Thursday, October 22, 2015 • ט׳ חשון תשע״ו
Moral of the story: don’t have 70 kids with 70 different women
מה פירוש החדלתי את תירושי וכו?
מענין איך אלהים מתערב פה. וישלח אלהים רוח רעה וגו.
פתאום בא להם מוד למרוד באבימלך, אז זה בוודאי רוח מאלהין
בקשר לדיוניסיס אמר פלוטרכס..
חושבני שגם חג השבת אינו בלתי־קשור לגמרי עם פולחן דיוניסוס. והרי גם כיום עדיין מכנים רבים בשם ‘סבים׳ את עובדי בככוס [=כינוי נוסף של דיוניסוס, י.א.] והם מבטאים אותו הגה עצמו בשעה שהם עורכים את המיסטריות [=טקסי הפולחן, י.א.] של האל… אפשר לחשוב, ששם זה נובע מן ההתרגשות, שאופפת את המשתתפים בבככנליות. הם עצמם [היהודים, י.א.] מעידים על דבר זה [=הזיקה בין פולחני השבת לפולחני דיוניסוס], שכן בזמן שמקדשים הם את השבת, מעודדים הם אלו את אלו לשתות ולהשתכר. ובשעה שאיזה טעם חמור מעכב בעדם מזה, חוק הוא להם לטעום לכל הפחות יין בלתי־מהול.
Tanx zl, so החדלתי
Means to be read like האם אחדל?
> אשר זעליג ענגל
> I don’t understand, is this a quote?
Its a quote from Plutarch about the jews
He claims they worship dionysis
I copied it fromhttps://knowledgepangs.wordpress.com/tag/דיוניסוס/
WordPress
Posts about דיוניסוס on ייסורי הדעת
Posts about דיוניסוס written by josef
Friday, October 23, 2015 • י׳ חשון תשע״ו
למה זה כזה קשה, בוודאי נשאר אחד או שנים
אבל בוודאי יותר מסתבר ששכם בן חמור של החומש הוא משל לשכם הזה?
גם מעניין אותי השם אבימלך
כמו מלך פלשתים?
מעשה אבות סימן לבנים. . הנקודה הוא שיש הרבה דמיונות בין הסיפורים , אי אפשר לדעת באמת מה הקשר או מה קרה, רק זה מעניין שהכל חוזר על עצמו.
* ללחם משנה
Thursday, December 08, 2022 • י״ד כסלו תשפ״ג
אני חושב ששבעים איש שמושלים זה לא באמת מושלים, זה בטח מקביל לסנהדרין, כלומר זה לא שלטון מלכותי
ולכן אבימלך הוא שממציא, ויותם טוען שזה כי הוא אטד..
גם זה הכל ממש פרשת השבוע
עם שכם בן חמור
המינים נראה עיקר סוגי העצים, איזה חסר? אולי רימון
שבעת המינים
Saturday, December 10, 2022 • ט״ז כסלו תשפ״ג
חושב שיש פה בכל הסיפורים איזה רקע של שבטי עבר הירדן. אנחנו מכירים את הסיפורים של תנאי משה שילחמו עבור אחיהם, וספור יהושע שקיימו, וחשש סוף יהושע שהם כבר לא בסדר. והנה באמת דבורה מתלוננת על ראובן וגלעד (היינו בני מנשה) שהם יושבים להם בפלגות או בעבר הירדן ולא באים לעזרת ה׳ בגיבורים. כנראה היה מצופה שהתנאי ימשיך לא רק על כיבוש הארץ, הלא אחינו הם וגיבורים הם למה שלא יעזרו בכל הדרוש הגנה. אבל משלב מסוים הם כבר לא באו.
ענין זה מתחדד ביותר אצל גדעון שאנשי סוכות ואנשי פנואל לא מאמינים לו. עם האליטה של אפרים הוא עוד מסתדר. אבל אנשי עבר הירדן (סוכות ופנואל הם גד?) בכלל לא מעניין אותם להצטרף למלחמה שלו והם לא סומכים עליו.
כמו כן החשש הרוחני נראה משהו, הנה שופט אחד יש מגלעד (יש גם יאיר הגלעדי, בכלל מוזר, עכפ אין לו סיפורים) ובפועל הוא גם מתואר בפירוש וגם אצל חכמים כשופט הכי נחות דרגא שהיה, בקושי ידע עברי… ואכן רואים אותו נוקם בבני אפרים על עלגותם לכאורה שכנראה היה תמיד תחרות ביניהם שאלה טענו על אלה שהם לא באמת.
אולי כל זה יוסיף צבע לשאלה על הקשר של סיפורי יעקב לכל זה, כי יעקב מכל האבות הוא היחיד שמסתובב בעבר הירדן, וראו אותו כנראה כאב ליחסים שלהם עם השכנים ארם ועמון ומדין וגם בכלל, הרי פנואל הוא בטח סוג מקום קדוש שיעקב ייסד.
אני חושב שיש גם איזה חשיבות לברית של לבן בהקשר של השפה הארמית, שממלכת אשור דיברה בה, ואחר כך בבל ופרס. ורואים שבברית יעקב ולבן מדגישים את זה שלבן דיבר ארמית. נראה שזה יישב גם את אשור נלוה עמם שבפרק פג. כלומר לבן הוא סמל לכל הממלכות דוברי ארמית שבמובן זה הוא כאילו ‘הגוים׳, אז לא צריכים לחפש דווקא משהו עם ארם אלא עם ‘ארמיים׳ כלומר דוברי ארמית
וכן בגמרא לפעמים ‘ארמאה׳ הוא גוי (נראה לי שלרוב גוי פרסי)
וכן בסיפור הגבעה שאנשי יבש גלעד לא באו
חשבתי בענין שמעון ולוי בשכם, שבטח הנמשל הוא התערבות אבימלך עם אנשי שכם, והרמאות שלהם
חסר רק הגברת שיצאו ללחום למענה.. במקום זה יש אשה שהורגת את אבימלך..
דינה בפרשה שלנו היא הלנה מטרויה, צריכים לעשות מלחמה שלימה בגלל נערה אחת
מסתמא יש משהו שהמסר של הסיפור הוא שאין להאמין לגוים כשהם עושים עצמם נימולים, משהו כזה, הכל רמאות