Thursday, April 07, 2016 • כ״ח אדר ב׳ תשע״ו
סורי שאין לי זמן
סורי כה אין לי זמן שכחתי לכתוב מה כן רציתי להעיר, רציתי רק לציין לאנטיקריסט של ניטשה מפרק 24 והלאה שמדבר על עם ישראל בהקשר של התורה שלו הוא אומר שישראל כל כך העדיפו את הקיום על החוסר קיום שניצלו בציניות את הרחמנות ואת המוסר כדי שיוכלו לשרוד בלי קיום רגיל של עם, קצת פרדוקסי לפי דרכו, ועל זה שהמציאו שכל הצרות זה מפני החטאים, לא צריך להסכים אבל סתם מעניין.
מה נהיה פה פיקטשערס של רביס..?
אח שלי נהיה חתן וצריך רבי גם לזה
hi
beautiful chapter today
although I have no clue what it means
bruchie tihyu yossi
iyh by dir..
אני אוהב קבלה כי לט יודעים
הרבה יןתר יפה פה הקשר בין האנושי למראה
מה התגובה שלן
לא כמה שרפים יש
אני אוהב את חוסר הדירקטיות של אלהים
לא בא ברעש תלך
הוא אומר כאילו לעצמו את מי אשלח
התעדן מאז ימי אברהם..
באותו קו הוא אומר אל תגיד לעפ
הם לא ישמעו
זה ריאלי
וגם פואטי
אבל בסוף אחד וחצי יבינו
רשי אומר שזה הנבואה הראשונה של ישעיה ואין מוקדם ומאוחר כו, אולי דיברו מזה כבר קודם כאן
הרתיעה שלו גם יפה
גם משה וגם ירמיה עשו משחק של סירוב
אבל ישעיה עשה הכי יפה
יש רק שלש נביאים בעצם
משה ישעיה ירמיב
לא פטנט, זה מאד יפה, למשה השם הבטיח כי אהיה עמך
פה הוא נגע על פיו וסור עונך
ליודע זה יותר ציורי
ופחות עם כזה שליחות גדולה
יש מדרש יפה על שלשה אמרו איכה
משה אמר איכה אשא לבדי
כאילו מי ביקש ממך
ירמיה אמר איכה הידוע
סתם דכאוני מדי
ישעיה אמר איכה היתה לזונה
טוב לא בדיוק עובד
סתם אני בעד ישעיה היום
יש קטע של ר נתן
שצועק על המשכילים
שמעיזים לשפוט את הנביאים
ואומרים שישעיה כתב הכי יפה
והוא צןעק שחו
אבל זה האמת…
אני לא קורא כאן לגלוג
לא מלגלגים באמצע לראות המלך
גם יפה מה שכולם אמרו פה
אבל לא יפה כמו ישעיה
עכשיו פירוש המילות
מהו שוליו מלאים את ההיכל?
יואלי כבר אמרו שכן התחל פה רק העורך בילבל..
שוליו מלאים ההיכל
מלא כל הארץ כבודו
הבית ימלא עשן
אוהב למלאות דברים זה
צריך לברר אם באמת הפשט כמו הבעשט כי יש לי וויכוח עם ליטוואק אחד 😳
החסידים אומרים מלא כל הארץ כבודו שהשם נמצא בכל מקום
הניטשה שהזכרתי מדבר הרבה על זה
שחטא הוא כל הכסף של הכהנים
הם מתפרנסים מהחטאים שלנו..
אז חייב שתמיד יהיה
הוא נגד זה כמובן
אבל ליודע
האמת שיש תמיד חטא ולא עושים תשובה
אז ישעיה יותר אמיתי מיחזקאך
אבל מה זה עוזר
הוא בעצמו כהן של השחיתות
זה מעגל אינסופי..
הכוונה לא ככ לפרנסה
לקחת כסף זה עבירה קטנה
לשגע את האנשים שהם תמיד אשמים וצריכים לברוח מעצמם זה העבירה
אליבא דר ניטשה
Thursday, October 31, 2019 • ב׳ חשון תש״פ
יש פה 2 נקודות שונות. אחד תיאור ‘החויה הנבואית׳. כלומר כיצד נראה הנבואה מבפנים מנפשו של הנביא.
השני הוא תיאור הבחירה בנביא והתחלת שליחותו.
נראה שהמקרא מעט מאד מתעניין ב׳חוויה הנבואית׳. זה בכלל נתפס דבר טבעי ושגור השם מדבר. זה לא משהו שצריך להסביר.
המקרא יותר מתעניין גם בתיאורים האלה במציאת הנביא ובחירת שליחתו מבחינה זו אכן סיפור זה הוא אותו דבר כמו סיפור משה בסנה וירמיה בתחילת נבואתו ואולי עוד. וזה מספר כיצד נגלה השם וכיצד בחר בנביא.
