Monday, April 15, 2019 • י׳ ניסן תשע״ט
לא חושב שצריך לבזבז זמן על איך ואם קורים כאלה נסים, קשיא אויף א מעשה
גם פה כתוב שהשלימו יושבי גבעון עם ישראל
אבל על פי הפשט כמו שמאשי העירה זה דימוי פיוטי
הוא מצטט מספר הישר שהיה כנראה ספר של מלחמות ישראל, שמצוטט כבר בספר במדבר
וזה כמו שכתוב בהלל ההרים רקדו כאילים, איזה הרים וכיצד בדיוק רקדו, זה משל כזה
אחרת אין לזה פשר לא צריך לשנות סדרי עולם בגלל איזה מלחמה מה הקשר בכלל
גם כתוב בשירת דבורה מן השמים נלחמו הכוכבים
וזה לא כפשוטו זה אפילו לא משל
זה דימוי פיוטי
אתה רוצה שנעשה נס חדש ונבין ספר שלם באיטלקית.. מספיק נסים..
קודם צריך להסביר מה זה בכלל אומר, ואחרי זה נתאים למלחמה זו
מה הכוונה שהשמש והירח נדמים
בכללי זה היה *ה*מלחמה הגדולה של יהושע
עד עכשיו היה סתם ערים קטנות כלאה
פה היה קואליציה של 5 מלכים הכי מפורסמים
והנצחון של יהושע עליהם הוא הסיפור של כיבוש הארץ
זה 2 לשונות שונים אחד אומר קשיא אויף א מעשה כך היה המעשה. וה2 כבר אומר הסבר שזה ענין פיוטי וכפי שרואים שדוקא בפיוט כתוב את זה ולא בסיפור הפרוזה.
זה מה שאני קורא דימוי פיוטי…. צריך לשאול את משה רט כיצד הדמיון הוא מציאות…
ועכפ צריך להסביר הדימוי של זה, מה זה מנסה להגיד, כי גם על פי הפשט קשה מאד להבין לשם מה כל הנס הזה. קריעת ים סוף אני מבין . השלכת אבנים משמים זה רעיון טוב לנצח מלחמה. ההרים רקדו כאילים זה דימוי למסע מהיר דרך ההרים מבלי מניעות. אבל עצירת השמש צריך להבין מה הרעיון בזה. ואנו רואים שרעיון דומה יש לדבורה שגרמי השמים מצטרפים למלחמה. אז צריך לבאר את זה
זה יכול להיות דימוי כזה כמו שאננו אומרים היום על משהו מאד מפתיע הזמן עצר מלכת
ראיה לביאור שלי זה שהוא אומר שגם השמש וגם הירח נעצרו וכבר כל המפרשים נדחקו מאד להסביר אם היה ביום מה ענין הירח ואם בלילה מה ענין השמש
אבל מה לעשות שמפורש בפסוק שבא אליהם יהושע בלילה
וזה לפני עצירת החמה
ובקיצור ענין עצירת החמה לא נכנס פה לכל סדר התיאור של המלחמה, וכל המפרשים נדחקים מאד להתאים את זה חזל אומרים שנעצר פעמיים יש כמה שיטות כיצד ןמתי ולכמה זמן
וגם כתוב בפסקו לב שבא ללכיש ביום השני הרי לחם גם במשך הלילה וביום מחר
ובכלל אם קשה ללחום בלילה אז עושים מה שעושים בכל המלחמות נחים שני הצדדים בלילה וממשיכים בבוקר
אחרי זה כתוב שהיו אבני ברד וזה דבר טבעי אם כי כמובן התאמת הזמן וזה שהיה מספיק גדול שנהרגו הוא נס אבל עכפ זה לא שבירה טוטאלית של הטבע זה דבר שקורה מפעם לפעם
בכלל נראה שהשיר של יהושע הוא על כללות כיבוש הארץ וזה שלא עמד איש בפניהם וכיאלו אפילו השמש והירח לא עמדו בפניהם. כי עמק אילון בכלל לא קשור למקום שהיו בו עכשיו ונדחקו המפרשים להגיד מה עניינו לכאן, אבל מסתבר יותר שזה שיר כללי על הכיבוש
וזה גם יענה על השאלה למה לא אמר שירה על כל ירושת הארץ כי זה השיר
וזה הפשט עד יקום גוי אויביו
לא אויב אחד של סיפור אחד אלא בכללי כל האויבים שהיו בארץ
השיר נאמר אחרי זה על הכל ואין מוקדם ומאוחר, או באותו זמן כנבואה או מה, וכאמור המלחמה הכי גדולה היתה בפרק זה
רשי בהרבה מקומות
כן. וזה לא רק קושיא על מאמר כזה זה סותר הרבה פסוקים שבה השם שומע בקול איש על ידי תפלה או מה, והפסוק הנוכחי צריך להבין הוא מעניין מאד אבל לא מובן לגמרי מה הוא רוצה
על דרך המחקר היו אומרים שזה שיר קדום והיה מסורת נפרדת מהסיפורים ועורך הספר שיבצם לפי הענין לאו דווקא בסדר כרונולוגי גמור.
