Tuesday, January 09, 2018 • כ״ב טבת תשע״ח
It makes sense. in those days it was inappropriate to kiss your lover in public, so you had to hide. Brothers or other family members it was respectable to show affection to publicly. He is saying i wish you were as a brother to me so that
אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי.
I will find you outside and kiss you and nobody will shame me for it.
I think it’s simple phsat. Rashi says something close to that
She was his cousin yes
we find many brothers etc kissing in the bible, but not many lovers except for shir hashirim. just last week we have ahron kissing moshe
מסתמא זה הדרש על כאח לי כאהרן למשה
youre stam misogynist..
breastfeeding is a beaituful thing
טוב רשי לא אומר אבל זה הפשט
It’s not gross or anything. definitely not in the Bible. It’s a wonderful poetic way to say a brother.
im not sure what you want. If i would be able to i would delete such comments,
seriously lets try to be mature
what is the point of this
yes because we are a bunch of kite beis kinderlach who learnt they could say tits. wow.
no and if i were you i would delete it and if i would be more mad i would actually lock you out
its amazing how it managed to wake up the kinderlach who had nothing to say for the past 20 chapters until someone said tits
please lets be mature
Im extremely serious
i happen to think that point isn’t correct. But we can discuss that. I don’t agree with this kind of language and we can’t discuss that.
who cares
it would be a nice discussion if some people wouldn’t have the need to be childish
whats the point of this arguement
whatever more vulgar discussions were here also shouldn’t have happened
maybe you should
not convincing
אז זלמן לייב אומר שאין דווקא קשר, אבל אני אמרתי את זה מספיק פעמים שבמוח שלי יש איזה קשר וזה מתאים מאד שזה פרק האחרון. יש איזה תמות פה שהם סוג של השיא או הסיום של הספר, עם גם חזרות של פסוקים כמו השבעתי השלישי או הרביעי, אבל זה עובד ככה בקיצור.
מי יתנך כאח לי, כבר הסברתי הפשט המילולי. אבל צריך לרמוז אל המשמעות של זה. וזה מה שדיברנו כל הזמן ששני האוהבים נמצאים תמיד בעולם עויין מעט. כי אהבה זה דבר מאד יפה אבל העולם, מה לעשות, לא פועל על אהבה בצורה גלויה, עד שכאשר כבר יש אהבה צריך להסתיר אותה באיזה חדרי חדרים.
וכולם חושבים שזה בגלל צניעות. אבל זה רק התירוץ. הפליאה כמו שאמר איזה אחד מוזר העולם שאהבה עושים בצנעא אבל מלחמה עושים בפרהסיא. כלומר וודאי הפתרון הוא לא להיות וורגלי ולהוציא הכל לרחוב. אבל האמת הסיבה שצריך להיות צנועים באהבה זה כי העולם לא מאמין לאהבה. הוא תמיד חשדני. אם יראה שני אוהבים מתחבקים ברחוב הוא יחשוב ישר לאיזה תאוות אגואיסטיות מגונות הם מתכוונות. אבל האמת מי שיודע אהבה יודע שזה לא זה. אבל העולם חשדן ועוין ואין מה לעשות. אבל הוא מגעגע מי יתנך כאח לי, מי יתן שיהיה עולם כזה שיאמינו מעט לאהבה. כמו שמאמינים לפעמים לאחים שמתנקשים, כמו יוסף שהתוודע לאחיו ונשק להם, שזה משל אחד שהמדרש מביא, או כמו אהרן שנשק למשה, או כמו האח ההוא שנשק לאחותו אחרי שניצלה מהדליקה שבמדרש שלישי, שכולם מאמינים שזה לא משהו שפל או אגואיסטי אלא באמת וראך ושמח בליבו כי הוא אוהב את אחיו, או יוסף שאינו נוקם ומנשק לאחיו שכולם מודים שזה טהור. בקיצור מי יתנך כאח לי.
אמצאך בחוץ – ואז גם אנהגך אביאך אל בית אמי
תלמדני איך לעשות אהבה תלמדני כל מה שצריך ללמוד כל מה שאתה יודע. הרי אתה שלמה החכם מכל אדם.. או מה שלא יהיה המשמעות.
כלומר אותה אהבה שמבורר לכולם שהיא לא משהו אחר ילמד אותה ושם יעשו מה שיעשו אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני. כלומר זה תשובה למה שאמר כל הזמן דודיך מיין. שלחיך פרדס רמונים.
