Tuesday, September 08, 2015 • כ״ד אלול תשע״ה
so I guess you’re already sure I will come, to say the sodos hatora…
anyway, yes sure, I should be able to make it
everyone is coming
if there isn’t minyan we’ll go to satmer to find ppl
its not a problem
next week we’ll make another one
pesach sheini 🙂
you hope we won’t get to your father coming? what’s that about 😤
Tuesday, April 02, 2019 • כ״ו אדר ב׳ תשע״ט
שלום לכל החברים
בסד נחגוג שמחת סיום חמשה חומשי תורה בליל שישי הבעל״ט בערך בשעה 9. במקום שיוקבע.
מי שיוכל לבוא שיודיע או שרוצה לעזור במשהו, שיכתוב לי או לר חיים יוסטמאן
אורחנו הרב הולצמן ידרוש לנו מענייני התורה שבכתב וישמח לפגוש את החבורה
נתחדש כאן מצות תלמוד תורה והפסוק המפורסם והגית בו יומם ולילה
מי הם השוטרים?
משה עבד, יהושע משרת משה. כמו המשך של סגנון אחד.
מה זה שהשם אומר משה עבדי מת. הלא ראינו שמת.. צריך כאילו אישור נבואי לזה שלא יאמרו שרק נעלם..
השם אומר יאללה משה מת עכשיו תפקיד שלך..
בפשטות זה שייך לזה שיהושע הוא התלמיד הראשון.
למשה לא שייך לומר שיהגה בתורה הוא המביא את התורה הלומדה מהשם ומלמדה לישראל וכותב את ספר התורה. עכשיו שמשה מת כמו נחתמה תורת משה ושוב אנו צריכים להגות בה ושלא תמוש מפינו שלא נשכח את התורה שלימד אותנו משה.
כמו כן בדורו של משה לא שייך ככ מצות תלמוד תורה כשהיה להם שאלה היו הולכים למשה והוא היה מלמד או אפילו שואל מהשם.
ועתה קום עבור את הירדן . זה מצוה שיכנס לארץ. אבל גם כאומר הגזירה שהיה על משה שלא יכנס לארץ שבזה סיים הפרק הקודם כבר עבר כי משה מת, ואתה תיכנס לארץ.
לא הבנתי גבולות הארץ מהמדבר והלבנון הזה עד נהר פרת
דעת מקרא
לא ארפך ולא אעזבך. זה הכל סגנונות שכבר כתובים בספר דברים לא ירפך ולא יעזבך
יש לי להתבונן בזה. יש כזה דבר שהשם עוזב אדם הוא לא משגיח עליו. אבל יש עוד דבר שהוא לא עוזב אותו אבל הוא מחזיק אותו רפה כזה.. זה כאילו ההיפך מיחזק אותך – ירפה אותך. הוא כאילו אתך אבל בכזה light touch נמצא ולא נמצא.. וצריך שהשם לא רק שלא יעזב אותנו גם לא ירפה אותנו..
אבל הלבנון הזה לא מסתדר, זה נראה שהוא אומר מהמדבר ולבנון שאתם עומדים שם ולפי הציור הזה הם בכלל לא עומדים בלבנון שהוא יותר צפונה מהם
הרבה לשונות של חזוק. הברסלבערס רואים את עצמם יהושע שצריך להגיד להם חמש פעמים חזק ואמץ.. זה היה שבר גדול שמשה מת ויהושע צריך להתחזק להנהיג ולעשות כיבוש הארץ בלי הרבי שלו
רשי מפרש משה עבדי מת שזה לומר שאילו היה קיים הייתי חפץ בו.. כאילו אל תחשוב שנבחרת כי אתה כזה מוצלח אבל מה לעשות משה מת ואתה מה שיש לי עכשיו.. זה מדכא
כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם מפרשים חזל גם בחול יהיה קדושה אם יכבשו אחרי זה. אבל לפי הפשט אין צריך לזה כי הפסוק הזה הבטחה שיתן לפניהם נצחון בכל מקום שילכו בה ואני לא מבין ההכרח של חזל
ג פעמים חזק ואמץ הפירוש של רשי מתאים בפשט הראשון בדרך ארץ שיתחזק להיות המנהיג שלהם כי אתה תנחיל. השני רק חזק ואמץ לשמור שיתחזק לשמור את התורה. השלישי הלא צויתך חזק ואמץ שיתחזק במלחמה.
