Sunday, September 13, 2015 • כ״ט אלול תשע״ה
נו מי לא יודע לדרוש שעל ידי השופר נפיל כל החומות והמחיצות המבדילות בלה בלה
רק רחב הזונה תחוה
תחיה, זה סוד ענני במרחב יה
כי כל העיר היו עסוקים בלהיבצר ולצמצם בתוך חומה ומיצר
ולכן ברגע שיצא השופר נפל כל חומות הפרומערס
אבל רחב היתה לבה רחב ופתוח לכולם ואפילו לא צמצמה לבעלה ולכן לא היה נפילת החומה השפעה עליה
וזה סימבולי שהיה ביתה בחומה והיה לה חלון פתוח בחומה
ויהא רעווא שבזכות רחב הזונה ובזכות כל הזונות הקדושות שהרחיבו פתחיהם כולם יהיה לנו בני חיי ומזוני בהרחבה וכו
כן זה לא סותר. .אילו היה לה בעל היתה מצומצמת אבל היא היתה פרי ספיריט
חידשתי הרגע בעזר אלוה ממעל
וקיבלתי שלפני תקיעת שופר יש לומר שלש פעמים רחב רחב בסוד כל האומר רחב רחב מיד נקרי היינו מן המיצר קראתי תיכף הוא קורא ובא
ויש עוד הרבה שטויות בסוד נשמע קולו ביריחו
Sweet year to you and all friends
יהי רצון לשנה אחרת כך
🍯🍎
Celebrate the Jewish New Year with services led by Rabbi Dan Ain and The Sway Machinery’s Jeremiah Lockwood. Lockwood’s music is born out of an apprenticeship with the late Piedmont Blues master Carolina Slim and an intense study of the music of his grandfather, the legendary Cantor Jacob Konigsberg. Seamlessly channeling these two influences, he chants traditional prayers like Avinu Malkeinu and Hineni with an old-world wail—while often accompanying himself on blues guitar. Along with Rabbi Dan’s plain-sense perspective on the religious themes of the day, the morning includes a traditional Torah reading, Shofar blowing, lunch provided by Blue Ribbon and babysitting for the kids. Joining Rabbi Dan and Lockwood are keyboardist Shoko Nagai, drummer John Bollinger and Jewish meditation leader Miriam Eisenberger.
http://www.brooklynbowl.com/event/911815-rosh-h…
טוב הנראה והנגלה משיח צדקנן אמן
Tuesday, April 09, 2019 • ד׳ ניסן תשע״ט
זה נראה שכיבוש יריחו היה דמונסטרציה שכל שאר הערים יראו
ולכן היה העיר חרם כי זה לא נכבש לשם לקבלת מה שבתוכו אלא כולו קודש להראות גבורת השם ושינצח הכל, ושוב לא נעשו ניסים כאלה גדולים בכל עיר כי כבר פחדו
ותשב בקרב ישראל עד היום הזה
משמע בפירוש שהיה ידוע עד זמן מאוחר משפחת רחב בתוך ישראל
וכך מסיים ויהי שמעו בכל הארץ
כן מה אני אומר אחרת
זה בגלל הסיפור הזה
נו מה הסתירה. אני מראה מהפסוק הזה שזה הסיום והמסקנה של סיפור יריחו ששמעו כל הארץ על יהושע וגבורותיו ופחדו
בעניין תקיעת השופרות
על פי פשט זה לא רק מג׳יק. אם כי המספרים שבעה ושבעה ושבעה מראים שבוודאי יש כאן גם איזה ענין סמלי ורוחני
אבל הפשט הוא כמו שהפסוק כל הזמן מדגיש לא קמה רוח באיש. חלק גדול של המלחמה בפרט בזמן העתיק שעוד היו כלי המלחמה מאד פרימיטיביים, הוא תלוי בהפחדת האויב. אם קוראים על כיצד התנהלו קרבות בזמן העתיק רואים שרוב הטכסיסים היו מכוונים ליצור פחד במחנה האויב עד שיברחו. כי ללחום בחרב או חנית כל אחד מול כל אחד לא היה תכלית אז לפני שהיו פצצות וכו׳ , זה מאד יקר אפילו אם אתה הכי חזק על כל אחד שנהרג אתה צריך חייל אחד שיהרוג אותו והוא בסכנה. אבל רוב הקרבות היה כמעט סמלי כמו למשל גלית עם דוד, יצאו כמה גיבורים וערכו מלחמה ולפי התוצאה נפחד הצד המפסיד וברח.
