Tuesday, September 22, 2015 • ט׳ תשרי תשע״ו
אה, ברוך השם, לפחות יום כיפור הם שומרים הציונים האלב
סליחה שהייתי טרוד בימים האחרונים אקווה ביוכ להשלים..
למה אני מעביר הסדרא כל שבוע בזמנו
כמו תמיד, חשוב לזכור פשוטו של מקרא. כל מי שקןרא את טקסט התפלות כפשוטו מבחים שהדויים שאנחנו אומרים אינם איזה התאוננות כמה הרשענו וחטאנו ואשמנו, אלא פשוט רשימה של חטאים שאנחנו מגישים כדי לספר את האמת ולקבל עליהם סליחה. כך למשל רבים מזכירים הנוסח ‘על חטא׳ כמשהו דכאוני, ומשום מה שוכחים את הבנת הנקרא, על חטא אינו התחלה של משפט הוא המשך שאומר תסלח לנו על חטא זה וזה וזה, רשימת קניות של כל החטאים שתסלח לנו עליהם.
גם הוידוי שאומר אשמנו אינו אומר אנחנו אשמים אלא להיפך, פשוט תקראו, אין אנו עזי פנים לומר לפניך צדיקים אנחנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו. בכלל זה הטבע שלנו לחטוא אבותינו מימות עולם, והטבע שלך דרכך אלהינו לסלוח. אם אין אנו עזי פנים לומר לא חטאנו, כל שכן שאין אנו עזי פנים או שקרנים לומר לא נחטא עוד. לכן לא תמצאו בכל תפלות יום הכיפורים זכר לעזיבת החטא וקבלה לעתיד, אם לא מילה או שנים בדרך תפלה שנחטא פחות בעתיד.
כל כך פשוט הכלל הזה בפשוטו של מקרא שיש פסוק באיכה נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת, ומפרשים כל הפשטנים שזו טרוניא גדולה כלפי האלהים, הרי תמיד הסדר הוא אנחנו פושעים ואתה סולח, וכאן פתאום אנחנו עשינו את חלקנו פשענו ואתה לא סלחת מה זה..
יש פיוט נהדר ששרים ביוהכ שמתחיל כי אנו עמך ואתה אלהינו אנו בניך ואתה אבינו וכו׳, תמיד התפלאתי על חוסר הבנת הנקרא של באי בית הכנסת, ששרים את זה בשיר יפה, עד שמגיע לסוף, שמסיים אנו עזי פנים ואתה ארך אפים אנו עזי פנים ואתה מלא רחמים, פתאום השיר משתתק כאילו הקשר הנהדר הזה שבטאנו בשיר הפך עצוב, כמה לא מרגישים ולא מבינים שזהו בדיוק הנקודה.
והיו מייחדים ממש שעיר ושמים עליו את כל עוונות ישראל ושולחים לעזאזל, שיהיה ציור וסמל מוחשי ממש איך פשוט זורקים כל העוונות. ואנחנו מקיימים את זה גם היום במנהג תשליך וכפרות כל אחד כמנהגו. לך תבין מה יש לאנשים הנאורים החכמים נגד סליחה כה פשוטה ומוחשית, שאנחנו צריכים לדחוק ולעוות את הכתובים שאין הסליחה הזו כפשוטו ממש.
לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים שבן בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ואומרים בחור שא עיניך וכו׳. אכי״ר.
אין פיןטים שאומרים אחרת, ואם יש אל תאמר אותם..
ומפורש בתלמוד שיוכ מכפר בלי קשר, רק היו תנאים אויבער חכמים שרצו לעשות תנאי של תשובה
אדרבה תביא לי פיוט אחד שאומר שאנו עושים תשובה אני חןשב שאין
בכל מקרה הוא לא צודק אם היה אומר..
אבל זה הסברתי שאתה לא קורא הפיוטים האלה נכון בכלל
ובכלל תביא נדבר מה זה אמירות כלליות..
תפתח מחזור תראה..
אני מתעקש שלא כתוב.
רק במנגינה זה כתוב כי אנשים לא יודעים
מה אתה לא מעוברת מינקת משהו?
I’m not against…I’m just not part of any other group
I thought erev tomtov its a heter…
הגם שיש לפקפק בצד השוה שלי דמה לערב שבת שאין פרק תאמר בערב יום טוב שיש…
Anyway, I made up the rules of course I can break them 😜
הבנת הטריק…
יש שיר של הברדיטישיבער הבייט שאומר מפורש מה שאני אומר ועוד יותר גלוי
הצד שלנו בעסק זה לתת עוונות והצד של השם זה לתת סליחה + פרנסה
מדרש יפה
אבל כן נצטרך שוב..
