גופו של הקב"ה הוא העולם שהוא אדם גדול - שיעור קומה | מורה נבוכים א עב (טו) | מורה נבוכים 155
📖 טקסט הפרק / Chapter Text (Sefaria) לחץ לפתיחה
אחדות העולם הפיזי
1 דע שהמצוי הזה בכללותו הוא פרט (=אורגניזם, אינדיווידואל) אחד ותו לא. כוונתי לכך שכדור הגלגל החיצוני יחד עם כל מה שבו הוא בלי ספק פרט אחד, באותה מידה שראובן ושמעון הם פרטים. והשוני בין עצמיו – כלומר העצמים שבכדור הזה על כל מה שבו – הוא כשוני בין העצמים של אברי פרט מבני האדם, לדוגמה. כמו שראובן, למשל, הוא פרט אחד, והוא מחובר מאברים שונים כמו הבשר והעצמוֹת, ומלֵיחות שונות ומרוחות, כך הכדור הזה בכללותו מחובר מגלגלים ומארבעת היסודות ומה שמורכב מהם. ואין בו רִיק כלל, אלא הוא מקשה אחת, מלא: מרכזו כדור הארץ, והמים מקיפים את הארץ, והאוויר מקיף את המים, והאש מקיפה את האוויר.
תכונות היסוד של הגלגלים
2 והגוף החמישי מקיף את האש, והוא כדורים רבים אחד בתוך השני שאין ביניהם כלל חלל ורִיק, אלא הם עגולים באופן מושלם, צמודים זה לזה, כולם נעים תנועה סיבובית שווה שאין בה אף האצה והאטה, כוונתי שכל כדור מהם אינו ממהר לעתים ומאט לעתים, אלא כל אחד מהם נצמד לטבעו במהירותו ובכיוון תנועתו. אמנם חלק מהכדורים האלה נעים מהר יותר מאחרים, והמהירה מכולם היא תנועת הגלגל המקיף את הכול, והוא הנע את התנועה היומית, ומניע את כולם תנועת החלק בכול, כי הם כולם חלקים בו.
תיקון לתמונה האסטרונומית של העולם
3 המרכזים של הגלגלים האלה שונים: יש מהם שמרכזו הוא מרכז העולם, ויש מהם שמרכזו חוץ למרכז העולם. יש מהם שנע תמיד את תנועתו הייחודית מן המזרח למערב, ויש מהם שנע תמיד מן המערב למזרח. כל כוכב בכדורים האלה הוא חלק מן הגלגל שהוא נמצא בו, קבוע במקומו ואין לו תנועה ייחודית לו, אלא הוא נראה נע רק בשל תנועת הגוף שהוא חלק ממנו. והחומר של הגוף החמישי הזה בכללותו, הנע סיבובית, אינו כחומר ארבעת היסודות שבתוכו.
4 מספר הכדורים האלה המקיפים את העולם אינו יכול בשום פנים ואופן להיות פחות משמונה עשר. ייתכן שמספרם גדול יותר, ויש בזה מקום לעיין. וכן יש מקום לעיין האם יש אפיציקלים (=גלגלי משנה), והם גלגלים שאינם מקיפים את העולם.
5 בתוך אותו כדור תחתון, הסמוך אלינו, יש חומר אחד – השונה מחומר הגוף החמישי – שקיבל ארבע צורות ראשוניות. על ידי ארבע הצורות האלה נעשו ארבעה גופים: הארץ, והמים, והאוויר, והאש. לכל אחד מארבעת אלה יש מקום טבעי מיוחד לו, ואינו לזולתו, אם הוא נעזב לטבעו. הם גופים דוממים, שאין בהם לא חיים ולא השגה, ואין הם נעים מעצמם. אלא הם נחים במקומותיהם הטבעיים, ואם אחד מהם נכפה לצאת ממקומו – הרי כאשר סר הכופה, הוא נע כדי לשוב למקומו הטבעי. כי יש בו אותו עיקרון שהוא נע בגללו כדי לשוב למקומו בקו ישר. ואין בו עיקרון שהוא נח בגללו ולא שהוא נע בגללו שלא בקו ישר.
