Thursday, April 11, 2019 • ו׳ ניסן תשע״ט
כבר לא עשו חרם, רק שללה ובהמתה תבזו לכם. כנראה זה למדו מפרשת עכן, טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם..
הדא הוא דכתיב ואת עמק עכור לפתח *תקווה*
נכון ויפה
הכפילו את החיילים פי עשר, לא ממש כמו שמאשי רצתה אבל פי עשר מקודם היה 3 אלף ועכשיו 30 אלף
כך נראה. אם הבנתי הטכסיס של יהושע היה ככה
מקודם לקח 5000 איש ושם אותם מצד השני של העיר, לדרום, מאחורי העיר. והם הסתתרו שם באמצע הלילה העי לא ראו שהם שם.
ואז יהושע בא עם שאר האנשים שלו בפני העיר, מצד צפון, ששם כנראה היה השער של העיר, ועשו את עצמם כאילו מנסים לעשות מלחמה ובורחים מפני העי
אז אנשי העי יצאו מתוך העיר לרדוף אחריהם כדרך המלחמה לרדוף אחרי הנכשל ובורח
ובינתיים אנשי המערב שמאחורי העיר נכנסו לעיר ושרפו אותה
ואז אנשי העי רואים פתאום שתפסו אותם במלכוד והם מנסים לחזור לעיר ורואים שהוא נשרף, אז יהושע הופך את עצמו ורודף אחריהם אל העיר והם נתקעו בין שני המחנות של ישראל והיכו אותם
בסיפור הזה עשו טכסיס טבעי פשוט, ועדיין השם אומר ליהושע לעשות סמל ניסי לנטות בכידון, דומה למטה משה בקריעת ים סוף או ידי משה במלחמת עמלק, והיה עומד עם הכידון עד סוף המלחמה, לא כמו ידי משה שהיו כבדים, יהושע הצליח להחזיק בכידון עד הסוף
למה השאירו את העי תל שממה
תלה את מלך העי רק עד מבוא השמש, כנראה הפסוק ולא תלין נבלתו על עץ כי קללת אלהים תלוי הוא גם על מלך גוי כמותו
אה אבל אתה שואל בפסוק ט שולח יהושע כבר את המארב וישן, ואז בפסוק יב שוב שולח מארב ובפסוק יג לן. כל הסיפור נכפל לכאורה וצריך ליישב
נכון
עדיין יש כמו שני רמות מקבילות באחד יהושע הוא המצביא שעושה טכסיסים בשני הוא הנביא שעושה ניסים
כמובן זה לא סתירה יכול להיות שיעשה באמת שניהם אבל זה משהו שצריך לפחות לשים לב
כמו איזה רבי שעושה סגולה לפרנסה אבל גם מייעץ איזה סטוק לקנות..
ותמיד יש בחירה אם להתרכז בסיפור הניסי או הטבעי
אה זה תלוי בבעיה של . אני הבנתי משום מה ששלשים אלף בצד זה וחמש אלף בצד השני אבל לא ככה כתוב
אז יש באמת סתירה מקודם יש 30 אלף במארב ואחרי זה 5
אפשר באמת לקח שני ימים מקודם שלח 30 אלף וזה לא הספיק אז הוסיף עוד 5 אלף
צריך לבדוק המפרשים על זה
חזל ציטטו פסוק אחר אבל כנראה חשבו על הפסוק הזה וציטטו לא נכון
בפסוק ג וד כתוב שלשים אלף וציוה אותם לארוב
ואז בפסוק יב כתוב חמשה אלף וצוה לארוב
אפשר גם להסתכל בעומק ולמצוא בכל נס איך זה טבעי 🙂
בקצור זה אריכות אבל אני חושב שהמקרא לא חשב על זה שנס פירוש שבירה של חוקי הטבע. נס הוא תמיד הפלא שניצלו לא חייב בכלל להיות שנשתנה משהו בטבע ואפילו קריעת ים סוף הכתוב לא מכיר בזה שזה טבע שנשבר אלא שניצלו בדרך לא רגילה. ולכן אני רוצה להראות כיצד יש שני רבדים תמיד הסתכלות הנס הוא תמיד על גבי המציאות הטבעית כיצד זה עובד. ולהתכונן למלחמה רק עם ניסים זה לא דרך..
