Saturday, November 04, 2017 • ט״ו חשון תשע״ח
א גוטע וואך
ויהי היום נשמע שיש יום קבוע או כמו שהערשי אומר הוויקלי מיטינג. חזל אמרו שזה ראש השנה כי הם שייכו את הדין למעלה כאילו ליום זה אבל עכ״פ גם בפשט נשמע שיש יום כזה. או אפילו נגיד ויהי היום זה סתם ביטוי עכ״פ מזמן לזמן יושב הבית דין שלמעלה ומתייצבים בני האלהים על הויה ודנים
והסיפור של הערשי נהדר אבל לא הבנתי את המסר שלו כשם שלא הבנתי את המסר של כל הסיפור של הפסוק..
מהו הטענה עור בעד עור וכו׳, דיברתם על זה אבל עוד לא הבנתי מה הפשט. הוא טוען שאיוב בגלל שעדיין בריא אז חשש מלקלל אלהים כי עדיין יש לו מה להפסיד? כאילו זה מסחר שהוא עושה הוא מוותר על כל אשר לו שהשם לקח מאיתו בעד נפשו?
וכמו שהקשה מאיר(?) אז מה, זה לא נראה שיש למישהו בעיה עם יראת העונש פה.
גם לא מובן לי אם כן מה מרוויח שנותן לו ייסורים, עדיין אם הוא רוצה לחיות כמו שרוב בני אדם עם יסורים עדיין רוצים לחיות אז יעשה אותו חשבון שהכל יתן בעד נפשו
אך את נפשו שמור נשמע פשוט כמו סתירה אל כל אשר לאיש יתן בעד נפשו
אפשר שזה היה המחלוקת בין איוב לאשתו שהיא אמרה שאם יש לך כאלה יסורים שכבר לא שווה לחיות אז ברך אלהים ומות אבל הוא אחז שזה עדיין לא יושר, כי גם את הטוב וכו׳ ואת הרע לא נקבל?
לא מובן לי הטענה הזו כ״כ
אפשר הבעיה של איוב שלא היה כאברהם הוא שלא היה לו אשה כמו שהיה לאברהם..
הנסיון הזה הפסוק לא מדבר עליו אבל אדם לא יכול לשרוד כאשר אפילו אשתו כבר אומרת לו לכפור..
בדברי יוסי ויואליש אני חושב שיש משהו קרוב מאד לברך אלהים לבין כפירה או אתאיזם כאילו. אני לא חושב שבעולם יש באמת אתאיזם מול אמונה כמין שאלה תאורטית אם יש אלהים או לא. זה סתם רק בספרים נמצא ככה. בתנך זה נראה שלקלל אלהים זה השיא של הדבר שאדם יכול לעשות מול האל. מי שהכי ברוגז היום הוא נהיה אט״ד בתנך הוא מקלל אלהים, כמו הבן של שלומית בת דברי, וזה נשמע שהקללה הזו יש לו ממש כח כאילו, כמו שחזל אומרים יכה יוסי את יוסי, כמו כשאדם מברך אלהים זה עושה משהו בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך כך כשהוא עושה להיפך כאילו יש חוק או אלהים מוכרח לקלל את עצמו או משהו, זה ההטחת דברים הכי בוטה שאדם עושה כלפי מעלה. היום אדם אומר אוקיי אין אלהים, אבל כשזה מתוך צרה או חוסר צדק זה לא כמו אה אז הסקתי שאין אלהים אלא כמו אוקיי אני אכרות את אלהים מהעולם ומהחיים שלי. זה ממש הפשט של לברך אלהים.
מאשי סיפרה כמדומה על אנשים שיש להם צרות שרוצים לעשות בדווקא לאלהים.
או כמו שכמה אנשים אומרים אחרי השואה אפשר יש אלוהים אבל אני את החשבון איתו גמרתי..
זה לברך אלהים
מה שיוסי אמר שנסיון העוני תמיד גדול יותר נכון בוודאי. עכ״פ יש לו טענה חזקה מאד. הצדיקים שדאגו מנסיון העושר דאגו משטויות כמו שאנשים יהיו יותר מודרניים או משהו. אבל יש יותר אמונה אצל הונגרים מאשר אצל פולנים וזה בגלל שלהונגרים יש יותר כסף..