אז מובן שמצביא חכם עושה כל הטכסיסים כיצד להפחיד את האויב בקלות. למשל עושים קולות גדולים ותרועות ומביאים בחזית גיבורים שנראים אמתניים ומתאספים בצורה מפחידה וכדומה.
וכך כתוב בתורה והמם מהומה גדולה עד השמדם. הטריק הכי מוצלח שהוא לפעמים כמעט נס הוא כשאתה מצליח להמם את מחנה האויב ואז ממילא אתה יכול להשמיד אותם.
אז צריך לתאר כיצד מרגישים אנשי יריחו, הם התבצרו להם בעיר שלהם עם החומות . שזה מצב מאד מסוכן בעצם. אתה סוגר את עצמך ומקווה שהחומות יעזרו לך אבל תכלית אתה תחת מצור . וכל יום אתה ככה מסתכל מתוך חרכים בחומה לראות מה האויב מתכנן ומה יעשה.
ואתה רואה שהאנשים המוזרים האלה לובשים בגדי כהונה ונושאים ארון ברית שנראה משהו מיסטי מפחיד. וכל בוקר הם קמים וסובבים העיר שלך עם שופרות בסדר שלם. זה כבר עושה לך הרגשה לא טובה
ואז ביום השביעי פתאום הם עושים את כל זה פי שבע. סובבים שבעה פעמים.ופתאום זה לא סתם כהנים עם שופרות כל המחנה מריע בשופרות ועושה קולות וברקים. הלב שלך פשוט יוצא ואין לך מושג מה קורה פה ואתה כזה נפחד עד שאין אתה יודע כלל איך להגן.
ואז החומה נופלת . באמת לא מפורש אם זה היה ממש נס שהחומה נפלה. יכול להיות שדחפו אותה והרסו אותה בידיים. אבל זה לגמרי נפל ואנשי העיר היו המומים מכדי לעצור בעד ישראל.
ןהרדק טוען שלא כל החומה נפלה כי בית רחב בחומה ומפורש שאחרי נפילתה הלכו לביתה. ובכלל זה מיותר. אלא נפל מול איפה שהם התקבצו ונכנסו לעיר. ז
אפשר גם החומה נפלה כמו שאנו אומרים ‘העיר נפלה׳. לא חייב להיות נפילה פיזית הנקודה הוא שהחומה היתה בצורה וכו׳ וכבשו אותה ושברו אותה .
בבוקר הייתי בברית וחשבתי שלפי הפירוש שלכם צריך לשנות את הברכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו צריך להגיד להכניסו בבריתו של פרעה
המפרשים מבינים להיפך שזה שלא ירגישו בהם האויבים ויצאו ללחום בהם לפני זמן הנס של נפילת החומה
אני רק מזכיר שהמצאתי הפירוש שלי הפירוש המקובל הוא שהיה נס ופתאום החומה נפלה…
או נבלעה באדמה
כמובן אני מסכים שנפלה רק אני אומר שלא מפורש שהיה נס יכול להיות שנפל בדרך הטבע או על ידי פעולה
באמת פלא
נו אני חושב שישראל דחפו אותו לא סתם שנפל ..
לא חושב סתם מציע
כי לא כתוב בפסוק שהיה איזה נס בנפילת החומה
הפסוק יודע לעשות עסק מנס כשהוא רוצה
נו גם הארכיאולוגי שלך לא אומר שהחומה השלמה נפלה רק צד אחד או חלק
זה בכלל מה שאני אומר כל הזמן שאי אפשר באמת להוציא מציאות מהפסוק. זה כמו שהפסוק אומר באופן כללי השם אמר וכבשו הכל זה לא אומר שלא היה באמצע תהליך שלם של כיבוש. וכך בדיוק לגבי פרטים הפסוק מדגיש שהיה ברצון השם ובגללו אבל הוא לא מפרט מה עשו בפועל בינתיים וזה שיטתי באופן כללי
אבל כן הבינו רוב המפרשים שנפל הכל
וכמו שאני מפרש גם התרועה יש בזה עניין טבעי זה לא רק נס
אבל אפשר לומר שזה שטויות עוד מעט אסביר גם כיצד רגלי הכהנים גרמו לירדן לעצור באופן טבעי ..
