Sunday, May 05, 2019 • ל׳ ניסן תשע״ט
מצאתי מפה יפה ושימושית שאפשר לראות מה היה אז והיום וכל מיני דברים
http://www.hatanakh.com/map/
פתאום אני תופס למה אנחנו לא מפרשים שבני גד וכו׳ היו הראשונים שהבינו שלא צריך קרבנות לעבודת השם… אדרבה יותר טוב לא להקריב רק להתבודד במחשבה. ולשאר השבטים זה היה מוזר חשבו שזה איזה עבודה זרה של מדיטציה
אלימלך וחיים אתם צודקים כנראה שהיה נהוג לעשות מזבחות לאו דווקא להקריב אלא גם כמצבה סתם , גם יהושע עצמו עשה מזבח בהר עיבל שלא הקריבו בו לאורך זמן אבל נשאר לזכרון. אז התמיהה שלי פחות קשה.
בכל זאת אני פירשתי תמיד בכל המצבות הללו של ספר בראשית שהם לא סתם ציוני מקומות, אז עוד לא הומצא זכר היסטורי מוזיאון חילוני.. אלא זה היה הכל מקומות שנקדשו לעבודת השם או להתגלות. כמו שיעקב אומר אחרי שחלם השם אכן יש השם במקום הזה וכו׳. היה להם הרבה מקומות קדושים לפי המקומות שבהם קרה מאורע היסטורי. ושם היו מתפללים או מקריבים קורבנות או מה.
אז לכן ייתכן באמת ההברקה שלי שלאו דווקא קרבנות, ייתכן שהיו עושים שם עבודת אחרות להשם, וזה היה לסימן שהם שייכים לאלקי ישראל.
הפשט של הערשי שבכוונה עשו בתוך הארץ להזכיר להם שהם שייכים נראה לי. מסתמא זה נעשה במקום שהיה קרוב או אפשר לראות מעבר הירדן על הר או משהו, וזה גם יפרש הפסוק מול ארץ.כנען
לגבי פעור. פעור היה אלהי מואב שהוא האיזור שגרו שם בעבר הירדן. מספר דברים נראה שזה לא סתם היה סיפור היסטורי זה היה חשש ונסיון שהכתוב מזהיר ממנו בהווה, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור וגו ואתם הדבקים וגו. כמו שיהושע פה אומר לדבקה בו. הפירוש הפשוט של זה לעבוד השם ולא עבודה זרה. ופה הם אומרים עוד לא נטהרנו מפעור כלומר אתם עדיין דבוקים שם, אולי חששו שבגלל זה בכלל גרו שם כי זה מקום שליטתו של פעור.
ליודע על זרטל.. זה הפסוק פה למעלה פרק ח ולא כתוב שם שהקריבו. וגם לפי זרטל הקריבו רק זמן מועט שזה מתאים לכתוב פה שזה היה רק עד שבאו לשילה
נו מצבת רחל הוא מקום תפלה אפשר עדיין לבקר שם…
הזכרונות לרעה אכן צריך לחשוב, מה עשו בגל של עכן?
חייב להיות איזה סיפור יותר יפה גם עם מה שלזכרון סתם…
מה שאני חושב הוא שהוורט של כל המצבות והמזבחות זה לא להקריב כן או לא. הוורט הוא תמיד שזה מקום קדוש קדום. ומה עושים במקום קדוש? מסתמא זה מקום מסוגל לקרבנות, או להתנבאות, או לתפלה, או לכל מיני דברים אחרים.
או הזכרון עצמו, אנשים מתקשרים שם עם העבר או משהו..
כלומר זה מתפקד כמו שספר מתפקד היום. עוד לא קראו הרבה אבל האבנים והמקומות היו כמו הרושם שיש לנו היום בספרים על ההסיטוריה וכו
כמו שיהושע כתב על האבנים את התורה וכו׳