Wednesday, February 01, 2017 • ה׳ שבט תשע״ז
הפטרה של חנוכה
גם מליצות מאד יפות אבל באמת לא ברור מה הכוונה בהם, כלומר לנו לא ברור אבל לנביא היה ברור מי הם בני היצהר ומה רוצה מהם
השאלה הוא קצת אחרת
לא נראה שהוא אומר פה הרבה דברים ממשיים
מה יקרה וכדומה
אצל ירמיה למשל יש מראה ואז הנמשל מה זה מספר במציאות הוא יותר מפורט מן המראה כי זה המכוון
אצל זכריה זה יותר נראה שהמציאות ידועה כבר והוא מוסיף לה מראה..
או כך התחושה שלי
זה כמו שיש משורר שהוא רוצה להעביר מסר ומצא את המדיום של השירה ראויה להעביר אותו מסר
ויש שאינו רוצה להעביר משהו הוא רק רוצה לתת מבט לירי על הדברים היומיומיים הידועים כבר
אני יותר בכיוון של השני כי לראות מה יקרה זה לא ממש עובד..
נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה זה מי שיכול ללמד אותנו להסתכל במבט לירי, מבט אובייקטיבי. כלומר אדם שבוי במבט הגוף ראשון שלו, הכתיבה או הקריאה או הנבואה נותנת לו מראה כמו שפיגל, שנותן מבט חיצוני, לא חיצוני מנוכר אלא חיצוני ברור.
וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו. (זכריה ד, א)
אמר רבי יצחק, פסוק זה צריך לפתוח אותו. וכי כיצד יעירנו אם לא כאיש אשר יעור משנתו. ומה תלמוד לומר כאיש אשר יעור משנתו.
אלא וודאי זכריה הנביא לא ישן היה, ולא היה צריך יקיצה משינה רגילה. ומן אותו ערות העירו כאיש אשר יעיר משנתו. פתח טת
כי לעורר איש ער כאיש אשר יעור משנתו, להפוך אותו לערות אחרת אשר היקיצה אליה מן הערות הרגילה היא כמו המהפכה שבין הישן לער. זה תפקיד המלאך הדובר בי.
וברזא דרזין תניא, מאי כאיש אשר יעור משנתו. הדא איש דכתיב עליה הוי״ה איש מלחמה. וכפום אתערותא דהאי איש כך אתערותא דמלאך. דכתיב עורה למה תישן אדנ״י. וכפום אתערותא דאיש ומלאך כך אתערותא דנביאי. וכמא דאתערותא דנביאי, כך אתערותא דשאר עלמא.
יש משהו בזכריה גם שהנבואות שלו עם הערפול שלהם והמראות המוזרות הם יותר קרובים אל הלב פשוט. יחזקאל יש לו מרכבות מפורטות. ישעיה יש לו עתידות גרנדיוזיות. זכריה מדבר יותר קרוב, “דברים טובים דברים נחמים”. שוב התחושה שלי
המראה בפרק ב איך ראה איש הולך למוד ושוב החזירו שלא ימוד אלא פרזות תשב מאד יפה, זה כמו נגד יחזקאל שמדד הכל.. לא צריך ככ הגבלות וחוקים, שיעשו כמה גדול שאפשר..
ובפנימיות כו׳
ולא יהיה צריך חומה אלא אני אהיה לה חומת אש סביב
המפרשים אומרים שלא הבין הנבואה ולכן וישב המלאך והראה לו שוב וביאר לו
מה אתה חושב שעושים תחת הגפן.. קוראים ספר או משוחחים פוליטיק .. זה תמונה כזו ישבו על הפארטש ויקראו אחד לשני בנעימות ויעשו לחיים.
זה יותר טוב מימי שלמה שאז היה איש תחת גפנו שלו .. פה יש יותר דגש על האחווה אחד לשני יקראו את חבריהם לגפן שלהם. כמו משלוח מנות
הסיפור עם הנרות די מקביל לחנוכה שרואה זיתים מעל המנורה, רשי מפרש שהזיתים היו נמסקים מאליהם וכאילו נשפכו השמן לתוך המנורה, זה אותו רעיון שיש שמן בנס לא צריך להביא אותו, והנמשל של זה הוא לא בחיל ולא בכח כלומר רבים ביד מעטים שניצחו המלחמה בקלות
ולכן כל המחלוקת אם חנוכה על הנרות או המלחמה לפי זה הנרות זה הנבואה על המלחמה.. זה כבר אפילו פשט
נרות הוא משל מלחמה זה הנמשל
ואנו עושים המשל כי תמיד החגיגה עושה משל או סמל לנמשל שהיה
משהו כזה
למעשה כי אם ברוחי הכוונה כי אם בשתדלנות אצל כורש..
יפה. אז אתה אומר על מי שהוא מדיוקור..ת
?
