לא יצטרכו להיות יהודים. זה מעשה?

בוודאי הם יהיו יהודים. הוא ישלח אותם לחדר האבא. אם הוא לא שולח לחדר, הוא נקרא אישה. אז זה לא עובד. צריך להיות גבר. לכן רק בועז יכול לעשות את זה. הוא היה כשהיה גבר, הוא היה גיבור חיל. אחר ששואל את אשתו אם הוא ישלח, לא יכול לעשות את זה.

סיכום: שמירה ועשייה — שניהם נחוצים

ובקיצור, היוצא מזה הוא, אין לי תירוץ על הבלנרס, אני חושב שלכן יש גברים ונשים בעולם, ויש אנשים שתפקידם להיות השמירה, שמירה, פן ואל, יש אנשים שתפקידם להיות זכור ולהיות עשייה ולעשות.

וכך אפשר לעשות משהו, אבל אסור… אני רוצה מאוד להדגיש את שני הדברים. יש הרבה אנשים שלא גורסים את השמירה, ויש הרבה אנשים שלא גורסים את העשייה, וזה לא יכול להיות… זה פירוד. צריך להיות זכור מנוקבא, צריך לעשות שמירה יפה, שמרתם ועשיתם, כי אני כן מסכים, אז יהיה מובן.

תפקידים וכוחות

יצחק, יש לי את הבחור שלי, תפסתי חזק את ה… אז אני מודה לו תמיד, אבל טוב זה כשהתפקידים של התפקידים. אדם בעצמו יש לו גם את שני הכוחות, אני לא יודע בדיוק, אבל זה לא דבר מעשי. אדם בעצמו יש לו גם את שני הכוחות. הטבע של נשים הוא יותר שמרני מגברים, בדרך כלל זה תמיד כך.

הבעיה: היהדות נעשתה פמיניזית מדי

זה ענין נפלא שיש כשרה… יש עוגן. בגלל זה, כי אם עושים רק את זה וחושבים שזה מספיק, זה לא מספיק. יש דברים גרועים יותר, אבל זה כבר מספיק. זה אומר שהרבה אנשים חושבים שזה מספיק.

זאת אומרת, כשיש לו שאלה, הוא חושב שהעצה היא לעשות עוד שמירה. הרבה פעמים יש מספיק ועוד שמירה, אז אתה צריך לעשות משהו. צריך, לעשות אומר גם כמו שאומרים, להבין את התורה.

התורה נעשית רק שמירה

הבעיה היא שכל דבר נעשה, התורה עצמה נעשית רק שמירה, מבין? במילים אחרות, אתה אומר שהתורה טובה, ואתה שואל אותי איפה זה טוב. אני אגיד לך דבר שטוב, אתה אומר, אבל זה שונה ממה שעשו. אה, אז עכשיו לא היית, שמור את זה מזכור. ואתה מבין? אני צריך גם, התורה רצתה לומר משהו לעשות. אז לא יכול להיות שאף פעם לא עושים כלום.

אני מאוד כועס על זה

אני מאוד כועס על זה, שהיהדות נעשתה כל כך פמיניזית. כל הצדיקים הם נשים. בדרך כלל כשאומרים על אדם צדיק, מתכוונים שזו אישה. הוא לא תופס שום זבוב. תפוס כמה זבובים!

קהל: כן כן, יש, יש יחידים, ממש יחידים.

תעשה כמה… כן כן, יש, יש, זה יחידים, זה קשה מאוד, צריך הרבה חיזוק. צריך להיות חיזוק כזה לזה, זה מאוד קשה, כי אדם צריך אומץ, ועוד זה. נכון נכון, נכון, כי צריך באמת גם לעשות דברים, אבל לא רק…

אתה מבין, הטאשער רבי, או ה… אני לא יודע מי, ה… אני לא יודע מי הוא היה יותר חרד מהסאטמרער רבי, הוא היה יותר חרד, הוא עשה פחות, כי הוא היה פחות חרד. הריבניצער רבי, אני לא יודע, מה היה לריבניצער רבי? אתה יכול לומר מה העולם יש מהריבניצער רבי? כלום. פועל להיות גשיות. כאן הוא כבר היה יקר. אומנות, לא אומנות חס ושלום, כי אומנות… ואתה צריך להיות בועז. לא, אנחנו עושים את זה כולם. ההוא כולם כבר הורדנו את כל הדברים האלה. אין שום חשש מ… זה הרעיון הבסיסי שלי.

לעשות תורות וניגונים משלנו — עשייה גברית

אני מתכוון, כן, משמירה והעשייה. התחילו בתרי״ג מצוות, והולכים. הולכים. הולכים. המצוות האחרונות מצוות עשה מצוות עשה מצוות עשה. עוד יכולתי להוציא מזה שצריך ללמוד תורות משלנו ולעשות ניגונים משלנו. חייבים, חייבים, כי זה חלק גדול מעשייה. אוקיי, זה עוד שיחה.

אבל עשייה, דיברנו על עשייה זכירה. זכירה אומר רק לדבר ולהזכיר. אבל אצל היהודים גילו שלעשות תורות זה גם פעילות גברית גדולה. אם עושים אותן, אם אומרים תורה של אחר ומבררים מה ההלכה, זה דבר נשי. אבל לעשות הלכות חדשות, זה דבר גברי. מבין?