ומיד כבר אומרים בכל נדרי מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא. ..לפי רבינו תם
לא קשור, תמיד נמצא תירוץ למה לא מספיק טוב.
Wednesday, September 23, 2015 • י׳ תשרי תשע״ו
א גוט וואך א גוט יאר
כמובן לא קיימתי הבטחתי להשלים ביוכ אז..
Thursday, September 24, 2015 • י״א תשרי תשע״ו
אני הולך בשיטתי שהסברתי שלא צריך לעשות תשובה..
Tuesday, November 08, 2022 • י״ד חשון תשפ״ג
אבל זה גם שירה 🙂
זה שאלה של סוג הסבר או התרשמות נראה לי
כאילו, זה גם נכון במובן שירי שהשמש הוא בעל חי נפלא כמו חתן
רק שהוא לא חתן ולא יוצא מחופתו ולא שש כגיבור 🙂
הבעיה הוא שהאלילות זה בדיוק המבט השירי הזה.. ואנחנו אמורים להיות נגד..
(יש באמת תיאוריה שמזמור השמים מספרים הוא במקור אלילי..)(
האם השם רוכב על עב קל, או שהוא גורם לסערות לקרות וזה נקרא שהוא רוכב בהם או משהו
שאלה של שפה, אבל גם כנראה יש בעיה בשפת השירה יותר מדאי
כי שלנו אומר שהשם עושה ניסים ולא שהשמש עשה
זה נראה לי ההבדל
כאילו אם היה יהושע אלילי היה מודה לאל השמש שעזר לו
אבל הוא אומר להיפך השם עצר את השמש, ושמע בקול איש
זה נראה לי אמירה תאלוגית
מן הסתם לא, רק זה היה הביטוי הכי מדויק למה שקרה.
מה אכפת לי, זה הזיות של ראשונים שהולכים להוכיח פה משהו
גם השמש רקדה בפורטוגל..
זה לא עובד הדברים האלה, זה אני טוען פה מבפנים, בקושי כתוב בכלל בפסוק שהשמש עצרה, ספק רב, אי אפשר לבנות על זה כלום
הרלבג היה מצחיק שהצטרך להגיד שזה משל או מששהו
בכלל לא כתוב כזה דבר
מסתמא לפי מה שאנחנו מכירים את העולם מערכת השמש לא עצרה ליהושע בן נון
אבל מסתמא אנחנו נאמין לספר יהושע שהיה איזה נס פלא במלחמה שלו
זה לא סתירה, אין סיבה לחשוב שהאמונה אפילו התמימה הוא שכל מערכת השמש התהפכה
יכול להיות אפילו שהיה משהו מוזר עם השמש, אני לא יודע יש מלא תופעות מוזרות בעולם
אבל זה הכל אני אומר כמדען או משהו.. בתור פרשן המקרא כתוב בשירה שהשמש דממה וגם הירח
וזה בדיוק מה שכתוב שקרה
אני בכלל לא עוסק פה בשאלות האלה, מפריע לי משהו בפשט, ששומעים מבחוץ שיש נס כזה מפורסם וזה לא מסופר פה בכלל, גם אם כתוב בפסוק או שנים זה לא נקרא שמסופר
לא כתוב מה התועלת של זה מה הענין בזה בכלל
זה לא מוסבר לי
ולכן עדיף לי להבין בפשט שזה פשוט השיר.
ומה שכתוב השם שמע בקול איש, יש בזה הסבר תאלוגי,
זה צדיק גוזר והקב״ה מקיים בגירסאת המקרא
אבל דוקא משמע שזה לא עובד ככה בדרך כלל.. אני לא בטוח
יש איזה מדרש שהחמה עמדה גם למשה לא? במלחמת עמלק?
שכחתי
זה צריך להיות כי הכל פה חיקויים של משה..
פני יהושע כפני לבנה 🙂
הגמרא מביאה ומתרצת, עבודה זרה כה
תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע (יהושע י, יב) ביום תת ה׳ את האמורי ר׳ שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה (דברים ב, כה) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה׳ השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו
הגמרא אומרת שאפילו נקדימון בן גוריון יכל לעצור את השמש..