ופה ההשבעה השלישית שמתפרצת מתוך המקום הזה אבל הנוסח שלה שונה מהקודמים שהיא כבר לא אומרת אם תעירו כאילו יש צד, אלא מה תעירו, חבל על הזמן, האהבה נמצאת פה והיא קיימת, אני משביעה כי זה הנוסח אבל זה לא אם תעירו, תוציאו לכם את השטויות מהראש מה תעירו ומה תעוררו
מי זאת עולה זה גם פירוש יותר ברור למי זאת עולה שכתוב כבר פעמיים אחד לו ואחד לה. וקודם זה היה כתמרות עשן ועם אפריון וכו אבל כבר אפשר לספר שזה פשוט מתרפקת על דודה
היא אומרת דברים שאין ראוי לומר והיא אומרת שצריך לומר אותם כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה. כל אהבה צריך שתהיה בה מסירות נפש של האוהב לומר דברים שמגחיכים אותו. הרי אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. כולם יצחקו עליו הוא איזה מ׳גנון. אבל מה לעשות וזה בוער בי. ואני מצפה גם לא יבוזו לי וגם אם לא אז בוז יבוזו לו מה אכפת לי
הסיפור עם האחות לא ברור, אבל באופן כללי הוא דימוי או משל לאהבה עצמה. האחות עוד קטנה וכל השבחים שנאמרו מקודם עליה לא באמת מתאימים עוד לא מבוגרת בכלל, מה נעשה לה ליום שידובר בה, כאילו שידברו לה שידוכים, שתתבגר ויתחילו לדבר בה והבחורים ירדפו אחריה זה עם אהבתו וזה עם קנאתו. ושם יש שני צדדים אם חומה היא או אם דלת היא. לא ברור איך אבל הכוונה שהיא צריכה להישמר מהאהבה הלא נכונה כחומה ואז אפשר לבנות על זה טירת כסף אבל אם תתנהג כמו דלת אז זה לא יעבוד. לא ברור מה הדימוי של לוח ארז. ועל זה התשובה אני חומה ושדי וכו׳. כבר צמחו, ולכן אני בעיניו כמוצאת שלום. משמעותו הרמוניה או שלימות לא דווקא ההיפך ממחלוקת.
הכוונה שהאהבה בכל הספר צעירה וחלשלשלה מדי מכדי לצאת לפועל. ומאיזה צד אחרי כל המרדפים ההדדים הללו האוהבים של הספר עוד לא נפגשו. כי שמו לב שהיא בעצם אחות קטנה. וזה מתאים אחרי מי יתנך כאח לי. אם הוא אח אז היא אחות אבל היא קטנה. והגדולים אומרים תדחו את זה לאחרי החתונה.. אבל היא עונה אני חומה אז הייתי בעיניו עכשיו הזמן ועדיין זה לא תשובה שלימה.
כרם היה לשלמה זה משל נפרד, והכוונה בו לא ברורה זה נראה משהו שהיא וחברותיה הם כמו פרי הכרם כמו שנדמו כל הזמן ליין, והשלמה שהוא הדוד או שלמה בעצמו נתן את הכרם לנוטרים, אלה ששמוני נוטרה את הכרמים, וכאילו כל הבנות והם צריכים להישמר. ובסוף הבעל הכרם בא ותובע את חלקו והם אומרים האלף לך שלמה גדלו לך פה אלף נשים ומאתיים לנוטרים כלומר ניתן גם חלק לנוטרים. וזה מתקשר איכשהו לאם חומה וכו שהם צריכים שמירה. אבל לא ברור לי.
היושבת בגנים פה היא השלימה כבר עם חברותיה והם יושבים בגנים ועולה קולה בשיר מתוך זה, זה סיום על כל הספר
ואז ברח דודי, אל תישאר פה תקוע בין איזה פסוק לחברו, אנחנו כבר נדע להיפגש על הרי בשמים באיזה אוויר שתיקח אותנו. זה סיום פתוח מאד יפה ועמוק אם מתבוננים עליו בציורו מתוך השיר.
כתבתי הפשט שלי.
כן
זה אותו שבועה אבל אני גם חושב שעל פי פשט פשוט מה משמעותו ככה. גם רשי אמר כמוני כי לא יועיל לכם
חולת אהבה זו שבועה רביעית והיא לא דומה לשלש האחרים
אה
אז בסוף יתגלה שהציונות לא עובד.. לא ברור לי איך זה בכלל עובד השלש שבועות הללו עם איזה פירוש או דרש של השיר. זה סתם דרש מנותק על זה שיש שלש שבועות
זה לא מייק סנס כל השבועות האלו שיהיו לישראל. לפי הדרש הזה הרעיה המשביעה זה השם והבנות ירושלים אלו ישראל. אין לי מושג איך זה יעבוד.