למדתי השבוע, ר׳ צדוק הכהן אומר שיהודי אצילי שמדבר אפילו סתם זו תורה.

אומץ וגאט בלימוד תורה

כן, יש גם בתורה יש אנשים עם אומץ ועם גאט, מבין כך? יש הרבה את הדרך שלומדים תורה. למשל, בישיבה שוועלט, העיקר של הלימוד הוא לא להיות לך גאט לומר כלום. אמרתי מיצחק לאו, אמרתי מי אומר את זה? סתם דיין אומר את זה, יצחק אמרתי. יצחק אמרתי. יצחק אמרתי.

אבל אתה יכול לראות, יש ספרים שהם מאוד, יש להם כל כך מורא, לומר זה ספק צריך עיון. תגיד כבר, ראיתי פעם דבר אחד שראיתי על הרבי מלובביץ׳, היה לי הנאה מפחידה, שהרבי מלובביץ׳ אמר שיש מנהג, אני לא יודע מתי הרבי ראש ישראל אמר שאפשר לעשות סעודת משיח, מתי? עכ״ש בפסח.

הוא אמר שאפשר ללמוד בשני אופנים: אפשר ללמוד שזו סעודה לכבוד משיח, אפשר גם ללמוד שזו סעודה שמשיח בא. ומאחר שאנחנו אלו שלומדים, זה יהיה שזה אומר את הפירוש השני. אז אני לא מדבר על המשיחיסטים, אתה מבין מה הוא אומר? מי מכריע בין שני הפירושים? אנחנו אלו שאומרים את הפשט. אז בוא נגיד… אני כבר לא מדבר על זה שהוא רצה להיות משיחיסט, זה גם כי הוא לא עשה כלום. אלא הרעיון, אפשר לומר, מי יש? זה ההוא. אני אומר.

קהל: לא, טוב. תן לי לסיים. מה עובד?

עכשיו חינוך. אתה מאמן טקסט. You don’t become… You’re not born a man. צריך להפוך. כן. אני אומר את זה אחד מהענינים שלי. גם אני לא. אני מנסה… זה מאוד נוח להיות אישה. קשה להיות גבר. שרוי, זו אחריות.

ביטול והכנעה — לנשים

והדבר הגרוע ביותר הוא, משכנעים את עצמם שזו מצווה גם כן. כשיודעים שזו עבירה, כבר עשו משהו. הוא אומר שזה מסר, וכל האנשים מדברים על ביטול. שטות בלקשן, ביטול הוא לנשים. אוקיי? אנטי-ביטול, אנטי-הכנעה. הכנעה טובה לנשים.

אמר ר׳ נחמן מברסלב, למה הוא נותן לקב״ה לעשות מה שהוא רוצה? איזה דברים זה? הוא לא עושה דברים שלא טובים. צריך לומר לו. כן, כן, מה שלא יהיה. יש רמה, זה אומר תפילה, כל התפילות זה זה. רבונו של עולם, אני צריך כך וכך, בבקשה, תן את זה לכאן.

תפילה גברית מול תפילה נשית

יש תפילה גברית, ויש תפילה נשית. תפילה נשית, שכל החסידים אומרים, מקבלים באהבה. תפילה גברית לא מקבלת כלום באהבה. הוא אומר לקב״ה, לא מה שיהיה. אם הוא אומר שהוא יותר חכם ממני ויותר חזק ממני, אוקיי, גבר גם יכנע, אבל רק למי שראוי, מבין?

זו כל הסיבה למה יהודים לא עובדים עבודה זרה, זה לא בדיחה, כי אנחנו חוצפנים גדולים. אני אכנע לישו? מי זה ישו? מי זה היה אחי. הקב״ה עצמו, אולי.

גבריות לא אומרת “אלפא מייל”

לא, הגבריות לא אומרת להיות לוי לא, ביג שאט, סתם… להיפך, לגברים יש זמן קל יותר לעקוב אחר סמכות מאשר לנשים, כך זה מחקר, כי הם מבינים מה זו סמכות.

ויש קבוצת גברים, יש הרבה מחקר, יש קבוצת גברים, בדרך כלל יש אחד שמציב את עצמו שהוא המנהיג, וכל הגברים עוקבים. יש קבוצת נשים וזה נלחם מהצער, וזה מסתכל מה לראות. הכל הכל סטריאוטיפים, תמיד עכשיו אומר בהכנעה, אבל זה עובד מי.

לא, אני רק רוצה להוציא שגבר הוא לא מי שיודע כבר ליפול, הוא יודע להיפך. הוא יכול להיות חייל. היה אחד באינסטגרם שעשה חוזק, וכל האלפא מיילס ש… זה הוא אומר… שהם פייקים, אין להם… כולם לוקחים אנק ומוציאים אלפא מיילס אחרים מה לעשות. לאכול כבד ולאכול… תעקוב אחרי ההוא, זה בכלל לא אלפא מיילס. אחד הוא הגנרל, השני הוא החייל, מחר אתה תהיה הגנרל. אין הבדל, זה לא… זה לא… יש תפקידים. זה לא שיחה אחרת.

