Monday, January 13, 2020 • ט״ז טבת תש״פ
פסוק ד. זה לא שאתם עושים כלום בצום. אתם צמים ומוצאים אז זמן לריב. מסתמא בצום לא עובדים ולא אוכלים אז יש יותר זמן לריב. הרבה פוליטיקות קהילתיות מתגברות בימי המועדים וזמני קודש. זה היה אמור להיות שבצום מכים את הרשעים לא שהרשעים מכים..
פסוק ה. אתם חושבים שהשם אוהב דווקא ראשים כפופים. הנביא ממש עושה צחוק מפרומקייט פה זה נורא נוראות.. הלכוף כאגמון ראשו.. מה אתה חושב השם צריך את המצח המקומט שלך בכוונה.. והוא מדמה את הראש שלו לאיזה בצל או מה שאגמון. הראש שלך נראה מכווץ כמו ספגטי וזה חבל על המאמץ שלך.. תשים שק ואפר למי זה עוזר.
צחצות = מקום מצוצחצח ממים. צמא.
פסוק ו. עדיף להיות פתוח מאשר מקומט. הצום אמור לפתוח משהו לא את הסידור. את חרצובות הרשע. ולשלוח רצוצים חפשי. הצום הוא לא עבור לכוף את הראש הוא עבור להגביה את הראש של הפועל המסכן שלך. חופש זה המטרה לא שיעבוד!
זה ממש בגלל שאנשים כל עבודת השם שלהם זה לכוף כאגמון ראשו אז נראה לו מצוה גם לכוף את הראש של השני.. רואים את זה הרבה…
פסוק ז. אולי במקום לצום תעשה סעודה ותפרוס גם לרעב מהלחם שלך. לא ביקשתי ממך להרעיב את עצמך ואת אחרים. תבנה בית יפה ותכניס לשם עניים מרודים. כמו שהסטמר רבי אמר אני לא אוהב שדורשים לעשירים הסתפקות במועט אז הם עושים קל וחומר ודורשים מהעניים עוד יותר הסתפקות.. שהעשיר יבנה בית גדול ויאכל סעודה דשנה ויזמין גם את העני.
ומבשרך לא תתעלם. יש פירוש חסידי לא להתעלם מהגוף.. לפי הפירוש שלי זה הולך ביחד. אתה מעופף בשמים אבל אתה יש לך סעודה מוכנה לבשר שלך בסוף הצום אז אל תתעלם מהאח שלך גם הוא צריך לאכול לא רק לקיים מצוות פריעת החוב שלו אליך..
פסוק ז. עכשיו מתחילים ברכות. ואיזה ברכות יש לישעיה הנביא.. האור שלך יבקע כמו שחר. הארוכה שלך תצמח. הצדק יהלך לפניך. כבוד ה יאספך. תקרא וה יענה. תשווע ויאמר הנני.
הגמרא בבא בתרא כבר ספרה שזה שש ברכות. צריך להבין אותם.
תסיר ממך מוטה שלח אצבע ודבר און. צריך להסיר את המוטות עול וגם את האצבע הנשלח. תפסיק לנענע באצבע שלך להאשים את העניים שהם צריכים זה וצריכים זה..
פסוק י אומר הגמרא עד עכשיו היה לנותן פרוטה לעני עכשיו מדבר על המפייס אותו בדברים גם כן. תפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע.
1 זרח בחושך אורך
2 ואפלתך כצהריים
3 ונחך ה תמיד
4 והשביע בצחצחות נפשך
5 ועצמותיך יחליץ
6 והיית כגן רוה
7 וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו
8 ובנו ממך חרבות עולם
9 מוסדי דור ודור תקומם
10 וקראו לך גודר פרץ
11 משובב נתיבות לשבת
אפשר לראות מקודם היה האור שלך בוקע כשחר. עכשיו מי שמפייס מקבל משהו יותר. גם החושך שלו מאיר. כמו המפייס לפעמים שאין לך הרבה לתת לעני ולהאיר את הבוקר שלו אבל אתה מפייס אותו ואומר תשב איתי ביחד ונחלק מה שיש. זה מאיר גם החושך והאפלה.
משובב נתיבות לשבת מפרש התרגום מתיב רשיעיא לאוריתא.
שם הרבה יותר יפה מ׳מחזיר בתשובה׳..
המפייס הזה הוא כמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו גם כאשר נגמר לו הכסף לא נגמר לו החיוך ויכול לתת לכולם
אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך – זה בניגוד למה שאמור למעלה הן ביום צומכם תמצאו חפץ. בשבת אל תעשה חפצך.
ודבר דבר. לפי הנראה הוא מתכוון באמת שלא לדבר בעסקיו בשבת. המאמץ של הנביאים היה בעיקר נגד לעשת מסחר בשבת . כי שבת צריך להיות מנוחה גם למעביד גם לעובד ואיזה מין צום או שבת זה שאתה לא עושה מלאכה אבל אתה מדבר איזה ביזנס יהיה לך ומשגע מי שחייב לך שישלם לך וכו׳. צריך לכבד את השבת ולא לרדוף אחר הלווים לפחות בשבת..
משה רבינו עשה חוקים של שבת אבל ישעיה הנביא הבין שצריך גם לכבד אותו ולענג אותו. יש פה כאילו אותו מוסר נגד מי שצם ולא עושה דבר מוסרי כך מי ששומר שבת אבל מדבר בעסקיו ומשגע את העובדים שלו ויש לו איזה היתר מכירה או מה.
צריך לראות שההחמרות האלה בשבת כאילו של עונג וכבוד ודבר דבר הם חלק מהענין הסוציאלי של שבת לא רק כדי לחטוף מלאכים
זה מוכרח לפי ההקשר פה
הגמרא בדף היומי לאחרונה אמר גם אגרא דתעניתא צדקתא
שהעיקר בתענית לתת צדקה
כמו שהנביא אומר
אז תתענג על ה׳ – מה הפשט הפשוט? לכאורה כמו שהגמרא מפרשת, מן הכתוב בתהלים והתענג על ה׳ ויתן לך משאלות לבך. כשהשם נותן לך ומטיב לך זה נקרא שאתה מתענג עליו. ברכה הכי כללית הוא להתענג על ה׳ מה שאתה צריך תקבל.
יש מפרשים בתענית לא אוכלים אז נשאר יותר כסף לתת לצדקה..
או אפשר לפרש. לא כמו אלה שבתחילת הפרק שרוצים קרבת ה׳ מבלי לעשות צדקה ומשפט. אבל אחר שעשית כל הדברים שנמנים. – *אז* תתענג על ה׳. עכשיו תעצום עינים בדבקות ותחפש קרבתו.