זה מנותק מן ההקשר כמו דרשה הלכתית שדורש את הייתור או משהו
היה טוב לא לעשות סטייטמנטס רחבים כאלה.
זה דרש שאפילו הוא לא חשב על כך.. סתם אולי כן, צריך לשאול מי שבקי יותר בויואל משה..
בכל מקרה החכמה הוא לעשות סנס לא סתם לברוח.. הדרש הזה מסתדר עם הרעיון הכללי שכל שיר השירים נכתב ממבט של גלות שאין אהבה. והיא גם מסתדרת עם איזה רעיון של המתנה שיוסי כתב פה כמה פעמים. רק היפוך התפקידים הוא שקשה לי.
ודמה לך לצבי או לעופר. מעניין אם זה הפסוק היחיד שמציע שתי דימויים עם אפשרות בחירה ביניהם. כאילו דמה לך לצבי ואם זה לא הולך אז דמה לך לעופר..
אני אוהב שירה שמשתמשת באו. המשורר יודע שהדימוי שלו לאו דווקא הכי מוצלח אז הוא מעלה אופציות אולי זה דומה לזה אולי לזה
כן אני חושב שהאו הוא כאילו הסתפקות של המשורר על בחירת הדימוי הנכון
אז אתה צריך להסביר מה ההבדל בנמשל בין זה לזה..
לפי המחשבה שלי יש נמשל אחד בראש הכותב שהוא אותו נמשל והשאלה אם הנמשל דומה לזה או לזה
אבל זה סתם תאוריה אפשר אחרת..
אני לא מאמין שהמשורר בונה על איזה חקירה מדעית של מה הם עושים.. זה אסוציאציות
לדעת מקרא יש איזה מהלך
עופר זה איל קטן?
אופס שכחתי… אז אני כבר לא בטוח ..
מסתמא הפשט הוא יותר האו משמש כאן כמו ויו.
Tuesday, August 03, 2021 • כ״ה אב תשפ״א
הסיום לא ברור מה הולך אולי מישהו יעזור לי
מי יתנך כאח לי – מי אומר זאת הדוד או הרעיה?
השבעתי אתכם זה כנראה סיום על זה, אז כנראה זה דברי הרעיה
מסתמא כן
ונגד זה השיר אחות לנו קטנה, שמקביל לזה
פתאום הם אח ואחות, כלומר רוצים להיות
מי זאת עולה מן המדבר – זה השיר השלישי שמתחיל מי זאת. כבר היה מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו׳. וגם מי זאת הנשקפה כמו שחר וכו׳.
זה הפנטזיה של השיר.. מי יתן שהיית כמו אחות קטנה שלא היה בושה
היום היו אומרים שזה פדופיליה
מה התפוח עץ תפוח?
אולי ריח אפך כתפוחים
כתפוח בעצי היער דודי
אוקיי צריך לפרש מעט פירוש פשוט
מי יתנך כאח לי הוא שיר עמוק. אפשר לקרוא אותו כמו המשך הפרק הקודם שיצאו אל השדה, וזה היא אומרת שם. כמו שהבטיחה שם אתן את דודי לך והנה היא מפרשת.
והוא שיש בעיה גדולה של בושה בכל הענין. גם במשל ובנמשל הרבה יותר כי מי רוצה להסתובב ולהגיד שהוא מאוהב בא״ס, הלא יגחכו עליו, האנשים הקוליים יגידו שהוא משוגע והפרומרים יגידו שהוא מדמיין והחסידים שהוא מחוצף כי הוא אינו הרבי וכן הלאה. יש המון קטרוגים על פירוש האהבה בשוק ובאמת לכן היא צריכה הסתרה, לברוח לכפרים אולי שם אולי שם. ועל זה היא אומרת ומצטערת למה זה כך. הלוואי שאהבתנו יהיה כמו אח ואחות זה טבעי אף אחד לא מקטרג שפתאום אח אוהב את האחות שלו. נכון זה לא אותו סוג של אהבה אבל לפחות זה מקובל על הכל. או אולי גם אב ובן זה דומה. זה לא משוגע להתנשק עם האח בחוץ ולא בזים לזה (בימינו אצל חרדים אולי כן כי הרמבם המציא איזה איסור לחבק ולנשק אחיותיו, לך תדע מה עבר לו בראש… אבל הפסוק הזה ראיה נגדו..) הלוואי שזה יהיה ככה
ואז אחרי שאמצא אותך בחוץ ואשק לך, כמו יעקב שמצא את רחל בחוץ, אחרי זה אביא אותך לבית אמי ותלמדני. מעניין שכל הזמן היא מביאה לבית אמה מה עם אביה. כנראה הבת מתייחסת יותר לאם. או היא יתומה או משהו.. ושם אשקה אותך מן היין והרימונים. שכל אלה הם גם משלים על היחוד עצמו. ושם נתחבק חיבוק מלא שמאלו תחת לראשי. זה פסוק שנאמר בגוף שלישי כי כבר לא מדברת בוטה כלפיו. אבל כך הוא הסדר.
