Sunday, October 11, 2015 • כ״ח תשרי תשע״ו
אני הכי אהבתי הפסוק הזה: ויאמר יהושע אל העם, לא תוכלו לעבוד את השם!
ומעולם לא שמעתי שהיה מקדש בשכם. מה מפרש רש״י ?
זלמן לייב הם הבינו שאבנים הפ עדים יותר נאמנים מבני אדם..וכך מפרש רשי כשמים שהם קיימים לעולם וכו.
מן הסתם עוד לא נהגו לכתוב ספרים או לפחות לא על דברים כאלה, ולשים אבן זה היה הדרך לעשות שיישאר משהו. או היו עושים ברית עם ביתןר בהמות, או דברים דומים.
העדות של משה בשמים וארץ כבר נשמע יותר פואטי. ..
מעניין שהוא אומר שעבדו עבודה זרה במצרים ובעבר הנהר. משמע קצת שגם אברהם ובניו עבדו עבודה זרה.
שמירת הנפש – ויקיפדיה –
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7…
^יוסי זה בקשר לשאלתך
המקור הראשון לפירוש זה הגוי במסכת ברכות שאמר זאת לחסיד שסיכן עצמו בתפלה
מתוך 929 – תנך ביחד: תומר פרסיקו – ספר יהושע גרסת השומרונים
http://www.929.org.il/page/211/post/6043
אז פרסיקו אומר שזה פרק שומרוני..
מעניין הסיפור של עצמות יוסף פה, מה נזכרו, כנראה שזה קשור לקדושה של שכם, וקברו אלעזר בן אהרן גם, בקיצור מאד חשוב שוב קברי הצדיקים
יהושע וברית שכם –
http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx
Nut please stop writing yitzchcock..
I spell it Yitzchok for a reason..
*But
Monday, October 12, 2015 • כ״ט תשרי תשע״ו
Place.
?
Time
Tuesday, October 13, 2015 • ל׳ תשרי תשע״ו
Yoeli if you go lmk
Now. To Kugel.
Was nice meeting the rebbe
Seems like a very nice guy
And tzi ale tzoros he writes poems also.. No wonder he can believe in contradictions
Yoeli tried to make him explain his famously not making sense position on bible scholarship
To little avail
He said some chidushum also, that the last few psukim in koheles is the writer imagining what they will writte on his matzeiva
Cause the book is an autobiography in the beginning hes young and it ends with him dying
So it follows that ויותר שהיה קהלת חכם וגו is is epithet
כמו הפילוסוף המפקפק הגדול ובסוף על המציבה שלו מה כתוב היה ירא אלהים ןסבל יסורים באהבה..
גם אמר שבן סירא עשה טעות אחת. שבספרו כתב אני בן סירא..אילו היה כותב אני שלמה המלך היה ספרו מתקבל בתנך
He said he’s happy to meet us cause his usual audience is 60+..
I didn’t record nothing you’ll have to believe us..
Tuesday, May 07, 2019 • ב׳ אייר תשע״ט
פרק הקודם היה התוכחה. פרק זה הוא כריתת ברית. בדומה למשה רבינו שאמר תוכחה בפרשת כי תבוא ואז כרת ברית בפרשת נצבים.
הברית הזה כרת בשכם, לא ברור למה פתאום בשכם, זה המקום שהוא כרת ברית בכניסתם לארץ בהר עיבל, ושכם היה עיר חשוב למלכות ישראל ששם הומלך ירבעם. אבל עד עכשיו הכל בשילה ולא מובן למה יהושע נמצא פתאום בשכם.
יהושע מספר להם את כל ההיסטוריה, גם דומה למשה שסיפר להם בפרשת האזינו ההיסטוריה זכור ימות עולם. לא לגמרי מובן לי התועלת שלי זה
פתאום מספר שנשלח באמת הצרעה כמו שהובטח בספר דברים
ועתה עבדו את השם וכו והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם. פתאום אנו רואים שעדיין היה ביניהם עבודה זרה
ואם רע בעיניכם וכו׳. משמעות הדבר הוא שבאמת היו מהם עובדי עבודה זרה ויהושע מנסה להוכיח אותם, דומה לאליהו הנביא אם השם אלהים וכו׳, אם אתם חושבים לעבוד את אלהי תרח ונחור תעבדו..