תנועת היסודות לעומת תנועת הגלגלים
6 התנועות הישרות שיש לארבעת היסודות האלה כאשר הם נעים כדי לשוב למקומותיהם, הן שתיים: תנועה כלפי המקיף, והיא של האש ושל האוויר; ותנועה כלפי המרכז, והיא של המים ושל הארץ. וכאשר כל אחד מהם מגיע למקומו הטבעי, הוא נח.
8 כשהגוף החמישי נע בכללותו סיבובית באופן תמידי, מתרחשת בשל כך ביסודות, דהיינו באש ובאוויר, תנועה כפויה שבגללה הם יוצאים ממקומם. הם נדחפים אל המים וחודרים כולם בגרם הארץ אל מעמקיה, וכך נוצר ערבוב ביסודות. אחר כך הם מתחילים לנוע כדי לשוב למקומותיהם, ובשל כך יוצאים ממקומותיהם גם חלקים מן הארץ הנלווים למים ולאוויר ולאש. בכל התהליך הזה הם משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה, וכך חלים שינויים בתערובת עד שמתהווים ממנה בתחילה האדים (=חומרים גזיים) למיניהם השונים, ולאחר מכן המחצבים למיניהם השונים, ומיני הצמחים כולם, ומיני חיות רבים, בהתאם למה שקובע מזג התערובת.
חוק שימור החומר ומחזוריותו
9 כל המתהווה – כלה. ואין הוא מתהווה אלא מן היסודות ואליהם הוא כלה. וכן היסודות מתהווים זה מזה וכָלים זה אל זה, כי חומר הכול אחד. ולא תיתכן מציאותו של חומר בלי צורה, ומאותן צורות טבעיות המתהוות וכלות לא תימצא צורה בלי חומר. נמצא שהדבר – התהוותם וכליונם והיותו של כל מה שמתהווה מהם וכלה אליהם – חוזר חלילה בדומה לסיבוב הגלגל. כך שתנועת אותו חומר בעל צורה ביחס להתחלפות הצורות בו זו אחר זו, היא כתנועת הגלגל ביחס ל"היכן" (=קטגוריית המיקום), בכך שעבור כל חלק ממנו חוזרות ונשנות אותן תנוחות עצמן.
10 כמו שבגוף האדם יש אברים שולטים ואברים נשלטים הנזקקים לצורך המשך קיומם להנהגת האבר השולט המנהיג אותם – כך בעולם בכללותו יש חלקים שולטים, והוא הגוף החמישי המקיף, וחלקים נשלטים הנזקקים למנהיג, והם היסודות ומה שמורכב מהם.
11 דע שהכוחות המגיעים מן הגלגל לעולם זה, כפי שכבר התבאר, הם ארבעה:
א) כוח המחייב את העירוב וההרכבה, ואין ספק שזה מספיק ליצירת המחצבים;
ב) וכוח הנותן את הנפש הצמחית לכל צמח;
ג) וכוח הנותן את נפש החי לכל חי;
ד) וכוח הנותן את הכוח ההוגה לכל הוגה. וכל זה באמצעות הזוהר והחושך הנובעים מאורם ומסיבובם (של הגלגלים) סביב הארץ.
12 היקש א) וכמו שאם ינוח הלב להרף עין ימות האדם וייבטלו כל תנועותיו וכל כוחותיו – כך אילו היו הגלגלים עוצרים היה זה מות העולם בכללותו וביטול כל מה שבו.