נשים ורבי׳ס

נשים הולכות לרבי רוד. מה זה רבי רוד? זו הליידי רוד. לא לא? הכל יכול. כותבים על הסיבות שלהם, הפזוכת סנוכים. אומרים נשים, מה יש להן יודעת? קונקשן עם רב. מה הוא אמר לו לרב? הוא יודע קונקשן עם רב. אקטואלי מתחבר עם רב.

ביקורת על “מי הרב שלך?”

לא, אתה יודע מה זה אומר? כל הישיבות שואלות את זה היום. זה אומר “How can I blackmail him?” הייתי, הייתי כבר לשון הרע כבר מספיק. מבין מה אני מתכוון? מי הרב שלך? אתה מתכוון לומר, למי אני צריך להשמיץ אותך כדי שאני אכריח אותך לעשות משהו?

או מחר, אני הרב, תעשה לי משהו

או מחר, אני הרב, תעשה לי משהו. יש לי כבר גדלות עם יואל איש, אני הרב בשבילו, הוא לא כאן בשבילי. אני אכתוב את זה על הפתק. האם יש רב? כן, כי יש רב. יהודי צריך להיות לו רב. לא, יש שני דברים חשובים.

אבל להיות רב רציני פירושו תמיד לדעת לענות. הוא לא היה צריך לשאול שני. לא יכול להיות. האם לעשות עוף או דג? עוף. כן, כן, אומרים סתירה. אני אומר, אבל גבר זה אדם שתמיד יש לו תשובה. אם הוא לא יודע שאחד שואל אחד, מגיעה תשובה. אבל אישה זה אדם שלא יודע. אתה שואל, אתה תופס תנועות נפש אחרות.

דיון: גיור ויפת תואר

אפילו בהלכות עדיין לא יכול להיות… בוודאי, אבל מה זה אומר שיהיה? שיהיה פירושו שיהיה יהודי. המקוה, הקטנות, זה טכני. אני הולך למקוה, זה הולך, זה עולה משהו. אישה בכל זאת תלך למקוה. הגיור הוא מרצון, זה אנחנו. מרצון, אי אפשר לכפות.

בוודאי מרצון, אבל היא מאוהבת, משמשות, והכנעני, אז הרמב״ם למד הרמב״ם בסוריה ביפינג, זה, ווטאבר. פעם הצליח פעם זה לא, אחר כך זה נכנס יותר. מה? אבל אומרים בעצם את כל התורה. תסתכל ברמב״ם, הרמב״ם בנסיון הביאה סאמפר מסביר על גרים של שלמה המלך, איך זה עובד.

אני לא אומר שצריך לחזור אומרים לא מספיק בנות יהודיות. אני מדבר על המושג, כשאני אומר בנות גויות אני מתכוון לאינטרנט, נכון? לא יודעת את האינטרנט, אני לא יודע בדיוק מה. ספרים גויים, נכון? ווטאבר. צריך להתגייר אותן, לא בואו נשאל אותן. יפת תואר לא שואלים. שואלים אותה אחר כך אולי? יפת תואר היתה ממלחמה, כן? יפת תואר לא מסופר. דבר מאוחר יותר מסופר. מה זה מוציא מהמורד?

עשייה בגשמיות אבל לא ברוחניות

אותו דבר, רוב יהודים באלול הם הולכים, הם מסתכלים פחות על הסמארטפונים שלהם. הייתי צריך להסתכל יותר, לא יותר, פעם יותר, פעם פחות, אם אתה גבר, והבחינה היא ראשונה. זה לא וירוס, דברים. וירוס זה, אם אתה לא עושה כלום, אתה לא עושה שום וירוס.

לעשות דברים, לעשות דברים, לעשות דברים. “ביאס טוורד אקשן” זה נקרא בספרים הקדושים. לעשות דברים. וזה אני אומר, הם עושים בגשמיות, אבל לא ברוחניות. זה גם דבר חשוב. הם עושים הרבה, הם עובדים, הם לא בטלנים. הוא גורר את הפרה כל היום, אבל הוא לא עושה כלום ליהדות שלו. כן כן, הוא לא אומר ביהדות. הוא אומר, זה בגשמיות, הם אנשי עולם הזה, לא אנשי עולם הבא. כן, האנשיות שלהם. כולם יכולים, היכולות שלהם גם טובות.

חינוך — גברים צריכים ללמוד

נשים לא צריכות שום חינוך, צריכות לעקוב אחרי זה. גברים צריכים חינוך. קודם כל נתנו חינוך לגברים. קצת ללמוד. נשים לא רוצות ללמוד, דרך אגב. יש לי ניסיון. כמעט אין נשים שרוצות ללמוד.

יש לי שיעור ביוטיוב, תסלח לי. כל אחד יכול להבין את זה. הרבה שהם פשוטים. לפעמים זה מתקדם. אבל הגברים שבאים, מבינים. כמעט אין נשים שמסתכלות על זה. זה לא סגור. זה באידיש. הנשים לא מעוניינות, יש לי חדשות בשבילכם. הוא לא בתחום לפני שנתן הרבה לא. כן, יש כמה.

