Monday, April 08, 2019 • ג׳ ניסן תשע״ט
ביטול תורה זה מדרש של חז״ל. אבל בפשט זה פשוט צורת ההופעה כמו בהרבה פעמים השם נגלה לפי הדמות הצריכה באותו שעה לאברהם נראה כמו ערביים שצריכים הכנסת אורחים ואז נגלה שהוא מבטיח בן לשרה וכו׳. יהושע היה בענין של מלחהמ אז נראה לו כאיש מלחמה ושאל אותו לאיזה צד הוא.
כך הרי כתוב בפרשת שכם לא נוכל לתת לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו
ולפי רמבן שהבאתי עתה באתי פירוש עתה באתי לממש מה שהבטחתי למשה שאשלח מלאך, והנה עתה אני פה
עכשיו בסיפור הראשון יש כמו שני סיפורים מקבילים. יש משה שמקבל התגלות בעצמו בסנה וכו”, ואז יש ההתגלות לישראל. גם כאן יש קצת גם התגלות פרטית ליהושע שרואה המלאך לבד שמקבל לסנה.
ובמשה היה סיפור שבא אליו השם במלון וביקש להמיתו ולקחה ציפורה צור ומלה את ערלת בנה. שיש לו הרבה הדים בסיפור הזה, אבל פה זה לא משה לבד זה כל ישראל שצריכים לימול, וכן יהושע מל אותם עם חרבות צורים. כנראה אז היו מלים בצור זה לא היה חריג שצפורה לקחה צור.
למה לא נמולו במדבר? יש מדרש אבל בפשט פה נראה קודם קצת שזה קשור ללא שמעו בקול השם, שסתם היו חילונים ולא עשו ברית מילה.. ואחר כך כתוב לא מלו אותם בדרך משמע בגלל הדרך.
גם במשה יש כפילות כזו למה לא מל את בנו, או כי היה במדין והיה עושה כמו מדין, או בגלל שהיה בדרך.
פסוק ו נשבע לבלתי הראותם את הארץ. אבל למשה הראה ולא הכניס כנראה זה כבר היה חריגה מהשבועה שלו.
שלשה ימים לקח להם להתרפא מהברית מילה כי ביום י בניסן עברו את הירדן באותו יום או למחרת מלו וביד כבר עשו פסח
מתאים לענין שלשה ימים של שכם וכו׳,
אבל באמת הכל קורה כאן מאד מהר.
ובאותו שנה כבר קצרו מעבור הארץ ביום טו ניסן, וכבר אכלו מתבואת ארץ כנען.
ואיפה היה להם בכלל שדות הלא עוד לא כבשו כלום? אולי קנו מהגוים
האנגלית מפרש אלה שהיו בגיל מלחמה כמו יוצאי צבא
מבן עשרים וכו׳ אולי זה הפשט
לא יודע אם צריך חזל זה לכאורה הפשט אחרת למה חיכו למחרת, זה ממש הנוסח של פרשת עומר ממחרת הפסח קלי וכו׳
הרדק חולק על הדרש של ביטול תורה ואומר זה רחוק כי מה מלחמה זה לא זמן ללמוד..
חזל טוענים שהמן פסק כבר במיתת משה אבל לכאורה הפסוק מפורש אומר וישבת המן ממחרת והם מפרשים על מן שבכליהם.
נופל לי רעיון שאולי ממחרת השבת שכתוב בספירת עומר הכוונה ממחרת יום שביתת המן
זה תלוי אם מפרשים פה ממחרת הפסח יום טו או יום טז
כן לא רק למחר גם שלשים יום.. חייבים להגיד שבגלל שפסק היה יוצא מהכלל, הרי פסוק מפורש אומר בפרשת בשלח שלא היה אפשר להשאיר למחרת
בחזל כתוב מתגרי האומות
באמת הרבה פרטים חסרים פה הרי בודאי יש עוד המון פרטים לסדר מסע כזה וכיבוש כזה ולפי ערך המציאות הסיפורים פה קצרים ביותר. כל כך קצרים שהייתי אומר אי אפשר בכלל להבין מהם מה שקרה. הפסוק מספר רק מה שנצרך לו לצורך הסיפור שלו ומה שהוא רוצה להדגיש. שהוא בעיקר שהשם קיים הבטחותיו וכן כל הדפוסים שהערנו עליהם כיצד פה הכל הולך כסדר וכו׳. אבל הוא מחסיר את רוב המציאות.
