Tuesday, January 02, 2018 • ט״ו טבת תשע״ח
יואלי תודה על הפשט שלך באיוב. צריך לחדד יותר התאלוגיה של זה ועוד צדדים ואני רואה בזה משהו אבל לא מגיע לי כעת להרחיב כאן.
מוזר המעבר הזה מאיוב לשיר השירים
וזה לא הסדר באמת נראלי
את צריכה לעשות תשובה…
עידן רייכל זה איל גולן למתוחכמים.
אני התכוונתי זה שאלהים בעצמו מתפעל מגדלות האלהים
טוב לא יודע איך לומר את זה
כשתבוא לריטריט תוכל לראות דברים כאלה..
זה יותר מה שאני אומר . אפילו אלהים מתפעל מהבריאה אבל זה נונסנס לומר את זה וגם זה משהו
שיר השירים הוא רק כמו מראה לאותו דבר באיזשהו שפה אבל הוא לא הדבר וגם איוב מראה לאותו דבר רק בשפה אחרת רק גם זה לא וגם זה כן
מה שר עקיבא אמר שיר השירים קדש קדשים הוא רק לפי איזשהו השגה של אנשים אבל באמת אין כל הדברים האלה של קדוש ופחטת קדוש
וואטאבר זה לא דברים שעושים סנס
תשים לב שאין בשיר השירים משפחה וילדים או אפילו הורים יש רק דוד וכלה וזה צריך להיות קשור לשאלתך על הולד מן היחוד איכשהו.
בית אמי הוא היחיד שמדבר על הורי החתן כלה. גם לא ברור.
אפשר הפשט הוא לעורר מלשון ערעור, המערער על השדה. אל תערערו על האהבה בעוד שהיא חפצה.
עד שתחפץ פירושה בעוד, לא until.
כמדומה יש מכתב שמתחרט על מה שכתב פירוש המשנה בערבית.
אבל לא נראה לי שרשי בכלל מודע כאילו שיש אנשים שלא מבינים הצרפתית שלו.
בקיצור אין לו יומרה להיות איזה פירוש אוניברסלי. הריח שלו הוא תמיד של רב המסביר את הגמרא לתלמידיו
אני חושב אותו דבר.
לא נראה לי ראוי לפרש שיר השירים. זה סתם הורס… עדיף בלי פירוש הוא לא אמור לעשות סנס הסיפור שהלך הרועה למלך ובלה בלה בלה
כאילו נו . כבר יש ספר אחד בתנך שבפירוש קורא לעצמו שירים ועוד שיר השירים ואתם צריכים לעשות מן השירה סיפור? לשירה יש טעם וריח ועדינות והוא מבטא כל מיני דברים אבל הוא לא רוצה להיות סיפור קוהרנטי מסודר.
הרזבולקה של הערשי כבר מבין יותר מכל הנאצים האלו שיידל מצטט
אני רוצה להיות הprude ולצטט לכם את דברי הנתיבות על המשל ונמשל בשיר השירים
רשי על שיר השירים לא התעצל וכתב פירוש נהדר מדרשי ופשטי ופואטי. כדאי לקרוא אותו. הוא אמנם ניסה לעשות מזה סיפור אחד אבל אני מוותר לו כי היה רשי והוא כותב לירי מאד בשיר השירים.
המלבים אני מסופק…
לרשי היה גאטס לומר לפעמים איני יודע
תמשיך לתמונה השניה
והמשל שלו עם התמונה
באמת לא הבנתי איך זה נכנס לפה
אולי זה רפרנס למשהו
גם לא יודע מי האפיקורסים שהרמבן מדבר עליהם
לגבי רשי וסתירות. הוא מלמד והוא צריך להסביר קודם כל את הפשטות שיבינו. הוא גם נוהג לפרש במשנה לפעמים לפי ההוה אמינא של הגמרא ובכלל הוא מפרש בהוה אמינא לפי ההוה אמינא ובמסקנה לפי המסקנה. זו מתודה פדגוגית.
בהלכה הוא בכלל לא מתעסק כמעט ויש דיון אם בכלל אפשר ללמוד ממנו הלכה.
Tuesday, July 27, 2021 • י״ח אב תשפ״א
מאד מעניין. הראשונים משתמשים במילה ‘השגחה׳ כמפורסם תמיד רציתי לדעת מאיפה זה מגיע, זה נמצא במקרא רק כאן או בפסוק ממכון שבטו השגיח, ומה אתה מפרש שם?