נשים ולימוד — דיון

נשים לא רוצות ללמוד

נשים לא רוצות ללמוד, דרך אגב. יש לי ניסיון. כמעט אין נשים שרוצות ללמוד. יש לי שיעור ביוטיוב, תסלח לי, כל אחד יכול להבין את זה. הרבה דברים פשוטים, לפעמים זה מתקדם, אבל הגברים שבאים מבינים. כמעט אין נשים שמסתכלות על זה. זה לא סגור, זה באידיש. נשים לא מעוניינות. הן לא מסוגלות, הן לא נבראו כך. כן, יש כמה.

לימוד הוא מסוכן

אתה צריך לזכור, לימוד הוא מסוכן. נשים אוהבות דרשות, הן אוהבות שיגידו להן מה לחשוב. אתה צריך לומר להן את זה. למה אתה נותן לגבר אחר לומר להן? זה ממש איש ואשה. מה את חושבת? בגלל זה היא רוצה רב, כי היא רוצה שאחר יגיד לה. תגיד אתה. אוקיי, נו, תגיד מה צריך, מה צריך, מה צריך, איך צריך, איך אנחנו גרל.

אתה לא לומד את הספרים? מה השאלה? לא, זה לא כתוב. זה מה שלא אמרו פשט. זה מה שצריך לומר לאישה. לא, זה לא כתוב. תשעים אחוז. דרשה אפשר לחלוק. שיעור השקפה אי אפשר לחלוק. אתה יכול להיות אפיקורס ולא להאמין, אבל אתה לא יכול לחלוק. לימוד הוא מסוכן.

רוב נשים לא לומדות פסוק בחומש. אני מתכוון לאידיאל, הסטריאוטיפ שאני מדבר, אני מדבר כל הדברים שאסור לומר. דרך אגב, לא, לא באמת. אני מתכוון, יש סוג מסוים של סכנה בלימוד. זה מסוכן.

נשים וגברים — הבדלים בלימוד

זה לא להסביר את עצמך, ומה עושים בישיבה, ומתווכחים, והגמרא כן אמרה, והגמרא לא אמרה. כמעט אף נשים כמעט לא עושות את זה. הן לא רוצות, הן לא יכולות. הן יכולות, הן מספיק חכמות, זה לא שהן לא מספיק חכמות. אבל יש סוג מסוים של סיכון, יש סוג מסוים של לקיחת סיכון.

אצל הגברים, אני רוצה לראות שמישהו יתלונן, אבל העובדה היא, גבר יהודי, יש לך הרבה דרכים להיות גבר. דרך נורמלית היא להיות לוחם או צייד. והגברים היהודים הם מנצחים בדיבייטס, אוקיי? לנשים אין את הדחף. שיהיה כמו שאתה אומר, הלו? מה אתה מבין אינגרמן? שלא יהיה.

אתה פוגש שני גברים חסידיים, הוא מתווכח. אין שום הבדל פוליטיקה. נשים מתווכחות אולי על פוליטיקה גם, אתה יודע? הן מקשיבות, הן יכולות להקשיב באותו יום כבר, אבל הן לא צועקות בחזרה. בשבילך, אפילו אתה מקשיב לו, אתה צועק בחזרה. אתה חיה, ההוא הרי… אתה צועק איתו, או אתה צועק בחזרה. כן, בסדר, ממש. יש, אני אומר, יש תמיד יוצא מן הכלל, יש נשים שאוהבות, יש כאלה.

דיון: דרשות ונעימות

קהל: לא, זה טוב מאוד. זה דרשות, אתה יכול לומר דרשות, זה תורות, but לא… Not one that are not trying to win, בדרך כלל. They wanna be one, זה הרבה יותר רוצות לנצח.

מגיד השיעור: כן, נעימות, בדיוק, נעימות. אז זה בכלל לא שגוי. אני רק אומר את ה… אני לא אהיה משכנע.

דרך אגב היא מסכימה כן, היא עוד היתה נשואה איתך? היא כבר מנסה להתגרש? היא עוד היתה נשואה איתך? אם זה פרטי אני לא שואל. בדרך כלל, אם אנשים אומרים את זה, זה לא אמת. האישה מסכימה פחות או יותר עם כל מה שאתה עושה. בסדר, היא הולכת עם… ווטאבר. אתה לא יכול לעבור את הקווים. אוקיי. אף מנהיג לא קיבל את הכוח.

אוקיי, לא, אבל דרך אגב, אפילו בשיחה… אפילו בשיחה יש דברים שאתה אומר, או יש דברים שאתה שואל. כשאתה שואל מישהו שאלה, הוא יגיד שירה. לא, יש, מקבלים שאתה אומר משהו שאתה always have to have a note, but this… טוב מאוד, אבל עכשיו?

זה לא רק אמת לגבי נשים, זה אמת גם לגבי כל רוב הגברים שהם אנשים שהם נשים. אבל אם אמרת משהו ב, נניח אמרת משהו ב וואס איז very far from what you was taught, or whatever, just by you saying it, it’s gone on a possibility. אתה נגד. אוקיי, הלו, אתה מהר רוצה עוד להיות אישה. זה כבר נעשה דבר אמיתי. כשאחר אומר את זה, או סתם כשאישה אחרת אומרת את זה, זה לא נכנס לראש. אבל מה שבעלי אמר, בעלי הוא חיה, אפיקורס, שייגעץ, הוא אמר, אתה תופס את זה? תגיד מה הכוח בזה?