אבל מצד שני במדינות העניות היום יש יותר דת מאשר בעשירוות אז לא יודע. הנסיון שלי הוא שבמקומות עניים יש הרבה אמונה בפה אבל הרבה לא חטא איוב בשפתיו אבל בליבו חטא, הרבה אנשים יש להם טענות על אלהים בארץ ישראל ומברכים אותו בליבם בגלל שאין להם כסף
אפשר מה שהשטן כיוון לומר זה כמו שאמרתי שבוע שעבר, שאפשר איוב הוא סתם אותיסט או פסיכופט מנותק כזה, לא ממש אכפת לו מהמשפחה ומהנסכים שלו, ניחא לו שילך לו טוב אבל כאשר לוקחים ממנו הוא די אדיש אלהים נתן ואלהים לקח זה לא נוגע לעצמו, תראה שתתן לעצמו ייסורים שהוא ירגיש בהם שזה כבר לא ייראה ככה, ועל זה הוא מביא לראיה את הפתגם עור בעד עור כאילו שכל מה שחוץ לנפשו=גופו של אדם הוא כמו מסחר מנותק אצלו, בפרט אריסטוקרט כמו איוב, בסוף כל עוד יש לו את התה ואת הסיגריה שלו הוא יכול לפשוט רגל וזה לא נוגע לו יותר מדי, אבל כמו שהפתגם אומר כל אשר לאיש יתן בעד נפשו אפילו המנותק הזה נפשו יותר נוגעת לו ואם תגע לו בנפשו אז יהיה המבחן.
i don’t think its about education
I think that material comfort makes you literally need god less
or at least not only about education
but maybe it’s connected
also maybe religion != faith
צריך להבין לליבו של אלהים. וזה מה שסיפור המסגרת של איוב עושה – אם כי שכח לסיים מה נהיה מתוך זה בסוף הסיפור – כלומר בני אדם בעולם הזה יש להם בעיות והם מתפלפלים ומתפלספים אם ככה או ככה ככל חברי איוב. אבל הרי יש לסיפור הזה צד שני. הרי האלהים שעושה כל זה בוודאי השיקולים שלו אינם של הפילוסופיות האלה. אפילו אם הם צודקות. הרי הוא כאן אישיות ויש לו כמו צרכים ודחפים ודברים בליבו. וכאשר כמו קורעים את המסך ומסתכלים לתוך הבית דין של מעלה מתקבל תמונה אחרת של כל הסיפור.
ר׳ נחמן אמר שוורט אחד טוב אמר בעל התניא רחמיך רבים השם – עס איז שוין א גרויס רחמנות אויף דיר גאט. צריך לפעמים להרגיש אמפתיה לאלהים עצמו גם כן. לא רק להסתכל כמו על התוצאות של מעשיו שזה העולם והאנשים והסיפורים שלהם אלא פשוט להבין מאיפה זה הכל נובע בליבו של אלהים.
והסיפור שספר איוב מתאר הוא שלהשם יש תמיד מתנגד, כלומר השטן. במילים אחרות כאשר אמר השם נעשה אדם והמלאכים שלו אמרו אל תעשה אדם מה אנוש כי תזכרנו וכו׳. זה לא יצליח. וכשאנו אומרים מלאכים אומרים זאת בצורה מופשטת הכוונה השכליים אומרים זאת, כאילו כל הרעיון הזה של נעשה אדם הוא לא באמת מסתדר בשיקולי רווח מול הפסד. לרוב יחטא וכו׳. ולא עוד אלא מה שבעיקר כואב לספר איוב – האדם בכלל לא יבין את מי שעשה אותו ותחת זה יתפלסף אליו ויברך אותו או יקלל אותו או מה.