בלשון חכמים להשגיח זה לשים לב, לא אשגח ביה, וכדומה
זה נשמע מה שהוא אומר לה כשהוא משגיח מן החלונות, זה יושב על אותו סיפור מהצד השני שלו.
מעניין
בהמשך ל׳כרמי שלי לא נטרתי׳
מן הסתם בית היין זה הבאר
כמו שאבות מצאו זיווגם אצל ה׳באר׳ כך נהגו בדורות אחרונים אצל הbar
אבל אפשר שזה משל. בית אהבתנו משכרת אותי כמו בית יין
הקונקרנדציה מביא שלשה פסוקים שנים כבר הבאתי והשלישי ישעיהו י״ד:ט״ז
(טז) רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת.
בכל אלה זה נראה יותר נרדף להסתכלות
נדמה לי שלימודים אלה הם מדרשים מאוחרים אחרי שכבר היה מנהג החתונה מצאו רמז בסיני
אבל בעיקרון ללמוד מן הדימוי במשל זה ממש הגמרא בשבת לגבי חגור חרבך על ירך גיבור, שאפילו אם מדבר בדברי תורה אין מקרא יוצא מדי פשוטו ועכ״פ לומדים מזה שהחרב הוא תכשיט. וכן עוד הרבה לימודים בדברי חכמים הולכים כך ללמוד מן המשל או הדימוי וזה מסתבר כי הוא צריך לעשות סנס. זה לא נוגע למה שאני טענתי. למשל אפשר ללמוד משיר השירים מה נחשב יופי לאשה וכדומה, ואולי יהיה נפקא מינא להלכה באיזה דין תורה, למה לא. זה לא מלמד אותנו משהו ערכי
אתם יודעים הקבלה סוברת שגם השנאה הוא צל העליון.. אין משהו מיוחד באהבה..
אגב אתם מכירים בטח את ההקדמה של הנתיבות לשה״ש? הוא מדבר על זה שבני אדם קלקלו המשל בעולם הזה ולכן הם לא מבינים..
כדאי לקרוא
https://www.sefaria.org/Tzror_HaMor_on_Song_of_…
הרעיון הוא שאתה צריך לעשות חתונה שיהיה באמת מתאים להמשיל על זה את האצילות, זה פירוש פשוט במה שהמקובלים אומרים שצריך להידמות לעליון..
ויש לי על זה דברים למי שירצה לדעת, כיצד אנחנו חיים בעולם של קונטציות אפילו התחושות הפיזיות שלנו בנויות לפי המשלים שאנחנו חיים בתוכו (דביר יודע..) ולכן באמת צריך ללמד לילדים שיר השירים לפני שיש להם יצר הרע ואז היצר הרע שלהם יהיה הופעה של שיר השירים
אנחנו צריכים לעשות סדר 929 חדש לפי החלוקה האמיתית…
תודה איך לא ראיתי (תשלח לפחות לי המאמר שלך..)
לא יודע, חסידי גור מצליחים לשכתב תודעה לרוב חניכיהים, אל תאמר אי אפשר..
הם מצליחים יותר מדאי לדעתי רק לא בכיוון הנכון.. אני רק מביא ראיה שאפשר..
מה שאני מתכוון הוא שהחרדים כבר יחסית חיים בעולם סגור אז בעצם אפשר לעשות שם מה שרוצים.. למה שלא נעשה אנחנו מה שאנחנו רוצים..
מי זה לא מרשים, המדינה?
טוב בשביל פוליטיקה צריך קבוצה אחרת… נראה לי יחסית אפשר עוד הרבה..
רק אין לנו מושג מה האוטופיה זה הבעיה הראשונה..
עשיתי מהר משהו שיהיה אפשר לקרוא בפשטות, על הרוב מחולק במקום הפרשיות והפסוקים ולפעמים עובר לדף הבא לפי הענין
אולי הגשרים בצרפת הם לא מרשימים וחזקים 🙂 אבל יפה
יש כמה שירי מי זאת עולה פה
אני חושב שכולם הם כמו שירים שמשוררים כאשר הכלה נכנסת.
היתה רוצה שהוא יהיה אצלה במיטה בלילה והוא לא שם. ההמשך של השומרים באמת לא קשור למה שיהיה שם, זה משל
כמדומה שבכל הספר הזה עד פירושו בעוד, לא עד ולא עד בכלל, עד שהמלך במסיבו, עד שתחפץ. הכוונה בעוד שתחפץ
כן נסעו עם הערבים הנושאים בשמים במדבר כמו אצל יוסף..