זה לא תמיד עובד הפלפולים האלה
כבר כתוב בברייתא שאפשר לראות חומות יריחו שנפלו ומסתמא זה שייך למציאות הזאת שאפשר לראות שיש נפילה
צריך לנסוע שם ולעשות ברכה
Wednesday, April 10, 2019 • ה׳ ניסן תשע״ט
בוודאי הקפות של סוכות לקחו מפה לסובב כל יום פעם והיום השביעי ז פעמים
יש קהילות שגם תוקעים בהושענה רבה
אבל איזה חומה מנסים להפיל בהושענה רבה?
יש כלל כזה שהמקיפים שורפים החיצונים אז זה שייך ליריחו גם
Tuesday, November 01, 2022 • ז׳ חשון תשפ״ג
פשע מלחמה היה אילו לא היו מקיימים את ההבטחה לרחב. הם היו כאלה שומרי חוק שבאמת הצילו את רחב ותשב בקרב ישראל עד היום
אבל כתוב ‘ביריחו׳, אולי זה רומז שיריחו נחשב מקום קדוש אחר החרם לה
ובסיפור עם הגבעונים רואים שהם היו שומרי חוק כמעט בהגזמה, שמרו אפילו על שבועה שהוצאה מהם במרמה.
אני אומר את זה כי יש תאוריות שונות של ‘פשעי מלחמה׳, יש תאוריה של זכויות אדם שאני לא יודע מהו. יש סתם מוסר בסיסי של מידות טובות לא לכעוס מדאי ולרצוח בלי סיבה אפילו במלחמה, שזה לא איזה דין של ‘פשעי מלחמה׳ זה מוסר פשוט ומוסכם על הכל.
המובן של פשעי מלחמה שאני מבין הוא שיש מטא-חוק. כמו שיש חוק בתוך מדינות שתלוי באיזה קבלה או הסכמה של בני המדינה זה על זה שלא יגנבו ויכחשו ויסדרו את סכסוכיהם בבית דין וכו׳, כך יש גם בין מדינות, שהוא מקרה קלאסי שבו חוק לא יכול לחול כי מי קיבל את זה, אבל יש כמו מטא-חוק, כמו שאני מתאר לעצמי במצב של ‘לפני מתן תורה׳ כזה, שזה שהגם שיש בני אדם שונים עם אינטרסים שונים או כאן מדינות שונות, יש משהו ביניהם שמאפשר להם לסמוך זה על זה, לא בפרטיות אבל בכלליות, ושמירת השבועה הוא בדיוק המטא-חוק, גם בתוך מדינות וגם בין מדינות. מי שעובר על שבועה הוא בכלל לא בן אדם שאפשר לסמוך עליו, וזה אמנם יותר בולט וחשוב במקום שאין חוק. באמת למערכות החוק יש תמיד בעיה מסוימת עם השבועה, גם התורה.
ולכן אני חושב שה׳פשע מלחמה׳ האולטימטיבי זה לא לשמור על השבועה.
בימינו עמים מסוימים עשו שבועה ביניהם מי ירצחו במלחמה וכדומה אז זה נכלל, אבל באמת תולים את זה באיזה אמנה לרוב ולא באיזה דין של מוסר כללי שלא באמת חל במצב האנרכי
לא צריך להיות פוזיטביסט גם המוסר הקלאסי לא חושב שיש חיובים מופשטים, מוסר תלוי תמיד ביחסים קונקרטיים בין בני אדם
בכל מקרה זה לא תירוצים, אפלגוטיקות זה משעמם, אני רק מביא נקודה שבאמת נראה שהם מקפידים מאד על מה שאפשר לתאר כפשעי מלחמה
זה מוזר להתווכח על האם זה היה מוסרי, אנחנו לומדים תורה, אני מניח שבאמת לא יפה סתם לרצוח גם במלחמה, ושגם יהושע בן נון אמר את זה
*ידע את זה
אז אני לומד מה שאני חושב שהסיפור בא ללמד
ולמשל נראה לי שנורא עקרוני לו הענין של שמירה על שבועה אפילו לגוי
ואפילו במרמה
והלוואי על ‘המדינות הנאורות׳ בימינו כזה נאמנות..
