יחזקאל ל – דברים מקבוצת הדיון

Thursday, October 27, 2016 • כ״ה תשרי תשע״ז

הילילו הה ליום

צלילים יפים יש בפרק הזה

אנו רואים בפרקים הללו שוב ושוב את האובססיה של יחזקאל עם עזיבת הארץ, כשהוא מקלל גוי הוא אומר הארץ שלהם תהיה שממה, כבר הזכרנו שזה דפוס של ספר ויקרא גם, כאילו הארץ עצמה יש בה איזה אישיות שמעניין אותנו אם תהיה שממה או אם יבוא שם גוי אחר, שממה זה יותר גרוע אפילו האויבים שלך לא ישבו שם..

ונשמו בתוך ארצות נשמות

סין הוא מעוז מצרים איך זה יכול להיות טשיינע..

יש איזה דפוס שכבר רזל העירו עליו שאיזה עם שישראל הם בגלות אצלה הם צריכים להיות המעצמה העולמית.. אז הגלות הקודם כאילו היה מצרים ואז הם היו הגדולים עם היאורים שלהם, ועכשיו שבבל כבשה את יהודה אז צריך שתכבוש גם את מצרים ותתעלה עליה.. יש לחשוב על זה

תודה

לא הבנתי ככ איך זזה קשור לכתב, בכתב צריך להיות יותר מדויק התאריך?

כך מפורש יען היותם משענת קנה רצוץ לבית ישראל.

זה גם לכאורה למה אין קשר לשיעבוד מצרים. בבכלל הרעיון שצריך להעניש את מצרים כאילו על שהעבידו את ישראל לא נמצא במקרא אני חושב. כל מה שכתוב וידעו מצרים וכל המשא ומתן זה כאילו מצרים זה גדול וחזק זה נתון והשם כה חזק שחזק יותר מפרעה. וזה אותו דבר בפרקים הללו השיח שיש לאלהים עם העמים אינו אם חטאו לו או לא חטאו לו אלא אם הם גדולים ממנו או לא..

אפשר שזה כי התפיסה שרק עם ישראל יש שיח כזה של חטאים וזכויות לאל, כל השאר הם כמו תופעות טבע השם יותר חזק מהים הוא קורע אותו יותר חזק מפרעה הוא הורג אותו, זה לא איזה שיח עם פרעה האיש אם הוא צדיק או רשע או מגיע לו או לא, גם לא מגיע לים להיקרע..

או אפשר באמת זה תפיסה יותר טובה של יחס האלהות לעולם, כמו שיגידו חסידים השם לא אכפת לו אם תחטא או לא מה הוא מורה בגן, אכפת לו רק כאילו אם אתה חושב שאתה גדול ממנו.. גם זה לא הכוונה אכפת רק זה כאילו השיח שלא תקח את כל המקום ולא תשאיר מקום לאלהים

מה הסיפור התחלת הפרק, נבוכדנצר מסכן עבד כה קשה על כיבוש צור ולא היה לו כסף לשלם אז כפיצוי ניתן לו כסף ממצרים..

ולמה לא היה לו כסף מצור

סוף הפרק הקודם

והיתה חלחלה בנפל חלל – צליל

שבירת זרועות פרעה זה נגד זרוע נטויה שהוציאנו ממצרים..

אה

רשי יש לו פשט אחר..

Sunday, May 24, 2020 • א׳ סיון תש״פ

אבל מה יש עדיין מצרים? בטח גלו או נפלו בשלב כלשהו

פה מנבא על נבוכדנצר וזה לא קרה לפי הגוים

פרק ל פסוק א – ג

קרוב יום. זה מושג נבואי אבל גם אנושי בכלל. יגיע היום. הילילו וצעקו שיגיע היום שלכם. כמו שאומרים כל כלב יבוא יומו. הגעת היום הזה הוא ה׳. זה לא שיש איזה ‘יום׳ מיוחד כמו שפירשו אחרי זה כמו היום הדין הגדול וכדומה. הכוונה יותר רחבה ויותר פשוטה מגיע יום לכל דבר.. שום משחק לא מחזיק לנצח.. והופעת היום הזה זה משהו אלהי. יום לה׳.

הנביא מתאר את יום נפילת מצרים כענן וחושך. גם בפעם ראשונה היה ענן וחושך. אבל מסתמא זה מטואפורי פה.

פסוק ד – ה

בני הברית של מצרים יתחלחלו כאשר יבוא יומם. לא רק ישראל סמכו על מצרים גם הרבה מלכויות קטנות קרובות לה בעלי בריתה וחסותה. פתאום שמצרים תפול וכולם יפלו איתה.

פסוק ו – ונפלו סומכי מצרים. גם האחרים שמצרים חשבו להסתמך עליהם יפלו. מידה כנגד מידה שהם היו משענת קנה רצוץ בסוף להם עצמם לא יהיה על מי לסמוך.

פסוק ז ונשמו בתוך ארצות נשמות. כלומר גם מצרים תצטרף לחבורה של הארצות הנשמות.. כמי שאומר add her too to the pile כל ההיסטוריה זה חבורה של ערים נחרבות וארצות נשמות, גם מצרים תהיה חבר שלהם בסוף. יש כזה חבורה של ארצות נשמות שישראל הצטרפה להם אבל מהר תמצא גם מצרים עצמה שם.

פסוק ח – ונשברו כל עוזריה. כנ״ל?

פסוק ט – מלאכים יבואו ממצרים לבשר לכוש וכולם שמצרים נפלו ונחרדו. דמ מפרש בצים באניות. יסעו בנילוס.

פסוק י – יב אומר שכל זה יקרה על ידי נבוכדראצר וחילותיו.

פסוק יג – יט מוסיף לכל זה מימד תאלוגי, כמו שכתוב בספר שמות ובאלהי מצרים אעשה שפטים. יאביד את הגילולים ממצרים והאלילים. ושמתי יראה בארץ מצרים שיראו ממני. ויש לו רשימה של ערים נף פתרוס צוען נא סין און פי בסת תחפנחס שכל אלה היו כנראה ערים חשובות שלהם

והכל הוא וידעו כי אני ה׳. כמו שספר שמות אוחז וגם יחזקאל תמיד.

פסוק כ עד סוף הפרק זה עוד נבואה עם תאריך, שאומר שישבור זרוע פרעה ויחזק זרוע בבל.

לא הבנתי מה זה ושברתי את החזקה ואת הנשברת. הנשברת הרי כבר שבורה..

רשי והמפרשים מסבירים שנבואה זו מתכוונת לנפילה ממשית שהיה לפרעה בכרכמיש, כמסופר בספר מלכים. וכנראה שם התחיל בבל לגבור על מצרים ככתוב גם שם. ועל זה מנבא הנביא שזה ימשיך וה׳ ימשיך לשבור את זרועו הנשברה