והשם לא באמת חושב ככה. הוא כמו אמן מופלא, כמו שהבראשית רבה מתחיל אמון מופלא אמון מכוסה אמון מוצנע. יוצר העולם הוא אמן נהדר שיש בלב שלו תוכנית נפלאה ומכוסה ונהדרת, אבל אף אחד לא יבין אותו. אפילו הוא עצמו כאשר הוא מתחיל להגשים את התכנית שהוא חוזה בליבו זה ממש לא זה. זה התיאור של בונה עולמות ומחריבן. אבל הוא עדיין מאמין בחזון שלו. הוא אומר הפעם זה לא הצליח אבל אני עדיין יודע שהתוכנית שלי נהדרת ונפלאה ומצליחה יותר משאף אחד יכול לתאר בכלל. כנראה שאפילו המציאות כאילו לא בדיוק יכולה לסבול את היופי ואת ההדר ואת הפאר ואת ההצלחה המופלאה של הרעיון שבלב שלי. וכך מסתובב לו אלוהים מן העת שהוא התחיל ליצור עולמות בלב שבור מאד. וכל הזמן הוא מחזק את עצמו שיש עדיין אמת ויופי ותכלית בתוכנית שלו אפילו שזה עדיין לא נראה.
ואלהים עדיין מאמין ומצפה שיבא מישהו ויבין לליבו. אבל הוא לא יכול לעמוד ולשכנע לאנשים או אפילו לבית דינו למלאכים או מה שזה שהתכנית שלו מוצלחת. כי זה עלוב שהיוצר צריך להצדיק את יצירתו, וזה גם לא נכון, זה צריך להישפט כמו אובייקטיבי על ידי אחרים. אז כאשר מתיישב פילוסופים ובתי דינים ומתחילים לדון האם זה מוצלח הבריאה נוח לאדם שנברא או לא האם העולם הזה הוא הטוב שבין העולמות האפשריים או לא אלהים אף פעם לא מתערב. הוא יושב ובליבו צפיה עמוקה ונפלאה שיכירו במה שהוא רוצה לעשות אבל חסום מלומר או אפילו כמעט להרהר דבר. כאשר שואלים אותו קושיא לוגית הוא חייב לענות ולהמשיך לפי הלוגיקה כי אין דרך אחרת הוא לא יכול לומר אני אלהים ותשתקו, זה כמו שיוותר על כל התוכנית שלו ויגיד שאין כאן יופי ואמת והדר אלא סתם הוא יכפה את כולם להכיר בו.
סוף סוף מסתכל אלהים בארץ ומתעצב אל ליבו. צריך להבין שהספר איוב כל המחלוקת מתי הוא היה השאלה הוא באיזה ציור של יחס אלהים ועולם זה קיים. וסוף דבר זה נראה איפשהו בין האלהים של פרשת בראשית נח או לך לך. אלהים מסתכל בעולם ויש שם בני אדם שהם כאלהים בעלי דעת ושכל ועל פי רוב הם אפילו לא נותנים לב להסתכל מה קורה כאן מה הוא התכוון. ויתעצב אל ליבו. פעם אחת הוא כל כך התעצב עד שאמר אמחה את כל היקום מאדם עד בהמה. בסוף ונח מצא חן וכו׳ כל הסיפור מפרשת נח. אז הוא נשבע כלומר הכריח את עצמו זהו עוד לא אמחה את כל הארץ אבל אסתכל בסבלנות אולי מישהו יבין אותי סוף סוף, אבל לא פייר להשחית את כל העולם, אפילו אני נורא מתוסכל ועצוב ומצטער, כי הוא חייב ללכת בצדק.
אז אלהים יושב לו מול המלאכים והשטן ופתאום צדה עיניו איש אחד בארץ עוץ שהנה, הוא תם וישר וירא אלהים. אלהים כבר חושב אולי אולי יש כבר מישהו שאפשר לדבר איתו, מישהו שמבין אותי, שבסוף אדבר איתו ואגלה לו את מה שרציתי.