ועכפ זה אותו דבר כמו להגיד אין מוקדם ומאוחר..
ואנו רואים בכל השירים שהם חורגים קצת מסדר הזמן, כמו שירת הים מדבר פתאום עד הקמת המקדש בארץ, זה סדר השירים הם לא מתייחסים רק לאותו יום שבו נאמרו
נו אני באמת ממציא התורות האלה.. אבל פה יש כן הכרח כי מזכיר מקום שעוד לא היו בו..
וזה מחלוקת רמבן אוחז כמוך שרק בשעת הדחק משנים הסדר אבל רשי וההאבן עזרא אוחזים כמוני שאין לכתחילה סדר כרונולוגי
מה הכוונה אותו אופק
זו תאוריה אפשרית, אם כי קצת קשה מהמשך המלחמה אחרי השיר שרואים שנמשך עוד כמה ימים עם עוד מלכים וכו׳ , אבל בעיקר הבעיה הגדולה שלה שהוא לא כתוב בפסוק בכלל. אם זה היה הסיפור היה צריך לספר באופן נורמלי יהושע לחם וראה שמתאחרת היום ויהיה קשה ללחום אז עצר את השמש, וזה לא כתוב. בכל שאר הניסים הפסוק מספר יפה למשל הגיעו מול ים סוף ולא היה איפה לעבור או להסתובב כי מצרים מאחוריהם אז נקרע הים. אלא כתוב מלחמה נורמלית ובאמצע נכנס שיר על עצירת החמה מבלי שום הקשר לשם מה העצירה הזו וזה תמוה.
כן אבל מה אתה אומר על האופק
מה פירוש באותו אופק
ולמה בדיוק אילון
נו אבל מה הקשר
אבל אז למה שהשמש יהיה בגבעון
או אתה מפרש שהתרגום זה מזרח ומערב
אני לומד שגם באילון ניצחו במלחמה וזה נקרא שהירח עמד
אני מבין כעת שיש שני פירושים בפסוקים הללו
פירוש אחד אז ידבר יהושע להשם, שיהושע ציווה להשם לומר שמש בגבעון דום! זה ציווי שהשמש ידום. ואז הפסוק שאחרי זה מספר שאכן כך היה, וידם השמש וירח עמד. ועל זה אומר הפסוק השלישי ולא היה כיום ההוא לשמוע השם בקול איש. ונמצא אז עמד השמש, ונשאר עומד עד סוף הסיפור ולא כתוב מתי הפסיק לעמוד.
פירוש שני הוא פירוש התרגום וידבר יהושע להשם שהוא שירה, כמו וידבר דוד להשם את דברי השירה, ולפי פירוש זה שמש בגבעון דום הוא כבר לשון השירה, והוא נכפל עם ציטוט מספר הישר, ומה שכתוב לשמוע השם בקול איש אינו על הדיבור הזה אלא באופן כללי שמסתמא ביקש יהושע את הנס או משהו.
Tuesday, April 16, 2019 • י״א ניסן תשע״ט
שימת הרגליים על המלכים זה סמל כזה ….
הכל פה סמלים
לגבי הגנה על גבעונים זה הרי לא הפשט, הם באו עליהם כי חשבו דרכם ללחום עם ישראל, זה היה החוליה החלשה שהם מצאו בישראל כאילו , אז וודאי שהטכסיס מחייב לנצח אותם שם ולא לחכות שיבואו עד אלינו. להיפך ככה גם אם היו מפסידים קצת מקסימום נהרגו כמה גבעונים.