תבחרו לכם אלהים יש לכם הרבה מסורות, אלהי תרח, אלהי האמורי, אני כבר את ההחלטה שלי עשיתי אנכי וביתי נעבוד את הויה
או שזה אזהרה על העתיד שבאמת יעשו כך.
והעם עונים חס ושלום למה אתה חושד אותנו, או שבאמת היו מקודם עבדו עבודה זרה ועכשיו עשו תשובה
ואז יהושע אומר שוב לא תוכל לעבוד את השם כי אלהים קדושים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם
פסוק כזה מסקרן מה הוא רוצה יהושע
אני חושב שהפשט הוא שהוא מנסה להכניס אותם בתנאי הברית שיקבלו על עצמם שיהיה גם עונש אם לא יקיימו התורה. כאילו הוא אומר כן בטח אתם מקבלים עכשיו לעבוד את השם שהכל טוב לכם ואתם טובים. אבל מה לגבי האפשרות שמחר תחטאו ואלהים יכעס עליכם וירע לכם, גם על מנת כן אתם מקבלים עליכם
?
כאילו לא די לעבוד מאהבה שגאל אתכם ונתן לכם את הארץ צריך גם לעבוד מיראה שאם לא אז…
וזה מה שהוא אומר בפסוק כב עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם וכו׳. כלומר אל תבואו אחרי זה ותאשימו שכפיתי עליכם הר כגיגית.. נתתי לכם אפשרות לבחור לכם אלהי תרח או מה שאתם רוצים ומרצונכם בחרתם בהויה ומרצונכם הסכמתכם שאם לא תקיימו התורה יכעס עליכם
פסוק כה גם פלא, מה כתב ובאיזה ספר?
ואיפה יש פתאום מקדש בשכם
ואלה
אז יהושע לא אחז שאסור להוסיף על ספר התורה? פסוק מפורש..
ספר תורת אלקים
הוא מתאר את העדות של האבן, האבן הזאת שמעה את כל אמרי השם והיתה בכם לעדה
מה לעשות העדות של משה רבינו הרבה יותר מרשים להעיד את השמים ואת הארץ
ממה פני יהושע כפני לבנה, להעריך היופי של הברית בסוף ספר דברים והברית הזה..
הא גופא צע״ג, כבר היה שילה ושם הארון והמשכן
במכות מחלוקת אם זה שמונה פסוקים (שזה פירוש קשה מאד מה הקשר לכל הכתוב פה) או ערי מקלט. שהפשט הפשוט של זה הוא פרשת ערי מקלט שבספר דברים, לא הפרשה שבספר יהושע.
ליודע למה כל המפרשים חושבים שהכוונה לאיזה פרשה שבספר יהושע מה הקשר בכלל
אלא הכוונה שהפרשה אז יבדיל משה כתב יהושע
וגם זה פירוש מוזר מה הקשר לכתוב פה
וכמו שראינו במקומו שהפרשה הזו לא שייכת בעצם למקומה הוא כמו מאמר מוסגר
אני חושב שזה הפשט הפשוט של שיטה זו בגמרא
פשט יותר פשוט בפסוק פה הוא או שיהושע כתב הברית שכתוב בספר הזה, בערך, וספר תורת אלהים הכוונה לספר יהושע, ואז לא חילקו בין תורת משה לשאר הנביאים, הכל היה נקרא תורת אלהם.
או הכוונה לאחד פרשיות הברית והתוכחה האחרים שבספר דברים שהפסוק פה מייחס ליהושע ואנחנו לא יודעים איזה מהם
כן, אבל יכול להיות שהיו דברים בעל פה, כמו שירת האזינו עצמו למשל
הפסוק הוא פרארפרזה זה לא חייב להיות שבדיוק אמר המילים שכתובים פה
אה אבל הגמרא עצמה אחרי זה מפרשת אחרת, שהיא שואלת למ״ד ערי מקלט מה בספר תורת אלהים, אלא הכוונה ויכתוב יהושע בספרו את הדברים האלה הכתובים בספר תורת אלקים
אבל לכאורה זה לא הפשט הפשוט של התנאים זה פירוש של האמוראים לזה
יכול להיות גם שהכוונה שהעתיק שוב את התורה של משה, לאו דווקא שכתב דברים חדשים, ובתורה כתוב כדברים האלה
עכפ גם זה חוזר על הדפוס של משה שאחרי שכרת הברית כתבה בספר
איך אתה מבין את הפירוש הזה?
