הלכות שבת פרק א

ענין ספר זמנים מהקדמת ספר משנה תורה

ספר שלישי, אכלול בו המצוות שהם בזמנים ידועים, כגון שבת ומועדות. וקראתי שם ספר זה ספר זמנים.

(ג) ג' ספר זמנים הלכותיו עשר, וזה הוא סידורן, הלכות שבת, הלכות עירובין, הלכות שביתת עשור, הלכות שביתת יום טוב, הלכות חמץ ומצה, הלכות שופר וסוכה ולולב, הלכות שקלים, הלכות קידוש החודש, הלכות תעניות, הלכות מגילה וחנוכה.

הלכות שבת יש בכללן חמש מצוות, שתי מצוות עשה, ושלש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן, א' לשבות בשביעי, ב' שלא לעשות בו מלאכה, ג' שלא לענוש בשבת, ד' שלא לצאת חוץ לגבול בשבת, ה' לקדש היום בזכירה.

הלכות עירובין מצות עשה אחת, והיא מדברי סופרים, ואינה מן המנין.

הלכות שביתת עשור יש בכללן ארבע מצוות, שתי מצוות עשה, ושתי מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן, א' לשבות בו ממלאכה, ב' שלא לעשות בו מלאכה, ג' להתענות בו, ד' שלא לאכול ולשתות בו.

הלכות שביתת יום טוב יש בכללן שתים עשרה מצוות, שש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן, א' לשבות בראשון של פסח, ב' שלא לעשות בו מלאכה, ג' לשבות בשביעי של פסח, ד' שלא לעשות בו מלאכה, ה' לשבות ביום חג השבועות, ו' שלא לעשות בו מלאכה, ז' לשבות בראש השנה, ח' שלא לעשות בו מלאכה, ט' לשבות בראשון של חג הסוכות, י' שלא לעשות בו מלאכה, י"א לשבות בשמיני של חג, י"ב שלא לעשות בו מלאכה.

הלכות חמץ ומצה יש בכללן שמונה מצוות, שלש מצוות עשה, וחמש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן, א' שלא לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה, ב' להשבית שאור מארבעה עשר, ג' שלא לאכול חמץ כל שבעה, ד' שלא לאכול תערובת חמץ כל שבעה, ה' שלא ייראה חמץ כל שבעה, ו' שלא יימצא חמץ כל שבעה, ז' לאכול מצה בלילי הפסח, ח' לספר ביציאת מצרים באותו הלילה.

הלכות שופר וסוכה ולולב יש בכללן שלש מצוות עשה, וזה הוא פרטן, א' לשמוע קול שופר באחד בתשרי, ב' לישב בסוכה שבעת ימי החג, ג' לנטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג.

הלכות שקלים מצות עשה אחת, והיא, ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה.

הלכות קידוש החודש מצות עשה אחת, והיא, לחשוב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חודש וחודש מחדשי השנה.

הלכות תעניות מצות עשה אחת, והיא, להתענות ולזעוק לפני י"י בעת כל צרה גדולה שתבוא על הציבור.

הלכות מגילה וחנוכה יש בכללן שתי מצוות עשה מדברי סופרים, ואינם מן המנין.

נמצאו כל המצוות של תורה הנכללות בספר זה חמש ושלשים, תשע עשרה מהן מצוות עשה, ושש עשרה מצוות לא תעשה, ויש בו שלש מצוות מדברי סופרים.

הקדמה לספר זמנים

בשם י"י אל עולם

"נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה"(תהלים קי"ט:קי"א)

ספר שלישי והוא ספר זמנים

הלכות הספר

הלכותיו עשר, וזה הוא סידורן,

הלכות שבת,

הלכות עירובין,

הלכות שביתת עשור,

הלכות שביתת יום טוב,

הלכות חמץ ומצה,

הלכות שופר וסוכה ולולב,

הלכות שקלים,

הלכות קידוש החדש,

הלכות תעניות,

הלכות מגילה וחנוכה.

הלכות שבת

יש בכללן חמש מצוות,

שתי מצוות עשה, ושלש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן,

א' לשבות בשביעי,

ב' שלא לעשות בו מלאכה,

ג' שלא לענוש בשבת,

ד' שלא לצאת חוץ לגבול בשבת,

ה' לקדש יום השבת בזכירה.

הלכות עירובין

מצות עשה אחת, והיא מדברי סופרים, ואינה מן המנין.

הלכות שביתת עשור

יש בכללן ארבע מצוות,

שתי מצוות עשה, ושתי מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן,

א' לשבות בו ממלאכה,

ב' שלא לעשות בו מלאכה,

ג' להתענות בו,

ד' שלא לאכול ולשתות בו.

הלכות שביתת יום טוב

יש בכללן שתים עשרה מצוות,

שש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה,

וזה הוא פרטן,

א' לשבות בראשון של פסח,

ב' שלא לעשות בו מלאכה,

ג' לשבות בשביעי של פסח,

ד' שלא לעשות בו מלאכה,

ה' לשבות ביום חג השבועות,

ו' שלא לעשות בו מלאכה,

ז' לשבות בראש השנה,

ח' שלא לעשות בו מלאכה,

ט' לשבות בראשון של חג הסוכות,

י' שלא לעשות בו מלאכה,

י"א לשבות בשמיני של חג,

י"ב שלא לעשות בו מלאכה.

הלכות חמץ ומצה

יש בכללן שמונה מצוות,

שלש מצוות עשה, וחמש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן,

א' שלא לאכול חמץ ביום ארבעה עשר מחצות היום ולמעלה,

ב' להשבית שאור מארבעה עשר,

ג' שלא לאכול חמץ כל שבעה,

ד' שלא לאכול תערובת חמץ כל שבעה,

ה' שלא ייראה חמץ כל שבעה,

ו' שלא יימצא חמץ כל שבעה,

ז' לאכול מצה בלילי הפסח,

ח' לספר ביציאת מצרים באותו הלילה.