אבל בכלל אתם צודקים לבגוד ככה במי שאתמול קיבלתם זה לא דרך. גם לא מוסרית וגם לא טקטית.
Monday, November 07, 2022 • י״ג חשון תשפ״ג
זה מעניין
אני לא מבין למה כולם חושבים שהפשט הוא שהשמש עמד אבל הפשט הוא לא שהכוכבים נלחמו לדבורה. למרות שבשנים המקרים חז״ל קוראים בצורה ליטרלית. כיצד מחליטים איזה ניסים כתובים בשירה היו כפשוטם ואיזה הם מליצה
)יש לי אותו הרהור כפירה על קריעת ים סוף. בהלל כתוב בנשימה אחת שהים נס ושההרים רקדו. גם שם המדרש מבין את שניהם כפשוטו. אבל למה כולם בטוחים שנים אכן נקרע אבל ההרים בטח לא באמת באו לסיני (. נו בים יש באמת תיאור בפרוזה שהוא נקרע
לא בטוח, שמש בגבעון דם וירח וכו׳, לא נשמע לי כסיפור. בפרט שיש גם שמש וגם ירח. וגם יש פה הרי תיאור של המלחמה בלי הנס הזה ורק בשירת ההודיה זה כתוב
לא יודע למה אתם אומרים את זה.
אז ידבר יהושע
כן זה נשמע בדיוק כמו אז ישיר משה. רק שפה השיר קטוע והוא מציין לספר הישר ששם הוא במילואו
לפחות המסורה של חכמים במדרש לא מבחינה החילוק הזה
לא, זה הכל השירה, שחוזר על עצמו
זה הפשט הכי פשוט בעיני, אחרת מה זה עד יקום גוי אויביו וכו
כן אתה צודק פשוט שכחתי היום כיצד כולם קראו את המהלך פה לפני 😃
אבל השאלה שלי יותר בהרחבה עדיין קשה בעיני
זה גם נורא מוזר בעיני שיצטרך נס כזה. לא צריכים להפוך את העולם בשביל לנצח באיזה קרב. אפשר גם לרדוף בלילה כפי שיהושע עצמו עשה בתחלת המלחמה כמפורש
אבל אני חושב שעל דרך הפשט הכוונה הוא להרים שרקדו דהיינו לדרך שעשו ישראל עד שבאו לארץ. הוא הרי מזכיר גם את נס הירדן. הכוונה משהו כמו שהלכו במדבר עם שמירה ניסית
להיפך, זה עדיין קשור לאותו משל…
זה מוסכם הרי שהרקידה והניסה הוא דימוי..
פעם הייתי באיזה כביש בהרי יהודה שעולה ויורד דרך גבעות והנהג שלי נסע מהר ואמר שככה אפשר להבין את הפסוק כפשוטו, מסתכלים בחלון ורואים ממש ההרים והגבעות רוקדות
אם נפרש הענין כמליצה, אז המשמעות הוא שזה היה יום מאד עמוס, קרה בו יותר ממעשי יום שלם, כפי שלפעמים אנשים מתבטאים באמת ‘זה היה יום ארוך׳, ויש גם במקורות, זה היה יום גדול, והיה נדמה להם שהשמש עמד. וגם הלילה היה ארוך, כי באמת רדפו גם בלילה, וכאשר חזרו בלילה אל המחנה היו תמהים וכי היה אפשר לפעול הכל ביום אחד, נדמה שהשמש עמד לנו. וכך אותו נקודה לגבי המלכים
החקירה שלי הוא כמה רחוק אפשר ללכת עם זה שזה דימוי. משום מה כולם מניחים שאכן הים נקרע רק לא ‘נס׳.. אני אומר אולי גם לא כתוב פה שהוא נקרע, עברו בו במהירות או משהו והיה ‘כאילו׳ נקרע׳, בדיוק כפי ש׳כאילו׳ נס. (למשל לגבי קריעת ים סוף המשמע מתוך הכתובים אם נפרש בדרך זו שהיו על יד הים והיה סערה גדולה ויותר חיילים מצריים נטבעו מאשר ישראלים, וזה נתפס להם כאילו הים נקרע וישראל עברו ביבשה והמצרים נטבעו. משהו דומה אפשר לומר על הירדן ) אלא באותו מובן שההרים ‘כאילו רקדו׳, דהיינו עברו בהם במהירות בהצלחה יותר מן המשוער או משהו כזה, כמו שנדמה לדבורה שהכוכבים נלחמים עבורה,
רק כמובן הפשט הרגיל הוא להיפך, שהים שנקרע בממשות נעשה למליצה לשאר הדברים..