דעת מקרא מציע שהיה שכם מקודם מקודש כמו שרואים כבר בספר בראשית והיה שם מקדש, אאל שלא עבדו שם קרבנות משנאסרו הבמות וכן לא מוזכר פה שהקריב יהושע – בשונה ממשה בהר סיני – אבל קצת כמו המזבח שבפרק הקודם, היו עדיין נוהגים קדושה באלה שמימות האבות, אפילו שעיקר הקרבנות היו בשילה
אבל מה פירוש שהצניעו? הוא הוסיף על גליון הספר תורה את ספרו?
לגבי לא תוכל לעבוד את השם. יש לפרש עוד שהוא אומר אי אפשר באמת לצאת ידי חובת השם כי הוא אלהים קדושים. כמו בקרובי אקדש. לפי ערך קדושתו תמיד תהיו חוטאים. זה באמת צד היראה של עבודת השם.
זה לא ראיה באופן כללי כי מתוך הסיפור אנו לומדים שיהושע כבר חחילק את הנחלות בשילה וזה היה קודם לזה
וגם על פי חסידות שאי אפשר באמת לבשר ודם לעבוד השם.. אנו רק עושים את עצמנו..
נו וודאי האריכו.. ומה עלה בידינו?
בקיצור כמו שהגר בא ואומר אני רוצה להתגייר אומרים לו לאט לאט זה לא הכל כיף כמו שאתה חושב.. כך יהושע מזהיר אותם אתם קופצים מהר מדי לומר כן כן אנו רוצים לעבוד השם.. אם מישהו קופץ ביותר מדי התלהבות לפעמים סימן שלא חשב על זה עד הסוף הוא לא באמת יודע מה הוא מקבל על עצמו.. לא בכזה קלות אומרים אני רוצה לעבוד את השם זה דבר קשה ומסובך.
ובוודאי הוא צדק כי אחרי כל ההתלהבות הזאת חזרו לעבוד עבודה זרה למאות שנים..
וזהו. בסוף יהושע מת ונקבר וגם יוסף נקבר וגם אלעזר מת ונקבר וחסל ספר יהושע
יעקב אבינו בא לשכם, ואז אמר לו השם לעלות אל בית אל ולבנות מזבח, אז אמר הסירו את אלהי הנכר , וקבר אותם תחת האלה אשר עם שכם.
יהושע בא לשכם ואומר להם באותו הלשון הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם, והוא כורת ברית על זה על אבן שהוא שם תחת האלה אשר במקדש השם.
אני לא יודע מה הולך כאן אבל משהו מעניין קורה פה..
זה גם עובד עם תחילת הפרק בעבר הנהר וכו׳. וגם יעקב בא אז משם. ושם עובדים לאלהי נכר. וכאשר באים לפה צריך לעבוד לאלהי הארץ.
תרגום השבעים גורס פה שילה 🙂
שאלה גדולה הוא שהושמט פה מתן תורה
אבל בכלל בתנך אין דגש מרכזי על מתן תורה לא רק פה
לגוים של עולם התנך יש פה תאוריה שלמה אתם יכולים להסתכל אם זה מעניין..
כתוב פה שבלק נלחם עם ישראל. זה מוכיח את התזה שלי מפרשת בלק שקללת בלעם לא היה רק מיסטי זה היה גם ניסון להזיק בגשמיות
מעניין עוד גם הנוסח לא בחרבך ולא בקשתך אמרו יעקב על שכם
אבל הוא אמר להיפך שלקחו בחרבו ובקשתו..