הלכות שופר וסוכה ולולב

יש בכללן שלש מצוות עשה, וזה הוא פרטן,

א' לשמוע קול שופר באחד בתשרי, ב' לישב בסוכה שבעת ימי החג, ג' ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג.

הלכות שקלים

מצות עשה אחת,

והיא, ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה.

הלכות קידוש החדש

מצות עשה אחת, והיא, לחשוב ולידע ולקבוע באי זה יום הוא תחילת כל חודש וחודש מחדשי השנה.

הלכות תעניות

מצות עשה אחת,

והיא, להתענות ולזעוק לפני י"י בעת כל צרה גדולה שתבוא על הציבור.

הלכות מגילה וחנוכה

יש בכללן שתי מצוות מדברי סופרים, ואינן מן המנין.

סך הכל

נמצאו כל המצוות של תורה הנכללות בספר זה חמש ושלשים,

תשע עשרה מהן מצוות עשה, ושש עשרה מצוות לא תעשה,

ויש בו שלש מצוות מדברי סופרים.

הלכות שבת

יש בכללן חמש מצוות - שתי מצוות עשה, ושלש מצוות לא תעשה, וזה הוא פרטן,

א' - לשבות בשביעי,

ב' - שלא לעשות בו מלאכה,

ג' - שלא לענוש בשבת,

ד' - שלא לצאת חוץ לגבול בשבת,

ה' - לקדש היום בזכירה.

וביאור כל המצוות האלו בפרקים אלו.

ספר המצוות

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קנד

והמצוה הקנ"ד היא שצונו שנשבות בשבת

והוא אמרו ית' (משפטי' כג) וביום השביעי תשבות. והנה נכפל צווי מצוה זו פעמים (נרשם בעמ' קנז).

ובאר לנו יתעלה (עשה"ד)שהשביתה מן המלאכות היא חובה עלינו ועל בהמתנו ועבדינו.

והנה התבארו משפטי מצוה זו במסכת שבת ובמסכת יום טוב:

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שכ

והמצוה הש"כ היא שהזהירנו מעשות מלאכה בשבת והוא אמרו (עשה"ד) לא תעשה כל מלאכה. והעובר על לאו זה באר בו הכתוב (תשא לא יד) כרת, אם לא ידע בו הדיין.

ואם העידו עליו עדים חייב סקילה (ס"פ שלח).

זה כלו אם היה מזיד.

ואם היה שוגג חייב קרבן חטאת קבועה.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת שבת:

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שכב

והמצוה השכ"ב היא שהזהירנו מענוש הגדרים על החוטאים ולהעביר הדינין ביום השבת.

והוא אמרו (ר"פ ויקהל) לא תבערו אש וכו' ביום השבת. ירצה בזה שלא תשרוף מי שנתחייב שריפה, והוא הדין לשאר מיתות.

ולשון מכילתא לא תבערו אש שריפה בכלל היתה ויצאת ללמד מה שריפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות בית דין ואינה דוחה את השבת אף כל שאר מיתות בית דין לא ידחו את השבת.

והנה אמרו (סנה' לה ב וש"נ) הבערה ללאו יצאת.

ואין זה הלכה אבל היא לחלק יצאת (ע"ש ופס' ה ב) והוא שיהיה חייב על כל מלאכה ומלאכה בפני עצמה כמו שהתבאר במקומו.

ובגמרא דבני מערבא (סנה' פ"ד ה"ו) בכל מושבותיכם רבי אילא בשם רבי ינאי מכאן לבתי דינין שלא יהו דנין בשבת:

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שכא

והמצוה השכ"א היא שהזהירנו שלא להלך חוץ לתחום המדינה בשבת והוא אמרו (בשלח יו) אל יצא איש ממקומו ביום השביעי.

ובאה הקבלה שגבול ההליכה שהיא אסורה מה שנוסף על אלפיים אמה חוץ מן המדינה ואפילו אמה אחת.

וללכת אלפיים אמה לכל צד מותר.

ולשון מכילתא אל יצא איש ממקומו אלו אלפיים אמה.

ובגמר עירובין (יז ב הוב' סל"ת י) אמרו לוקין על איסורי תחומין דבר תורה.

ובמסכתא ההיא התבארו משפטי מצוה זו:

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קנה

והמצוה הקנ"ה היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכור בם גודל היום הזה ומעלתו

והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו.

והוא אמרו יתעלה זכור את יום השבת לקדשו. - כלומר זכרהו זכר קדושה והגדלה.

וזו היא מצות קדוש.

ולשון מכילתא זכור את יום השבת לקדשו קדשהו בברכה.

ובביאור אמרו (פסחי' קו א) זכרהו על היין.

ואמרו גם כן קדשהו בכניסתו וקדשהו ביציאתו. כלומר ההבדלה שהיא גם כן חלק מזכירת שבת מתוקנת ומצווה.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף פסחים (ק - קז א, קיז ב)

ובמקומות מברכות (כ ב, כו ב, כז ב, כט א, לג א, נא ב, נב א)

ושבת (קיט ב, קנ ב):

סדר המצוות

בספר המצוות

מקנג עד קעה בענין המועדם

קנג ראש חדש

קנד שביתת שבת

ובמצוות לא תעשה כמה מפוזרים

ושביתת שכ ואילך

ובשניהם נתאחרו הרבה אחר מקדש וקרבנות ואסורי אכילה ומתנות והקדשות

וגם במורה התאחר עד לקבוצה שמינית ולא בדיוק כמו בסהמצ