למה לימוד צריך אנרגיה

שאלה: למה הן צריכות להשקיע לא יותר אנרגיה?

מגיד השיעור: It takes energy. It’s hard. Because we’re uneducated. נו, דרך אגב, רוב… זה תלוי איפה. זה תלוי איפה. זה תלוי באיזה חדר הם הלכו, ובאיזו ישיבה הם הלכו.

שאלה: למה הם צריכים לסבול מהתורה הקודמת הבניינים שלהם?

מגיד השיעור: אבל אני לא חוזר לשאלה. לא, כן. זה אחד… שוב, קל פירושו למישהו שיש לו את זה… גבר, הכללי, ווטאבר, אני לא יודע, הוא אוהב את זה, הוא לא מתייסר. But it takes energy. It’s an anti-entropy position.

כשהוא אומר קל, זה לא אומר קל כמו לשכב על הספה. לשכב על הספה זה קל במובן מסוים, אני לא יודע מה. לעשות פעילות גופנית זה קל? פעילות גופנית זה דבר מוזר לעשות, אבל… כן, אבל אתה מבין שזה מצחיק לומר שזה קשה, אבל זה לא קשה במובן ש… קשה זה דבר אחר. אם זה עוקב, אין לך שום… זה עוד נקודה על, like, אומץ. אומץ זה קשה. כן, נכון, אבל זה לא, like, קשה במובן של… זה טעים.

קהל: אתה מתכוון שוב שזה טעים? זה לא… You like it. It doesn’t hurt.

הכוח של דברי הגבר

זה לא רק סתם, השכן, בא ההוא, נו מה הגבר אמר, והוא לא יכול להיקרע. נכון. הוא עשה לה שהיא אומרת לו עוד. מה אומר כאן איך זה אור? זה כן. It’s not the default. It means not everything. רוב דברים נכנסים לדיפולט. אדם יש לו מאוד מוגבל דימאן האנרגיה, הוא יכול מאוד מוגבל דימאן של דברים לעשות. אבל הדבר האחד שהוא עושה, הוא עושה. You have to do it.

חזרה לשיעור — תרי״ג מצוות

אולרייט, אז השיעור היה על תרי״ג מצוות, נכון? מה זה אומר מצוות עשה, מה זה אומר מצוות לא תעשה? מה זה אומר? ויש שני סוגי מצוות. יש את המסגרת הכללית, שנקראת שמור, מצוות לא תעשה, שזה מה שהיהודים החסידיים עושים, ויש זכור, שאני עושה.

שני הצדדים של היהדות

היהדות היא תרי״ג מצוות, זה דברים אמיתיים. הדבר העיקרי לא כאן. אנחנו לא הגענו למצוות כאן. יש שני דברים, אבל צריך לזכור, יש שני דברים. צריך להיות, צריך לעשות בתוך מסגרת מסוימת. בקופסה נעשה משהו. זה הדבר שלי. כל אחד יהיה בקופסה כמה שרוצה, אבל צריך לעשות משהו.

אני יכול למשל לעשות דברים, חלק מהם. יש לי הרבה כבוד. הוא עושה חרוב. אוקיי. הייתי פרוש מן החינם, שכחתי.

שנאת חינם — מובנה ביהדות

מה יהודים עליהם? לא פרוש מן החינם. שנאת חינם היא טרגדיה. זה לא דבר שאפשר להשתחרר ממנו בקלות רבה עד שמשיח בא.

זה בנוי ביהדות. זה מאוד קשה. אפשר לומר, כל דבר יכול אולי למקסימום להיות, יודע? שנאת חינם היא טובה מאוד, זה מחזיק את היהדות, אבל לא בגלל זה לא צריכים הארונים לדבר עם הזלונים. יודע, יש רמה מסוימת שזה כבר יותר מדי, כמו כל הדעות שלך. יש תמיד כמו שני דברים על זה.

דיון: האישה והגבר צריכים להיות נעימים

קהל: אתה יכול את השאלה. האישה צריכה להיות נעימה, והגבר צריך להיות נעים.

מגיד השיעור: כן, אבל אולי כשהולכים לקיצוניות אחת, צריך למשוך את זה בחזרה. זה העבודה שלנו עכשיו למשוך בחזרה. אני לא צריך לעשות את הדריכטע שזה טוב. יוסף דעת יוסף מכריע, right? זה trade-off טוב. וצריך לעשות. והיוסף דעת כבר כאן.

ככל שיותר חסידי, כך יותר מותר להיות “אפיקורס”

I happen to be a very traditional Jew. I trust very much בשמירה שיש לנו. I don’t see that anyone’s become an אפיקורס or anything. לא, זה לא אומר. זה לא שקר. אני מבין, אני מתכוון, מה שנקרא אפיקורס, זה אצלי עוד מעשה גדולה. לא, הקופסה היא… I think that… This is just… But this is a very time and space based opinion of mine.

