Tuesday, February 14, 2017 • י״ח שבט תשע״ז
כמדומה שמפרשים להיפך. אדרת שער היה נחשב אדרת פשוטה ואליהו הנביא לבש אותה לסגף עצמו או להתנהג בפשטות. ואלה לובשים אותה למען כחש שיחשבו שהם כאלה צדיקים סגפנים .. כמו הגערער רבי שלא לובש פעלץ כאילו שהוא עניו.
הוא שוב מספר על הצביעות של המנהיגים , קודם הוא היה נביא ועויבד גדול, אבל כשאתה בא אליו עם טענות מה אתה מבלבל בראש ומנהיג אנשים ללא צדק פתאום הוא נהיה עניו עוד יותר גדול לא נביא אנכי אני סתם עובד אדמה, ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך מה אתה מקשקש בגארטל שלך כאילו אתה עויבד ועניו מאיפה המכות אשר אתה רואה החסידים שלך סובלים ולא עושה כלום מאיפה זה
השלישית הנשארת זה חוזר לנבואות יחזקאל שיתחלקו הכל לשלישים יישאר רק שליש. מה הסמליות של שליש איני יודע
יש לי פה איזה ענין אישי אבל אני מנסה לראות את הרעיון. היית חושב שמנהיג שיש לו כזה שאיפה לנבואה או עויבד גדול הוא מחפש אמת ומרחם על כולם מסתמא יעזור לך יותר אם אתה מבקש שינהיג משהו נכון. אבל בסוף בדיוק זה שהוא עויבד גדול אין לו שום חוש של צדק או שום רעיון של להתקומם מול עוולה, הוא יודע יפה לומר תהלים בשובבים ולבכות על צרות אבל להכיר שהוא מנהיג ויש לו כח ולהשתמש בכח שלו לעשות קצת צדק כשיכול אין לו בכלל מושג מה זה. אני לא יודע אם זה שיש קורלציה בין שני הדברים או סתם זה טעות שלי שחשבתי שמישהו עויבד יהיה לו יותר קשר לעשיית צדק ומשפט הכי פשוט והקושיא לא מתחילה כי הוא סתם עויבד את עצמו ברגשי דמיון, או שזה בעצם קשור שאותו כניעה ושפלות שגורם לו להאמין שצריך לומר תהלים בשובבים זה גורם לו לא להיות מסוגל להתקומם מול עולה.
עכפ אני קורא את זה בפסוקים האלה על הנבייאם. זה מתאים למחשבתי שנביאי שקר הם לא סתם בלופרים אלא כאלה שרק יודעים להתנבא ולא לעזור ליהודי שני
הנקודה הוא שהרבה תכונות שממש נצרכות לשום טוב הם כאלה שלא הולכים ביחד עם מה שנדרש אצל השקרנים כתכונות טובות. למשל ביקוש צדק או ביקוש אמת או התקוממות מול עוול הם תכונות הכי חשובות לטוב ולצדק אבל בישיבה אלה הם שכנים רק של אויבער-חכמה ושל השכלה או של חוצפה ונמצא ה׳צדיקים׳ הם בעצם הכי רשעים. אבל זה מסתמא לא חידוש פה..
what kind of love did they practice.. Is that what it means?