יהושע יג – דברים מקבוצת הדיון

Thursday, April 18, 2019 • י״ג ניסן תשע״ט

לא איפה הוא

זה סתירה כבר לא רק בארכאולוגיה אלא כאמור גם בספר יהושע עצמו בין פרק א – יב לשאר הפרקים

וכנראה כבר בחומש לפעמים כתוב מעט מעט אגרשנו לפעמים כתוב שצריך לכבוש הכל שלא יהיו לצנינים וכו׳

כנראה המציאות הוא שהיה כיבוש איטי וכפי שרואים בספר שופטים וכו׳, אבל המחשבה וכן ההתחלה היה שיהיה הכל בפעם אחת

דומה למה שאנחנו לומדים בכוונות פסח וכבר ראינו שכך הוא גם כלל דור המדבר לגבי ההמשך, ברגע הראשון יש גדלות גמור ושוב פתאום אנחנו שוב במצרים וצריך ללכת לאט לאט מעט מעט אגרשנו

Monday, April 22, 2019 • י״ז ניסן תשע״ט

רבותי נעשה מסיבה לכבוד יום טוב הערב בלעיקוואד מי פה מלייקווד? שיבוא..

ומחר בסד במאנסי

אנחנו חוגגים פסח

נעשה פסח שלא נעשה מימות יהושע…

אתם חושבים שאפשר ללמוד? טוב אביא פרק

אני עוד לא למדתי כמה פרקים אחורה ואני עסוק עוד בהלכות הפסח ..

נראה לי חוצפה של 929 שהם עושים פרקים בימי החגים

גוים

Thursday, November 10, 2022 • ט״ז חשון תשפ״ג

אבל באמת זה סדר קבוע במקרא, שהוא מספר משהו מפי הכותב כאילו ואז שם אותו דבר דיוק בפי דיאלוג בין דמויות שלו

אני חושב שזה קשור לענין הדרמה

יש הבדל בין אם אני מספר ‘ההוא קרה לו כך וכך׳ ובין אם אני אומר ‘אמר ההוא, תשמעו קרה לי כך וכך׳

באופן השני זה הרבה יותר חי, ולכן המקרא משתדל להכניס כמה שיותר דברים בפי הדמויות

כאילו אם עושים מזה תיאטרון אז לא רוצים שאיזה דרשן יגדי הסיפור, רוצים שהדמויות יגידו, אז גם דברים של רקע כאילו עדיף שהדמות תגיד

לא יודע להתווכח על נפיצות. אבל דוגמה ממש בתחלת הספר, ויהי אחרי מות משה, ויאמר ה׳ אל יהושע משה מת. ולענד נפוץ מאד, אני לא יודע אם תמיד מצלצל כה ברור..

לפחות הקושיא מיוונים לא קשה. הם דווקא אלה שהמציאו את ההבדל בין מיתוס ולוגוס. מה שמכנים הרצון של העפר וכו׳ הוא בדיוק תיאור של הלוגוס לא של מיתוס, שיהיה משהו כמו האלה וואטאבר גורמת לעפר לזוז. זה שהמדע של היום לא חושב ככה זה מחלוקת פנים מדעית כביכול (בעצם במטא-מדע אבל לא ענייננו כעת). עכ״פ זה דווקא מראה שהתאיוריה צודקת שיש הבדל בין מדע מוטעה ובין מיתוס שבכלל לא בגדר מדע. אם חכמים חשבו על ההבדל הזה אינני יודע, אבל יכול להיות שדווקא החלוקה הזו בין מיתוס ללוגוס הוא לא ענין היסטורי כפי שמציגים לפעמים פעם היה מיתוס ואחר כך מדע, אלא באמת תמיד היה שניהם, לפחות מתחילת הפילוסופיה היווונית יש בבירור שניהם, ואני מניח שחכמים לפחות קלטו מן האוויר את שני אופני החשיבה האלה.

ואולי אם מישהו רוצה יכול לעשות קייס שמקרא עצמו מודע לשני אופני ההסבר האלה וזה בדיוק הסיבה שהניסים שלו תמיד נשמעים יותר גדולים בקטעי השירה מאשר בקטעי הפרוזה שלו

מה זה החזרה פה ששבט לוי לא קיבל ערים? הוה אמינה שיקבל ערים בעבר הירדן?

באמת ההבדל בין תיאורים של ‘המדע החדש׳ מול אלה של ‘המדע הישן׳, בקשר לטלאולוגיה (שאתה מכנה רצון האוויר) עלול להיות דווקא דוגמה טובה למשהו שהוא לא באמת מחלוקת במציאות כמו מחלוקת באופן הגישה אל המציאות. הם שואלים שאלות שונות לא רק עונים תשובות שונות לאותה השאלה. אכן אנשי המדע החדש ניסו להתאמץ להראות ש׳אופן החשיבה׳ שלהם יותר טוב ומביע לתוצאות יותר טובות אבל זה עדיין בבירור מחלוקת על אופן החשיבה לא על הפרטים של המציאות או התיאוריות. שני הצדדים מסכימים שצריכים להתאים עם מה שרואים וכו׳, ושכל אחד יכול לטעות, זה לא הנקודה במחלוקת זו.

