Wednesday, September 09, 2015 • כ״ה אלול תשע״ה
בוקר טוב
קודם כל אני עוד חייב תשובה מלפני יומיים אני רואה
מה שאמר הערשי על עבודה זרה.
אז 1, כל הסיפור הזה שהעבודה זרה במקור היה שהמלאך או מה יותר קרוב לאלוהים, זה סתם פנטזיה של הרמבם ואין לו סימוכין לא בכתובים ולא בשום מקום.
2, גם אם זה כככ איני מתחיל להבין מה לזה ולעבודה זרה. גם לפי הרמבם בפשט לא הז עבודה זרה אלא אחרי שהתחילו לטעות להאליהה את האמצעי, לא עצם האמצעי
3, ואיני יודע למה לחשוב שיש יצורים יותר קרובים לאלוהים זה סרח עבודה זרה, הלא מקרא מלא ומי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו, ועןד מקראות רבות שיש קרוב ורחוק אצל אלוהים, וכי מהו כהנים אם לא אלו שאין להם גישה וכו. מאד יפה שתהיה שוויון לכולם אצל האל אבל היהדות לא חושבת ככה כל שכן שלא מתעקשת על זה.
ואני על משמרתי אעמודה שזולת קבלה באלוה אין שום סרח או נדנוד עבודה זרה וכמו שמפורש בגמרא.
יש לי קושיא איך היה מותר לעשות ברית עם רחב הלא נצטווינו למחות ולא לכרות ברית
התירוץ שלי פשוט, מצווה מצווה אבל שוטה אסור להיות
ואחרי זה מה שהבטחת צריך לקיים כי מצווה מצווה אבל שקרן אסור להיות
moishy re ur kasha about the commandos not coming maybe this was their minhag
, old war tactics were very different from modern efficient ones
or you can’t just bring soldiers to a citizens house she was protecting them
איזה פירוש
כן
אולי יש לו מקור, אבל זה בטח לא הפשט
וגם אם ככה התחיל איך זה נהיה בעיה
אבל לפי זה אותן דבר אם אני הולך לך
לפני שאנחנו שואלים מה הבעיה ולמה מפריע צריך להסכים על מה אנחנו מדברים, כלומר על איסור עבןדה זרה שכתןב
ומה שכתוב זה שהולך לאל אחר ומי שאינו אל אינו קשור כלל
מה זה אומר? אם הוא אל אסור אם אינו אז מה אתה עושה
השאלה לא אם מישהו יותר גדול אלא אם אתה עושה משהו אחר לאל, לא משנה קטן יותר אן גדול יותר
גם אל קטן זה בעיה
וגם משהו אחר גדול לא בעיה
מה זה מהלכים בשמים,
אותו דבר, אם אתה עובד אותו כאל זה בדיוק עבודה זרה אם יש לך רעיןן אחר אז זה לא קשור
אתה צריך להגיד לשמש אלי אתה
זה תשאלי את הילד שלך, אני לא יודע
אבל אני יודע שיש הבדל בין להגיד למשהו אלי אתה לבין לבקש ממנו עזרה או לעשות דברים שיעזור לך
אפשר לעשות כל מיני הגדרות לאל כל אחד על פי השיטה שלו, זה לא הנקודה אבל
הרי יש הלכה אל יתפלל בארמית שאין מלאכי השרת מבינים, כלומר עושים פעולה שיהיה טוב למלאך שעונה לתפלות או מעביר אותם.
תראו המאמר ששמתי פה על מכניסי רחמים כל הסברות האלה אומרים שם הרבנים…
לי, ואולי למונותאיסטים בכלל, יש בעיה לדבר על עבודה זרה כי אנחנו תופסים מהות האל כיוצר כל אחד הפשוט וכו, ומה שאינו כזה סתם נראה לנו איזה סופרמן אולי אבל מה הקשר לאל. לכן אי אפשר לנו לדבר מה זה אל בעיני העובד אליליםה זה משהו מאד שונה ממה שאנו רגילים
אבל האיסור של קבלת אל עבודה זרה זה בהכרח לפי התפיסה שלו ולא לפי התפיסה האחדותית שלי..
מאטי איני צריך להגדיר. בין כל איני יכול להעניש על המחשבות. אז יש לי מבחן מאד פשוט, אתה אומר לו אלי אתה אתה עובד עבודה זרה, אתה לא אומר אז לא. לא משנה לי מה אתה מתכוון באלי אתה ואם אתה אולי מתכוון אותו כוונה במכניסי רחמים
וכי מישהו יודע מה הוא מתכוון באומרו ברוך אתה השם?