13 היקש ד) וכמו שיש באדם כוח מסוים הקושר את אבריו זה לזה ומנהיג אותם, ונותן לכל אבר את מה שראוי כדי לשמור על כושרו ולהרחיק ממנו מה שמזיק לו, והוא שדיברו עליו במפורש הרופאים וקראו לו "הכוח המנהיג את גוף החי", ופעמים רבות הם מכנים אותו "טבע" – כך יש בעולם בכללותו כוח הקושר את חלקיו זה לזה ושומר על מיניו שלא יאבדו, ושומר גם על פרטי מיניו במשך הזמן שניתן לשמור עליהם, ושומר גם על חלק מפרטי העולם. יש מקום לעיין לגבי כוח זה, האם הוא באמצעות הגלגל או לא.
14 היקש ה) וכמו שבגופו של האדם יש
א) דברים בעלי מטרה:
א1) מהם שמטרתם היא קיומו כפרט, כמו אברי ההזנה,
א2) ומהם שמטרתם היא קיום מינו, כאברי ההולדה,
א3) ומהם שמטרתם היא צרכיו ההכרחיים לתזונתו וכדומה, כמו הידיים והעיניים;
ב) ויש בו גם דברים שאין להם מטרה בפני עצמם אלא הם נובעים ונמשכים ממזג האברים האלה, כשהמזג המיוחד הזה הכרחי להשגת הצורה כפי שהיא כדי שתפעל את הפעולות המכוונות הללו, ואותה התהוות מכוונת גוררת אחריה בשל הכרח החומר דברים אחרים, כמו
ב1) שער הגוף
ב2) וצבעו, ולכן דבר זה אינו נוהג באופן סדיר, ופעמים רבות חלקם חסר, וגם קיימים בהם הבדלים גדולים מאוד בין האנשים באופן שאינו קיים באברים, כי לא תמצא אדם שיש לו כבד הגדול פי עשרה מכבד של אדם אחר, אך תמצא גבר בלי זקן או שיער בחלק מן הגוף, או שיש לו למשל זקן פי עשרה או פי עשרים מאדם אחר, וזה נפוץ בסוג הזה, כלומר ההבדלים בשיער ובצבעים – כך במציאות כולה
א) יש מינים שהתהוותם מכוונת, יציבים ומתנהלים בסדירות ואין ביניהם אלא מעט הבדלים, בהתאם להיקף האיכות והכמות של המין הזה;
ב) ומינים שאינם מכוונים אלא נובעים מטבע ההתהוות והכיליון הכלליים, כמו
ב1) מיני התולעים הנוצרים מן הגללים,
ב2) ומיני החיות הנוצרים בפירות הנרקבים,
ב3) ומה שנוצר מעיפוש הלחויות,
ב4) והתולעים הנוצרות במעיים, ודומיהם. ובאופן כללי נראה לי שכל מה שאין בו כוח להוליד את מה שדומה לו הרי הוא מן הסוג הזה. ולכן אינך מוצא אותם שומרים על סדירות, אף על פי שאין מנוס מקיומם, כפי שאין מנוס מקיום צבעים שונים ומקיום מיני השיער בפרטי מין האדם.
א) גופים שפרטיהם קבועים, כמו האברים העיקריים,
ב) וגופים המתמידים במין אבל לא בפרט, כמו ארבע הליחות – כך במציאות בכללותה יש
א) גופים קבועים ומתמידים בפרט, והוא הגוף החמישי על כל חלקיו,
ב) וגופים המתמידים במין, כמו היסודות ומה שמורכב מהם.
16 היקש ז) וכמו שכוחות האדם הגורמים להתהוותו ולקיומו במשך זמן קיומו הם עצמם הגורמים לכיליונו ולאובדנו – כך סיבות ההתהוות הן עצמן סיבות הכיליון בכל עולם ההתהוות והכיליון. לדוגמה: ארבעת הכוחות הנמצאים בגופו של כל ניזון, והם: המושך, והמחזיק, והמעכל, והדוחה – אילו היה אפשר שאותם כוחות יהיו כמו הכוחות השכליים, כך שלא היו עושים אלא מה שראוי ובזמן הראוי ובמידה הראויה, כי אז היה האדם ניצל מנגעים גדולים מאוד וממחלות רבות. אבל כיוון שדבר זה בלתי אפשרי, אלא הם פועלים פעולות טבעיות בלי מחשבה ובלי שיקול דעת ואינם משיגים כלל את מה שהם פועלים – נובע מכך שיקרו בגללם מחלות קשות ונגעים, אף שהם הכלי להתהוות החי ולקיומו במשך הזמן שהוא קיים.