זה תורות של מקינטאייר שגם הוא לא מסביר אף פעם עד הסוף… לא נראה לי לפה.. צריך לעיין במראי מקומות..
נקודה שאני מבין זה שלא מעניין לדבר על ‘מוסר זכויות וחובות במובן מופשט׳, בעיקר כי זה לא עושה בני אדם ליותר טובים
מוסר זה שאני חייב להיות אבא טוב לילדים שלו וילד טוב להורים שלי, זה תמיד קשור בטיבורו למערכת יחסים אנושית
וכן, גם שכן טוב למדינה השכנה שלי.. רק זה כבר יחיל דינים שונים על הקרוב והזר מעצם מהות המוסר הזה
כפי שכל אחד שהיה פעם במנהטן או תל אביב יודע 🙂 לא בתור ‘לצחוק על שמאלנים׳, בתור אתיקה של אריסטו כזה שמוסר מעניין לדבר עליו רק אם זה עושה אותך לטוב.. מוסר זה תוצאה של תרגול אתה מתנהג יפה לאח שלך והוא אליך וכו׳, בקשר ל׳בן אנוש׳ באופן מופשט זה לא מעניים
אבל מי אומר שהמסר של הסיפור זה להרוג חפי פשע במלחמה? זה נראה לי קריאה מוזרה
המסר שספר יהושע אומר בפירוש זה שהתקיימה ההבטחה לישראל לנחול את הארץ
בדרך ניסית כי שמרו את המצוות
או אולי גם שהיה ראוי לעבר עבודה זרה בצורה מוחלטת, זה לא כתוב בפירוש בספר יהושע אבל משתמע בספר דברים ובספרים מאוחרים יותר לפעמים
שזה גם משהו שאני מבין, זה לא אומר שהצורה היחידה לבער אלילים זה להרוג את כולם אם כי לפעמים זה אכן הדרך כפי שיהושע נהג
ואפילו יהושע היה שמח על פתרון יותר טוב אם מצא
החברים האפיקורסים אוהבי תורה שלנו כמו אלטר אומרים לא צריך לדאוג על הגנוסייד של יהושע זה בכל מקרה לא קרה היסטורית 🙂
שזה דווקא עושה את זה יותר גרוע ולא יותר טוב, כי יוצא שיש כזה אידואולוגיה לא רק אילוץ..
הענין של חרם יש בו איזה נקודה, ההרג של כולם מצטייר פה כמין קרבן כליל להשם. המיסגור שלו הוא לא ‘תבער את הרשעים האלה עד הסוף׳. המיסגור שלו הוא ‘אפילו שהייתם רוצים מאד ליהנות מהשלל והילדים והנשים, תקריבו לה׳ ואל תעשו את זה׳.
זה קצת תשובה לשאלה זו
צריך להבין שהאלטרנטיבה שיהושע לוחם איתה זה לא ‘להיות יפים ולהשאיר אותם׳, זה ‘לשעבד אותם כעבדים ולאכול את השלל שלהם׳, ובאמת הוא עושה פשרות עם הענין הזה, לפעמים כן נותן להם את השלל ככתוב בתורה , אבל בתור העיר הראשונה הוא קבע מין דבר שאמור להראות שזה בעצם לשם שמים, ‘בבזה לא שלחו את ידם׳ כזה, שנותנים הכל לה׳ גם האנשים וגם הכסף והכל
תגיד קרבן אדם עכשיו 🙂
זה ההגיון ה׳בטחוניסטי׳, שאולי נכון מצד עצמו, אבל ברמת הפשט אני לא חושב שהסיפור פה הוא כזה. הערים הכנעניות שלא נכבשו היו אמנם לצנינים אבל לא ברמה של להיות היטלרים, יותר ברמה של לעשות טרור פה ושם. ובעיקר נראה שהתורה דואגת מהשפעה לעבוד עבודה זרה ולא מצרות גשמיות. נראה לי שיהיה קשה לעשות קייס של הגנה עצמית ליהושע
זה כבר שאלה פרדוקטיבית.. על דרך המוסר אפשר לומר שהם לא לחמים לתועלת עצמם רק לשם שמים, רק מה זה עוזר לי.. רק לדרשות מוסר
אגב אוריגנס כתב פירוש יפה על ספר יהושע שאומר שזה הכל רמז ל׳ישוע׳, והכיבוש של כנען רומז לכיבוש של הגוף ומצוותיו או משהו..