ואז השבעתי שזה חותם כל האהבות בספר זה. זה כמו שאנחנו עושים חופה וקידושין בפומבי שזה סתם השבעה לכל הבנות שלא ינסו לחטוף את החתן.. זה התחייבות פומבית שיהיה בושות אם יחזרו בהם.. זה כל המטרה של חתונה פומבית..
מי זאת עולה מן המדבר שיר שלא הבנתי. הרעיון של עולה מן המדבר כבר ראינו אבל מה כתוב כאן. ומה פירוש מתרפקת?
ואני לא יודע אם שימני כחותם קשור או לא
יש עוד הקשרים בין זה לשיר הקודם כי היה כתוב לא יבוזו לי וכאן אם יתן את כל הון ביתו בוז יבוזו
אבל מה פירוש כל זה בכלל
שימני הכוונה כשאנחנו נפרדים נהיה עדיין נחתמים בחותם על הלב. כך פירשו המפרשים. ראיתי בחובת הלבבת שער האהבה אומר שזה בטח הפירוש של תפילין. שהם נקראים אותות או חותמות. שנזכור את האהבה.
אבל מה הקשר כי עזה וכו׳
הכוונה לכאורה שהמים רבים שיהיו בעת הריחוק והקנאה של שאר הבנות וכו׳ הכל לא יכבו את האהבה שבינינו ועל זה יעיד החותם על הלב ועל הזרוע
החותם הזה הוא בעצם החותם שנשקע בגופם על ידי החיבור שהזרוע מקרב את הגוף אל הגוף ומצמיד אותו אל הלב
ולפי שמתחבקים כל כך חזק נשאר רושם על הזרוע שלו ועל הלב שלו
ומי יתן כל הון ביתו? הכוונה שירצה כאילו לשחד אותם לקנות את אהבתם? ככה בטח מפרשים אני לא בטוח
או שהיא היתה מוכנה לתת את כל הון ביתה וזה לא יספיק זה עדיין יהיה לצחוק
זה מזכיר מה שבלעם אמר אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור
השיר אחות לנו קטנה אומרים האחים הגדולים של הכלה. שהם האחראים על נישואיה כמו שרואים כמה מקומות, לפחות במקום שאין אב. אולי גם האב עצמו נחשב כמו אח גדול שלה לגבי זה. כמה פעמים במקרא אב ואח אינו כפשוטו גנטי אלא הם תפקידים. היש להם אב או אח. כנראה התפקיד של לחתן את הבנות הצעירות זה חלק מתפקיד האח ומי שיעשה את זה נקרא ככה. והאחים משוררים שהאחות שלהם קטנה ועוד אין לה שדים. מעניין כי חשבתי שהשדיים כסימן כל כך חשוב למיניות זה המצאה אמריקאית. ובשיר השירים זה גם מופיע הרבה. באמת גם בגמרא זה נקרא סימן העליון. שדים היה נחשב הדרך היותר נקיה לדבר על בגרות מינית, לאפוקי לדבר מסימן התחתון. זה כאמריקה ולא כאמריקה. ועכ״פ היא עוד קטנה שהסימן שעוד אין לה שדים ומה נעשה שיתחילו לדבר לה שידוכים.
ואז הם אומרים אולי בדרך צחוק אנחנו נבנה עליה חומה שיראו כאילו יש לה שדים. הכונה כמו שכתוב בתענית קחו מקחכם לשם שמים ועל מנת שתעטרוני בזהובים. משפט כל כך אמיתי על ההיפקורטיה האנושית פה.. רשי אומר שם זה לאו דווקא רק מליצה יפה.. אז הם אומרים מה אכפת לנו שהיא קטנה כאילו השדים קטנים, נבנה עליה חומת כסף או דלת ארז, שייראו כאילו היא גדולה. והנמשל נתן נדוניא גדולה שיקפצו עליה קונים..
