Monday, April 29, 2019 • כ״ד ניסן תשע״ט
יש לי פדף אם זה יעזור. אבל ספר כזה עדיף בנייר מסתמא..
https://drive.google.com/file/d/0Bw2C0Kq4sk69Zj…
והנה אחד של הגוים
https://drive.google.com/file/d/0Bw2C0Kq4sk69Z0…
בנות צלפחד באו כאן לקבל מה שנתן להם משה בספר במדבר
ועוד התלוננו מנשה שאין להם מספיק , ואמר להם יהושע שאם יכבשו יהיה להם יותר
למודים היו בני מנשה לקבל יותר בבקשה מבנות צלפחד אז ניסו אולי ילך להם לקבל עוד יותר ..
אחרים מוצאים כאן כמו הקבלה לסיפור של יהודה. גם שם יש לכאורה מה שניתן להם, ועוד הוסיף כלב ועכסה ועתניאל לכבוש. כך גם לבני יוסף ניתן מה שניתן להם ועוד הוסיפו לכבוש
גם הוא כבר נזכר בחומש שלכד את חות יאיר בגלעד או בניו ומתי זה היה?
גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף
מסתמא הכוונה לנכדים שלו שנקראו על שמו לא למכיר עצמו
היה לו נכד שנקרא גם כן מכיר על שמו
מה לעשות זה דוחק אלא מה נאמין שמכיר בן מנשה חי חמש מאות שנה?
לפי הגוים שאומרים בני ישראל היו בארץ כבר לפני יציאת מצרים אפשר…היה מסורת שבני מכיר לכדו את הגלעד וחיו שם מאז
גם יש חזל שבני אפרים דחקו הקץ במצרים
צריכים להבין פה כל הגבולות איך הם משתלבים אחד עם השני, עולם התנך עורך טבלאות יפות לזה
צריך להתחיל מהתחלה אבל אנסה להתחיל להבין מפה בענין בני יוסף
כל תיאורי הגבול פה מתארים קו שעובר דרך ערים שונות או ציונים אחרים, הערים שהוא מציין הם תמיד בתוך הגבול?
למנשה היו ערים בתוך גבול בני אפרים, למה? ומי היו ערים אלה?
(שוב אנו רואים שהגבולות פה לא נקיים, הקווים הם קצת תאורטיים יש מובלעות כנעניות וגם בתוך השבטים יש מובלעות)
דיברו למעלה על גזר, גזר הוא מעניין כי יש על זה סיפור בהמשך. וכן עוד ערים שנמנו כאן שלא נכבשו, הם צוינו כי יש בהמשך סיפורים כיצד נכבשו. גזר כבש פרעה בימי שלמה ונתנו לשלמה ושלמה בנה שם – מלכים א פרק ט
אבל זה לא ממש הסבר למה זה צוין פה, פה זה צוין כפשוטו, כי אין לומר הספר חושב על מה שיהיה הוא מציין שהכנעני יושב בקרב בני אפרים עד היום הזה, וזה בהכרח לפני ימי שלמה.
אבל במלכים משמע שעד ימי שלמה גם לא העלו מס וזה סותר מה שכתוב פה, ואולי היו תקופות כאלה וכאלה
מעניין. יוסף היה הבכור אז קיבל שני נחלות לשני בניו אפרים ומנשה. ככתוב בספר ויחי. מנשה הוא הבכור של יוסף וגם הוא מקבל שני נחלות בעבר הירדן ובארץ. זה לכאורה הסיבה שנחלק שבט מנשה לשנים. אבל זה דווקא סותר פרשת ויחי ששם הושם אפרים לבכור.
כל הנחלות הללו הם בעצם על שם ראשי משפחות אבל בוודאי אינם ניתנים לאיש פרטי אלא למשפחה, וגם בהמשך היה שייך למשפחה, לכן אין כ״כ קושיא אם השמות הפרטיים לא מסתדרים עם הזמנים, גם מאות שנים אחרי זה היה הנחלה נקרא בשם נחלת נועה בת צלפחד וכדו׳. זה הרי הסיבה שהסיפורים הללו נרשמו לדורות. ושם גרו מאות אנשים ממשפחתה.
פרק יז פסוק ח למנשה היתה ארץ תפוח, אבל העיר תפוח היתה לאפרים. זה דוגמא של עיר מובלעת. השטח של העיר והשדות מסביב וכו׳ היו שייכם למנשה. אבל בעיר עצמה גרו אפרים.
למה בני מנשה/ בני יוסף טוענים שאין להם מספיק מקום? זה נראה שיש להם יותר מכולם..
העיקר שלכנענים היה רכב ברזל ולהם לא היה. זה היה מומחיות מיוחדת לייצר את זה ולא היה לבני ישראל את אמצעי הייצור לכך. אין מתחילים מלחמה כאשר יש לאויב נשק שאין לך בכלל .