למה לא יכול להיות? זה מחפירה ארכאולוגית
http://ivri.org.il/2013/11/ben-gurion-and-the-h…
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php
תראה פה בחלק ממצאים ארכאולוגים
https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp
Sunday, November 27, 2022 • ג׳ כסלו תשפ״ג
זה לא נחשב כמו גירסא אחרת של הספר פה?
השאלה מה פירוש “ספר התורה׳. אפשר שבזמן כתיבת יהושע המושג הזה כלל כל התנך, כשרוצה להגיד החומש הוא אומר משנה תורה או תורת משה
לא המציאו עוד את ההבחנה בין תורה לנביאים
בדיוק, היה רק חומש ויהושע ושניהם ביחד הם תורת אלהים
ברור אבל למשל פה, זה לא שהיה לו גירסא של יהושע עם ההוספה הזו? חשבתי ככה תמיד החוקרים אומרים..
אוקיי אבל זה יותר מסובך מזה. הרי יהושע בוודאי לא המחבר הסופי של ספר יהושע כפי שהוא לפנינו. זה דיווח על שלב יותר קדום בכתיבה של הספר. ואז החלקים שנכתבו אז נקראו בכללות תורת אלהים, משהו כזה
כן
למה זה בוודאי? למה הגמרא במגילה חשבה שאם יש שינויים בטח המתרגמים שינו..(או שבדוגמאות שם הגמרא צודקת(
אם יש גירסאות בתורה קל וחומר שיכול להיות גירסאות בתרגום…
מה זה המפעל הזה
יפה, אתה עובד שם
למה יש חושבים שאסור להגיד שיש גירסאות בתורה, למשל אני רואה תמיד אומרים שדל רשע כי מציע תיקונים
מה כי גם בחזל יש גירסאות שונות משלנו..
אבל אולי הרמב״ם באמת אומר את זה, בעיקר התשיעי (אבל אני רואה שיש שם נוסח אחר בכלל אצל שילת)
יש גם גירסאות בעיקרי הרמב״ם 😃
כן אבל זה בכלל לא אומר שזה שלנו הוא שנתן משה. בנוסח הישן של פיה״מ כתוב ההעתק, וזה אולי אומר את זה. וכן בסידור שהתורה המצויה בידינו היא הנתונה.
כן אני לא שואל על עצם העניין, זה ברור, רק על האמונה הזו.. אני זוכר שיש איזה מבוכה שלימה לגבי תיקוני סופרים ולגבי הניקודים מעל האותיות
אבל איפה כתוב האמונה הזו בכלל, זה נראה לי כרגע תלוי בגירסאות של עיקרי הרמב״ם…
מאמינים שכתוב ברמבם שכתוב בתורה 😃
זה דיוקים שכתוב בעיקר השמיני התורה הזאת המצויה בידינו היא התורה הנתונה למשה
אבל אני לא יודע מי בכלל אמר שמתכוון לנוסח המסורה
הכוונה בכללות אולי
טוב זה מוזר, לא יודע.
נוסח המסורה היא בטח הנתונה למשה במובן של הלכה, שצריך לכתוב ספר תורה ככה, כמו שכל הכרעת הלכה היא למשה מסיני
אוקי אבל זה בעיה משמחת כבר… נגיד זה שהרמבם האמין ..
בעיה משנית
מה שכל קהילה מכריעה זה הניתן לה מסיני
ואילו ואילו וכו׳
לא שונה מכל הלכה אחרת
אבל זה לא דעות להלכה..על גיאוגרפיה אני לא יודע אם יש אלו ואילו…
אבל למה העובדה הזו זה קשה, הכוונה הרי לתורה האידיאלית…
נכון אבל זה באמת ככה..הרי בהגדרה יש איזה תורה אחת שכתב משה (או מישהו) עד לרמת האותיות, ובהגדרה אין ערובה שהחומש או התורה הפרטית שלך היא זו…
אבל גם האמונה המקובלת הזן הוא על האידיאל של ההלכה, לא על התורה הממשית שבארון שלך
אז קפיצה קטנה אל מה שאני אומר..
אבל זה בהגדרה בלתי אפשרי כפי שאתה אומר
האמונה הוא ההשגחה ניסית?