הצד השני הוא במחשבה כמו שמהרל אומר נס הוא סדר לעצמו כלומר זה נובע מבינה לא מזונ
אז אתה צודק אם אנחנו מחפשים את הדרך טבע להגיד לא קרה כלום זה סתם שנאת ישראל..
אבל להסביר כיצד זה פועל בעולם הזה וכיצד נראה מזה נס זה להבין את כל הבנין, שכך העולם עדיין עובד גם היום יש בכל טבע אבל מי שרליגיוזי הוא אומר נסיך שבכל יום שתמיד אפשר למצוא כיצד זה נס
כפי הנראה בית אל ועי הם כמו שכונות של עיר אחד, שני מקומות מאד קרובים לכן תמיד בין בית אל ובין העי, כך כתוב באברהם אבינו גם ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם, הוא רצה לגור קצת רחוק מחוץ לשכונה אז גר שם, אז הם מקומות מאד קרובים ואנשיה מסתמא היו תחת שלטון מלך אחד של העי
זה לא זה. אני לא אומר הטבע הוא פלא, הוא פלא אבל אז אם אומרים כך אז אין פשר למושג נס. נס זה כשהייתי במצב בעייתי ונחלצתי בדרך שלא חשבתי עליה.
נס זה למשל שאני מתפלל בבוקר שארוויח כסף ואני מרוויח כסף – כמובן בדרך טבעית – אבל אז אני מייחס במחשבתי ההרווחה לתפלה לא לפעולה הטבעית
נס גדול זה אם אני מתפלל בבוקר ואני מרוויח את הלוטו. גם זה טבעי לגמרי מצד החוקים אבל זה ממש נס.
יפה
כי הם טפלים. ברשימת לא מלכים כתוב מֶלֶךְ הָעַי אֲשֶׁר-מִצַּד בֵּית-אֵל, אֶחָד
יכול להיות שבית אל היה בעיקר מקום מקודש כזה, כמו ציון של הצדיק מחוץ לעיר, מעט אנשים היו גרים שם
הכל השערות צריך לשאול את הארכאולוגים או לחפש הוכחה…
אה סתם שטויות יש גם מלך בית אל
אבל הרבה פעמים מציינים עי ליד בית אל, מסתמא היה להם איזה קשר או ברית
טוב הארכאולוגיה לא תעזור לנו..
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%99
מסתבר שהמקרא מציין תמיד עי ליד בית אל, כי יהושע החריב את העי והיא לא נשארה עיר קיימת, אז צריך לציין איפה הוא בציון עיר שעדיין קיימת
ויוצא עכשיו עי טפלה לבית אל, אבל מקודם היתה בית אל טפלה לעי
דעת מקרא מביא מדרש שכל עם המלחמה היה ששים אלף, כי יותר מזה הוא ערבוביא ולא מלחמה
Friday, April 12, 2019 • ז׳ ניסן תשע״ט
אבל בכללי פי שלוש מהאויב הוא לא יחס מוגזם, בפרט לפי טקטיקות המלחמה של אז
לגבי הסתירה במספר האורב
רשי מפרש שהיה באמת שני אורבים אחד יותר קרוב ואחד יותר רחוק
ולגבי זה שיהושע לן פעמיים אולי בגלל זה דרשו את השני על עומקה של הלכה כי הוא מיותר
רשי מפרש שהכידון היה רמז לאורב לצאת מהעיר, אם כן זה לא כמו שהלכנו שזה נס. אבל איני יודע כיצד יפרש מה שלא השיב ידו מהכידון כל הזמן
עוד לא דיברנו על הקמת האבנים והמזבח בהר עיבל..
