Thursday, July 14, 2016 • ח׳ תמוז תשע״ו
..
אבל מה שאמר יוסי.
הזוהר חדש בכי תבוא עושה דרשה שלימה על המילים עד השמדך שזה מראה שכל התוכחה לא רציני כי לא השמיד אותנו..
אז לא עד בכלל זה אמת, או זה הגזמה,
בכל אופן אני לא אוהב התיאוריה של תיקון העורכים..
בוקר טוב, כיף להתעורר ולראות המחלוקת בוואצאפ על התורה תחת על שטויות..
Friday, February 07, 2020 • י״ב שבט תש״פ
תודה. כל אחד מתעורר לפי דרכו…
ברור. בטח מביא פסוק זה
לפי הגמרא יונה ברח מסיבה הפוכה כי הגוים קרבי תשובה….
יש רעיון ישן שרק היהודים כאלה עקשנים גוי אם בא אליהם נביא כמו ירמיה או יונה מיד יעשו תשובה .. זה כי הם לא מספיק עקשנים ומבררים כל דבר עד הסוף .. נצרות זה דוגמה טובה מה השגעון הזה פתאום כולם קיבלו… יהודים הרבה יותר קשה לעבוד איתם…
אני אוהב הרשבא שהשבח הכי גדול שמשה אמר על ישראל זה והן לא יאמינו לי.
מה עושה פה פסוק יא פתאום בארמית?
באמת פרק מעניין הוא דווקא יותר מסתדר עם הרעיון שבאמת יש איזה כח למזלות שהם העבודה זרה אלא שישראל יש להם חלק יותר עליון. לא כאלה חלק יעקב זה רפרנס לפרשת האזינו.
פסוק יג נמצא בתהלים בערך…
לא הבנתי איפה ראית את זה.
לכל היותר הוא אומר שהצאן לא אשמים אלא הרועים
יסרני ה אך במשפט זה תפלה מעניינת. כאילו נו השם אתה צודק מגיע לי מכות אבל עם רחמנות….
כן. נשיאים ורוח וגשם אין..
במילים אחרות תייסר בדיוק מה שמגיע לי לא עם כעס שהורס יותר ממה שמגיע…
הגוים הוא מסכים שיכעס עליהם . למה לא. בעצם הוא מפרש הטעם כי אכל את יעקב.
למי הוא מתכון זה הרי עוד לפני החורבן
מי שתיקן להגיד את זה בליל פסח גאון… פירשתי הזה משהו בפסח. כי בעצם צריך לפתוח הדלת לאורחים כמו שכתוב כל דכפין אבל בגלות פותחים הדלת ורואים גוים וגלות אז צועקים שפוך חמתך..
גם פסוק שפוך חמתך הוא בתהלים בשינויים מעטים. בעצם אנו אומרים הנוסח של תהלים
עט ו ז
מעניין שהחליף משפחות לממלכות
זה אופייני ללעג המקרא מהאלילים. הוא יודע שיש להם תאוריה עם הכוכבים וכו׳ שאפילו קצת נכון. אבל בוחר לצחוק עליהם כאילו הם עובדים לבובות. ליצנותא דעבודה זרה
כלומר הצחוק הזה לא באמת טענה. זה אחר שיודעים שזה שטויות באמת זה שווה לעבוד בובה. המקרא יש לו רק חלק הצחוק הוא לא עוסק להסביר למה בעצם הכל לא. במילים אחרות אותו צחוק אפשר לעשות גם מעבודת השם אלא ששם התורה נכונה. בעצם הנביא די לועג גם לעבודת השם כשהוא לא בכיוון הנכון לדעתו
חושב שהפסוקים האחרונים יש להם טענה שהולך יותר ככה.
רבונו של עולם אתה יודע שאנחנו רוצים להיות טובים אבל לא לאדם דרכו. מה אנו כבר יכולים. אז נכון אתה צודק מגיע לנו עונש יסרני אך במשפט. אם אתה מחפש למצות את הדין יש לי בשבילך מועמד הרבה יותר טוב. לא לעניין שאתה כועס עלינו ‘בסופו של דבר אנו שלנו. לכעוס תכעס על הגוים שבכלל לא יודעים אותך.