ואז הבת הקטנה מתערבת אתם לא צריכים לבנות החומה בעוד אתם דנתם ביניכם אני כבר גדלתי ואני חומה ושדים שלי הם יותר גדולים מהשערים שלכם, הם כמו המגדלות. אולי עכשיו תמצאו לי שלום.. שלומית. שלום. שלמה.. זה הכל השמות של החתן והכלה.
ולא ברור אם זה באמת שיר של האחים מסתמא זה בעצם שיר בפי האוהבים שאומרים את זה כאילו לצחוק מכל המבוגרים שעושים חשבונות שלהם והם כבר התאהבו.. וזה כמו המשל של מי יתנך שלמעלה
כרם היה לשלמה. זה מתכתב איכשהו עם הכרם בתחילת הספר ולכל אורכו. זה נראה לאפוקי מהסיפור שבתחילה שאמרו שנתנו לה את הכרם לשמור והיא לא שמרה. פה מתגלה שהכרם היה שלו והוא נתן לנוטרים והם הפיקו ממנו מיטב ולקחו חומש – מאתיים מתוך אלף כסף כנראה זה היה מחיר טוב לאריס באותם הימים. ובבוא הימים בא שלמה אל כרמו ולקח את העיקר שהוא אלף כסף. והנמשל על שאר הבנות והאחת היא יונתי שהיא אלף לעומת שאר הבנות שהם מאתיים וששאר השומרי העיר יקחו אותם בשכרם.
מה זה בעל המון? כנראה שם מקום?
זה כבר היה השיטה של יהושע בן נון “לא תוכלו לעבוד את הויה כי אלהים קדושים הוא” ולכן בכלל הוא רצה לכלות את הנבואה והיה עוסק בהגדרות והלכות. אבל השיטה של משה רבינו היה אדרבה יישרפו מי יתן כל עם ה׳ נביאים.
היושבת בגנים. לא יודע מה הפשט הפשוט אבל לפי הענין שאני קורא תמיד זה חוזר לזה שאחרי כל הספר היא עדיין יושבת בגנים עם חברים מקשיבים, או חברים שלה, או שלו, והיא דורשת לשמוע את קולו, את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא, רצוננו לראות את מלכנו או שלא רק לשמוע את קולו, ובקיצור יושבת בגנים שהם הבנות כמו יבוא דודי לגנו, והיא עדיין משוררת ומחכה, משהו כזה
ברח דודי באמת נראה כמו קטע שצריך להכניס באמצע הסיפור של אני ישנה.. פה זה קפץ לפה כאילו אחרי הכל אתה נעלם. הזוהר דורש ועתה ברח לך אל מקומך על הכתר שהוא מופלא ממך אל תדרוש וכל פעם שמישהו דורש אותו הוא כאילו בורח לו אל מקומו ואם רץ לבך שוב לאחור. הדוד יברח ועדיין הוא משוטט אי שם על הרי בשמים, כמו צבי. הזוהר אומר שצבי כל פעם הוא מסתכל אחורה אפילו שנראה בורח. באמת צבי יש לו הרבה פרספציה סביבתית הוא מזהה איומים כהרף עין. כך הקב״ה אפילו שהוא מתרחק הוא כל הזמן מסתכל שוב אחורה, מדלג על ההרים קופץ לו בין הכתרים ותמיד מביט גם עלינו, ומה נשאר לנו מכל שיר השירים איזה ריח שנשאר מכל הנכנס לחנות של בושם הזה, על הרי בשמים
עוד מי יתנך זה מה שכתוב מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי וכו׳. היה להם לומר תן אתה. פה אמרו.
בעצם נראה לי כל שיר השירים זה תשובה על זה שבני ישראל אמרו ואל ידבר אתנו אלהים פן נמות. ששלמה המלך ראה שזה מקור כל החורבן וכתב ספר שלם בניסיון לעשות תשובה על זה ולומר לא התכוונו זה היה רק מין מילים מבוישות של הכלה שאינה יודעת באמת אני רוצה ישקני. וכל הספר סובב על נקודה זו.
יש פירוש אחר לקהלת גם..
Tuesday, February 25, 2025 • כ״ז שבט תשפ״ה
בכלל זה היה לפני אדם הראשון אז זה לא סתירה למי שאומר שהאדם יש לו קריטריונים של יופי מוסכמים 😀