17 ביאור הדבר: הכוח המושך, לדוגמה, אילו היה מושך רק את הדבר המתאים מכל בחינה ואת המידה הנצרכת בלבד – כי אז היה האדם ניצל ממחלות ומנגעים רבים. אבל כיוון שהדבר אינו כך, אלא הוא מושך כל חומר שיזדמן מן המין שהוא מושך, גם אם החומר הזה סוטה מעט בכמותו ובאיכותו – נובע מכך שיימשך חומר שהוא חם יותר מן הנצרך, או קר יותר מן הנצרך, או סמיך יותר, או עדין יותר, או רב יותר. בשל כך נחסמים העורקים, ונוצרים סתימות וריקבון, ואיכות הליחות מתקלקלת וכַמוּתן משתנה. וכך מתהוות מחלות כמו הגרדת והשפשפת והיבלות, או נגעים קשים כמו הגידול הסרטני והצרעת והנמק, עד שצורת אבר או אברים מתקלקלת. וכך הדבר גם בשאר ארבעת הכוחות.
18 כך הדבר בדיוק לגבי כלל המציאות: הדבר ההכרחי להתהוות מה שמתהווה ולהתמדת קיומו במשך זמן, והוא עירוב היסודות על ידי כוחות הגלגל המניעים אותם ומפוזרים בהם – הוא עצמו הסיבה להיווצרות גורמים מזיקים במציאות, כמו השיטפונות והממטרים הכבדים והשלג והברד והרוחות הסוערות והרעמים והברקים והתעפשות האוויר, או היווצרות גורמים קטלניים ביותר המכלים ארץ או ארצות או אזור, כמו שקיעת הקרקעות ורעידות האדמה והברקים הקטלניים והמים השוטפים מן הימים והתהומות.
19 דע שכל מה שאמרנו באשר לדימוי העולם בכללותו לפרט מבני האדם – לא מפני דברים אלה נאמר על האדם שהוא עולם קטן. כי הדימוי הזה כולו עקבי בכל פרט מפרטי בעלי החיים שאבריו שלמים, ומעולם לא שמעת אף אחד מן הקדמונים אומר שהחמור או הסוס הם עולם קטן. הדבר נאמר לגבי האדם רק בשל מה שהתייחד בו האדם, והוא הכוח ההוגה, כלומר השכל, שהוא השכל ההיולי, כי עניין זה אינו נמצא באף מין מבעלי החיים מלבדו.
20 ביאור הדבר: אף פרט מפרטי בעלי החיים אינו נזקק עבור התמדת קיומו למחשבה ושיקול דעת והנהגה. אלא הוא הולך ורץ כפי טבעו, ואוכל את הדברים המתאימים לו שהוא מוצא, וגר במקום שמזדמן לו, ומזדווג עם כל נקבה שהוא מוצא כשהוא מיוחם, אם יש לו עונת ייחום. כך מתקיים הפרט במשך הזמן שהוא מתקיים, ומציאות המין מתמידה, ואין הוא נזקק כלל לפרט אחר ממינו שיעזור לו ויסייע לו בקיומו בכך שיעשה עבורו דברים שהוא עצמו אינו עושה. והאדם בלבד, אילו היה פרט ממנו מצוי לבדו, משולל כוח הנהגה ונעשה כבהמות – היה אובד מיד, ולא היה שורד אפילו יום אחד אלא במקרה, כלומר אם היה מזדמן לו למצוא משהו להיזון בו. זאת משום א) שהמזון שקיומו תלוי בו נזקק למלאכה ולניהול ארוכים, שאינם מתבצעים אלא במחשבה ובשיקול דעת ועל ידי כלים רבים, ב) וכן על ידי אנשים רבים שלכל אחד ואחד מהם מוקצית עבודה מסוימת, ולכן יש צורך במי שינהיג אותם ויקבץ אותם כך שחברתם תוסדר ותתמיד כדי שהם יסייעו אחד לשני. וכן כדי להישמר מן החום בזמן החום ומן הקור בזמן הקור ולהיות מוגן מן הגשמים ומהשלגים ומן הרוחות הסוערות, יש לו צורך בהכנות מרובות שכולן אינן מתבצעות אלא במחשבה ובשיקול דעת.