האפיקורסים הם אלה שקראו את ספר שופטים 🙂
כן אני לא יודע, אבל המסר יוצא לפחות שאם כבר אתה קנאי אז אסור לך להתפרנס מזה 🙂
אורי הולצמן עוד לא מצא מדרש שאומר שבאמת חטאו בזה שהרגו את כל הכנענים? אם אין כזה מדרש אפשר לכתוב כזה, זה לא כזה קשה..
זה בוודאי בדיעבד, לא חושב שבזה יש ספק, רק נתוכח מה ה׳לכתחילה׳, אם זה שיהיו עבדים אז יהיה שוב בעיה.. הכי לכתחילה זה שכולם יהיו יהודים בכלל..לא חושב שזה בעיה
לכאורה היסטורית זה דווקא לא היה הקוד המקובל, זה קצת הפוך, מלחמות עתיקות הרגו פחות מהעיר ממלחמות מודרניות טוטאליות
זה מדרש יפה אבל זה באמת מדרש..
הדגם של מלחמה עתיקה זה משהו כמו גלית ודוד, מלחמה סמלית ומי שהגיבור שלו נופל כולם בורחים. ובאמת גם ספר יהושע מתאר מלחמות כאלה הרבה פעמים
המדרש שאני מחפש מתיחס להיסטוריה, המדרש של ירמיהו הוא ברמת המליצה כי זה הרי לא הענין של צנינים..
כלומר, כל עיקר נפילת יריחו (ונס הירדן) מתואר כמו הגיבור של הכנענים שנופל וכולם בורחים
דבר ה׳ זה לא תירוץ מעניין פה, זה לא איזה מצוה קבועה זה לפי הענין אז המדרש צריך ללכת שאילו לא חטאו ישראל/כנענים/אדם הראשון היו אמורים להיכנס במנוחה וכדומה
עוד נקודה, אנחנו מדמיינים פה את יריחו כמו יותר מדאי אנשים. כל יריחו היתה בערך שלש מאות אנשים
איזה עשר משפחות נגיד, וכך כל ערי כנען המתוארים פה הם קטנים מאד
רחב הזונה ומשפחה זה סיפור שלם, חמולה אחת מתוך חמש של יריחו שנשארו נגיד
אנחנו מדמיינים איזה רצח עם כמו לא יודע מה, אבל זה יותר כמו כאשר ארה״ב נכנסת לאיזה עיירה באפגניסטן ובסוף שורדים רק העצים..
לא שזה כן מוצדק..רק זה פורפורציה
יש גם את הביקורת על יהושע שביטל תורה.. גם זה אפשר להרחיב אם רוצים..
אני מתכוון שאילו היה יהושע לומד תורה היה מלמד את הכנענים תורה והיו באים אליו ומתגיירים, אבל הוא רצה יותר להיות שר צבא, אז השם גם נגלה אליו בתור שר צבא ולא בתור זקן מלמד תורה כמו שנגלה לרבו
וזה יחבר את שני המדרשים של ‘עתה באתי׳.
אני באמת חייב עוד להסביר על המלאך ומדרשיו מאתמול
כפי ששמו לב פה הפסוק הצריך פירוש ואולי מפתח הוא ‘עתה באתי׳, מה הוא אומר. וגם המדרשים שמו לב לזה.