*בין כך
הרי יש מילה כזאת גאד, מה שלא יהיה הכוונה שלו
זה שונה ממילות אחרות בעיני כל אחד,
לא מטריד אותי כלום…מטריד אותי מה ההוה אמינא שיש בעיה במכניסי רחמים וכאלה
על פי ההלכה..על פי כל מיני תאוריות אני יודע
זה לא קשור לליטאין הצמח צדק למשל גם נגד מכניסי רחמים…והמהרצ
אמרתי, קבלת אלהות
רק מאטי אומר שאני לא מגדיר מה זה אלוהות, וזה נכון, רק אני מנסה להתחמק מהבעיה הזו. ..
אני חושב שבאמת זה האמירה אלי אתה
זה גופא..
לא, גם מתנגדי מכניסי רחמים מודים שזה לא קבלת אלוהות הם חושבים שלהתפלל לאמצעי זה איסור עז בפני עצמו
כן בכל לשון בוודאי..
אני לא חושב, אולי יש כאלה
כי אם ככה אז אתה שוב מסתבך בלהגדיר מה זה אלהות
אולי הם חושבים שתפלה זה מין סוג משהו מיוחד לאל, וזה שונה מבקשה סתם, וזה בכלל עבודה, משהו כזה
האם מישהו חושב שהשבעןת למלאכים למשל זה אותו שאלה?
כי השבעה זה לא תפלה בוודאי
יש הבדל פנמנולוגי בין תפלה לבקשה, שתפלה שייך רק לאל ויש לזה טעם אחר מבקשה.
ההבדל הוא שאם אני מבקש ממך משהו אני מצפה שתענה ומהאל אני לא מצפה 😜
צריך לברר גבי דלת עבודות
אבל גם עליהם ברור שצריך גם קבלת אלוהות אם כן לא עוזר לנו
שלמים..
יוסף אם מישהו צועק עננו הבעל עננו הוא עובד עבודה זרה הלא כן?
נו אז בגלל שבכלל תפלה קבלת אלוהות הם חושבים שמכניסי רחמים זה דומה
מאידך ברור שמי שצועק עננו מאשי עננו אינן עובד עז
מעשה לסתור. ..
אבל למה, הרי מותר לפנות לבשר ודם
ברור מדברי המתנגדים שיש להם בעיה נפרדת עם אמצעי ואיני יודע מהו
אני חושב שזה גם יהיה רק בגלל קבלת אלהות, אני לא בטוח שכח נפרד זה הגדרה הלכתית, כי בכלל רבים סוברים שהשם נתן כח ובחירה למלאכים וכו
רק יש דברים שעושים רק לאל, או סגנון מסוים כמו אלי אתה, או ד עבודות או עבודות המיוחדות לאל
כי זה אל ומאשי לא אלה בינתיים
אפילו שאולי למאשי יש יותר כח
לא כוחות, אלים
כוחות מותר לעבוד כמו שמותר להמציא חשמל בעבודות המיוחדות לכך
בטח אם זה היה במצרים זה היה נחשב עז דאורייתא
ואולי גם היום אם תוקם כת שתאליה את החשמל זה יהיה אסור
כן אני מתעלם כי זה טעמא דקרא,
לא, כי הבעל אל
השם מקפיד שלא יהיו עוד עם התואר שלו
באמת אם יגידו למיכאל אלי אתה זה גפ עבודה זרה
וזה באמת הין עז כאלה
נו אני מתבסס על הגמרא שהבאתי כבר
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף סא עמוד ב
האי שגגת מעשה דעבודה זרה היכי דמי? אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו – הרי לבו לשמים. אלא דחזא אנדרטא והשתחוה לו, אי קבליה עליה באלוה – מזיד הוא, ואי לא קבליה עליה באלוה – לא כלום הוא,
כן אפשר לפלפל בוודאי…
רק כי עבודה זרה ממש לא צריך קבלה מפורשת, אבל ברור שזה תנאי תמיד,
ככה נדמה לי
אבל אין עבודה זרה בלי קבלה באלוה אתה לא מסכים?
או שמישהו אחר קיבל את זה, שזה הנושא של ביטול
כן
Zalman leib just get yourself a small צלם and koran, you know just in case..so you’ll have your bases covered
hey that there were vulgar ppl before doesn’t make us any less..