אני חושב ש… ככל שיותר חסידי אתה, כך יותר מותר לך להיות אפיקורס. יהודי מודרני צריך להאמין כל דבר ברוחב, הוא צריך להאמין שמשה רבינו כתב כל אות אחרונה בתורה, כי אחרת הוא יפסיק לשמור שבת מחר. אני יכול לומר שהארי פוטר כתב את התורה, אני נוסע הלאה לשטיבל בשבת, אני עדיין אותו שומר שבת.

מי שהוא חופשי יותר רוצה מותר לעשות היתר מכירה. משהו כזה. משהו כזה. מי הוא מודרן אורתודוקס שלא משתמש בטלפון בשבת? כשיש לך יותר שבת? הוא צריך לנסוע עם סוס, כמו האמיש. It’s true. I think so. I think so.

האסטרטגיה של הפרדה — חומה בלי עיר

ההצלחה והטרגדיה של החומה

אני יכול לומר שהארי פוטר כתב את התורה, אני נוסע הלאה לבית כנסת בשבת, אני לא נוסע. אני עדיין מניח תפילין בשבת. מי שהוא ממש אורתודוקס, הוא רוצה לעשות התרת נדרים. הוא צריך לנסוע עם סוס כמו האמיש.

It’s true. I think so. I think that we’re… הדבר נכנס לרעל במובן של… אה, זה ממש, זה very successful בשנאת חינם שעשינו, ואפשר לסמוך עליה כבר קצת. You know, כשיש חומה חזקה, you can lean on it. אפשר להישען על הקיר. לא צריך לפחד, זה לא יפול.

אם מישהו גר, מישהו הוא מודרן אורתודוקס, אני לא יודע. ליטווק? גם אני לא יודע. כי לליטווקים יש people שחושבים שהם מניחים תפילין כי רבונו של עולם ציווה. יש תפילין, ואפשר בבית כנסת, ואפשר בבית תפילין. זה הרבה יותר בטוח. הוא לא ספרים.

הקריאה: נצלו את החומה

איך נקראת החסידות שלנו? אור השכל? Right, זה מצחיק. אבל הוא רצה אותנו. זה גדל מאוד אינטלקטואליזם. זה לא גדל בתור. זה גדל בדיוק כן, וברוך השם עושים אינטלקטואליזם חדש. אבל זה חייב להישאר שארית משה לשם תורה. שים אצבע שם. כשמתפשט בכל העולם, זה שארית יקר.

אבל זה כבר אם אנחנו רוצים באמת לעשות קבוצה שעושה משהו, צריך לעשות כמו פנים וחוץ. כשהמעגל נעשה גדול מדי, צריך לעשות מעגל פנימי. כשהמעגל נעשה גדול מדי, צריך לעשות מעגל פנימי. כשזה קורה באופן טבעי, זה לא… אם זה לא במצב, לא עשו את הטעות. משיח בא, צריך להיות כמו שאני צודק. קבוצה חופשית אחת, זה אידיאה.

But what I’m saying, but my main argument is, I think that this is true, that this works. Obviously it works, אי אפשר להכחיש את המציאות, זה עובד אסטרטגיה טובה מאוד. אבל זה חבל שמשתמשים באסטרטגיה כל כך טובה בשביל כלום, אתה תופס?

מה אני אעשה ככה? מישהו שרוקד אחרי הדיקטאט כל שבוע, בוודאי אין לו חידושים. אבל אתה מופרד, אני רוצה כבר לשמוע את חידושי התורה שלך. איפה הם?

You’re bringing so much energy into the building of a wall, and then you don’t have a city inside your wall. זה עצוב.

בנה בפנים

אז הטענה והקריאה שלי היא, הם בנו חומה גדולה מאוד סביבנו, שישתמשו בה. יש מספיק, איך קוראים, אנשים עם מקלעים שעומדים בכל המגדלים לירות במי שיבוא קרוב, איזה גוי. עכשיו, בפנים בנה, תעשה איזה צ׳ולנט טוב, משהו.

דיון: מקוה והאירוניה של טהרה

והסיין, מי שלא היה… הגבר כבר מאוד זמן רב לא אמר הלל. והפתק נקרע על הקיר, ומי שהיה במקוה גם לא הלך למנחה באחד אחד. לא מתכוונים למקוה, הם עוד לא רוצים ללכת. המקוה היא לא דרך שרוצים לרדת. זה הנדל.

שאלה: מה הקטע האירוני?

תמיד חשבתי שזה אירוני. קוראים לו מת, טובלים אותו במקוה, עושים אותו שם, הוא טהרה, שמים אותו במקוה. דווקא טהרה, מה שקוראים טהרה, זה אומר ניקיון, ולנקות אדם. לא עזר, אלא מיניק. זה מנהג מצחיק, משהו מוזר.

כן, זה טובל את השרץ, שרץ בידו. לא מנהג, זה דבר מצחיק. מנקים אותו, זה אדם. כלום, אני לא יודע, זה לא חברי קדושה, אני לא יודע. עוד לא. לא כל האנשים, לא כולם עושים את זה. איזה חסידים עושים את זה.

זה היה הסרטים של האיטלקים, הם הורגים בחוץ, ואז נכנסים להדליק נרות לסנט מרי.