מעניין שהספר הזה אין לו שמות פרטיים רק של העם. שלמה ירושלים ישראל. זה אולי מרמז שבאמת הפשט הוא כמו רשי
כאילו שאלה השומרים אם ראו את אהובה, למה שיראו אותו. אבל גם בתחילה שאלה את הרועים האחרים
פחד אין פירושו מורא
אלא כמו אל תירא מפחד פתאום
כלומר קול מלחמה או התרגשות של משהו
וזה תיאור של הלוחמים.
מקביל לאמור שהם מלומדי מלחמה
כך הם מפחד בלילות
הוא מתואר כמו מלך או נדבר ממש על שלמה המלך אז יש סביבו שומרים לוחמים
זה תיאור של יופי וכבוד
גם אבל לאו דווקא. במסכת מידות יש שומרים לבית המקדש וזה לשם כבוד. כמו שאומרים משמר הכבוד. אולי זה התחיל מפחד אבל זה כבר מסמל יותר מזה
המפרשים פה חושבים שהיא על המטה וזה מתאר את יפיה שצריך שומרים שכולם ירצו לחטוף אותה
Wednesday, February 19, 2025 • כ״א שבט תשפ״ה
אני רוצה ללמוד שיר השירים לכאורה
למדתי במדרש הנעלם החכמים פגשו ינוקא שאלו אותו מה למדת אמר אבא שלי מלמד אותי קצת בראשית קצת שיר השירים
ובאמת יש זוהר בערך על בראשית ועל שיר השירים..
כלומר מדרש הנעלם
אבל גם שאר הזוהר עיקרו על שני ספרים אלה
ויש הרבה קשר כי שיר השירים זה משהו טבעי בראשיתי עם הציורים של הנוף
זה אחרי האירוסין כמנהג יהודה 🙂
סתם כאילו קשה ללמוד מזה, לא מוזכר בכל ספר הזה הלכות נישואין או משהו…
ובפשט כל הסיפור זה רווקים איך מוצאים זה את זה
אבל בוודאי גם בתקופת שיר השירים מתי שזה היה היה מוסד של נישואין וכתובה או מוהר וכו׳, רק זה לא הסיפור פה
אני חושב שגם בזמן הזה היהודים הדתיים ברובם לא שומרים נגיעה, כאילו נו עצם שמדברים על זה הוכחה שלא מקיימים… רק שהיום אצל החרדים הכל בפלסטיק אז גם שידוכים במקומת
אבל שמירה מוחלטת על הטוהר תמיד היה יותר ענין של שאיפה ודחיפה לא מנהג המציאות..
גם במקומות הכי קדושים, ברור לא?
כאילו טבע אנושי לא משתנה
רבי יוחנן אמר הוא זוכר שהיו מטיילים בנים ובנות ולא היו חוטאים..
ועל כל פנים משוררים לא עוסקים בשאלה של הראוי או החוק הוא מבטא את האהבה, יכול להיות אם ישאלו אותו יאמר נו בוודאי צריך לנסות לשמור נגיעה..
כן ומה באמת היה? נו כל השאלה הוא אוטיסטי כזה, בין מצד האדוקים ובין החוקרים ה׳מוכיחים׳ שלא…
כאילו נו מה חשבתם
הרב הוטנר אמר הוא סובר שבישיבה צריך להיות הכל מן גילוי עריות ועד גילוי אליהו
זה איש נורמלי
יש הרבה מחקר על משוררי ספרד.. התחלתי לקרוא ספר חדש של דוד סורוצקין שמסביר שהרשבא ורבינו יונה לראשונה ניסו לתקן שיהודים לא יאהבו יותר מדאי רק כפי החוק..
והוא עושה מזה תיאוריה שלימה בקיצור שהם המציאו את החרדיות
וזה הכל מצחיק, כי מה תמיד אנשים עושים אהבה והרבנים צועקים זה תמיד היה ותמיד יהיה אפילו אצל החרדים..
אולי אם יש ממש בעל מוסר שדורש כל היום כמו רבינו יונה או באיזה תקופה אחרת הוא מצליח למשך עשור וחצי לצמצם קצת את העבירות.. או להורידם למחתרת..
וגם זה לא בטוח