21 בשל כך קיים בו אותו הכוח ההוגה, שבו הוא חושב ושוקל ועובד ומכין במיני מלאכות שונים את מזונו ומגוריו ולבושו, ובהם הוא מנהיג את כלל אברי גופו כך שיעשה בהם השולט שבהם את אשר יעשה, ויונהג הנשלט באשר הוא מונהג. לפיכך אם תעלה על דעתך פרט מבני האדם המשולל אותו כוח, ונותר בו רק (הכוח) החייתי לבדו, היה הוא אובד ונכחד מיד. הכוח הזה נכבד מאוד, הנכבד ביותר מכוחות בעלי החיים. והוא גם נסתר מאוד, ומהותו האמיתית אינה מובנת במחשבה הראשונית המשותפת כמו שמובנים שאר כוחות הטבע.
23 דע שבדימוי הזה שדימינו את העולם בכללותו לפרט מבני האדם אין שוני בדבר ממה שהזכרנו אלא בשלושה דברים:
24 והשני: שהלב, בכל בעל חיים שיש לו לב, נמצא באמצעיתו, ושאר האברים הנשלטים מקיפים אותו, כדי להביא לו תועלת בשמירה עליו ובהגנה עליו כדי שלא יגיע אליו במהרה נזק מבחוץ. ובעולם בכללותו הדבר הפוך: הנכבד יותר מקיף את הפחות יותר, כי הוא בטוח מפני קבלת השפעה מזולתו. ואפילו היה מקבל השפעה, אין נמצא מחוצה לו גוף אחר היכול להשפיע עליו. נמצא שהוא מאציל על מה שבתוכו ואינו מקבל השפעה כלל ולא כוח מגופים אחרים. ויש כאן גם דומוּת מסוימת. והוא, שבבעל החיים, כל אבר הרחוק מן האבר השליט נכבד פחות מן הקרוב אליו. וכן הדבר בעולם כולו: ככל שהגופים קרובים יותר למרכז, הם עכורים יותר, עצמם עבה יותר, תנועתם כבדה יותר ואורם ושקיפותם אובדים, בשל ריחוקם מן הגוף הנכבד המאיר השקוף הנע העדין הפשוט, דהיינו הגלגל. וככל שגוף קרוב יותר אליו הוא קונה ממנו משהו מאותן תכונות בהתאם לקרבתו, ותהיה לו נכבדות מסוימת ביחס למה שמתחתיו.
25 והשלישי: שהכוח ההוגה הוא כוח בגוף, בלתי נפרד ממנו. וה' יתעלה אינו כוח בגוף העולם, אלא נבדל מכל חלקי העולם. והנהגתו יתעלה והשגחתו נלוות לעולם בכללותו באופן שאיננו מגיעים עד תכליתו ומהותו האמיתית, וכוחו של בשר ודם אינו יכול לעמוד על כך. כי מוכח שהוא נבדל מן העולם ונקי ממנו; ומוכחת השפעת הנהגתו והשגחתו בכל חלק מחלקיו, ואפילו הפעוט והעלוב. ישתבח מי שמסנוורת אותנו שלמותו!