זה כל מיני אומץ שצריך המנהיג שיהיה לו
הוא צריך אומץ שהוא המנהיג ולא יאמר כל הזמן אני רק שליח של הרבי זכיסיעגנעלינו
הוא צריך אומץ לפעול את התורה בקרב העם ולא יאמר אני לא מספיק ירא שמים ולא יודע להכירע
להכריע
והוא צריך אומץ שלא יפחד מהמתנגדים שלו והלוחמים נגדו רק יהיה אמיץ במלחמה
ועל התורה כתוב חזק ואמץ מאד כי זה הכי קשה
פסוק יז זה קצת חוצפה מרומזת כזו.
הם אומרים אל תדאג מבחינתנו הכל בסדר אנחנו נשמע לך כמו ששמענו למשה – וכמו שהבטחנו לו
רק אתה אל תשכח לקיים את הצד שלך רק יהיה השם עמך כאשר היה עם משה..
משהו על מיתת משה מאה ועשרים שנה
משה איש האלהים
בסוף פרשת בראשית כאשר באו בני אלהים אל בנות האדם אמר הויה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
כלומר כאשר נכנס איזה רוח אלהים לתוך האדם. אמר השם שאינו ראוי שיהיה בתוכו לעולם כי האדם הוא בשר ולא יחשוב שהוא אל. לכן הוגבל למאה ועשרים שנה.
משה מצד הזה הוא בעצם כמו הגיבורים אשר מעולם, הוא איש אלהים. ולכן מיתתו בן מאה ועשרים חשובה מאד לומר שאינו אלהים אלא בשר. אבל זה בגזירה. רוב בני אדם מתים סתם כאשר נחלים וכדו׳. אבל משה הוא איש אלהים והיה יכול לחיות לנצח כמו אלהים לא כהתה עינו. ורק בגזירה מה הוא מת על פי השם. להודיע שאינו אל.
וייתכן שמה שלא נכנס לארץ שייך לזה
ומשמת הוא נקרא פשוט עבד השם.
👍
נו רוב המפרשים ואני מפרש שכן…
סתם דיברנו באריכות שם מה הפשט
Wednesday, April 03, 2019 • כ״ז אדר ב׳ תשע״ט
מותר לבוא גם בלי להודיע אבל צריך לדעת כמה קייק לקנות 😇
Tuesday, October 25, 2022 • ל׳ תשרי תשפ״ג
זה מוזר אבל. אחר כך הוא עוד שולח מרגלים והם מסתתרים שלשה ימים וכו׳. אז לא נראה שזה על הסדר או שבסוף זה לקח יותר משלושה ימים. אבל יש בעיה לפי החשבון שמשה מת בז׳ אדר אז בז׳ ניסן היה הציווי הזה ולא נשאר זמן כי באמת בי ניסן עברו את הירדן. אלא אם נאמר שהמרגלים כבר שלח תוך כדי האבלות. כל לוח הזמנים פה נראה מדי אידיאלי
האם משה נקרא עבד ה׳ לפני שמת?
נראה לי סמכות הוא מילה חדשה לא? אולי זה הושאל מזה
את מפרשת יפה ‘יהי רצון שיהיה עמך׳, אבל אפשר גם לראות בזה איזה נימה יותר חריפה, כן , מצדנו הכל בסדר אנחנו לשירותך. רק עליך לדאוג שגם מצידך יהיה בסדר ובאמת יהיה עמך כאשר היה עם משה.
עכ״פ רואים בכל הפסוקים האלה ש׳עבד ה׳ זה תואר של כבוד, ולא של השפלה כאילו. משה יש לו הזכות להיקרא עבד ה׳, זה קירבה. (ולא כפי שאנחנו רגילים שעבד זה כינוי של פחיתות, כמו סתם עבד, כאילו היה יותר ראוי להגיד משהו אחר. כנראה במקומות האלה אין ל׳עבד׳ קונטציה של השפלה, כמו שיש כבר בחז״ל עבד מול שר או מול בן, הקונטציה הוא יותר של קירבה, אולי נציג קרוב שלו נקרא עבד או משהו כזה. זה גם מיישב ההערה שלי על האזינו, ששם רואים גם שעבד הוא לטובה ולא לאפוקי בן אלא כמעט להיפך. כנראה הקונטציה השתנתה מתישהו
כל הספר הזה, וכן המשך ספרים שלאחריו, כתוב במפורש כהמשך לסיפור המסתיים בסוף משנה תורה (וגם בסוף ספר במדבר שכבר שם הוסמך יהושע), ולא לגמרי ברור אם המקרא עצמו כביכול מכיר בכלל בחילוקי הספרים, טכנית זה עוד ספר וגם מצד הענין כי רואים שהוא חוזר על זה שמשה מת, וכדרך המקרא לחזור בקצרה על הראשונות כשפותח סיפור חדש, ולכן השם עצמו כאילו חוזר פה ‘משה עבדי מת׳, אבל זה אמור להיקרא יותר כמו פרשה חדשה מאשר כמו ספר חדש. וכך מפרש רש״י. אני לא יודע מה זה ‘נביאים׳, ספרי נביאים יש רק מישעיה או אפשר להתחיל מהושע, אבל זה עוד הרבה זמן בעתיד..