ובאמת זה הפשט הפשוט׳ ולא אץ לבוא כיום תמים׳. אם זה נס צריכים לפרש ‘כעוד יום תמים נוסף על יום רגיל׳. אבל הפשט שלי הוא, באותו היום כאילו השמש הלך בניחותא כל היום, הוא לא אץ לשקוע כל היום, ויום תמים זה פשוט יום רגיל כפשוטו
מה הכוונה שם? אני מניח שמדובר על הרים שנמצאים איפשהו בדרך בין מצרים לישראל
אולי גם הר חורב או הרי מואב
אני לא בטוח פה מה פרוזה ומה שירה. יכול להיות שזה גם ציטוט , בספר הישר כתוב ‘ויעמוד השמש בחצי השמים וגו׳ (בשירת הים הפירוש שלי באמת יצטרך ‘לבלוע׳ גם פסוקי פרוזה ולפרשם באופן מליצי.. )
למה, כי ‘ויעמוד׳, זה רק כפי הפירוש שמדובר פה בסיפור מעשה שיהושע מצוה לשמש ‘דם!’. אבל אני לא מפרש ככה
אפשר שזה לפני ולאחריו, או שזה בכלל חלק מן השירה
למה יש הרי אפילו חריזה, שמים תמים
נו אני לא יודע, אני לא רואה פה כזה וודאות, ‘הלא הוא כתובה׳ אפשר להבין ב2 צורות. או שזה מין הערת עורך, כמו שיש לפעמים במדרשים נגיד, המשך ענין זה בפרשת כי תצא.. כך פה נלאה הסופר להעתיק השיר ואמר באמצע הלא הוא כתובה.. ואולי הוא העתיק ההתחלה והסוף או משהו כזה
או שזה בעצמו חלק מן השירה ויש לו איזה משמעות, כמו בפירושי חכמים, שזה כבר כתוב בתורה או משהו כזה
לא חייבים שיהיה לשניהם אותו פירוש, וגם שם זה לא בסוף הקינה
לא יודע
אבל זה לא כזה קשה. הכוונה הוא שהוא עזר להם,
אבל זה לא כתוב כבקשה, כתוב כשירה, אז גם לפירוש הזה יש משהו מזור
שמש בגבעון וכו׳ עד יקום וכו׳,
כל זה לא חלק מן הסיפור
לא ככה מבקשים מהשם,
ולא ככה כותבים שקרה משהו ‘עד יקום גוי אויביו׳
נו זה ברור ציטוט מאיזה שירה
גם ‘לדבר לה׳ זה תמיד במקרא להגיד לו שירה
וידבר דוד לה׳ את דברי השירה
זה אף פעם לא לבקש ממנו בקשות
וגם יש פה כותרת מפורשת, שזה ביום תת ה׳ וכו׳, כלומר אחר שנתן ה׳, זה לא מסופר שבאמצע מלחמה היה איזה קריזיס והוא ביקש את זה כפי שהיה צריך להיות לפירוש זה
והרי כבר כתוב למעלה שניצחו אותם וכבר היה נס עם אבני ברד
אבל באמת ממש עיקר חסר מן הספר אם הכוונה להגיד שהיה עוד שלב שהוצרכו לכזה נס ענק
בפרט שכבר כתוב שניה לפני כן על נס גדול
ושהם בורחים וישראל מנצחים
לכן אני בכל מקרה הייתי אומר שזה שירה, גם אם הנס היה כפשוטו, וזה יהיה מקרה שהשירה מספרת על עוד פרט שלא סיפרנו בסיפור, שזה סדר שנמצא עוד