לפי הפשט שרפים עומדים ממעל לא קשה כלל. בכלל על לא מסמל עליונות במדרגה רשי מפרש הרבה פעמים על סמוך. פה הכוונה כמו מלך שמאחורי הכסא – מעליו – עומדים המשרתים שלו
המלך יושב והם עומדים. כמו רבי והגבאי שמאחוריו
המלך יושב על כסא בהיכל. לכאורה זה בית המקדש או מקדש שלמעלה. הדימוי שהוא ממלא בשוליו והעשן ממלא דומה לתיאורי השכינה במקדש שהענן ממלא אותו.
מלא כל הארץ כבודו מקביל לדימוי של הוא יושב על כסא ושוליו מלאים ההיכל. עצמותו למעלה אבל כבודו מתפשט בכל ההיכל ובכל העולם
מדויק שכתוב מלא את ההיכל, מלא כל הארץ. ולא הארץ מלאה אותו. שהוא מקומו של עולם וכו׳
אפשר מבחינת העומד מבחוץ הוא נמצא בהיכל אבל בתוך ההיכל רואים שהוא מלא כל הארץ
תחילת נגיעת הנביא בהשם המראה ראשונה שלו מבטא את כל היחס שלו. משה ראה בסנה שהוא עמו אנכי בצרה וארד להצילו זה המאמר המקביל לתמונה.
ישעיה כל הזמן מרגיש שהוא בתוך עם טמא שפתיים אבל המלך ראו עיני ויש איזה טהרה מזה. זה ממש מראה לנבואות שקראנו מקודם בדיבור.
כמו שהוא מפחד אוי לי ואז השרף נוגע בפיו ומכפר כך המצב נורא אבל בסוף רחץ ה את צואת בת ציון וכו׳
אפשר נגיעת הרצפה בפיו מבטא שאמנם המראה לא ראוי אבל אחר שישא את דבר השם על פיו זה יצרף אותו ואת העם והיינו על ידי נבואותיו יתוקן
יש קול אבל הוא לא מפנה אליו. מי אשלח ומי ילך לנו. כאילו לא מופנה לאף אחד. אבל הנביא שמע ואמר הנני. כי מסתמא אם לא היו מתכוונים אליו לא היה שומע. צריך לדעת להבין הרמזים שמרמזים לנו…
השמן לב העם וכו׳ זה כזה פסיכולוגיה הפוכה. אל תבינו כי אז תעשו תשובה .
יש פה גם הודאה שהשם הוא השמין את הלב וכו׳ בהסתרה הוא בעצמו אשם שלא עושים תשובה. אבל העשירית יישארו
כמו האלה והאלון שנפלו בשלכת אבל נשארו זרעים ומאותו זרע קודש יכול לנבוט אילן חדש ויפה
זה דימוי של הסתיו..
הכל נופל ונשרף אבל גם נופלים זרעים חוזרים אחר כמה חדשים והם צמחו
יש לו כל הזמן הדימוי הזה של ניקוי. אחרי החורבן יוכלו העצים היפים לצמוח.
Friday, November 01, 2019 • ג׳ חשון תש״פ
לגבי הויה ואדני כתוב כל הזמן הויה צבאות שזה לא אותו דבר כמו הויה סתם שכתוב ביחד זה מתפרש כמו שם אחד. יש הויה צבאות הויה אדני הויה אלהים וכו׳
גם יש מזבח משמע שזה בבית המקדש
Thursday, May 25, 2023 • ה׳ סיון תשפ״ג
רות
ויהי בימי שפוט השופטים – כלומר ‘לפני מלך מלך לבני ישראל׳ (רש״י ורשב״ם). לא בא הציון הזה לתת זמן הסיפור כי היה ראוי אם כן לציין בימי איזה מן השופטים קרה הדבר. אלא בא לציין את תקופתו. גם כי ימי שופטים לא היו מנויים כי לא מלכו כולם על כל ישראל כסדר, וליכא למימר ‘בשנת כך וכך למלך כך וכך׳ כפי שנהוג בזמן המלכים, אלא כל ענין ימי שפוט השופטים שהוא פעולה ולא זמן, בזמן שהשופטים שופטים, ולא ‘בימי שופט כך וכך׳. והטעם, שבאה המגילה הזאת לתת סיפור שם בן פרץ ובן ישי, והיינו שהוא עוסק בהתייסדות המלוכה, ולכן הוא מציין זמנו שהוא בימי טרום המלוכה, וסופו ישי הולך את דוד הוא סיום ימי שפוט השופטים בימי המלכים. ולא נחשב סיום שפוט השופטים עד שמלך דוד כפי שראינו שהוא פתיחת ספר מלכים בו, וכל ימי שאול ותחילת ימי דוד בספר שמואל הם שהוא אחרון השופטים.