כבר דיברו על האומר רחב רחב מיד נקרי מה הפשט בזה
הם כן פירשו זונה..
יוסי זקנים שבדור היו אומרים אוי לאותו בושה..
כי גרויסע חכמה לא לחדש כלום ולהיות מנהיג
משה עשה דברים גדולים בטח שהיה התנגדות יהושע מה עשה בדיוק
אה הכניס אותנו לארץ ישראל.. אבל זה ללחום בעמים אחרים הןא לא לחם בעם שלו כמו משה
צריך גם לחשוב ההבדל בין משה לעומת פרעה ויהושע מול לא מלכים
משה בא עם כלום רק בשם השם והמציא יש מאין דיבר עם פרעה עשה וכו
יהושע כבר סתם מצביא
וזה גם למה המרגלים של משה זה בעיה של יהושע זה בסדר
לא שום דבר מפליא שעם כובש עפ אחר כבר היה לעולמיפ, אז עןשים בדרך הטבע וכו
משה הרעיון שלו היה כי אהיה עמך אז אסור לפקפק
אני אהיה שמאלני אפילן שכבר נמאס לי ואסביר שמילא בריחה מלהיות עבדים אבל כיבוש נו.
הרביזכיסעיגניללינו יודען לא היו מרוצים מהאדמור החדש
Wednesday, April 03, 2019 • כ״ז אדר ב׳ תשע״ט
מחר
אל תחפש תירוצים. ..
הנשמה שלך השלימה
וגם מי שלא. אפשר לחשוב שיש איזה איסור לשמוח.
שצריך לחפש לו היתר בסיום
זה לא תענית בכורים אנחנו עושים את הסיום לפני…
מיש
מי שבכור ורוצה יכול לזכור את הסיום עד ערב פסח ויסיים רשמית אז…
רבותי לא מעניין אתכם הסיפור עם המרגלים..? תגידו משהו
הערשי חושב שיש איזה קשר בין זנות למכירת מזונות?
הגמרא משמע שכן היתה זונה
ורדק טוען שרשי לא הבין התרגום כי כשהוא אומר פונדקאית הוא מתכוון זונה
זונה. כמשמעה או מוכרת מזון כמו שתרגם יונתן פונדקיתא והוא בשקל טובה והאמת דעת יונתן זונה ממש כי כן דרכו במקומות לתרגם זונה פונדקית וכן שתים נשים זונות פונדקן ואף על פי שתרגם מקצתן נפקת ברא ודעתו לפי שהזונה כפונדקיתא שמפקרת עצמה לכל:
יכול להיות שהיתה שניהם ביום מכרה מזונות ובלילה זונה…
זה יותר מכובד מלהיות סתם זונה.. היה חנות מקדימה ומתחת לשולחן מכרו זנות…
זה נשמע שמיד בלילה הראשון נתגלה ולא הספיקו לרגל את הארץ אבל הספיק להם מה שרחב אמרה להם
זה היה לפניהם…
אבל מסתמא בעולם פה הכוונה במקרא
זה דווקא חשוב להבין שחזל יש להם רק עולם בתורה, אין עולם חוץ לזה
פעם אמרתי שיעור על זה… ככה הם גם מבינים את התנך רק מתוך עצמה
מעניין, הרמבן טוען שהמרגלים הראשונים היו לבדוק אם הארץ טובה וז ה חטא. אבל יהושע שלח סתם לראות מאיזה צד לכבוש וכדומה וזה וודאי מצוה חלק מהכיבוש. אבל בפועל פה נראה שגם מרגלים אלה לא בדקו שום דבר טכני למלחמה ורק הודיעו שנמוגו יושבי הארץ מפניהם. זה נראה דווקא כתיקון ישר למרגלים של משה, הם אמרו שהגוים גדולים וחזקים ומרגלים אלה אומרים שהגוים מפחדים מאתנו
צריך להבין אמנם המציאות הזאת, אם נמוגו יושבי הארץ למה לא ראו זאת מרגלים של משה. אולי רק ביריחו פחדו.. או המרגלים של משה לא דיברו עם התושבים
או שכאן זה היה אחרי סיחון ועוג שראו שבאמת ילחמו אז נפחדו. ומה שרחב הזכירה מי ים סוף לאו דווקא זה חלק מהסיפור אבל העיקר שנפחדו זה מסיחון ועוג
רחב עשתה diversion tactic קלאסי. אמרה לרודפים לרדוף בכיוון אחד ולהם לברוח מצד השני
תכלס היא באמת היתה זונה. בגדה בכל העם שלה כדי להציל את נפשה
הדא הוא דכתיב אין אימון בנשים. גם אביגיל בוגדת בבעלה וכל החברה והולכת לדוד. ככה זה זונות העיקר שמישהו יתן לה מה שהיא צריכה ואם לא קמה רוח באיש אז עדיף לה הגיבורים החדשים מהחלשלשים של עמה…
טוב זה מספיק מיזוגוניה רק לאפוקי מהתזה של הערשי שהיתה פמניסטית..