אולי
תמיד היה לי ברור שגם אלה שאומרים ככה מתכוונים בכללות לא עד לרמה של אותיות וכו׳, כפי שכולם מודים שאין בקיאים בחסרות ויתירות
איה..
תודה, אתה עושה לנו הרבה עבודת בית…
הערעור המשמעותי יותר על זה יהיה אם נגיד שבאמת במקור לא היה הקפדה על רמה כזאת והיה לגיטימי לכתחילה שהסןפר ישנה למשל בחסירות ויתירות או אולי גם בהוספת מילות קישור וכדומה
ולכן גם בהגדרה אין תורה אחת שכתב משה
כי משה עצמו אולי לא הקפיד על כל מילה
האמת שמהעובדה שאתה מזכיר זה גם נובע… כי אפילו סופר לעצמו עושה טעויות. הרבה פעמים אומרים חבל שאין לו אוטוגרף אבל גם באוטוגרף מצויים טעויות הדפוס…
זו סברא הלכתית..השאגת אריה טוען אולי אין כיום מצוות כתיבת ספר תורה כי אין בקיאים בחסרות ויתירות, וכמדומה שהתשובה הרווחת שמצד ההלכה יוצאים גם ככה
לכן משה עצמו כתב 13 ספרי תורה שנוכל להצליב ביניהם לדעת התורה האידיאלית שבכוונתו..
אבל הדרש באמת מתאים להלכה…שגם ניתנה למשה מסיני…
אבל אתה רוצה לטעון שבאמת עד ימות יאשיהו או עזרא היה ליטרלי ספר תורה אחד? אף אחד לא העתיק?
זה לשיטתך שפשט לא מה שהיה…אבל לא כזה רחוק להגיד שהיה טופס אחד רשמי מחייב ועל זה מדובר ולא שלא היו עוד העתקים. כמו שיש איזה חוקה אחת בכנסת או משהו שהנוסח שם מכריע לגבי החוק
בין אם המדרש היה או לא יש קפיצה בלוגיקה שלך. מה שהמקורות האלה מראים גם לפי הפירוש הפשוט הזה הוא רק באותם הערים לא היו או יאשיהו לא ידע. או לא כל ישראל היה להם גישה. עדיין יכולים להיות עשרות ספרי תורה.
בישיבות..
אבל ברצינות, אצל הכהנים
אבל אפילו בשביל עותק אחד לא הגיוני שיהיה ממש אחד. צריכים לפחות גיבוי ולהעתיק מחדש מפעם לפעם
גם מה עם התורה של המלך – לפי חכמים שני תורות- אבל לפחות זה שכותב משלו כל מלך נראה פשט
עוד חידוש… מנא לך. זה יכול להיות אבל לא הבנתי ההכרח שזה ושזה היחיד
פתאום המדרשים כפשוטם…
המדרשים הם להיפך שפשוט להם שזה לא היה היחיד ולכן קשה להם מה מיוחד בזה אז עונים
אני לא חולק שזה אפשרי, למה שלא יהיה אפשרי
אבל מה יהיה עם הדוקטורט הזה יש לו מילים באנגלית שאני לא מכיר…
מעניין. והיהודי הזה גם חולק על ההקדמה הזו ?
ומה הוא אומר שכן היה נס שלא היה שגיאות העתקה? או סתם שאפשר למצוא יישוב לכל הסתירות
מעניין. אבל דומה שגם השיטה שלך בדה״י זה לא לתלות בשיבושים אלא להגיד שמחבר דה״י בכוונה שינה
האם יש תרגום מקובל לעברית של השבעים?
תודה. אז יוונית או אנגלית.. מי האנגלי שאתה ממליץ (ראיתי משהו עם מלא מבואות וכו׳ של אוקספורד nets זה הכי?
רש״י 🙂
(כב) עדים אתם בכם – ראה יהושע שעתידין לערער בימי יחזקאל ולומר: (יחזקאל כ׳:ל״ב) נהיה כגוים, לפיכך הכביד עליהם עכשיו, ולכך הושב להם בימי יחזקאל: והעולה על רוחכם היו לא תהיה וגו׳, חי אני אם לא ביד חזקה וגומ׳ (יחזקאל כ׳:ל״ב-ל״ג), על כרחכם אמלוך עליכם, שכבר קיבלתם בימי יהושע. ולא תאמרו מה שקיבלנו עלינו בימי משה, כדי ליכנס לארץ עשינו, הרי בימי יהושע כבר נכנסתם וקיבלתם.