“מוסר הבלים עץ הוא”
אבל פסוק ז סותר את זה. הוא אומר שהשם הוא מלך הגוים גם לא רק מלך ישראל. זה לכאורה טענה למה שגם הגוים לא יעבדו עבודה זרה.
כן אבל זה לא באמת ראיה יכול להיות טכסיס חינוכי
אראמיש זה היידיש שלהם? חשבתי אולי להיפך זה הקללה שמלמדים לצעוק פוי בלשון הגוים…
אה זה פירוש נכון לפי ההמשך מפסוק הקודם לו. אני חשבתי שהוא מתכון על העבירות שלנו שאין לנו בחירה כשיטת איזביצה..
Saturday, February 08, 2020 • י״ג שבט תש״פ
מעניין
הפסוק קורא לאברהם אבינו נביא
אולי קשה לו מה נכנס כאן שהיתה נביאה. וגם לא נזכר נבואה בשמה בתורה.
זה הרי מה שקשה לרשי וחזל שמפרשים כאן מה היתה נבואתה כשהיתה אחות אהרן וכו׳
ולפי פירושו זה מסתדר כי פה זה התפקיד של הנביאה להיות החזנית של השירה
בכל מקרה מקור מאד מעניין
אז תראה גם מה רשבם מפרש על הפסוק בפרשת וירא
אין בספריה רשבם אז אני מצלם..
וזה אב לכולם
ואהרן אחיך יהיה נביאך
רשבם: דברן תחתיך.
ובאמת שזה מוכרח שם בפשט.
זה מקבילה של הפסוק למעלה הוא יהיה לך לפה.
וכן ושמת את הדברים בפיך
זה ממש מה שהשם אומר לנביאים ושמתי דברי בפיך.
באמת גם רשי מפרש בפרשת וארא ככה
יהיה נביאך. כְּתַרְגּוּמוֹ – “מְתֻרְגְּמָנָךְ”. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נְבוּאָה אָדָם הַמַּכְרִיז וּמַשְׁמִיעַ לָעָם דִּבְרֵי תוֹכָחוֹת, וְהוּא מִגִּזְרַת “נִיב שְׂפָתָיִם” (ישעיהו נ״ז), “יָנוּב חָכְמָה” (משלי י׳), “וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת” דִּשְׁמוּאֵל (א׳ י׳); וּבְלַעַז קוֹרְאִין לוֹ פרידיכ״ר:
החידוש שלי שאני אומר שאפשר בזה לבד להבין רוב הלכות והופעות הנבואה במקרא וזה כבר לא כתוב ברשי הזה אולי ברשבם…
רשי פשוט מפרש הפשט המילולי מאיפה הגיע המילה.
רשי בפירוש מפרש גם הפסוק אצל שאול שאנו הבאנו כדוגמה לפרשה שנשמע שנבואה כן פירושו גם המילולי איזה התדבקות
אבל הוא מפרש סתם ששאול התחיל לדרוש עם החבל נביאים…
אבן עזרא חולק על רשי ורשבם ומגין על הפירוש הרגיל שנביא הוא נביא..
. והאומרים כי נביא. מגזרת ניב שפתים. איננו נכון כי שורש ניב מהשניים לפי דעת חכמי צרפת. ומעלומי העי״ן לפי דעת חכמי ספרד. ושרש נביא שלש אותיות והעד נביאים. ויתנבאו. כי האל״ף שרש. ועוד כי ניב שפתים כמו פרי. כי הוא מגזרת תנובה. עוד ינובון בשיבה. והעד הנאמן. וניבו נבזה אכלו. ועוד מה טעם השב אשת האיש כי נביא הוא. אם פירושו דברן הוא. רק פירושו הוא נביא שאגלה לו סודי. כדרך כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. והוא מתענג עלי ע״כ ויתפלל בעדך וחיה
והוא מפרש לכן הפסוק בוארא כי הוא אומר באמת שמשה לגבי אהרן יש לו יחסים כמו השם ונביאים
מובן למה המפרשים האחרים ירתעו מהפירוש הזה
Sunday, February 09, 2020 • י״ד שבט תש״פ
?? איפה מצאת בבלעם או בחמור שלו לשון נבואה? ואיך בלעם הוא לפני מרים
אני לא חושב שזה הא ידיעה. זה הא התואר. זה אומר מרים שהיא נביאה.