וכפי שכבר התחלתי להגיד אתמול חזל הלכו בשיטה שאפשר להשלים הכל מתוך רמזי הפסוק עצמו אבל זה לא הפשט ומי שרוצה לדעת על פי פשט מה קרה ולצייר לעצמו כיצד היה נראה אני לא חושב שזה אפשרי. כיצד אכלו כיצד חנו כיצד הקימו מספיק שירותים לכל הציבור זה הרי היה משהו ענק. ואם מנסים לחשב כיצד זה קרה נופלים לכל מיני ספיקות וסתירות ובאמת הפסוק לא התכוון לצייר את זה הוא מתכוון לסיפור שלו ואת זה אני משתדל להבין בפסוק. הכי הרבה אנחנו יכולים לצייר מזה גופא מה הפסוק בוחר לספר ומה הוא בוחר לשתוק להבין מה הוא רוצה.
ובאופן כללי גם בזמננו המציאות הרבה יותר מסובכת ממה שאפשר לספר בסיפור
ואפילו העיתונים אף פעם לא מספרים את כל המציאות
אם מתחילים להתבונן בפרט אחד במציאות למשל אתה שואל כיצד אכלו הרי היו בתוך ארץ אויבים בינתיים. נו וכיצד אוכלים חיילים של כיבוש בכל מקום. ייתכנו מיליון אפשריות לפעמים מביאים הכל איתם לפעמים יש להם הסכם עם איזה רחב הזונה שם שיספק להם אוכל אפילו שהשאר שונאים אותם יש תמיד איזה ביזנסמן כזה שלא אכפת לו העיקר שמשלמים לו. ייתכן שהיה איזה קבוצה שם ייתכן עוד מיליון דברים
ולכן אומרים פייק ניוז.. כל מי שמספר לך מה שקרה בעולם ביום אחד בתוך הדפים של עיתון עחד בהכרח מחסר.. הרי בעולם קורים יותר דברים בכל יום ממה שאפשר להכניס במיליון ספרים. ובשביל להבין שום דבר צריך הרי להכיר את כל העובדות. התפקיד של העיתון לכתחילה הוא ליצור סיפור שיכלול בנרטיב מספיק קצר כמה שיותר פרטים שאפשר להכניס בזה. וזה כל אחד מספר לפי ההטיה שלו אין אפשרות אחרת.
ולכן החקירות כיצד היה יציאת מצרים באמת כיצד היה כיבוש הארץ ויש ארכיאולוגיה ויש רמז כזה ויש איזה כתובת כזה של פרעה, הכל נראה לי לגמרי שטויות. אי אפשר בשום אופן לדעת כיצד היה באמת לא מתוך כמה אלפי מילים של הפסוקים ובוודאי יכול להיות שאין שום מילה של שקר והגזמה בפסוקים ועדיין פרעה היה יכול לכתוב סיפור הפוך לגמרי וגם בו לא היה שום מילה של שקר והגזמה. זה רק תלוי כיצד אתה רוצה לספר. ואולי אפילו מצאו את הסיפור הזה של פרעה.. הרי למשל מתו לפי חזל בשלשת ימי אפלה מלא יהודים ובוודאי יכלו המצרים לספר סיפור כזה כן היה איזה קבוצה נחשלת של עבדים שרצו למרוד בנו, בסוף אחרי כל הטכסיסים שלהם רובא דרובא מתו בעונש האלים שלנו, כן נו איזה חמש מאות מהם ברחו ואמרו שיקימו איזה יישוב בכנען או שכן או שלא.