בפשט נראה לי שזה אמור להיות תמונה מורכבת על התמונה של כיבוש יריחו עם השופר וכו׳. יש לי דוגמאות לרעיון כזה. יש סיפור תחתון שקורה כאילו בעולם הזה ואז יש תמונה של התגלות שמספר את זה קורה באמת מצד תמונה עליונה. (דוד עם המלאך, דניאל דוגמה קצת, או גם המראה של אברהם בפרשת וירא, ועוד). אז פה יש שני סיפורים כמו מקבילים יש סיפור של כיבוש יריחו עם השופר, שהוא בעצמו קצת שמיימי אבל לא כתוב שהשם בעצמו נלחם להם. ואז יש מראה ‘בהיות יהושע ביריחו׳ אני חושב שהכוונה בו זמנית, כאשר הוא סבב סביב יריחו אז הוא היה רואה כל העת את המראה הזה כביכול וזה כמו שכתוב ‘כי הויה נלחם להם במצרים׳, השם יוצא בראש הצבא, והוא המסומל בארון אבל זה לא ארון ריק הויה הוא באמת שר הצבא, אבל כל זה רואה יהושע במראה, בעולם הזה זה פחות נראה, ולכן לא ברור איפה המקום הכרונולוגי של הפרשה הזו .
עכשיו הערות לגבי המדרשים והתיאולוגיה של המלאך…
עוד חסר לי בהירות בפרשת משפטים וכי תשא על זה. אבל רש״י פה מעתיק מדרש תנחומא שם:
רְאֵה מַה בֵּין הָרִאשׁוֹנִים לָאַחֲרוֹנִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. הֱשִׁיבוֹ: אֵינִי חָפֵץ אֶלָּא לָךְ. יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן רָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ וְנָפַל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ (יהושע ה, יד). וְאָמַר לוֹ: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ (יהושע ה, יג). אָמַר רַבִּי
יִצְחָק: מֶה עָשָׂה לוֹ הַמַּלְאָךְ? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ, הִתְחִיל צוֹעֵק מִתַּחַת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ עַתָּה בָאתִי (יהושע ה, יד), הֲרֵי שְׁתֵּי פְּעָמִים בָּאתִי לְהַנְחִיל אֶת יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁבָּאתִי בִּימֵי מֹשֶׁה רַבְּךָ וְדָחָה אוֹתִי וְלֹא רָצָה שֶׁאֵלֵךְ עִמּוֹ, וְעַתָּה בָּאתִי. מִיָּד וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. (יהושע ה, יד), אֲבָל מֹשֶׁה דָּחָה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ וּלְכָל מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הַתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָּךְ.
במדרש הזה יש מדרגה של הנהגה על ידי ה׳ עצמו ויש על ידי מלאך, משה דחה את המלאך אבל יהושע קיבל אותו.
זה סותר מדרש חשוב של הגמרא בסנהדרין לח:
אמר ההוא מינא לרב אידית כתיב (שמות כד, א) ואל משה אמר עלה אל ה׳ עלה אלי מיבעי ליה א״ל זהו מטטרון ששמו כשם רבו דכתיב (שמות כג, כא) כי שמי בקרבו כאי הכי ניפלחו ליה כתיב (שמות כג, כא) אל תמר בו אל תמירני בו אם כן לא ישא לפשעכם למה לי א״ל הימנותא בידן דאפילו בפרוונקא נמי לא קבילניה דכתיב (שמות לג, טו) ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו׳.
פה רב אידית עונה למין (לכאורה סוג נוצרי או בעל תפיסה שניות דומה, הנוצרים הקדמונים אהבו את הרעיון של מטט חנוך וכו׳ וזיהו עם רבם) שבאמת הפסוק רומז למטטרון (זה לא הפשט, אבל נו). והמין שואל נו אם כן אני צודק, יש לעבוד למטטרון. והוא עונה לו שמשה דחה אותו ואפילו להיות שליח לא רצה בו. זה תשובה חשובה אם ניקח אותו ברצינות והוא לא אומר ‘אסור לעבוד למטרון זה עבודה זרה או משהו׳, הוא אומר ‘הרבי שלנו משה דחה אפילו את המלאך הכי גדול שלך, אנחנו יכולים ישירות לעבוד לאל, אפילו שליח אין אנחנו צריכים׳.