וזה מאד מאד מקביל לסיפור של אברהם אבינו כי אברהם אבינו בסוף אמר לו אלהים המכסה אני מאברהם וכו׳ וזה באמת הצליח, ניסה אותו ומצא את לבבו נאמן לפניו וגילה לו את התוכנית שלו. זה המשמעות של הבחירה באברהם כמו סוף סוף מצא אליהם מישהו שיהיה חבר שלו שיבין מה הוא רוצה פה מששת ימי בראשית, והוא סיפר לו הכל מה היה לו עם המלאכים ומה היה לו עם השטן ומה היה לו עם העולמות שברא והחריב אותם ומה היה לו עם חנוך וכאלה שהלכו איתו אבל לא באמת הבינו מה הוא רוצה מהעולם הזה והיה צריך לקחתם למעלה. עד שאמר אני מאמין בך אברהם שאתה תבין לליבי ותכרות איתי ברית ללכת בארץ לנסות להגשים את חלומי. בסוף אפילו אם לא יצליח, לפחות יש לאלהים אוהב בארץ. יש מישהו שמאמין בו, והאמין בהשם, ואין זה אמונה כמו שאנו רגילים אלא כמו שאני מנסה לתאר פה, הוא מאמין שהיוצר יש לו פה חזון וקצת מבין מה החזון הזה ולמה לא הקשיב לשטן שאמרו מה אנוש אפילו שעדיין אינו יכול להסביר.
ובקיצור איוב זה הנסיון שלא כ״כ הצליח כמו אברהם. כי אלהים כל כך התלהב סוף סוף יש אחד בארץ תם וישר וירא אלהים. אבל השטן שהוא מייצג את אלה שמלכתחילה לא האמינו בתוכנית של האלהים לעשות אדם אמר לו נעה, הוא לא באמת מבין אותך הוא לא באמת ירא אלהים, תנסה אותו ותראה, ולאלהים כאמור אין יכולת להתנגד בכך כי השכל אומר שהשטן צודק, והוא באמת רוצה משהו שהשטן כאילו יסכים מעצמו לומר שהוא צודק, אז הוא אומר אוקיי אז תנסה אותו. ואיוב עומד בנסיון. ואלהים יושב ומסתכל במין תסכול וכעס כבוש מאד עד שבפגישה הבאה הוא אומר רק מילה אחת ותסיתני בו לבלעו חינם. תראה התוכנית שלי לא היתה לנסות בני אדם אבל אתה הכרחת אותי כי אתה צודק, אבל הנה תראה לא צדקת זה היה חינם. והנה כבר התחרט אלהים שגילה וביטא מה שחשב כי מיד אמר השטן אה יש לי עדיין טענה עור בעד עור.. ואין לאלהים ברירה אלא להסכים אבל הוא עדיין מנסה אך את נפשו שמור, אפילו שזה כבר לא ממש בהגיון של השטן, ואצל יצחק לא נעצר שם אלא והעלהו שם לעולה, אבל אלהים לא באמת מחפש לנסות בני אדם והוא כבר מצא איזה תירוץ שישמור על נפשו של איוב כי הוא צריך אותו שיהיה חבר שלו. והוא לא יכול לגלות למה. ובעצם ברגע זה כבר הפסיד התוכנית שאיוב יהיה באמת בן ברית של אלהים, אבל הסיפור ממשיך.
ואז הסצנה חותכת כאילו לעולם הזה ואנו מוצאים את חברי איוב באים לבקרו ומתחילים להתפלסף, ואיוב שכן יש לו איזשהו נגיעה להבנת ליבו של אלהים ממאן בכל ההסברים שלהם כי הוא יודע שזה לא זה, וכל הפילוסופיות האלה באמת לא נוגעים כלום כי באמת היה תם וישר ורצה לדעת משהו.
וכאשר בסוף ויען השם את איוב מן הסערה אתה שומע כאן את ההתפרצןת העצומה של תסכולו של האל כמה שהוא מנסה לבטא איזה תוכנית עמוקה ונפלאה ומסובכת היה לו וכמה מניעות היה לו לברוא את העולם וכמה מלאכים היה צריך להילחם איתו וכמה הרים היה צריך להזיז המימיך צוית בקר ידעת שחר מקומו וכו׳ והוא מתלונן על איוב האם אתה מבין אותי האם אתה מבין כמה קשיים היו לי עד שהגעתי לשלב הזה האם בכלל חשבת מה זה להיות אלהים האם נסית ליום אחד לעמוד בנעליים שלי האם נסית יום אחד להביא את השמש ולילה אחת להביא את הירח האם אתה יודע בכלל מה זה. נכון יש לך טענות ואתה מנסה לחשוב אוביקטיבי כמו מנקודת מבט של אלהים האם זה צודק או לא אבל נסית יום אחד להיות אלהים ולהרגיש איך זה נראה באמת מבחינתי, לפחות תבין אותי קצת.