ולכן – בחזרה אל השמש. צריכים לזכור שבאופן החשיבה המדעית (הן זה היווני והן זה החדש) זה לא באמת שאלה ‘אם באמת קרה כזה דבר שהשמש נעצרה׳. המחלוקת מתחילה הרבה קודם. הלוגוס בשום אופן לא יכול לקבל הסבר מסוג ‘יהושע ביקש והשם עצר לו את השמש׳. זה מחלוקת במטא או פילוסופיה של הטבע, הרבה לפני שזה שאלה במציאות. גם אם כולם יראו בעיניים שהשמש עוצרת ויהושע מתפלל וכו׳ יגידו שזה צירוף מקרים או שחייב להיות הסבר ‘טבעי׳. כלשהו. גם אם נמציא שיש כח טבע של צדיקים שיכולים להפוך סדרי בראשית זה עדיין חשיבה מסוג המדע ולא מסוג המיתוס, או במילים אחרות כלל ולא פרט, יש חוק כללי כזה (ויש באמת כמה ראשונים שהולכים בתאוריה כזו) לכן הדיון אם היו ניסים הוא דיון עקר כי זה דיון על המתודה לא על המציאות. (וכפי שהראה יפה דייוויד יום בטענותיו נגד הניסים, ואפילו שפינוזה).

אז אם מאמינים למקרא, אפשר להניח שהיה משהו במציאות שתואר ‘יהושע התפלל והשמש עצרה׳ (אם לא נקבל התאוריה שהכל מליצה שירית לכתחילה, או אולי גם אם כן). אבל זה לא שאלה מעניינת. הרי המדען יגיד לזה בהכרח איזה הסבר מדעי טבעי, באופן שלא צריכה לסתור שום מילה מהתיאור, אפשר לקבל ממש מה שכתוב, ועדיין זה בכלל לא מעניין ולא המסר שהכתוב רוצה להגיד. לכן הפתרונות נוסח ‘כן יש איזה אנומוליה לפעמים הים נקרע׳, לא פותרים כלום. בוודאי לפי הפרדידמה של הלוגוס חייב להיות כך, הנקודה של הסיפור הוא בדיוק מתנגד לכל הפרדיגמה זה לא שאלה אם אפשר למצוא משהו להצדיק את העדות של הכתוב שהים נקרע, לא זה הבעיה העיקרית של הפילוסופים בכלל.

ובאמת יש כמה ראשונים שכנראה חשבו ככה, הם נתנו אימון בעובדות של המקרא אבל בכלל לא קיבלו את הפרדיגמה שלו. אם זה טוב או רע איני יודע לשפוט אבל זה עובדה.

ולענ״ד אפשר באמת לתת אימון, אני מניח שקדמוננו לא היו שקרנים או מפנטזים. אבל באמת ההסבר של זה תלוי בפילוסופיה. אם מקבלים שאופן תיאור מיתי הוא הסבר או לפחות חלק מהסבר של העולם אז כבר אפשר להגיד הסיפור כפשוטו באופן שמדגיש את זה. וזה מה שתורות כמו שיגאל אמר מנסים להראות שיש איזה מקום גם אצלנו לאופן תיאור כזה, שמועיל לנו , ושבאמת לא מספיק להכיר את העולם רק דרך המשקפיים של המדע.

והנקודה הזו לא עמדו עליה בכלל הראשונים לא הרציונליסטים ולא המתנגדים שלהם. שניהם באמת חושבים שיש רק פרדיגמה אחת צודקת.

טוב עד כאן שיעור פילוסופיה 🙂 מקווה שהועיל במשהו

(מה שיוצא מדברי הוא שגם אם נקבל כפשוטו כל הניסים שבעולם זה לא מהווה סיבה להניח תפילין, כי העדות הההיסטורית לא מוכיחה ולא יכולה להוכיח את *המתודה* של ההתגלות והניסים. אלא אם יש לנו מסגרת מאד מסוימת שאומרת ‘לפי מדע לא יכול לקרות נס ואם יש נס סימן שהמדע לא הכל׳, מה שפשוט לא נכון אם כי יש שוב ראשונים שעבדו ככה.)

רק אולי יש איזה מטא-אימון, לא שהעובדות קרו כפי שמתואר אלא גם שהאופן חשיבה שאבותינו מתארים לא משוגע

(יש כן איזה מהלך של הרציונליסטים שעלול להסביר את זה, אם נבין שהתיאורים נוסח ‘ה׳ עשה פתאום׳ מתכוונים לסיבה הראשונה של כל דבר ואילו הטבעיים הם לסיבות האמצעיות. הבעיה הוא שאז אין משהו מיוחד בניסים, ולנוסח כזה אפילו שפינוזה מסכים, וזה בדיוק הסיבה שהוא אומר שסיפורי המקרא שאומרים ה׳ עשה לא עוזרים לנו כי הדתים תמיד מייחסים הכל לסיבה ראשונה גם אם יש בבירור סיבות אמצעיות. באמת כדי שיהיה הוכחה מניסים מתוארים במקרא היו צריכים להניח שאם המקרא אומר ה׳נ עשה הוא מתכוון לא דרך שום סיבה אמצעית וזה לא נראה לי נכון בפשט, ובקיצור חזרנו למאבק הפרדיגמות..)

אם הם חושבים במובן מדעי שחמי טבריה מתחממים מהגיהנום אז זה הכי פשוט, הם טעו.. רק שאני לא בטוח שזה ככה

ספוילר זה בטח מושג מאד חדש, צריך לבדוק כיצד כתבו פעם

אתה שואל שהיה צריך לכתוב והחצי השני או משהו כזה?

יש לי דוגמא אחרת של “ספוילר” כזה . בפרשת השבוע רוב המפרשים אמנם פספסו את זה

וירא אליו ה.

וכיצד זה , הוא ראה שלשה אנשים וכו׳, עד שהבין שזה מראה מהשם. אבל הכתוב כבר גילה לנו מראש שזה מראה , וזה באמת הורס את הסיפור. עד שרובם חושבים שזה משהו נפרד

אבל אני זוכר שפעם קראתי שיש מחקר שספוילר לא באמת הורס את החוויה…

https://www.universityofcalifornia.edu/news/spo…

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Spoiler_(media
)

קיצור זה נשמע בעיה מאד חדשה