פמניסטית זה אסתר או יעל שמוסרים את נפשם בעד עמם בכישורים הסקסואליים שלהם. לא רחב שבוגדת בעמה בזנות שלה.
כמובן אצלנו הבוגדים שלהם הם גיבורים שלנו..
תקות חוט השני בטח יש לזה פירוש מילולי אורך החוט או משהו אבל אין ספק שהכתוב מתכוון גם למילה תקוה
נראה מתוך הסיפור שאכן הבינו בפועל שאין חיוב לכרות שבעה עממים לגמרי ואם יש משתפי פעולה אפשר להחיותם. ושייך למה שדיברנו אם יש קריאה לשלום וכו׳.
👍
ירושלמי תני רבי שמעון בן יוחי אפילו היה במשפחותיה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות כולן היו ניצלין בזכותה,
זה ראש יהודי… מצאו loophole משפחת רחב הזונה אז מיד הוא חושב בוודאי כל אחד רשם לעצמו נישואין פיקטיביים עם משפחתה..
Maybe she knew too well…
חזל מתארים אותה לפעמים כבעלת תשובה באמת
גם מהזנות אבל כנראה גם מהעבודה זרה או מה שאנשי יריחו היו עסוקים בהם..
תשאל אותם 😇
Wednesday, October 26, 2022 • א׳ חשון תשפ״ג
אולי הם לא הצליחו לרגל כי תפסו אותם מיד, ולולי רחב שהצילה אותם היו נהרגים. רק מכל מקום ראו על ידה שנמוגו וכו׳
קצת קשה לי איך הם עושים תנאים חדשים לרחב אחר שכבר נשבעו לה. התנאי הראשון אם לא תספר הוא הגיוני כי באמת זה כל הדיל שלהם, היא הצילה אותם ולא תספר איפה הם והם יצילו אותה. אבל למה מוסיפים חלקים של החוט וכו׳
רק אולי התנאים השניים הם לא בבחינת הוספת תנאים אחר המעשה רק הם עצה הגיונית כיצד יצילו אותה, כי יהיה מלחמה וכיצד ידעו מי משפחתה וכו׳, וכיצד ידעו כל הצבא איזה הבית שלה, אז תכניס אותם לבית ותשים סימן על הבית
אשה זונה – רש״י אומר מוכרת מזונות. אחר כך מביא מדרש שהיתה זונה כפשוטו. נראה לי שזה סיפור אחד. היא היתה רשמית מוכרת מזונות וזה המזונות היה סיפור כיסוי לזונות. וכך היה נהוג לפעמים הפונדקאית היתה מוכרת מתחת לשולחן גם את הזנות. ולכן מתאים גם שלנו שם כי ביתה בחומה וזה היה כמו הפונדק של יריחו, זה לא שהלכו ללון בבית זונה, זה היה חצי מכובד כזה מי שרוצה רק מזונות ולינה קיבל ומי שרצה יותר קיבל גם.
וזה יפה שכאילו האשה השולית הזונה של יריחו באמת בגדה בהם ועברה צד.. ככה זה תמיד מנסים לתפוס את השכבות החלשות להמיר אותם..
)דביר, היא היתה הגויה הראשונה שהתגיירה כי היהדות נתנה תנאים יותר טובים לנשים… ונסבה יהושע
המרגלים ‘חרש׳ אלה לא הצליחו להיות כאלה חרשים. מיד נאמר למלך יריחו בדיוק מי ומה הם. אני לא יודע איך זה עבד אז מסתמא היה מאד קשה באמת לרגל. עיר קטנה כולם הכירו את כולם. וכפי הסיפור כולם ידעו שמחנה ישראל מחכה מעבר לירדן ושהם עתידים לבוא שם אז היו מוכנים למרגלים וכו׳, ולא ממש ידעו מה לעשות
אבל אני קורא הפסוק לא כן עבדי משה, מדוע לא יראתם בעבדי במשה, הנימה הוא איך אתם מעיזים לדבר ביקר לי! במשה שלי! אז עבד מרומם את משה, זה לא כמו שהמוסרניקים אומרים כיצד אתם מדברים במי שכזה עניו.