רשי אומר שזה כבר היה ביום שעברו את הירדן והם אותם אבנים שנאמרו למעלה שהקימו
ואני לא יודע למה יש לקשר אבנים אלה לאבנים אלה
הרי יש פה מלא אבנים בספר יהושע על כל דבר שהוא עושה הוא מקים גל או מצבה… למה לא יכול להיות שיש אבן אחת לציון נס הירדן ועוד בנפרד לכתוב עליהן את התורה
בטח יש בזה איזה חשבון
לא מפורש, אפשר להבין ככה
למה השם צריך לומר ליהושע את זה, כן נשמע שזה נס
רוב האבנים פה אין עליהם כתב, כל מיני גלי אבנים שהיו קיימים ולכל אחד יש סיפור זה הקים יעקב ולבן וזה הקים יהושע וזה מרמז לזה וזה לזה היה תורה שבעל פה מה הם מרמזים. רק על המזבח בהר עיבל היה כתוב משהו
אוקיי אז למה לא השיב ידו
באמת יש מפרשים גם הידיים של משה יש להם עניין טבעי, שזה כמו הדגל אם הדגל נופל המוראל נופל , דגל היה ענין נצרך למלחמה שיראו שהקבוצה שלהם קיימת ומסודרת ואולי נתן משה גם סימנים בידו כיצד ילחמו. כך מפרש חזקוני שם ומביא לראיה הפסוק הזנ
ליודע באמת המפרשים האחרים שראיתי הבינו שזה נס
פסוק לא אומר שהקים מזבח כמו שציוה השם לא להניף ברזל
אבל למה לא הוזכר שגם נצטוה בפירוש לעשות המצבה הזו בספר דברים
או אני לא קורא נכון וזה 2 דברים שונים. הקים מזבח כאשר צוה משה וגם עשאו אבנים שלימות
וקרא את דברי התורה. זה לא בדברים אלא שיעשו רשימת הארורים ,
זה לא גורע רק הפירוש שהלכתי איתו אתמול מבין שהכידון הוא כמו הסמל הפועל את הנס על דרך מטה משה, וזה מה שמראה בכלל שהיה כאן נס
ואם הכידון לרמז בעלמא אין לנו את כל הסיפור הזה
התשובה כמו שאמרתי בכל דבר יש נס וטבע אף פעם אין רק אחד מהם, אז בכל מקום אני משלים מה שחסר 😀
Sunday, November 06, 2022 • י״ב חשון תשפ״ג
לסיום פרק ח – משמע ששני הכיבושים האלה של יריחו ושל עי הם נחשבים כמו סיום שלב אחד של כיבוש הארץ, והם באמת כאילו הכיבושים היחידים שלא היה בהם כמעט מלחמה, נכון בעי היה בפעם ראשונה כשלון אבל זה היה סוג אחד של ניצחון שכבר לא יחזור. כל שאר הספר זה כבר שמלכי כנען – אלה שנאמר עליהם שנמס לבבם וכו׳ – התעוררו לעשות בריתות להלחם נגד ישראל, שזה כבר שלב חדש לגמרי. גם שם יש נצחונות יפים אבל זה כבר לא כאילו הכיבוש בלי התנגדות והכל מלמעלה כמו שני הכיבושים הראשונים.
ובאמת בסיום פרק ח יש כמו סגירה של חלק זה, שכבר יהושע מרגיש בטוח לעשות את ברית התורה ולבנות את המזבח. שנראה שיהושע הבין שהמצוה היה לעשות את זה כאשר כבר יש להם מעט ישוב קבוע. יש במדרש ביקורת עליו שהיה צריך לעשות מיד ‘בעברכם את הירדן׳ ולא לחכות, אבל כנראה שזה היה הבנתו וכך זה מתואר פה.
גם מעניין שאם כבר יש ניסים אז לא כל פעם זה אותו הנס, ביריחו השופר ונפילת החומה, בעי הכידון של יהושע, זה מעניין איך זה עובד? למה לא כל פעם עם הכידון או כל פעם עם הארון והשופר? כנראה שכמו בנשק קונבציונלי צריכים לדעת באיזה נשק להשתמש נגד כל סוג איום כך גם בנשק הלא-קונבנציונלי של הניסים האלה צריכים לדעת..
ובהמשך עוד סוגי ניסים אחרים כמו האבנים והשמש וכו׳