ומה שאמרתי חזל יש להם שיטה שהכל אפשר להוציא מן התורה. כך גם כל אחד שיש לו חכמה אחת שהוא יודע חושב ככה. למשל ארכיאולוג חושב שהכל אפשר להוכיח מתוך רמזי הארכיאולוגיה. ואפילו שזה לא הגיוני הרי בוודאי היו פי אלף דברים שנעלמו מאשר אלה שנשארו לארכיאולוגים. אבל ככה הוא מאמין כאילו היה השגחה פרטית שבדיוק הדברים שאנחנו מצאנו יכולים לספר לנו כל מה שנצרך לנו. וזה אפילו לא שקר באמת אפשר לפלפל בחכמה ולהבין דבר מתוך דבר וללמוד הרבה מתוך ארכיאולוגיה ומי שלומד המתודות שלהם זה ממש חכמות עצומות. אבל בסופו של דבר אתה מבוסס על מידע הכי חלקי שיכול להיות ולחשוב שזה באמת מספר לך את כל העולם זה הזיה.
וכך בדיוק מי שעוסק בחקר מקרא או טקסטים עתיקים חושב שהכל הכל אפשר להוציא מרמזי הטקסט וניתוח האותיות והשפה והביטוים והמילים וכו׳. וכן לשאר החכמות. זה הטבע של השכל שכל אחד שמבין אופן אחד רואה בו את כל העולם ומנסה להבין מזה את כל המידע החסר לו. ומזלזל במי שבא מדיספצלינה אחרת ששם יש מידע חלקי מפורש אחד וחלק אחר שחסר ומשלימים בכל מיני דרכים של פלפול.
ואני אומר מה שאני יודע שאנחנו יכולים לנסות להבין ואפילו להגיע להבנה לפעמים מה המסר שהפסוק מנסה להעביר, ואפשר לטעום בזה הרבה טעמים ולהוסיף בזה הרבה מדרשים ופירושים והעמקות שיעמיקו וימחישו את זה. וזה מה שאנחנו לומדים ומעבירים לבנינו. ואם אנחנו רוצים אנחנו גם יכולים ללמוד חכמות אחרות מי שיש לו זמן לכך ולהבין הרבה דברים ולצרף אותם אל הפאזל של המסר או לדעת אותם בנפרד. ותו לא מידי
>>end rant
אבל שניה .. גם בחיים יש אנשים שאתה שואל אותם מה נשמע איך הולך והם עונים הכל בסדר נפלא, והם בכלל לא משקרים ולא מרגישים שהם משקרים באמת יש הסתכלות כזאת. ומישהו אחר שעונה הכל גרוע גם הוא צודק. ומי שמספיק פילוסוף אומר אני לא יכול לענות יש דברים שהולכים טוב ויש שלא ובכלל יש ילדים באפריקה וכו׳ וגם יש דברים טובים אז אי אפשר לענות. אבל זו חכמת החיים שאנו נוקטים לעצמנו סיפור ומספרים אותה ועושים אותה לאמת. וכמו שההוא אמר, אם כולנו כבר משוגעים כבר עדיף להיות משוגענער שמח מאשר משוגענער עצוב
להיפך פה אני עתך שהורים שלהם היו חילונים 🙂
אתך
זה הפירוש של רש״י בשם ר משה הדרשן
זה מאד מעניין וגם קצת בעיה כי תמיד אנחנו הבנו שברית מילה הוא להבחין בין ישראל לגוים
אני לא מתנגד למציאות רק שואל לפי זה מה הפשט..