נידון דומה מתואר בחגיגה על אחר שרואה את מטטרון יושב ואומר שתי רשויות הם, ואז מטטרון עצמו לוקה. שם זה מסר יותר ‘אונטולוגי׳, באמת אין למטטרון שלטון, ואם יש לו זה דווקא ‘לכתוב זכויותיהם של ישראל׳, שזה גם פולמוס עם תפיסה בינארית כלשהו.
עכ״פ, המדרש תנחומא על יהושע מאד מוקשה לפי כל זה, כי יוצא שיהושע כן קיבל את המלאך. ואף השתחווה לו. אפשר לדחות שזה אמנם בתור פרוונקא. אבל זה צ״ע בעיני (ויוצא שההוא שדרש ישוע יהושע לא היה משוגע: זה באמת אותו שם..). נראה לי יותר שרב אידית באמת לא היה מקבל את פירוש התנחומא ב׳עתה באתי׳.
עכ״פ לפי פירוש זה ‘עתה באתי׳ הוא באמת חולשה גדולה של יהושע, עתה בא המלאך וקודם לכן לא היה יכול לבוא, ויהושע הכל אצלו על ידי שליח. לזוהר זה מתחבר עם המדרש של פני יהושע כפני לבנה, כי הוא באמת מפרש גם ב׳ואל משה אמר׳ לא על מטטרון אלא על השכינה, בהתאם לדרך קבלת הספירות ברוב המקומות (מטטרון עצמו יהיה רק עוד התלבשות של השכינה אבל הם לא אוהבים להכניס ישים נבראים ממש לתוך הפסוקים) , אז פני יהושע כפני המלכות לבד. טוב זה החלק לא מאד עוזר לי רק זה יכול להיות פתרון לשיטת רב אידית
גם כפי מה שאמרתי זה לכאורה המקור הכי טוב לראשונים שאומרים שישראל לא הולכים על ידי שרים, כי רב אידית באמת אומר שזה מין בחירה של משה לא ללכת על ידי מטטרון (שהוא כמו ראש לכל הע׳ שרים, ונקרא ‘שר העולם׳, עכ״פ הוא גם מין שר) ואילו המיים או אומות העולם באמת מתאים להם ללכת על ידי שרים כי זה לא ענין אונטולוגי אלא מין בחירה מיוחדת של האמונה שלנו ‘הימנותא דאפילו בפרוונקא לא קיבלנוהו׳
אבל גם זה משה לא קיבל, וזה סותר את המגמה של רב אידית שאומר ש׳לא קיבלנוהו אפילו בפרוונקא׳
ברור שיהושע לא באמת עובד למלאך זה מוסכם..
ויכול המין לשאול אז למה אתם לא עושים כמו יהושע והולכים על ידי שליח
כלומר, החילוק בין ‘שליחות׳ ל׳לעבוד לו׳, הוא לא החידוש של רב אידית, הוא רק עושה ‘קל וחומר׳ משליחות לעבודה, אבל הוא לא עושה את החילוק הזה
אם כבר מדברם על ההשתחוויה, אז הגמרא במגילה ושאר המקומות מקשה היכי עביד הכי הא אמר ריב״ל אסור לאדם לתת שלום לחברו בלילה חיישינן דלמא שד הוא. זה קושיא מעניינת, כאשר אנחנו היינו רוצים שיקשה למה השתחווה למלאך..
ברור, ומה הבעיה להשתחוות לשד?
אגב לגבי אדם יש מדרש מפורש של הגמרא להתיר את זה, כן נראה שיש בעיה עד שצריך פסוק להתיר..
ומה הבעיה לכבד שד? מה הוא חטא שנברא שד? 🙂
רש״י:
שמא שד הוא – ואין מוציאין שם שמים על המזיק ושלום שם שמים הוא שנאמר (שופטים ו׳:כ״ד) ויקרא לו ה׳ שלום וכ״ש שאין משתחוה דדומה כמשתחוה לשעירים:
מוזר
לגבי המדרש השני בגמרא על ביטול תורה. לכאורה המקור העיקרי שלו הוא בסנהדרין מד, שם דרוש מורחב שמתחיל מענין עכן. וזה באמת נראה שהמדרש עומד על הכשלון של ישראל בעי ומחפש לזה טעמים. זה אכן חטא של עכן אבל הקשר הדרוש שם הוא שיהושע סובר שזה לא מספיק כהסבר והמדרש מחפש דרכים להאשים את יהושע עצמו, ומאשים אותו בביטול תורה וביטול תשמיש המיטה (זה בגמרא אחרת) ובחוצפה כלפי מעלה, ועוד דברים.