(גם ‘ונחנו מה׳ הוא באמת דיבור תקיף ולא כזה עניו כמו שתמיד עושים המוסרניקים, הכוונה אנחנו יש לנו כח של השם זה לא מלחמה עם איזה משהלע ואהרני)..
אתה צודק וכבר יהושע מדבר על מצות משה ועל משנה התורה של משה.
אבל אני חושב עכשיו שאולי צריך להבחין בין הסיפורים לבין המצוות. מוסכם על כל הנביאים שהם לא אומרים מצוות , שזה היה משה (לכאורה זה גם הפשט, לא צריכים לדרשת אלה המצוות לזה, באמת לא רואים בנביאים מצוות ואם כן זה מוצג כאזהרה על תורת משה, אולי יש שינויים מעט והדגשות לפי העניין אבל זה ברמה של פוסק לא כמו משה שמוסר מצוות). ובבחינה זו יהושע לחלוטין כבר לא משה. אבל מצד הסיפור יש רצף אחד, אפשר להגיד גם סוג של אותו השגחה וכו׳, כפי שמודגש פה. וגם טקסטואלית הסיפורים יש להם רצף עד סוף מלכים, והם נקראים כאחד עם הסיפורים שבחומש.
(אני תמיד מהרהר למה פשוט לכולם שמעלת תורת משה הכוונה לטקסט הזה שמתחיל בראשית ומסתיים לעיני כל ישראל. יותר סביר שזה עניין מהותי שמדבר על המצוות שמסר משה, שזה חלוקה תוכנית ולא טקסטואלית. ולו יצוייר שיש מצווה שלא רשומה בחומש רק נביא יעיד שכך משה אמר יהיה לזה דין של תורת משה. ואולי יש כאלה וזה יישב סתירות בעניין לימוד מדברי קבלה. וכן להיפך סיפורים שבחומש לא יותר קדושים או משהו מסיפורי הנביאים זה הכל עניין אחד. כך היה לי הגיוני לומר. )
עכפ אני לא בטוח באיזה מובן אתה רואה כאן ממוצע
אלא אולי ברמת הסיפור, שאולי יהושע עושה מופתים כמעט כמו משה ואחר כך יש פחות השגחה גלויה, צ״ע
היהדות של בית ראשון…
קראתי משהו שבן גוריון רצה להיות יהודע
יהושע
אבל מה, היה נראה לו שיש יהדות יהושעית…סתם לכבוש הארץ צבאית. והשמיט העניין של והגית בו וכו׳..
כן
טוב קצת עוד על רחב.
משמע שהצפינה אותם פעמיים? פעם אחד כשבאו מהלך מיד ואז הסתירה יותר טוב על הגג. ומה היה תועלת אותו דבר משמע שהורידה אותם בחבל כבר באותו הלילה? רק הם חשבו שישכבו שם, לא ברור לי כל הפרטים האלה
וגם יהושע עשה מזה מעשה ממש, שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה
אולי זה גם חולשה שלו, אין לו דרך משלו הוא חיקוי של משה
ולכן ברגע שמת הוא והדור שלו הכל התפרק. כמו כל מיני מקרים מוכרים לנו שיש אדמור מאד כריזמטי שכולם נשמעים אליו וגם כל זמן שיש איזה מישהו שזוכר אותו ויכול להגיד אותו נוסח וכו׳, אבל לא נשאר מזה משהו יותר רחב , הגדלות של המנהיג הראשון מאפילה על ממשיכיו
בדרשה האחרונה שלו בסוף הספר רואים איזה חולשה, הוא אומר להם אם לא אז לא, ואנכי וביתי נעבוד את השם, זה לא מה שמשה היה אומר..
האות אמת שרחב מבקשת זה מה? המענה לזה הוא חוט השני? כאילו איזה סימן שיקיימו את שבועתם?