Thursday, August 31, 2023 • י״ד אלול תשפ״ג
תמיד הבנתי פסוק זה שירמיה אומר להשם נכון היהודים לא בסדר וכו׳, אבל תהיה רציני רגע בהשוואה לגוים אשר לא ידעו זה משהו אחר, אי אפשר להשוות איזה לא ידעו בדקות עם מה שהגוים..
אבל לא ברור שהוא אוחז שזה שטויות, הרמבן טוען כל הזמן שכתוב פה רק שהשם יותר חזק
הוא אומר שישראל ראוי להם שיהיה להם חלק אחר ולא מתאים להם ללכת אחרי הכוכבים וכו׳
באמת בפרק זה כבר מתחיל התמודדות עם עבודה זרה שהרמבם היה מכיר.. כל מיני שיטות אסטרולוגיה
זה לא נמצא בתורה, לבד כמה פסוקים בספר דברים
ומבחינה היסטורית כמדומה שזה מדבר על הע״ז האשורית והבבלית שהיו באופנים אלה, לאפוקי הע״ז הכנענית
שלא היה לה רעיונות אסטרולוגים ולא עבדו לחמה ולבנה
ולכן הכתוב וראית את השמש ואת הירח וכו׳ כנראה הולך על זה, ולכן זה מתואר שם כעבודה זרה שייכנס מאוחר יותר, ולא כמה שהם הולכים אחרי אלהי הכנענים
כן זה קצת הגיוני מדעי באמת,
ישעיה צוחק על הפסלים וגם פה קצת אבל גם רואים ירמיה מתמודד עם התאוריה לא רק צוחק שעושים פסלים
פסוק יא בארמית קרה לו משהו מוזר, לא ברור לפי הפשט אבל אפשר להבין שזה פסק שמדבר בלשון הגוים, שכביכול אם הגוים ישאלו אתכם הרי החמה באמת מאד גדולה, אז יענו לה מאד יפה, אבל שמים וארץ לא עשו.
ואחר כך זה כנראה נהיה כמו לחש ליהודים נגד כל מיני שדים וכישופים.. כי משום מה בדורות יותר מאוחרים הארמית נעשית השפה המיסטית לסגולות..
זה כבר ממש פסוק של וויכוח תיאולוגי על כח האלים
ובאמת האלילים רובם ככולם לא האמינו שהאלים שלהם עשו שמים וארץ
זה משהו ייחודי לתורה, או שהם האמינו שיש אל אחד ספציפי שעשה שמים וארץ או אחרים לשמים וארץ וכו׳
אבל האל שלנו הוא זה שעשה את הכל
אה כבר דברתם בערך על כל זה
וגם מדבר עם חכמי הגוים
יש בזוהר וויכוח יפה על פסוק זה
עם כומר כנראה
גם הם הבינו שזה וויכוחים עם אלילים שונים
שהגוי שאל שכתוב רק בכל חכמי הגוים מאין כמותך, משמע ביהודים יש כמוך
מסתמא רצה לדרוש על ישוע
והזוהר אומר אין הכי נמי, החכמי ישראל בוראים שמים וארץ בדיבורם.. כשהם לומדים ומחדשים חידושי תורה..
ההמשך הוא תפלת ירמיה אני יודע שאין לאדם מה להגיד, אז תיסרני אבל במידה…
בקיצור כל קטע פה צריך ללמוד לומדים מהר מדי בשבילי… בשיעורים שלי באמת עברתי ללמוד פרשה ביום זה יותר נסבל
א יכול להיות שמי שהם מזהים בתור הבורא הוא באמת הויה שלנו
ב יכול להיות שהם לא מעלים בדעתם בריאה יש מאין וירמיה כן
אפשר לכתוב