מלמד שגעש עליהם ההר להרגן לפי שלא הספידוהו כראוי.
מנין שלא הוספד כראוי? לכאורה מתוך השוואה לפסוק זה החוזר כמו על פסוקי פטירת משה, ולא כתוב פה לא שבכו אותו וגם בפסוק עצמו במשה יש הספד ולא קם וגו וביהושע יש כלום
לגבי הברית פה בכללות והכתיבה בתורה. יש לשים לב שזה באמת מאד שונה מהדרשה בפרק הקודם. הגם שזה לכאורה אותו מכוון זה באופן אחר בפרק כ״ג יש תורה, ויהושע אומר שמרו את הכתוב בתורה. פה הוא הולך הרבה לפני זה, הברית הוא לא לשמור את הכתוב בתורה אלא בכלל לקבל עלינו את אלהי אברהם. ואדרבה זה הדבר הוא שכותב יהושע בתורה. אבל זה בעצם עוד לפני שיש תורה, כי אם מלכותי אינכם מקבלים גזרותי היאך מקיימים.
בכלל יהושע מחדש פה חידוש עצום שיש בחירה באיזה אל לעבוד, ושזה הסיפור של אברהם לעומת תרח וכו׳, שכל זה אינו הסיפור המסופר בכל התורה עד כאן בפשטות
ואפילו משמע שבאמת עד פה היו להם אלהי נכר, ורק פה הם זורקים אותם, בדיוק כמו יעקב אבינו..
גם משמע פה ברור שעשיו שייך לאלהי אברהם, ואקח את אביכם, ואתן לו את יצחק, ואתן לעשו. עשו ירש הר שעיר בדיוק כמו שיעקב יורש כנען, וזה מהויה לא מאל אחר.
רק בעבר הנהר ובמצרים והאמוריים יש להם אל אחר
תמיד לפעמים קוראים לכל העמים בכנען בשם אמוריים, אולי זה קשור לדת שלהם שנחשב אלהי האמורי
חושב שיהושע לא מתכוון לדחות אותם אלא זה כמו שאומרים לגר דע לך שלא קל לקבל האל הזה, זה לא כן בטח עשה לנו טובה נעבוד אותו, צריך שיהיה ברור מה מקבלים עלינו
כלומר בפשטות התורה הוא תחת ההנחה שכבר יש לנו אל אחד והשאלה אם עובדים אותו, הרמה הזו של כמה אלים ובוחרים במי שבוודאי באמת היה צריך להיות קודם לתורה לא נוכח בה כמעט, זה נשמע כאילו יותר ארכאי.
לגבי הסיום יש באמת משהו מבלבל אבל גם בשבעים זה מבלבל, למעלה כתוב שהלכו איש לנחלתם ואז וימת וכו׳ ואז ויעבוד ואז ואת עצמות יוסף ומיתת אלעזר. חסר איזה סיום כולל לספר (אם כי גם ספר בראשית מסתיים ככה..) וגם זה שהלכו ועבדו ה׳ אחרי מות יהושע היה ראוי להיות לגמרי בסוף אז בנוסח השבעים לפחות יש איזה סיום שממשיך מה קרה בעצם אחרי, רק שזה קופץ לספר שופטים וגם שם יש התחלות לא ברורות וצע
אני מנסה לחדד: ההבדל הוא בין ‘כתוב בתורה לעבוד רק הויה׳ ובין ‘קיבלנו לעבוד רק הויה וכתבנו בתורה׳
וגם אולי יש הבדל בדגש אם הוא רק עבודת ה או כלל שמירת התורה שאמנם עבודת ה כמו המצוה הראשית בו אבל לא רק
ובתורה כבר בחומש בראשית אצל אברהם כתוב יותר בנוסח של ‘הוא שמר את התורה׳, וישמר משמרתי חקתי מצוותי ותורתי׳, מאשר בנוסח של ‘הוא בחר לעבוד אותי׳.