בקשר לרש״י ורמבם אני חושב שהרוויחו את פרסומם בצדק. איפה שאני מסכים להערשי זה הרב קארו ומפרשיו. השולחן ערוך ספר גרוע מאד ולא היה מקבל התוקף שלו אם לא היה הראשון שהגיע לדפוס. וכן המפרשים שעל השולחן ערוך כמו המגן אברהם ט״ז אין לי מושג מה הם עשו להרוויח את הגדלות שלהם ואפשר בקלות לראות שיש מבני דורם שעלו עליהם בכל פרמטר
אפשר להביא גם דוגמאות מהחומש. המצודות למשל הוא פירוש בינוני שחובר על ידי אדם בינוני כנראה ומה זכותו חוץ מזה שהוא הודפס בחומשים? לא שהוא דווקא פירוש גרוע אבל שום דבר מאד גדול
על רש״י על התורה אני לא יודע, אני חושב שהוא דווקא פירוש די מוצלח למי שרוצה ללמוד תנך על פי חז״ל. אבל הגדלות של רש״י אתה רואה יותר ברש״י על הש״ס. זה ספר שמפענח את כל סתומות התלמוד כמעט באופן שאין דומה לו כלל. כמעט תמיד הוא צודק בפשט הגמרא על אף הפלפולים הגדולים של מתנגדיו. אני חושב שהוא יותר מאסף מה שלמדו רבותיו בישיבה וכו׳, לאו דווקא שחידש לבד, ואפשר לזהות שאיפה שהוא לא זוכר או צריך לבאר לבד הוא מתקשה, אבל מצד זה זה פירוש שאין דומה לו על התלמוד.
יש לי חבר שטוען שר עובדיה מברטנורא היה עם הארץ גמור.. בכל אופן זה עוד דוגמא לפירוש שכולם קוראים על אף שלכל הדעות לא היה איזה גאון עולם ואנשי דורו עלו עליו
כן טעות שכתבתי חומשים
good point about metzudos. but what do you see in beis yosef beyond a likut? and what about the rema? the magen avraham?
אני יודע שרמא לא היה כזה טיפש כפי שנראה בספרו על השולחן ערוך וטור כי הוא כתב ספר תורת העולה.. אם לא הייתי חושב שלא הבין כלום מהחיים שלו
טוב אני עושה תשובה שאני מדבר ככה..
אבל בעיקר, יש פה שני נקודות. אתה טוען שכל המפורסמים לגדולים באמת היו גדולים וקשה להתפרסם בתור סמכות גדולה כשאתה בינוני.
הערשי טוען אבל שייתכן שהיה אחד גדול באותו מידה שלא שמענו עליו. זה סוג של טיעון מן ההעדר שקשה להוכיח עליו אבל אתה גם לא יכול לסתור שלא היו כאלה..
נו כולם יודעים שהמהרשל היה יותר גדול מבני דורו רק לא קיבלו אותו כי לא היה מספיק קונפורמיסט..
וזה בוודאי יכול להיות שאבן עזרא לא היה תלמודיסט טוב
אבל זה באמת לא סתירה, מהרשל אמר שהיה עם הארץ בתלמוד. אבל בדברים אחרים היה חכם ואפילו מהרשל לא אומר אחרת. גם היה לו שכל הישר שאפשר שלא היה לרבינו תם..
isn’t that suspiciously close to wisdom-of-the-masses or רוח הקודש של כלל ישראל?
ר יצחק משה ארלנגר אמר לי בשם רבו ר ישראל מרדכי מרחמיסטריווקא שהוא לא מבין את כל המאמרים על זה שמי שכלל ישראל הולך אליו מסתמא הוא צדיק. הוא רואה בשכנות שלו אחד שלא צדיק ואלפים נוסעים אליו..
אבל זלמן לייב יגיד הוא הנותנת הרחמיסטריווקא רבי באמת אמר שלא אוחז מהבעלזער.. אבל השאלה אחרי מאתיים שנה מי יזכור את הדיבור הזה ומה יהיה הנרטיב השולט
חשבתי אולי באמת גם בפוסקי הלכה יש בעיה כזו. נשאר לנו רק דברים עיוניים מופשטים שהכלל שלך יתפוס בהם. כי למשל רב אלישיב לא היה גדול בשום תחום והיה מפורסם. אבל זה פוליטיקה של סמכות. או לדעתי אותו דבר המגן אברהם לא היה גדול חוץ מזה שגר ליד בית דפוס. אבל משום מה כל הפוסקים חושבים אחרת (טוב יש סיפור של השולחן ערוך הרב שהתחרט על שסמך כ״כ על המגן אברהם..) . אז אפשר שכשמדברים על סמכות משפטית הלכתית זה לאו דווקא ראיה על הגדלות כי אומרים מג״א כי הוא נדפס וצריך סמכות אחת לא כי באמת מפורסם לגאון
יש מישהו שבאמת חושב שר מאירל היה יותר גדול מר׳ שמעלקא? לא חושב, יש יותר סיפורים.. אבל באמת מי חושב איזה רבי היה יותר גדול. אני זוכר איזה שוק היה לי פעם שחכם אחד אמר לי שהרבי ר אלימלך לא הבין כלום מחסידות. אבל הוא כנראה צודק..
Wednesday, August 26, 2020 • ו׳ אלול תש״פ
נראה לי שזה סמל מאד ישם
ישן
אולי של זכריה עצמו
מי הם בני היצהר?
המנורה פה רומז לגדלות וכבוד לפי פשט המראה
הגדלות של זרובבל ושל בית המקדש שיבנה