Thursday, January 25, 2018 • ט׳ שבט תשע״ח
לא מבין את החקירה. המבנה של הספר הוא של הביוגרפיה שלו כאילו אמרתי זה ואמרתי זה וידעתי זה וחשבתי זה . אם הדברים שהוא אומר מתקשרים או נובעים זה מזה איני יודע אבל זה לא סתם מלא פסוקים שנתפרו זה לזה.
ויש לענות על זה.
I don’t think . He’s for real when he says I said I thought etc.
Stream of consciousness wasn’t invented yet in his day…
Friday, January 26, 2018 • י׳ שבט תשע״ח
משעמם קהלת?
זה פשט
לשמוח כי אין כלום?
ברור. השמחה הכי ברור שהיא כלום.
העולם לא מבין איך ניהליזם עובד..
אני חושב שמי יודע זה בדיוק.
מי יודע.
אתה יכול להגיד כתוב בספר קדוש או נביא אמר לך אבל באמת אתה יודע? מי יודע.
אל תתיאש
Philisophies are overrated. There are only thoughts.
אני חייב לעשות עוד מחאה נגד הרעיון שהספר הזה הוא stream of consciousness.
אם קוראים את יא הפסוקים הראשונים ככותרת רואים שזה מסכם מאד יפה כל התמות של כל הספר.
1. הכל הבל.
2. דבר לא נשאר ועושה רושם.
3. הכל חוזר לאותו מקום.
4. כל הדברים יגעים.
5. מה שהיה הוא שיהיה.
6. אין זכרון לראשונים.
ואת היסודות האלה הוא מפרט די ישר זה אחר זה בסיפורו. בתוספת כמה נקודות עיקריות.
סוף פרק א ופרק ב חשבתי אם החכמה עיקר או השמחה או קצת מזה קצת מזה. או זה עיקר וזה טפל.
או אולי זה הזמן וזה וזה הזמן לזה.
אבל גם זה הבל כי לא נשאר גם מזה
בפרק ג הוא מפרט כל הדברים יגעים. אי אפשר לעשות משפט וגם כאשר מנסים אין משפט וגם אלהים לא יכול.
אפשר לשייך כל פסוק לאחד מיא פסוקים הראשונים ולהראות איך הוא מפרט אותו
צריך להבחין בין הטענה שהכל הבל לבין הטענה שאנו לא יכולים לדעת שהכל לא הבל.
לפעמים נראה שקהלת אומר הטענה השניה כמו כאשר מאשים את האלהים. משמע שאולי אלהים יודע מה הוא עושה אבל אנו לא יודעים כלום.
ושאין לבני אדם לחשוב על אלהים או לדבר עליו או לנסות להבין אותו
יכול להיות אבל זה עדיין שונה.
חוסר משמעות במובן המודרני וודאי לא כתוב פה אבל זה צריך לפרט בנפרד..
הרי אתה יכול לדעת שאלהים יודע ולא אתה
אני מנסה להגיד למה הסיום עושה סנס . או הפירוש של רשי שאומר על כל פסוק אבל תורה ומצות זה לא הבל
אם הוא רק אומר שאדם כאדם לא יודע כלום והכל הבל מאד מסתדר שאלהים יודע ואם הוא אמר לעשות משהו צריך לעשות גם אם לא מבינים כלום
כמו שרזל אומרים
שזה היה הטעות של שלמה שחשב שצריך ללכת לפי איך שמבינים אבל בסוף הבין שלא יודעים כלום אז את מצוותיו שמור
Thursday, August 19, 2021 • י״א אלול תשפ״א
מעניין תוכל לפרט יותר מה כוונתך באות 1, חשבתי פשט הקטע הוא המשך של המעגל, לשום דבר אין משמעות מוחלטת לפעמים ככה לפעמים ככה הכל חוזר ושב
Sunday, August 22, 2021 • י״ד אלול תשפ״א
כולם אמרו דברים יפים ועוד אני צריך תלמוד להתבונן פה..
אולי באמת המסר של קהלת שלא צריכים לחפש חדשות ודווקא לשבת על חוף היום ולדוג זה החיים הטובים האפשריים?
אני חושב שבאמת אנשים שלהוטים תמיד לחדשות קצת משתגעים
אפילו שזה תשוקה יפה צריך לאזן אותה
אתה אומר לא לקחת שום דבר ביתר מדי דרמטיות, הכל במידה. זה המוסר של אפולו מדלפי.. הכל במידה..
אבל לאו דווקא שהכוונה הכל קבוע מראש, זה פטאליזם שלא נראה לי יפה
רק קצת פרספקטיבה
Monday, March 24, 2025 • כ״ד אדר תשפ״ה
אבל זה לא פתגמים
זה נראה מהלך מסודר
חוץ מהשיר של עת שלאו דווקא קשור אולי
אני חושב על משהו
אולי זה לא בדיוק קשור לקהלת, אמצא את הפסוק אחר כך
זה מגוחך לחשוב שיש דברים שאין להם מעגל חיים
למשל החיים האידיאלים של בן אדם, כוללים זקנה ותמותה
ומי שמארגן לעצמו ציור שאיפתי של החיים בלי זה, סתם מקשקש
ככה זה בדיוק לגבי עמים ומדינות ואימפריות
יש להם מעגל חיים קצת יותר ארוך כשזה מצליח
אבל עדיין לא היה מלכות שלא נפלה כמו שלא היה אדם שלא מת
ולכן לתכנן מדינה יפה כולל לתכנן את המוות היפה שלה
אז מה המסקנה .
כן ברור
יש זמן מוגבל לפעול בו
כמו שאדם יש לו נגיד עשרים שלושים שנות פעילות
ואחר כך הוא נחלש
ככה גם קבוצה
לבכות על זה שמתים ונחלשים זה לא רציני
כן נו העבים שבים אחר הגשם וכו׳
הרי זה כתוב בתורה
למען יאריכון ימים על האדמה
יש אריכות ימים על האדמה
כמו שיש לאדם
כלומר למלא את מספר שנותיו
לא יותר מכך
רק מה עדיף לא למות מיתה משונה ..
צריך להתפלל לעת מצוא
שחורבן העתידי לא ייראה כמו החורבנות הקודמים, אלא נגיד יותר כמו החורבן של האימפריה הבריטית
זה עבור הנבואות הפסימיות שלך בפיקטיבי….
איזשהו מסגור של מחשבה מאד נכון ולא מוכר
עת מלחמה ועת שלום ועת לנצח ועת להפסיד
אבל מלכות ישראל השלישית עוד בקושי בר מצוה אז זה לא בדיוק הגיע לזמן הזה
זה מצב אחר
זה רק כלפי כל מיני מיסגורים מוזרים של נצח ישראל וכו׳
אני יותר כמו שאומרים בברית זה הקטן גדול יהיה…
שזה כמובן תפלה, הרבה קטנים לא יהיו גדולים, אבל זה ככה מדברים בתקווה
אבל אולי זה כן נכון כלפי מסגור מסוים של דורות מנהיגים