אולי היה מנהג של האנשים החשובים כזה
הרי אתה רואה ששכם כשאמרו להם שזה חרפה הבינו את זה לפחות
אחרת הסיפור מוזר קצת
באמת חזל אומרים שישראל עושים פריעה לאפוקי מישמעאלים ויש גם מדרש שזה חידש יהושע
oy so its the other way around,, vus vet zein
הציטוט שלך אומר שדווקא פריעה למדו ממצרים
כי יש פסוק של אברהם אבינו
נו זה עדיין קשה. צריך לברר מה באמת היה במצרים ובכל המקומות
נדמה לי שהתאוריה הזו שהבאת על הפריעה אינו מוסכם
אני לא אומר מה היה אני רק אומר שהפסוק נראה שזה כל התחיל אז וזה היה הברית ואם באמת היו כולם עושים את זה אז זה קשה מאד
למה לא מלו במדבר אם זה היה המנהג במצרים וכל הגוים
טורח הדרך זה תירוץ מאד חלש לא ממש הלכו בדרך ארבעים שנה כמובן.
גם חזל הבינו שזה לא תירוץ טוב ואמרו שהיה בעיה עם הרוח צפונית
אבל משה מל אותם כבר ביציאת מצרים. גם זה משמע שבמצרים עצמו לא מלו.
אבל זה לא מפורש כתוב שנית ורשי מבין שהיה מילה המונית בשעת יציאת מצרים על ידי משה כי בגלות לא מלו ויש אומרים שבט לוי כן מלו
ועכפ לפי פירוש זה לא מלו גם במצרים
אני חושב שזה די ברור שהפסוקים עושים רושם שמילה זה חידוש ששייך לישראל בלבד ואם המציאות לא ככה אז צריך לשבור קצת את הראש למצוא תירוץ
הספר של פרידמן שקראתי לאחרונה שטוען שרק שבט לוי היה במצרים טוען שמילה היה מנהג מצרי ולכן לוי נהגו בו. . אבל הוא גם מודה שגם בכנען היו עמים שנהגו למול ואם כן לא יודע כמה העניין הזה ברור
https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_male_c…
זה עוד לא כזה ברור. לא משמע שכולם נימולו. ולא בטוח שיש בכלל קשר בין מה עשו במצרים ומה אברהם אבינו עשה.
זה כשל של היסטוריונים שהם חושבים שכל דבר קדום הוא סיבה לכל דבר מאוחר
יכול להיות שמצרים עושים מילה לפני אברהם ואברהם מחדש את זה באופן בלתי תלוי מסיבות אחרות
בחזרה ליהושע יכול להיות שהבין שמילה קשור לירושת הארץ
רשי מביא את זה שלאברהם הובטח הארץ עם המילה
ולפיכך במדבר לא מלו כי חשבו שלא ייכנסו לארץ. רק ביציאת מצרים נימולו כי חשבו שהם נכנסים לארץ מיד אבל משנתברר שלא הפסיקו למול ועכשיו שנכנסו מל אותם יהושע
לא לגמרי בטוח שחרפת מצרים קשור למילה, אם כי הקשר לחרפה הוא לנו נראה בולט. אפשר שחרפת מצרים הוא על ירשות הארץ באופן כללי. ועל זה עשו קרבן פסח מחדש. ומשמע גם שבמדבר לא עשו פסח וכך פירשו חזל. כי כל ימי המדבר היו ישראל כאילו עדיין בתוך מצרים לא בגוף אבל בחרפה, כי חשבו שיוצאים מיד לארץ ופתאום נתקעו במדבר. והיום שסוף סוף הגיעו לארץ נגלה מעליהם חרפת מצרים וסוף סוף נשלמה יציאת מצרים ועל זה חזרו לעשות קרבן פסח על גאולתפ
יש גם הבדל שבמצרים ואולי גם כל שאר הדוגמאות מלו מבוגרים, או בר מצוה כזה. ואנחנו מלים בני שמונת ימים
לא חייב להיות שהוא הראשון שעשה את הניתוח. יכול להיות שזה מציאות ידועה, אבל אם כולם עושים את זה משהו לא עושה סנס בסיפור. כמובן אפשר להיות כופרים ולהגיד שזה שקר.. אבל אנו מנסים להבין
אברהם עצמו לא מל עד הציווי
הקושיא הידועה למה לא מקבלת תוקף חדש. ..