כן זה בהלכה של חכמים, פה לא נראה שהכוונה לעבד באופן זה, אולי זה סוג אחר של עבד, יותר משרת גבוה כזה, הדגש הוא לא על ההתבטלות ואין לו אלא דווקא על החשבתו מצד אדונו
אני גם חושב שיהושע היה צריך נבואה מפורשת ‘משה עבדי מת׳. הוא ראה ביחד עם כולם שמשה מת וכבר בכה שלשים יום.. אבל זה עדיין עוזר לו יותר שהשם ממש אומר לו, תראה הוא מת, עכשיו התור שלך..
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.
סיום דברי משה אחר ברית כי תבא
זה כבר פירוש שלישי במושג של עבד.. לא קשור לא לעבד כנעני ולא לעבד עברי ולא לעבדי משה.. אלא סתם למה שמכנים אצל הראשונים ‘עובד השם׳, בשימוש העתיק זה לא אותו משמעות, כשכתוב במקרא לעבוד את השם אין הכוונה להיות ‘עוייבד׳, הכוונה פשוט שמקבל אלהותו ולא אלהים אחרים
הצעד הראשון שהשם אומר ליהושע זה להעביר את הירדן, וכפי שנראה בהמשך היום הזה אחל גדלך, זה מקביל לצעד הראשון של משה שהוציא ממצרים והעביר את הים סוף, וגם שם השם אומר שזה יעשה את הסמכות של משה ויאמינו בה ובמשה,
וכן במעשה רחב מציינים לקריעת ים סוף
ומתוך זה – כל מקום אשר תדרך כף רגלכם, כפי שכתוב בשירת הים ובדברי רחב, כי שיראו שכבר בצעד הראשון עברו את הירדן בנס אז כבר לא יהיה להם רוח להילחם
משהו כמו אם הצבא בצעד ראשון מנחית איזה אטום אז מי כבר ימשיך להילחם
ויש פה הגבול הכי מורחב של ארץ ישראל, שזה מעניין
הפשט נראה לי, עיקר חזק ואמץ פה זה למלחמה, ועל זה גם עיקר הטורח של משה ברוב דרשות משנה תורה, שלא יפחדו מהגוים. רק הפסוק פה מוסיף ‘רק חזק ואמץ לשמור וכו׳, שיש בכל זה איזה תנאי שצריך לשמור את התורה, ו׳אז׳ דווקא תשכיל, אבל בשמירת התורה עצמו צריך התחזקות, ולא לפחד שבגלל זה שיש תנאי אז יהיה חלש כי מי יודע אם יזכה וכו׳, רק שיתחזק וילמד וישמור, ואולי גם שינהיג מנהיגות התורנית שלו ברמה, ועל ידי זה, הוא חוזר לעיקר ההתחזקות הראשונה, הלא ציותיך חזק ואמץ, כלומר למלחמה, ואל תירא ואל תחת
‘צויתיך׳ פה יש לו משמעות של ‘נתתי לך ייפוי כח׳, תפקיד, לא רק ‘אמרתי לך לעשות מצוות׳, וכמו שכתוב מפורש בדברים ‘וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו׳. לצוות מישהו זה לתת לו פיקוד.