החיים חייבים להמשיך

עכשיו אבל כן, מדליקים ר׳ מענדעלע רימינובר ואדם עושה שיעור, אתה יודע, יש לך שיעור, אתה עושה שיעור. לא, צריך לעשות את זה, צריך להתכונן היטב. החיים חייבים להמשיך, לומדים שיעור זה כנראה.

דיון: מנהיגות ו״מה לעזאזל אני עושה”

שאלה ותשובה

שאלה: יש לי שאלה בשבילך. אתה צריך את המודל שלי, אתה צריך למצוא מודל טוב. אני אשאל שאלה. בטח. האם יש פעם שאתה חושב “מה לעזאזל אני עושה”? כשאתה מתחיל לדבר? כשאתה מתחיל ממש?

תשובה: מה אתה מתכוון בשאלה שלך?

שאלה: כל אחד שיושב פה, כן, אתה אומר, הם מודעים, עושים שיעור, הוא חושב. אני מחזיק שגם אתה חושב הרבה פעמים. מה זה… ואתה ממשיך לדבר. זה נכון?

תשובה: אני לא יודע. אדם יכול להמשיך לומר. את זה אני שואל, זה למה אני עוסק.

כשמפסיקים לחשוב

כן, כי ניסיתי לעשות דברים. בשלב מסוים, אתה מפסיק לחשוב, אתה פשוט עושה. זה מה שאני עושה, אנחנו כבר, כך אני מבין. זה מה שאני עושה. זה בשלב מסוים נעצר. כך אני מבין.

אני מכיר אנשים אחרים. כשאני הולך למקווה, כשאני לובש מכנסיים, אני לא יודע, זה מה שאני עושה. יום טוב. אתה מנהל בחברה. מי אתה? מי אתה שתפסוק על אנשים? זו העבודה שלי.

אומנות המנהיגות

I don’t think it’s something that’s, איך שאתה אומר, שזו עבודה. I think that part of the art of manliness, יש ספר כזה. The art of manliness, אני לא זוכר מי כתב אותו, אבל יש ספר כזה. Part of it is not to take your job, your role, seriously. זה מאוד חשוב.

כי אני חושב ש-part of זה, אתה אומר אנשים שמגיעים לתפקיד מסוים, והוא חושב נבוך באמת שכיוון שהוא הרב של בית הכנסת הוא צריך לוודא שכל אחד בבית הכנסת מתפלל כראוי. מובן מאליו, יש לך עבודה לעשות מה שאתה… לפעמים יכול להיות שהעבודה שלך היא לצעוק, לפעמים יכול להיות שאתה לומד להיות מגוחך, but העבודה שלך היא לא לדאוג. העבודה שלי היא לא על זה. It’s not about you. I don’t think it’s about you. If you have a job, ובגלל זה, מה שאתה אומר, העוקבים הטובים, זו אמת.

מנהיגים טובים הם עוקבים טובים

כשאתה עוקב טוב, יש לך עבודה, הבוס אומר לך מה לעשות, אתה צריך לעקוב אחריו. אני זה שמחליט, אני רוצה לעשות את זה. יש בעיה? מדברים על המקרים הקשים. יש עצות לזה.

אני חושב שהמנהיגים הטובים הם גם עוקבים טובים. אתה מבין מה אני אומר? כי אני מבין מאוד טוב שמה שאותו אחד אומר לי מה לעשות, הוא המנהל, הוא לא מתכוון שהוא טוב ממני. העבודה שלו היא להיות המנהל, וסדר העולם הוא שעוקבים אחרי המנהל. קצת, קצת מתייצבים גם, אוקיי, וואטאווער.

אם אני החברה, אני זה שמחליט. להפך, מה שאין אף אחד מעלי, פירושו שאני לא יכול להיות טועה. תחשוב על זה.

שאלה: אתה מתכוון שיש כן מישהו מעליך?

איך אתה יכול להיות טועה? אני החלטתי.

האנשים שקיצוניים עם זה

האנשים שקיצוניים עם זה, מה זה מנדלה, מי יכול להגיד לו שהוא טועה? הקב״ה עצמו. כן, אבל אומרים לו שהוא טועה. מחר אתה טועה, מחר תעשה מה שאמרת היום.

איך אומרים הרבי׳ם לחסידים? היום אני אומר כך, תעקוב אחרי, מחר אני אומר הפוך, תעקוב אחרי גם. זה שהאפיפיור עשה תשובה לא הוכיח שהוא היה טועה אתמול.

ורק התכוונתי לומר שהמנהיג לא צריך להיות גבר פירושו יכול להתמודד עם זה שהאישה אומרת שאתה לא צודק. הם לא צריכים להיות afraid מדחייה.

אני לא מתכוון שהוא צריך תמיד להיות צודק. אפילו הוא לא צודק, הוא צריך להיות afraid שהוא יכול להידחות. למה אנשים צריכים להיות כל כך afraid מדחייה?

דיון: הפחד מדחייה

תשובה: כן, maybe, אני לא יודע. אני חושב שאנשים מאוד afraid מלהידחות. אתה נותן לעצמך להיות נדחה. למה אתה צריך להיות afraid מזה?

אבל יש למה אנשים afraid מלהידחות. זו לא בעיה.