26 דע שהיה ראוי שנדמה את היחס של ה' יתעלה לעולם, ליחס של השכל הנקנה לאדם, שאין הוא כוח בגוף, והוא נבדל מן הגוף היבדלות אמיתית ומאציל עליו. ואפשר היה לדמות את הכוח ההוגה לשכלי הגלגלים, שהם בגופים. אבל עניין שכלי הגלגלים וקיום השכלים הנבדלים ותפיסת השכל הנקנה, שגם הוא נבדל – הם עניינים שיש בהם מקום לעיין ולחקור, והראיות עליהם אינן גלויות, אף שהם (=העניינים; או: הראיות) נכונים, ונופלים בהם ספקות רבים, והמערער יכול לערער והמבלבל יכול לבלבל. אך אנו העדפנו תחילה שתתפוס את המציאות בתפיסה ברורה, שלא יתכחש לדבר ממה שהזכרנו באופן כללי אלא אחד משני סוגי אנשים: או מי שאינו יודע את הדברים הברורים, כמו שמי שאינו מומחה בהנדסה יכחיש עניינים מתמטיים מוכחים; או מי שבוחר להחזיק בדעה קדומה כלשהי ולכן הוא מטעה את עצמו. אך מי שרוצה לעיין עיון אמיתי – עליו ללמוד עד שתתבאר לו נכונות כל מה שהודענו, וידע שזו היא צורת אותו מצוי שמציאותו יציבה בלי ספק ובלי חשש. ואם ירצה לקבל זאת ממי שהוכח לו כל מה שהוכח – יקבל, ויבנה על כך את היקשיו וראיותיו. ואם לא יבחר בקבלה עיוורת אפילו בעקרונות אלה – ילמד, ולבסוף יתבאר לו שהדבר הוא כך. "הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הִיא, שְׁמָעֶנָּה וְאַתָּה דַע לָךְ" (איוב ה,כז).
סוף סיכום השיעור על פרק ע"ב
סוף סיכום השיעור על פרק ע"ב
## 13. המסקנה הרדיקלית: "לאל יש גוף"
### 13.1. ההבחנה המכרעת:
| אמירה | משמעות |
|——–|———|
| "האל הוא גוף" | שגוי – האל אינו גוף |
| "לאל יש גוף" | נכון – העולם הוא הגוף של האל |
### 13.2. האנלוגיה לאדם:
1. השכל הנקנה = האדם באמת (נבדל מהגוף)
2. ועדיין – אף אחד לא יגיד "לאדם אין גוף"
3. הגוף שייך לשכל הנקנה כי הוא **שופע עליו ומנהיג אותו**
### 13.3. היחס בין האל לעולם:
– האל שופע על העולם ומנהיג אותו
– בדרך נפרדת – לא נעשה מעורב בעולם
– ועדיין מנהיג את כולו
– **לכן העולם הוא "הגוף של האל"**
### 13.4. אישוש מהמקורות:
– **אבן עזרא:** מדרש חמישה דברים – "הנשמה מחיה את הגוף, והאל מחיה את העולם"
– **פרק ס"ט:** "האל הוא צורת העולם" = האל הוא נשמת העולם
– **ההבדל:** הצורה הזו נפרדת לגמרי, לא טבועה בחומר
### 13.5. פתרון הקושיה על ההבדל בין מידות העולם למידות האל:
1. **העולם גדול יותר ממה שנראה** – לפי המדע המודרני אכן כך
2. **הכוח האלוהי גדול מהעולם** – התפשטות כוח אינסופי
—
## 14. המסקנה הסופית
### 14.1. ניסוח מדויק של עמדת הרמב"ם:
– **לא:** "לאל אין גוף"
– **אלא:** "לאל אין גוף נפרד מהעולם"
– **כל העולם הוא גופו של האל**
### 14.2. הבחנות חשובות:
– האל אינו תלוי בעולם כמו שהשכל הנמוך שלנו תלוי בגוף
– השכל הנבדל אינו תלוי בגוף
–