שלח נא ביד תשלח

אנחנו לא מבינים מה משה מסרב לשליחות אבל זה כי לא שמנו לב איזה דבר מחודש ה’ מבקש מאיתו. דבר שלא שערו אבותינו. ה’ הבטיח לאבות שיוציא את העם ממצרים. בכל המעשים שנעשו מתחילת בראשית ועד היום כאשר ה’ הבטיח משהו הוא עשה זאת בעצמו, אולי על ידי מלאכים שהם שליחיו. מעולם לא קרה כדבר הזה שה’ הבטיח משהו ובכלל לא עושה זאת בעצמו, הוא מוצא לו בשר ודם ואומר לו לך אתה בשליחותי.

בצדק טוען משה הלא אין אתה מקיים את הבטחתך. הבטחת להוציא את ישראל ממצרים ואתה מבקש ממני להוציא, שלח נא ביד תשלח. מה זה ההתעלמות שלך מחובתך בעצמך ואתה שולח בשר ודם. וכי חסר לך מלאכים או שליחים או מכות לשלוח על ידם את ישראל ממצרים, עד שממש אתה אומר לי צעקת בני שראל בא אלי.. לכה ואשלחך. זה לא פחות ממהפכה ואפשר לראות זאת כביכול ה’ מתחמק מקיום הבטחתו ומוצא לו שליחים.

ולא עוד אלא שיטען הטוען שאכן משה עשה הכל לבדו, כאשר טענו באמת בעדת קרח, ואיה יד ה’ העושה הכל. וה’ לא נרתע ואומר לו לגבי שאלת מי אתה אתן לך אותות ומופתים שיוכיחו שאכן אתה השליח, אבל לגבי המעשה הרי אהרן אחיך הלוי וכו’, תמצא לך כבר דברים אנושיים כיצד לשכנע את פרעה ולדבר איתו, תעשו תחבולות תגיד שאתה הולך דרך שלשת ימים (אגב אין פירושו נלך למשך שלשת ימים, דרך שלשת ימים הוא מרחק לא זמן, אבל יש בזה לישנא דמשתמע לתרי אפי אולי פרעה לא ישים לב מה הוא נותן להם), תגיד שאתה סתם שואל את כליהם, וכו’.

(המכות שהם נפלאות הם לכאורה קושיא על זה כי מי עושה נפלאות אם לא ה’ אבל באמת בפרשה זו לא הבטיחו ה’ עדיין במכות כלל עד סוף פרשת שמות שאז אמר כי ביד חזקה וכו’ ואולי זה באמת שלב נוסף בתשובה. אבל באמת עד סוף התורה לפעמים מיחסים את המופתים למשה. כל המופתים שבפרשת שמות אינם להוציא את ישראל ממצרים אלא להוכיח את נבואתו ושליחותו של משה).