רשי באמת עושה את החשבון אומר שהמרגלים נשלחו כבר בימי אבלו של משה
אבל לא בטוח שזה משנה מכל מקום הסיפורים הם מאז ואם לא נכתב אז נזכרו בעל פה, ולמה שלא יזכרו איזה ביטויים מיוחדים, גם בימינו יש סיפורים שעוברים בעל פה עם הביטויים העתיקים שלהם
נראה לי שמתעקשים יותר מדאי על השאלות ‘מי ומתי חיבר׳
כל הברייתא בבא בתרא נראה לי מדרש מבוסס על איזה כללים שהיה להם, זה לא איזה מסורת או משהו וגם הגמרא עצמה לא רואה בזה ענין כזה חשוב, יש קושיא אז מוצאים תירוץ שמישהו אחר השלים או כתב, וכדומה
נראה שהיה להם איזה כלל שהספרים צריכים היו להיכתב על ידי נביא, והם משערים שזה הנביא המפורסם של אותה תקופה
כן, מאותו הגיון שהברייתא אומרת ששמואל כתב רות, כי הוא היה באותו תקופה
וירמיהו כתב מלכים
זה מתאים לכלל המדרשי בכל מקום שילמד סתום מן המפורש, הרי בטח נכתבו על ידי מישהו חשוב, אז למה להמציא איזה סופר עלום שם אם יש לנו שמות מפורסמים..
אני לא יודע אם חשבו שזה באמת כלל היסק היסטורי, אולי כן, או אולי זה רק מין דרך מדרשית להשלים את החסר בכתובים, לתת לנו שם לתלות בו את הדמיון, ומסתמא אם לא אותו ראש הדור כתב אז זה איכשהו תחת סמכותו וכדומה בכל מקרה
רק אצל אחרונים זה נהיה מין ענין של ביקורת וכו׳ אז ניסו לגונן על כל מאמר חז״ל שמצאו. יש פירוש של ר׳ צדוק הכהן על תחילת יהושע ששופך אש וגפרית על האברבנאל.. וגם המלבים
אבל זה כבר אגנדה לדחות אפיקורסים, לא לגופו של ענין
צריכים לעשות כלל לגבי כל הסיפורים פה, נראה שאנחנו מצפים שיספרו הכל לינארית על הסדר הכרונולוגי אבל אני לא בטוח שהפסוק חושב ככה. גם בחומש וגם פה ובסיפורים שבהמשך יש הרבה דברים שחוזרים לקודם וכו׳, יש איזה עקרונות אחרים של סדר הסיפור לא רק כרונולוגיה. אולי דרמה או שיהיה מובן.
לא בטוח כמה הבדל יש בין התיאוריות. בחורי ישיבה יש גם באמת איזה אידיאולוגיה שהם כמו האחרויינים. רק שהם לא מודעים, מה בדיוק הנפקא מינא של המודעות, שזה כאילו בבחירה, בפועל אפשר ללמוד אותו דבר שזה המשך של השיטה הזו. אכן לפעמים בכוונה לפעמים לא אבל זה כבר ברמת הניחוש, מה שאנחנו יודעים זה שיש קשר. רק הצד שזה פשוט סגנון של תקופה יכול לערער על זה לומר שלא לומדים כלום מזה פשוט ככה דיברו אז. אבל אפילו זה לא לגמרי נכון הרי זה שהאחרונים כותבים בסגנון מסוים זה באמת משקף משהו.
נו אולי גם זה. עד כמה באמת חכמים ניסו לייצר כרונולוגיה של מלכי פרס. אולי רק רצו ליצור סדר בפסוקים לפי מה שאפשר ללמוד מהם. תמיד מביאים סדר עולם שעושה סיכום כרונולוגי נו ומה המטרה שלו עצמו, זה הכל מדרשים, כאילו גם של פשט, אבל זה לא איזה יסודות דת שלו, בכלל לא נראה שחכמים חשבו שהם שייכים לדת של ההיסטוריה .. זה שרגילים לספור שנות עולם לפי זה הוא לא איזה עיקר גדול זה נפקא מינא בעיקר לגביית חובות…
חלקית, הרי חלק מהם לפחות באמת גם יודעים לקרוא ולכתוב עברית מודרנית, אז יש כן איזה ‘בכוונה׳, או תגיד זה שייכות תרבותית
חשבתי לולא דמסתפינא שאולי על דרך הפשט אפשר ליישב כי שיטים היה שם המקום ששם ישבו ישראל לפי כניסתם לארץ ולכן שני הדברים היו מאותו מקום
נראה שזה סיפור עצמאי