וזה מה שאומר אלהים לאברהם בבקשה עמוד לי בנסיון זה. כאן גילה את ליבו מעט הוא אומר לאברהם אני יודע שהנסיון לא צודק זה רק אחרי דבריו של שטן, אבל בבקשהה אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתני ועד שהגעתי סוף סוף אל המקום הזה רק אותך מצאתי להבין אותי קצת בבקשה אני מבקש ממך תהיה לך קצת סבלנות תעמוד בנסיון זה תעזור לי לסתום את פיו של השטן אפילו שזה למעלה משורת הדין למעלה מהיכולת שלך לא מוסרי לא צודק אבל בבקשה עמוד לי בזה שיהיה לי מישהו משהו שאוהב אותי שמבין את ליבי. ואברהם הבין את הנקודה הזו ועמד בנסיון וברגע שעמד אמר אלהים עתה ידעתי וכו׳, מעכשיו יש לי שותף יש מי שמאמין אותי בארץ ואיתו אלך כל הימים.
I am..
why its not good?
i guess I did..
i didn’t mean for it to be so long..
ah I didn’t think it now obviously
i was trying to write down an idea i had
well basically,, I tried to make it a bit more romantic then your version..
yeah I thought about that shabbos. obviously chazal etc. said such points that noah didn’t pray for his generation etc. there is something in that these were only even trying to do good by god for themselves while abraham seemed to have broader plans
in other words as I was saying he actually cared about gods plan for the entire universe
ותודה לכולם
i fixed it up a little
https://yitzchoklowy.com/parshah/job-understand…
Sunday, November 05, 2017 • ט״ז חשון תשע״ח
כן חשבתי הבקר
Monday, May 31, 2021 • כ׳ סיון תשפ״א
את אומרת שלגדף זה הדבר הכי קטן? שרק המחמירים ביותר מקפידים על זה? לא נראה..
למה אתם עושים פילוסופיות צריך לקרוא את הספר..
לגבי לא להרוג את האשה והחברים כנראה באמת יש וורטים שאו חברותא או מיתותא בלי חברים הוא היה לגמרי מת.
אבל באמת כפי שאמרו הפשט פשוט אחרת לא היה סיפור..
לגבי הפרק השני. יש פה המשך הדיון. יש יום קבוע שבני האלהים מתייצבים על ה׳. כנראה בראש השנה הבאה. (לא צריכים ראש השנה, זה המושג של ראש השנה, להיפך ראש השנה שלנו הוא גם משל לאותו רעיון). וזה הזמן שבו השם והשטן נפגשים שוב והשם אומר לשטן הנה אני צדקתי ולא אתה.. סתם שכנעת אותי להרוס לאיוב את החיים והוא לא חטא.. (רואים מכאן מאד ברור שהשם כביכול חייב לעשות אם השטן אומר טענה נכונה אבל הוא אומר שהתברר שהטענה שלו לא היתה בתום לב. הרי איוב באמת לא חטא אחרי הניסיון.
אבל השטן מוצא לו דרך לטעון שעדיין הטענה הישנה שלו נכונה. הרי מה הוא טען שאיוב לא באמת עובד ה׳ הוא עושה הכל שלא לשמה, בשביל שיהיה לו טוב. ואין זה חכמה. ומה היה הניסיון בא נקח ממנו הטוב ונראה אם הוא עדיין צדיק. אומר עכשיו השטן נו אבל הרי נכון שאיוב לא קילל אותך אפילו שפגעת בו. אבל זה לא ראיה. כי עדיין יש לאיוב משהו מאד חשוב להפסיד. הרי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. אז באמת גם אם איוב הוא לגמרי שלא לשמה הגיוני לו שיתאפק ויהיה ילד טוב כדי שה׳ לא יקח את נפשו. כי איוב עושה הכל לפי השכר והנה וודאי ראוי לאדם לוותר אפילו על בניו ונכסיו כדי שה׳ לא יהרוג אותו עצמו ונמצא עדיין הכל שלא לשמה.