אז היא הבינה בפירוש שהצדיק גוזר הזה הוא לתמיד
מסתמא זה לפי אותו מדרש שירי 🙂
עננים זה התאוריה של רלב״ג :
שמש בגבעון אם באמת עמד הוא נס גדול מנסי משה, והלא כתוב ולא קם נביא עוד וגו׳, ונראה שלא נתבטל השמש ממהלכו, אלא האיט, וכן האות של חזקיה שישוב הצל אחורנית, המופת לא יהיה על ידי הנביא בנמצאים העליונים, ונראה שהמופת היה שם בתנועת העננים, כי על ידי הליכתם יראה השמש במקום אחר מאשר הוא באמת… וכאן אמר שיהושע, שאל כי ישלים הנקמה בטרם יסור השמש מעל גבעון וכו׳, והמופת היה שהשלימו הנקמה כל כך מהר.(שם)
והעקידה ומהרל ברוגז עליו, אז מהרל בכדי לתרץ את הנס עושה את הנס יותר גדול… שזה קרה ליהושע לבד לא לשאר העולם המשיך השמש כרגיל..
ר׳ חסדאי באמת הקשה הקושיא שלי, ויש לו תירוץ כלשהו, שגם ממעט את הנס בסוף
אלא שהתמה במה שקצר הכתוב מלדברו. והתשובה שכבר ידמה שהיה הנס ההוא כמעט בלתי מפורסם, וזה למה שיראה שיהיה עת הנקמה סמוך לביאת השמש כמה שיודע על זה אמרו ולא אץ לבא כיום תמים, ירצה בו שלא מיהר לבא כמו שבהיות השמש באמצע השמים שתנועתו מתאחרת, אבל החוש כן היה בעת השקיעה לא שנתבטלה, אבל שנתאחרה בהיותה באמצע השמים אצל החוש, שאז היום בתמימות ושלימות. ולפי שאפשר שהיתה הנקמה במהירות גדולה, ואולי שלא נשתהה חצי שעה, הוא קרוב מאד שלא הרגישו באיחורו בהיותם במלחמה, זולתי אותם שלא היו במלחמה להיות הזמן מעטי, ולא הקדימו להם הידיעה, כי קרוב הדבר שלא הרגישו בו אלא מעטים מהרגילים בחכמה ההיא.
אני עכ״פ בכלל לא בטוח שבתוך העולם של הסיפור שזה קרה. הרי גם במקרא יש הבדל בין דמיון לדמיון, יש מליצות שיריים ויש סיפורים מליציים וזה לא אותו דבר. כמו שיש הבדל בפשט מבפנים בין החופה שהשמש יוצאת ממנו בבוקר ובין השמש שיוצאת על הארץ, ברמה מסוימת באמת צריכים להבין הסיפור של החופה והשמש אבל זה ברמה של להבין את המליצה הכתוב לא חושב שזה ככה, ואני טוען שזה הרמה כאן,
לכן אני מחלק בין הטענה שלי לבין הטענה של הרלבג, שבאמת בא מצד טענות חיצוניות שלא יכול להיות וכו׳, אני בא מטענה פנימית שפחות כתוב בעיני שקרה, ויותר כתוב שאפשר לדמיין שזה קרה
זה רק שאם נקבל הפירוש שלי אז זה מיישב בדרך ממילא גם הקושיא של הרלב״ג.. וגם אולי מיישב את קושיות הטוענים עליו
בסדר, מדי ספק לא יצאנו, אז מצד הספק קשה לצעוק על הרלבג.. והוא דוקא קרוב להבין שזה מליצה, ולא כמו שהבינו אותו הצועקים עליו שהוא סתם גוי. יכול להיות שזה המניע שלו אבל בסוף הפירוש שלו לפחות די מסתבר בפסוקים
וגם חוץ מזה לא צריכים להיות כאלה מדעניסים משעממים, מותר לספר שהשמש עמדה..
אני לא יודע גם על חכמים, הם בכזה קלילות אומרים כן גם משה וגם נקדימון, זה כפשוטו הם חשבו שהשמש נעצרה? לפחות אם היו חושבים על זה ברצינות כמו הראשונים הם לא היו אומרים ככה ובאמת הראשונים מאד לא נח להם עם ניסים כמו נקדימון, ודוקא אלה שמאד מחשיבים ניסי המקרא רוצים לומר שניסי חכמים הם לא כפשוטם כי זה ממעיט את הענין של הנס בכלל..
רק אולי חכמים פשוט ממשיכים את השפה של המקרא, ולא צריכים לשאול גם עליהם מה באמת, הם נמצאים באותו עולם דמיוני..
לגבי הגמרא בזהות ספר הישר,
אני לא בטוח שהם מזהים ממש את ספר הישר עם ספרים אלה, יכול להיות שכוונתם שזה כאילו מין מגילה של אברהם או שהיה שייך לספר שופטים, והם שואלים היכא רמיזא שמכל מקום צריך רמז.
או שהכוונה שהם מבינים שהפסוק פה עושה דרש על גבי הרמזים שהם מוציאם