יהודה יורש מדרום עד סוף גבול ארץ ישראל שהוא מים המלח דרך קדש ברנע עד נחל מצרים. זה הגבול הדרומי שלו.
ממזרח הגבול שלו ים המלח כולו.
מצפון הגבול שלו מתחיל מתחילת ים המלח ומגיע לים, ועובר דרך הרבה ציונים כולל ירושלים ועוד
מים הגבול שלו הים – כלומר הוא כולל כל שטח הפלשתים
נמצא גבולות יהודה משלשה צדיהם הם גבולות הארץ של פרשת מסעי
החלק השני של פרק טו הוא רשימת ערים של יהודה, והוא נחלק ל5 איזורים
נגב
שפלה
עמק החוף
הר
מדבר
ובכל אחד מהם מונה רשימה של ערים
(בתרגום השבעים נוסף עוד רשימה של איזור בית לחם)
בסך הכל נמנו כאן 112 ערים.
תמיד בפרשת פנחס חשבנו בנות צלפחד היו מסכנות שהיה צריך לעשות להם איזה פמניזם.. פתאום את אומרת הפוך זה סיפור כיצד ההכי חזקים נהיו עוד יותר חזקים.. טוב
בשביל זה צריך להסתכל במפה איזה איזורים הם ככה ואיזה ככה… מסתמא רב הולצמן אוחז ראש בכל זה..
לא ביקשתי כמה פעמים הוא טוען שאין לו וכו׳
אבל זה לא ראיה הערים לא נמנו, בטח כן היו?
ליודע, אבל מזה שכתוב רק רשימת ערי הגבול וודאי אין ראיה.
יכול להיות גם שהיה פעם ונאבד או מה
זה הרי משעמם.. נשמר רק בגלל שהיה כנראה רלבנטי למשהו כמו שכתבתי למעלה, אז אולי בגלל שגלו מלכות ישראל כבר לא היה מעניין לאף אחד רשימת הערים שלהם
וזה נאבד
לא אבל גם שם היה רק בני יהודה.. היה צריך מאמץ מכוון לשמר משהו ויכול להיות שאנשי בית יהודה היו מעתיקים. בספר משלי יש פסוק מפורש שהוא נעתק על ידי סופרי חזקיהו, מסתבר שהם גם העתיקו כל התנך
זה פירוש חיצוני אבל זה יסביר למה יש רשימה של יהודה ולא רשימה של יוסף.. סתם פשט כמו כל הפשטים
אבל במפורש נחלק חצי מנשה וחצי מנשה
וכן הפסוק פה מזכיר שמנשה הוא הבכור
מן הסתם זה אכן המשך אחד בפועל אבל הכתוב חילק אותו בכוונה
כן, אבל זה בעצמו קשה למה בדיוק חצי מנשה, הרעיון של בכורה נראה לי עונה לזה
Tuesday, April 30, 2019 • כ״ה ניסן תשע״ט
תודה. אם מישהו רוצה את זה אלקטרוני יש פה
https://b-ok.cc/s/
Wednesday, November 16, 2022 • כ״ב חשון תשפ״ג
אז ככה, מחברת מנחם אומר שזה שורשים שונים בכלל, פה זה השורש בר ובבראשית זה ברא
ואבן ג׳נאח ורד״ק חולקים וסוברים שזה שני עניינים בשורש בר״א.
זה באמת ברד״ק.
מי אומר שאין קשר.. בכלל המילונים הראשונים כולם לא נראה לי עושים כאלה הבחנות לפי הניקוד?
הרב הירש יודע לקשר.. אבל אני מסתכל במילונים, יש בעל התורה דף יפה שמצרף אותם.. הם כולם פשוט אומרים שרש ספ״ר יש לו ג או ד משמעויות
אז אני שואל, משמע לי שיש בינך לבינם מחלוקת הם לא סוברים שהניקוד מכריע, וגם לא מפריע להם שיש שורש אחד עם משמעויות לא קשורות
אתה אוהב להראות שיש הבדל בניקוד, זה המחלוקת.. לדעתם גם בלי לתלות בניקדו אפשר ככה
אוקיי אבל למה באמת המילונים האלה לא משתמשים בכלל בניקוד?
אולי הם סוברים שזה לא נחשב מספיק להסביר השורש, זה סוג של פרשנות אולי
ברד״ק וכו׳ אף פעם לא מצרפים את הניקוד לשורש
אז מה המשמעות של השורש אם לא הפירוש של המילה, סתם משחק, נו אני עם הארץ
תסביר לי..
הרי השורש בא אחרי שיש מילים אז מסבירים אותם, זה הרי לא שיום אחד מישהו המציא שורשים ואז בנה מזה בניינים זה הפוך..
תודה (אני לא מפריע לך חלילה..). עכשיו אתה אומר שזה שימושי, עבור מה זה שימושי? שנוכל ללמד את השפה יותר בקלות? שנוכל להבין פירוש המקרא? מה בעצם השימוש של זה, חוץ מזה שזה איזה חלוקה שעובדת..