אז או שהתבלבלו מתי היה המלאך (רד״ק אומר: ‘כותב הדרש הזה טעה בפסוקים׳..) או שהבינו איכשהו שזה גם הולך על זה, נראה לי שזה יסביר את ה׳לא׳, הוא לא לנו ולא לצרינו, הוא שר צבא מידת הדין והוא עלול להעניש את ישראל כמו את הכנענים.. הוא גם לא בדיוק בצד שלנו.. כי לא ישא לפשעכם..
אבל המסר של המדרש הזה בקצת הרחבה כנל נראה שהוא מחפש להאשים את יהושע בכללות, כשקוראים במגילה יוצא רק משהו מצומצם מה גדול תורה או תמידין, אבל באמת זה נראה עומד על השאלה מה חשוב תורה או כיבוש הארץ, או פריה ורביה או כבוש הארץ, שזה מתאים מאד לחשיבת חכמים, והם אומרים נו אתה מתעסק במלחמה לפעמים אתה נופל, היה עדיף לך לשבת בבית המדרש או למצער בבית ולעשות בפו״ר.
(ועל דרך דרוש שנית אפשר לקשר את זה עם מה שיהושע קיבל את המלאך, שהוא אותו ענין, וטוב זה די לדרוש פה)
אז יכול להיות שבאמת הכוונה העיקרית למה משתחווה למלאך, שמא שד הכוונה סוג עבודת אלילים, (שזה הבדל בין שד למלאך לפי דרוש אחר שלי.. ) והתשובה הוא דלא מפקי ש״ש לבטלה, כלומר המלאך אומר שם הויה זה אומר שהוא שליח של השם ולא עושה עצמו לישות בפני עצמו כמו שד ובאופן כזה מותר להשתחוות. אני לא בטוח אם זה דרש או סוג של פשט.
השכמה של הושענה רבה, כי יש תפלה ארוכה 😃
זה עוד חוליה במה שאני אומר שכל הזמן יש פה ערב ובוקר
אבל מה המשמעות? צ״ע
חוץ מהגבעונים. הם רמאים..
באמת ראיתי את הקונספירציה הזו, שבאמת ישראל התחתנו עם הכנענים רק אחר כך לא התאים להם להגיד אז אמרו את זה.. ואותם מעט כנענים שהיו עוד ניכרים בשמותיהם מצאו להם תירוצים..
אפשר להגיד שמה לעשות אנחנו לא יכולים להרוג את כל העולם 🙂
הרמבם בפירוש אומר שנצטוה משה לכבוש את כל העולם ולהכריח אותם לא לעבוד עבודה זרה..
ועל זה אומרים עליו שהוא למד מהגיהדיסטים..
הלכות מלכים ח, י
משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
טוב מי שיכול לעשות הקפות ושהחומה יפול שאחרי כן נדון אם הוא מוסרי 😇?
מעניין כאשר השם אומר ליהושע הוא אומר לו התוכנית של כל נשבע ימים ישירות. אבל יהושע לא אומר לעם רק שישתקו עד שיאמר להם, ופתאום ביום השביעי מודיע להם. משמע שזה היה איזה טכסיס סודי שהוא חשש שיתגלה ולא יהיה האפקט
יש כיום מחלוקת בין שיטת הפיקוד בצבאות שונות עד כמה לספר לכל החיילים את התוכניות כמה שלבים קדימה, יהושע הוא פה בשיטה הרוסית שלא מספרים להם רק תזוזו ימינה שמאלה וכו׳..
למעשה זה סיפור נפלא, לא יודע מה להגיד לכם, צריכים יותר סיפורים כאלה, זה בשביל לספר בשולחן שבת..
Wednesday, November 02, 2022 • ח׳ חשון תשפ״ג
מה שכתבתי בבוקר שיש תמונה עליונה ותמונה תחתונה יכול להסביר גם הכפילות בסיפור הירדן, וגם בסיפור מעל עכן והעי בולטת לי כפילות כזאת