שאלה: מה זה אומר?

כשאומרים “מי אתה להיות מנהיג?”

כל עוד האישה לא אומרת לו “מי אתה להיות מנהיג?”, הוא בסדר להיות מנהיג. בשנייה שמישהו שואל אותו “מי אתה להיות מנהיג?”, יש מישהו שיש לו את כל… זה יכול להיות באמת לא בהקשר הזה. אולי אני באמת לא?

I don’t know. I think you have to discern when you’re not.

לדעת איפה אתה לא בעל הבית

אם אמרתי שלוש פעמים לאשתי איזה צבע לצבוע, וכל פעם היא בחרה והיה טוב ויפה יותר ממה שאמרתי, נראה שאת זה אני לא מבין, בזה אני לא בעל הבית, יום טוב. שתעשה תמיד, שלא תשאל אותי.

אבל הבעיה היא שהיא שואלת אותך כן. העבודה שלו היא, אתה מסכים עם מה שהיא אומרת. אוקיי, מה היא אומרת? כן, 100%, זה הנכון. יש את העבודה שלו, לא?

מה רבי מספק: ודאות

כל עסק מספק משהו. רבי מספק ודאות, זה הדבר שלו שהוא מספק. ורוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים לעשות, אבל הם לא בטוחים. הרבי אומר פסק. לפעמים הוא באמת לא יודע, אז אתה אומר לו. לאו דווקא שזה צודק, זה לא העניין.

גם גבר בכל דבר. Like, his job is… וודאות פירושה גם שאם זה לא יצליח, זו תהיה האשמה שלך.

תפקיד הרבי — מי אומר מה נכון?

מגיד שיעור:

אוקיי, טענות. זה השירות. אני חושב שזה המעשה של רב עם ר׳ חיים, שעשו ספר. אני אומר הפוך, כן? הוא היה צריך לומר מתחילה. וזהו. זה היה הדיבור של אתמול, אבל אם אתה לא עושה, זה שקר. כן, מי טועה. כן, מי טועה.

אחת הטעויות שלי בחדר היא שתמיד יש מישהו שאומר לך שאתה צודק. יש רבי שמחליט מי צודק, ואין — אפילו אתה יודע כן. לא, אבל אפילו, אומרים, אפילו יש דת כזו, אין כל כך הרבה יותר הליטאית, השפות הדתיות.

בשולחן ערוך אין רוב הדברים שהוא עושה. זה נוגע לכמה דברים שהוא עושה, אבל רוב הדברים זה עבירה. כן, חתונה, כן קנה, לא קנה — לא כתוב. בשולחן ערוך אין כלום. זה עושה מלך מסביב.

איך יודע הרבי? לא כי יש לו רוח הקודש — כי הוא מחליט. הרבי צריך תורה פירושה איך להצביע בבחירות, נכון? זה ברור. מישהו צריך להגיד את זה, לא? זה לא כתוב בשולחן ערוך. זה הרבי צריך להיות בלוק. צריך באמת להיות, צריך להיות מישהו שיגיד, נגיד, “It works, whatever, they get what they want, החברה.”

They just called it a funny thing last night, שיגידו, “I’m the boss and you should listen to me.” I don’t know, maybe they shouldn’t.

אלול.

(ניגון)

שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.

—

שלום זכר — “אומר הלא”

מגיד שיעור:

כשאנשים יושבים בשלום זכר, תמיד יש מישהו שיש לו חובה לשאול, והוא צריך לעשות את הדבר להיות. יכול להיכנס, אני אכנס. מה? צריך לתת לכם ולהתייצב? אני נכנס.

דבר שרוצים להתחיל עם נושא מסוים, דבר שרוצים להיכנס, צריך להתייצב על זה. אם אתה הראשון, אתה אוקיי עם להיות “אומר הלא”, זה שזורק קו. אבל אתה צריך להיות אוקיי עם הקו של האחר.

קהל:

כן, כן. כן, בטח, יש נקודה.

—

סיום השיעור

מגיד שיעור:

יישר כוח, ר׳ יצחק. It was nice to meet you. תודה.

קהל:

Is this your first time?

מגיד שיעור:

כן. מפגש ההתעוררות ומפגש ההתעוררות… לא כתוב… מעשה זה במקרה נזרק דבר מה השאלה? כמה… נו… אמת… מתי מתי אתה לא מדבר לתשעה?

קהל:

כמה חודשים אחורה. היה, העולם היה איכשהו עצלן מאוד. אני לא יודע, אולי לכבוד אלול תפילין תשובה.

מגיד שיעור:

לא היית חייב?

קהל:

לא, היה האחרון היה ה… אני חושב שמאז הקפה לא היה שיעור אחרי.

מגיד שיעור:

זה נכון? זה כל חודש. יש כל חודש. לפעמים לא מסתדר. יש כל חודש.

לילה טוב. יש דליפה. מה אני רוצה לעשות עם דליפה?

Alright, לילה טוב לכולם.

✨ Transcription automatically generated by OpenAI Whisper, Editing by Claude Sonnet 4.5, Summary by Claude Opus 4.6

⚠️ Automated Transcript usually contains some errors. To be used for reference only.