כפי שהעיר אריה שטרן יפה במקום אחר
כמה חידושים בדרשת יהושע
בלק היה אחרי סיחון ועוג
בלק לחם בישראל
עושה עיקר מן המאפל בקריעת ים סוף (ושעברו בים בחרבה לא נזכר)
משמע שהוא מתאר את כל מלחמות כנען כמלחמות הגנה ולא כמלחמות כיבוש
לא מזכיר מתן תורה – אבל זה די ברור כי הוא כמו מחליף פה את מתן תורה ושם חוק ומשפט בשכם
גם מחדש שכל ז עממים לחמו ביריחו
איפה השלט שלכם עם הפסוק מהפרק
כן, רשי אומר משהו דומה אולי, או זה ההסבר של מה שאומר
זה נראה אותו איום של השם למשה, ואעשה אותך לגוי גדול
גם השלט שלכם הוא יותר איום על כולם, לא אכפת לנו שתלכו לאלהי אמורי אנחנו נשארים פה 😃
דיוק טוב, לא כרמבן
ומי אלהי תרח כיצד קוראים לו
לא ברור שזה מה שכתוב כאן
יכול להיות שכתוב שגם אברהם עבד עבודה זרה
כל הרעיון פה זה להגיד שתראו , אתם בעצם מעבר הנהר, שם עובדים לאלהי נכר, צריכים עתה לחדש משהו חדש
לא הייתם פה תמיד
אבל זה עדיין לא לקבל אותו באלוה
הרי השם גם לקח את אלה שהוא מדבר איתן ממצרים ומכניסם לארץ. ועדיין חסר להם שלב של לקבל לעבוד אותו
זה הם בעצמם עונים חלילה הרי הוא הוציא וכו׳, ויהושע לא מקבל התשובה הזו
וצריך עיון מה בעצם הוא מנסה להוסיף, רשי שהבאתי עונה על זה וצע
הדבר המוזר שצריכים לקשר זה שיעקב בדיוק אמר להטמין את אלהי הנכר כאשר באו מעבר הנהר תחת האלה אשר בשכם, לא יכול להיות שאין קשר בין שני הסיפורים האלה
*אשר עם שכם
המצאות שלי –
https://yitzchoklowy.com/chumash/sefer-bereshit…
עכפ יש איזה קשר עם קבורת יוסף בשכם שנזכר בסוף הפרק
ולכאורה לא היה בזמן הזה היה צריך להיות בזמן אחר או מיד שעלו או בהמשך זה נראה נסמך בכוונה
גם שכם ניתן ליוסף כבר על ידי יעקב
וגם יהושע מזכיר פה הנוסח של שם, לא בחרבך ולא בקשתך..
אולי הקבר של יוסף הוא המקדש 🥹
ראיתי שיש אומרים שמכירים את האבן של יהושע אבל לנדי בספר שהוזכר מאד חולק על זה
אגב הוא טוען שכל הספר שלו הולך עם הנחה שחזל צדקו לגבי מספר שנות מלכות פרס ולפי זה יוצא לו נכון שרידים של תקופת הכיבוש
אתה מכיר משהו כזה?
הוא די מטשטש את הבעיה עם זה אבל אני לא יודע מה באמת.. רק נשמע לי שעושה איזה לשיטתיה של שני בעיות..
אבל כאילו שיש בעיות שיש שכבות חורבן שהם קודמים בערך במאה חמישים שנה ליהושע ואם זה מאוחר יותר אז מסתדר, אם הבנתי את החשבון..
רק שזה לא מסתדר עם שאר העולם, בסדר..
העובדות של מה של הפרס עצמו? לא עיינתי בזה הוא אומר שכתב על זה עוד ספר..
רק שאלתי אם זה ייתכן שאיזה בעיות בארכיגולואיה של תקופת הכיבוש היו מתיישבים על ידי זה
תודה. עכשיו אתה צריך הרצאה הפוכה בשבילי, מתי ואיך נולד האמונה שחייבים לקבל סדר עולם בהיסטוריה..
באיזה הלכה זה נפקמ? זה נפקמ לשמיטה?