Tuesday, May 14, 2019 • ט׳ אייר תשע״ט
גדעון היה חברהמן אמיתי… אה אתה אומר שאתה הצלת אותנו ממצרים והכל..איפה זה?
אה אני חושב שהניגון שלו הרבה יותר מתריס
בי אדני please!
תפסיק לספר לנו סיפורים על ניסים, איפה הניסים שלך עכשיו
גם בסוף הפרק הוא עושה מבחן ממש להשם . בוא תראה שבדיוק כאן ירד גשם ושם לא.. אחרת אפשר לחשוב שסתם רד גשם
גדעון לא למד בישיבה אז הוא לא ידע שלא מדברים ככה…
אבל לזה הוא מבקש אות
נראה שאז היו אנשים שהיו מדברים ככה לפעמים ..
ולפעמים זה היה באמת השם שנגלה בדמות אדם
אז כדי לדעת צריך אות
אין לנו מושג לפעמים באמת אנו מדברים עם אדם אבל זה באמת השם
היום קוראים לזה אליהו הנביא
אני חושב שכל שאר הנביאים שלא ביקשו אות כזה הם מוזרים…
רק נראה שגדעון באמת היה אאוטסיידר כפרי כזה הוא לא הכיר את הנימוסים..
כמו טעביע כזה שפתאום בא אליו מלאך
גם אפשר לפרש אם הרב נעלם אחרי השיעור ולא ממשיך לבקש כסף ..
זה המבחן של אליהו הנביא בסיפורים מאוחרים אבל גם באמת המבחן של מלאך השם פה ובעוד הרבה סיפורים.
אדם לא נעלם פתאום, יש לו סיפור איפה הוא הולך. השם בגלל שזה התגלות אז פתאום הוא לא פה ואתה מסתכל והוא עלה אז ידע כי ראה השם
אגב מלאך תמיד נראה כמו בן אדם. כל הסיפורים שיש להם כנפיים זה רק דמיון של בני אדם שיש לו כנפיים
הרמבם אומר במרכבה שגם מה שכתוב פני שור הוא פני אדם שנראה קצת דומה לשור
בקיצור תיזהרו אם תראו אדם אפשר שהוא השם…
יש לרילקה ספרון קטן של סיפורים קצרים stories of God שהוא מתאר בו את האלהים מתהלך בין בני אדם ברוסיה, נראה לי שזה באמת ככה …
Monday, December 05, 2022 • י״א כסלו תשפ״ג
אני אוהב את גדעון, איש פשוט שאומר מה שעל ליבו (ועל לב כולם רק שלא אומרים..)
כפי דרכי שאפשר לקרוא דברים ברמה ארצית וברמה שמיימית, אז הנביא שבא ומדבר על זה שעובדים עבודה זרה, הוא החלק היותר ארצי של ה שבא לגדעון ואומר לו להרוס את מזבח הבעל.
רוח ה׳ שלובש את גדעון מתבטא באומץ שהוא מקבל פתאום, שזה בדיוק הנושא איתו כל הזמן שהוא אמר מי אנכי וכו׳, והנה הוא שולח מלאכים וכו׳. כמו ‘לא קמה רוח באיש׳ שלא היה להם מורל, כך זה להיפך מזה. והרוח הזו הגיעה לו בשלבים מקודם אמר לגמרי מי אנכי אחר כך עוד פחד מלהרוס את המזבח ביום אחר כך כבר פעל ברבים תקע בשופר וכו׳
אני חושב ‘לא תירא את אלהי האמורי׳, יכול להיות גם לא לפחד ממנו כפשוטו. ישראל היו מפחדים מהאמורים ומאלהיהם שהיו חזקים ולא יצאו ללחום איתם ולהגן בעדם, והציווי לא לעבוד עבודה זרה יש לו גם פירוש של אומץ, אל תפחד לא מהגבורה הטבעית של הגוים ולא מהרוח אלהי שאולי יש להם מאלהיהם. אנחנו שכחנו לגמרי את צד האומץ שיש בלא לפחד מאיומי העבודה זרה שבטח רואים שהם מוצלחים ויש פחד מי יודע אולי ניזהר לפחות קצת בכבודם וכו׳, ואם נהרוס את המזבח של הבעל הוא יכעס
ובאמת כל הסיפור של הריסת המזבח הוא בעצם הסרת פחד הבעל עצמו. הרי גדעון הרס את המזבח ולא קרה לו כלום. קירר את האמבטיא. אפילו אביו שכנראה היה בעל המזבח שם לב לזה, היו בטוחים שבטח ברק מכה מיד את מי שפוגע באל..
ולתמיד נשאר שמו ‘ירבעל׳, הבעל הולך לנקום ממנו, ממש עכשיו עוד מעט. וכל רגע שגדעון ירובעל חי זה סימן שבעל לא כזה מפחיד..
הבעיה של מדין דומה מאד למה שדבורה מתארת, חדלו אורחות וכו׳, זה הכל תיאורים של עם הנמצא בפחד מהצל של עצמם, חובטים חיטים בגת אולי המדין יראה ויקחו אותו, כמו אנוסים כאלה. במקום להפציץ את הטררויסטים היו מסתובבים באוטובוסים מוגנים.. משהו כזה
מנהרות זה כמו שקוראים עכשיו מנהרה? או שככה פירש מי שפירש והביא את המילה
מעניין מי הנביא האנונימי, חייב להיות מדרש שיתן לו שם..