Monday, October 31, 2022 • ו׳ חשון תשפ״ג
ואולי יש משמעות שלישית לגלגל שהוא מעגל, חשבתי אולי האבנים היו מסודרים במעגל..
גם יש שני מדרשי שמו מקומות על שם המילה, גבעת הערלות וגלגל
זה הכל אותו מקום? גלגל, גבעת הערלות, ערבות יריחו?
הסיפור עם שר הצבא מעניין ואני לא יודע מה לעשות איתו בתיאולוגיה. איך יש פתאום שר צבא השם..
רשי אומר פה שזה מיכאל שהוא השר – של- צבא השם, שזה מיכאל ככתוב מיכאל שרכם.
)כבר הקשיתי פה פעם שאיני יודע מאיפה הרמב״ן וכל תלמידיו הביאו הרעיון שיש שבעים שרים וישראל אין להם שר והמקור המקראי לשרי אומות מפורש אומר שיש שר לישראל. מצאתי ר משה דלאון מקשה את זה ומתרץ לחלק בין שר לשר אבל מעיקרא זה לא מיישב מה המקור
לוח הזמנים פה שוב פנטסטי מעט, אם נניח שעשו את הפסח בזמנו ביד ניסן, ועלו מהירדן בי נשאר רק 4 ימים ועל זה כתוב שישבו במחנה עד שנרפאו והכל,
אני חושב שחרפת מצרים בפשטות זה שלכאורה יציאת מצרים היה פשלה כי לא נכנסו לארץ, ועל זה המצרים צחקו כל הזמן הבטיחו להם לעלות ממצרים לכנען והנה נתקעו במדבר וכפי שמשה אומר בתפלתו ושמעו מצרים וכו׳. הוא פעל מעט אבל בפועל זה עדיין חרפה. אז כשנכנסו בניהם לארץ הסיר החרפה הזו. כנראה שהמילה מסמל את זה איכשהו
גם מעניין הגילוי מקביל לסנה ושם מלאך השם באש ופה הוא עם חרב. זה מתאים לתפקיד השונה פה לכאורה. אבל משמע כמה פעמים שדווקא החרב שלו הוא אש וכן אומר משה לפרעה פן יפגענו בחרב, משמע שהחרב שלו נמצא תמיד. והוא או עושה דבר או חרב וגם הדבר הוא על ידי מלאך עם חרב כפי שראה דוד.
הייתי רוצה לפרש שהשר צבא אינו אלא השם בעצמו, כפי שאני חושב שמלאך במקרא הקדום הוא לרוב מראה חזותי של השם עצמו, וכפי שנראה מפורש אצל הסנה שרואה מלאך ואז השם עצמו מדבר. וגם כאן יהושע משתחווה ולכאורה לא משתחווים למלאך. וכן קורא לו אדוני ומצפה למצווה ממנו
ואנו יודעים שהשם מופיע כאיש מלחמה כמו שכתוב בשירת הים
וקצת מוזר שהוא באמת לא אומר לו כלום רק של נעלך וכו׳, אולי צונזר משהו 😇
לחכמים יש פירוש השם
אבל בגמרא יש להם אולי מקור בדיון על מטט בחלק וחגיגה, אכתוב עוד מעט
ומה זה עוזר לענינינו
גם חשבתי כך. נראה שיש להם חופש פעולה במרחב, רק יריחו סוגרת ככתוב להלן, אבל גם הם לא במצב כזה טוב הם סגרו את עצמם אין יוצא ואין בא
לא למה נראה לך
Tuesday, November 01, 2022 • ז׳ חשון תשפ״ג
אולי באמת ‘ויאמר ה׳ ליהושע׳ זה המשך סיפור המלאך