לא אוהב את המילה ביטול זה לא עוזר לי כלום
יתרו עשה שוטרים וכו׳ אצל משה.. בטח היו לו שוטרים כבר במצרים מדברים עליהם. אבל אולי יש באמת שינוי בהדגשה. צל״ע
כבר דיברנו על זה שמשה היה מנהיג כפול, גם צבאי וגם ‘רוחני׳, כלומר נותן חוקים. (בחברות עתיקות היה תמיד שני אנשים שונים אחד המצביא ואחד הנותן חוק, המלך תמיד הוא כאילו השורש של כל הסמכויות אבל זה סתם פורמלי, כי בפועל הוא לא ממציא רוב החוקים אלא יש עורכי דין וכדומה מתחמה בכך. משה הוא חידוש שמתואר גם כגיבור הצבאי וגם כמייסד החוקים. ואילו יהושע, לפי המפורש בספר דברים, נועד להיות מנהיג צבאי בלבד, ואלעזר הכהן היה אמור להיות המנהיג הרוחני. ובאמת בספר יהושע בכל חלקי הכיבוש לא מוזכר אלעזר ופנחס. רק בחלק החלוקה מוזכר שאלעזר סידר את הנחלות איתם. (ובמלחמה אח״כ עם בני גד וראובן פתאום פנחס הוא השליח וזה עוד צ״ע. )
ומה שמזהירים פה את יהושע על לימוד התורה הוא מסתדר עם זה, כי את משה לא עושה סנס לצוות על לימוד התורה ושמירתו, הוא התורה. וכן בכלל לא עושה סנס לצוות לרב שישמור את התורה, זה התפקיד שלו. למלך מתאים לצוות ללמוד בתורה ולשמור, וכפי שספר דברים באמת עושה. וזה הסגנון של הדיבורים ליהושע שיתחזק להגות בתורה ולקיים. כי הוא לא בעל תורה מצד עצמו אז הוא צריך ללמוד.
לכאורה עבור הדרך, לעבור את הירדן. אחר כך כתוב שאכלו מעבור הארץ וזה ממחרת הפסח. אבל עד אז הוצרכו לאסוף, אכן מן לפי הנראה.
Wednesday, October 26, 2022 • א׳ חשון תשפ״ג
לכאורה עיקר הפרק הזה הוא פרק ‘ההכתרה׳ של יהושע, הוא מזכיר שהשם בעצמו מסכים להעברת המנהיגות אליו, מין חזרה או תיקוף של הנאמר במדבר דברים. ובאמת החלק היותר מעניין פה זה שהעם גם קיבלו את מלכותו. ומעניין שלא רואים פה הכרה של כלל העם, אולי השוטרים מייצגים את זה, רק של בני גד ובני ראובן. ואולי זה כאילו המבחן הראשון של מנהיגותו אם יצליח ליישם את התנאים שעשה משה איתם. כי כנראה היו בעצמם גיבורי חיל אנשי מלחמה ואילו היו רוצים לצפצף על התנאי שעשה משה לא היה בכח יהושע להלחם איתם על זה, והרי כבר יש להם ערים בנויות ומבצרים והכל. וזה שהגיבורים חלוצי צבא האלה קיבלו את מלכות יהושע בהתלהבות מראה לנו שמקל וחומר שאר העם, וכאילו גם הם מסכימים ל׳חזק ואמץ׳ של השם
ובאמת משמע ששאר העם עוד הוצרכו לנס הירדן שיגדל יהושע בעיניהם
אני כבר אכתוב מה שנראה לי לסיפור של מחר, כל המרגלים האלה אין להם מטרה, כי לא השתמשו במידע שלהם בכלל, לכאורה היה להם תפקיד להגיד איפה השער וכדומה, (ןכמש רמבן בפרשת שלח) ובפועל לא עשו כלל, כי כבשו את יריחו בדרך ניסית. כל הריווח של המרגלים וכנראה הסיבה שמסופר הוא להגיד שאכן התקיים מה שכתוב בשירה נמוגו כל יושבי כנען, וכל רחב לא באה לעולם אלא להיות לפה לתחושה זו, ובמקרה בגלל שהיתה לפה היא ניצלה עם משפחתה, וזה כל המטרה של הסיפור
באמת יש בעיה אחרת, למה המרגלים בכלל מסופרים פה, כי משמע שעברו את הירדן ככתוב על המעברות. אז נשלחו מהצד השני של הירדן. אבל בעצם הם באו לרגל את יריחו ויהושע לא כבש את יריחו מיד אלא אחרי קצת זמן, לא מוזכר בדיוק כמה, אבל זה לקח כמה שבועות לפחות כנראה, אז אפשר שהם חזרו ובאמת כבר היה יהושע בצד השני של הירדן ואין כזו סתירה מסדר הזמנים. רק ראיתי מישהו שואל אם המרגלים יכלו לעבור את הירדן בלי נס למה הוצרכו ישראל לנס ואין זו קושיא בעיני כי בוודאי לא רחוק לכמה אנשים לעבור איכשהו אבל שהעם שלם יעברו היה נס ובאמת גם הנס הזה לא היה נצרך כ״כ ולא כמו קריעת ים סוף שהיה להציל אותם מצבא מצרים, הוא היה בעיקר מפגן כח
שוטרים נזכרים הכי מפורש בדיני מלחמה וכנראה מדובר פה על התפקיד הזה
תשכילו פה = תצליחו, לא שכל, ואני לא בטוח שבכלל יש במובן הזה המקרא. אולי דניאל.
כן