כן פנחס
בסדר עולם
רלבג יש לו תיאוריה –
ויש לשואל לשאול אחר שהיה זה הנביא קיים איך לא הוכיח ישראל כל ימיו ולמה הוצרכו לנבואת דבורה, וידמה שנאמר בהיתר זה הספק שהוא לא היה מתנבא רק לעתים רחוקים ולא היה בו כח יתישר בו להנהיג העם ולזה ג״כ תמצא כזה המקום שהוצרך למנות גדעון על פועל מלחמת מדין ואפשר כי כמו שהיה אליהו פעם נראה ופעם נעלם כשישאהו רוח השם אל מקום רחוק כך היה הענין בפנחס ולזאת הסכה לא שמש בכהונה גדולה כל ימיו אבל שמשו בניו ובני בניו ובני בני בניו דורות רבי׳ והוא עדיין קיים כמו שיתבאר בספר דברי הימים וזה כי הוא היה קיים בימי דוד כמו שאמר ופנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן נגיד היה עליהם לפנים ה׳ עמו ולא ימצא בזדע אהרן אחר שיקרא שמו פנחס בן אלעזר בן אהרן כמו שמבואר שם בספר תולדותם
בענין סימן הטל – רש״י מביא הגמרא שהוצרך לאות שני כי הצד השני של התנאי הראשון ‘ועל כל הארץ יהיה חורב׳ לא התקיימה, כי ברית כרותה לטל שאינו פוסק. רק שהיה יותר בגיזזה.
באמת איני מבין כל ענין הטל שמדובר עליו, כאילו הוא נופל מהשמים בלילה או משהו, והרי הטל אינו אלא הלחות הנמצא באוויר והוא נדבק לדברים קרים יותר כאשר האוויר מתקרר בלילה, מה חשבו על זה פעם אחרת? לא יודע
גם בטח יש הסברים פשוטים טבעיים למה יהי טל על גיזה וכו׳, זה תלוי מה יותר קר..
למה, לפי רשי זה לא התקיים מנין לו לדעת שטל השם נוהג לא לעצור אף פעם.
אבל אתה צודק שהפשט מסתמא שסתם הוא לא היה בטוח
מה גדעון היה צריך לדעת שאין מספיק מילים בתנך.. הוא היה מסתפק..
בפעם אחת הרי יכול להיות מקרה או משהו
והוא הפך את התנאי כדאי לוודא שזה בכוונה
זה מדע טוב יחסית מה שהוא עושה..
אה, גם אצל משה כתוב אם לא יאמינו לקול האות הראשון וכו׳
בכל העניינים כאן לא באמת ברור מה כיוון הסיבתיות. הפסוק כאילו רוצה שנחשוב עבדו עבודה זרה > שלטו בהם עובדי עבודה זרה. אבל כפי שגדעון מעיר, ובעצם זה גם פסוקים מפורשים, יש היגיון רב בכיוון ההפוך : עובדי עבודה זרה מצליחים לשלוט עלינו > עובדים את אלהיהם.
לכאורה לפחות יש כאן איזה מעגל של היזון חוזר
גם משהו מעניין בשם האליל או אלה המובא פה, עשתרות, שהוא מילה שמובא בתורה כמה פעמים בהקשר של ברכה וקללה, עשתרות צאנך. כנראה האמינו שעשתרות הוא האל האחראי על הצלחת הצאן וכו׳, ברכות שדים ורחם, ועד שאותו מטבע לשון נעשה מילה על עצם ההצלחה הזו. (נגיד בדומה לאיך שביוונית ושפות או תרבויות שאולות ממנה למשל “ארוס” זה אלת האהבה אפרודיטה, ואפשר לומר הוא מוצלח בארוס בלי להאמין באלה, או אם מישהו היה אומר “השם יתן לך ברכת דמטר” שהיתה נחשבת אחראי על אביב.)
כן עוד המון דברים שמות מקומות וגם אנשים שנקראו על שם אלהי כנען, חלקם רואים שמשנים וחלקם דברי הימים משנה וכו׳.. לא ברור אבל אם אפשר ללמוד מזה על אמונתם רק שזה הלשון ולא תמיד אפשר לשנות. כמו שאנו אומרים “סונדיי” בלי להאמין באל השמש ככה יש בית שמש ובית ענת וכו׳ מבלי להאמין באלים אלה. אפילו שלכאורה לפי הלכה יש לשנות בפועל זה קשה..
וכן גדעון ירובעל, שנראה שהפסוק נותן כאן אטימולוגיה אלטרנטיבית לשם ירובעל, שבפשטות היה הכוונה באמת ירא את הבעל או הבעל ירב בעדו, והפסוק הופך את זה איכשהו
אבל באמת אפשר שפשוט זה היה שם שלו, כמו שיכול להיות יהודי בשם גויי שבעצם הוא שם אלילי בלי כוונה מיוחדת
לגבי שאלתי על ברית לבן ויעקב. אולי יש משהו בזה שהגוי הראשון השולט על ישראל בארץ ישראל הוא כושן רשעתיים מלך ארם נהריים. נראה שהמשעבד הראשון כאילו עבר על ההבטחה של לבן.
השני הוא מואב שעובר על ההסכם של אברהם ולוט שחילקו ביניהם את הארצות
וכן עמון
ואיתם עמלק שקשורים לעשיו שגם חילק עם יעקב כמו שלוט חילק עם אברהם.
ובני קדם שהם ארם
נמצא הפרשיות הראשונות הללו מתייחסים לכל הגוים שהאבות עשו איתם הסכמים
ובהמשך יש פלשתים כמובן
אהוד היה איטר כמו שבט בנימין בכלל בהמשך
בטח יש משהו אירוני ש״בן-ימין” הם דווקא שמאליים…