אבל השטן טוען אם תגע בעצמו תראה שמיד שלא יהיה לו מה להפסיד כבר יקלל אותך. ובאמת יש לשאול הרי עדיין יכול למות. והשם אומר לו אך את נפשו שמור היאך יתקיים כל המבחן של לגעת אל נפשו. אבל כנראה התשובה לכך כי באמת הביא ייסורים על איוב שכבר היה טוב מותו מחייו. וכך איוב בעצמו אומר בהמשך דבריו בכמה דרכים. ולכן הוא באמת הביא אותו למצב שכבר לא היה לו מה להפסיד ועדיין לא בירך אלהים והרי שעמד בניסיון.
רק מה, משהו אחד איוב כן לקח מהמצב שלו שלא היה לו מה להפסיד שהרשה לעצמו להקשות קושיות ששום צדיק תם וישר לא מעלה על דעתו לשאול ביום רגיל.. וכך הוא אומר בפירוש בהמשך אני כבר לא מפחד מהאל מה יעשה לי, אם יקטלני לו אייחל, הכי גרוע יהרוג אותי אבל זה כבר יהיה לי נחמה בכלל.. שם רשעים חדלו רוגז.. אז זה set the stage שיהיה סיפור שהצדיק הישר ישאל את הקושיות הכי גדולות ששואלים כשכבר אין מה להפסיד.
ובכל זאת לא חטא איוב בשפתיו. ולפי הפשט איוב עמד בניסיון כי מה שהקשה קושיות לא היה הניסיון כלל כי קושיות מותר לשאול, אלא שרוב בני אדם מפחדים. כל זמן שלא מגדפים זה לא בעיה. ויש מפרשים שטוענים שכן נכשל קצת בזה ששאל קושיות. וחזל בשפתיו לא חטא אבל בליבו חטא.
זה לא נראה שהסיפור הזה מניח בכלל שכר ועונש בעולם הבא כי אז היה בכלל השטן יכול להרוג אותו לגמרי ולראות אם יגדף בעולם הבא.. אבל ההנחה פה זה שאם יהרגו אותו לגמרי אז גם לא יהיה את מי לבחון.. וגם שאיוב אין לו לפחד שיפסיד עולם הבא ולכן יישמר מלגדף.
אשת איוב לא היתה כזאת צדיקה כמו בעלה. ומה.. לא נורא. אשה היא אשה. ואיוב צועק עליה כדרך בעלים כאלה שצועקים על נשותיהם.. כדבר אחת הנבלות תדבי.. את מדברת כמו איזה זונה. מה זה הדיבורים האלה..
והוא טוען טענה הגיונית. לא לענין שאנחנו נהיה חברים של אלהים רק בזמן שהוא עושה לנו טוב. זה באמת היה מסחר מלוכלך. אנחנו עבדי אלהים ומכבדים אותו לא משנה מה יעשה.
או אפשר לומר כמו יחסים אנושיים. אם אתה חבר שלי רק כשאני במצב רוח טוב איזה מין חבר אתה.. בשביל להיות חבר צריך לקבל גם את הטוב וגם את הרע.
איוב מייחס באופן ברור את הרע לאלהים ואולי אפילו חושב שזה צד רע של האל שאיכשהו נחת עליו. אבל הוא טוען שזה לא נותן לנו רשות לגדף. צריכים להכיל את הרוע של אלהים..
יונג כתב ספר על איוב להסברי שהספר הזה מגלה שאלהים יש לו יצר הרע..
אשת איוב טוענת ברך אלהים ומות הכוונה בזה לא שיקבל עונש, אלא לפי פירושי שכבר מה אתה מפחד, הכי גרוע תמות זה כבר לא נראה כזה גרועה
כל הסיפור נראה קצת הגזמה על השחין רע. שחין זה דבר שאפשר להירפא ממנו בסוף מה כזה מפחיד. כנראה בצירוף כל שאר הצרות זה כבר היה נורא.
כן זה תיאורים יותר מפורטים אבל אני חושב שהכל מבוסס על משחקים כמו שתארתי. וזה כבר במדרשי חזל לא רק בזוהר.
אכן כתבתי על זה פעם והבאתי מקורות, צריך לחפש באתרי..
חברי איוב עשו ניחום אבלים נכון. קודם כל ישבו עמו שבעה ימים ושבעה לילות.
יש כל מיני רעיונות שחברי איוב ידעו בתחושה שלהם שהגיע לו צרות כי היו חברים טובים. בפשט זה היה כתוב בעיתונים.. אבל זה חשוב שצריך חברים כאלה.
אני תמיד חושב שהסיפור הזה מוכיח להיפך.. מי שלא מרגיש רע באמת אין לו קושיות ואין מה להקשות עליו. ככה זה הוא שמח מה אתה מקשה עליו אבל.. עובדה הוא שמח.. אבל מי שכן מרגיש גם אין לו תירוצים..
זה הכל פירושים. הרבי ר זושא (לפחות באותו רגע או באותו סיפור אולי משל היה..) פשוט לא אירעו רע. כל הוורט של הסיפור זה שאין פה קושיות ותירוצים. הוא היה שמח ולא ראה או שמע על משהו רע.. מה תעשה לו תגיד לו שאסור..
אפשר, זה איזה גידוף בדקי דקות אולי. אני חושב שאיוב חשש מאד אולי ברכו ה׳ בלבבם כפשוטו. צריך להתבונן יותר איך.
אה כתבת, אפשר האשה כבר מימות חוה כבר בעלת ברית עם השטן..
הזוהר אומר כמה פעמים שזה הכל בכוונה מאת ה׳ למה הוא מתגרה בשטן..
כנראה הגיע לאיוב משהו, זה הראיה שאין באמת להאמין שזה רק מהשטן כי הרי ה׳ גירה את השטן
אבל נראה קצת שיש לה׳ והשטן דיון ארוך שנים. כתבתי על זה בפעם הקודמת כנראה באריכות..תמיד השם טוען שיש לו צדיקים והשטן טוען שהשם לא ברא עולם מוצלח ואף אחד לא צדיק אפילו אלה הנראים צדיקים הם לא לשמה והשם אמר הנה מצאתי לי צדיק ואני אוכיח לשטן והנה מה קרה..
יכול להיות שזה משחק מילים. לכאורה בפשטות שטן מלשון שטנה.
כנראה כל חברי איוב אלה היו חכמי קדם מפורסמים. יכול להיות שבכלל חיו במקומות רחוקים הרי זה תימני וזה שוחי וזה נעמתי איפה המקומות האלה? אפשר שזה מוכיח שזה דיאלוג פיקטיבי שמקבץ דעות החכמים המפורסמים בנושא שלו.
הגבול בין משל לסיפור יותר מסובך. למשל דיאלוגים שם אפלטון כאילו קרו אבל בטח לא באמת קרו.. אבל זה עדיין לא משל, אין איזה מסר בזה שזה פרוטגרוס וכו׳, אלא בכך שזה מייצג באמת השיטות שלו. וכך אולי איוב.
אנחנו חסרים בכלל ההקשר המקורי אז שואלים למה ארץ עוץ. או שזה קרה או שזה מרמז למשהו. אבל מסתמא מי שהכיר ארץ עוץ הבין לגמרי למה הפיקציה מבוסס על זה.
וזה למדתי מר מוטל, אחד הדברים הכי טובים שלמדתי ממנו. שהחטא של לשון הרע הוא בעצם מפני שמסכים לשטן שאין צדיקים בעולם ואין העולם טוב מאד. ולכן גם לשון הרע עלל עצמך אותו דבר.. במפלגה של השם מחפשים תמיד לומר כיצד הכל טוב מאד ויש צדיקים ודנים לכף זכות. המפלגה של השטן תמיד מוצאת ביקורת שהעולם לא טוב ובכלל מה אנוש וכו׳ והקב״ה טיפש שברא עולם כזה לא מוצלח.
זה גם ההבדל בין מי שמחפש לבנות את העולם עם השם ומי שמחפש לבקר אבל אינו אחראי על שום דבר.
😀