Tuesday, January 23, 2018 • ז׳ שבט תשע״ח
למה זה משנה אם שלמה כתב אותו. הוא אומר שהוא בן דוד
ומה האמת למה הים לא מתמלא?
מה הוא חוזר לומר בפסוק יב אני קהלת
https://www.facebook.com/groups/741347032660323…
אה עד פסוק יא זה כזה כותרת
מהו מעוות לא יוכל לתקון
כאילו עד אז המסקנה ואז הוא מתחיל לספר איך הוא הגיע למסקנה הזאת
אבל הוא מת.ייחס למשהו. שהעולם כולו הוא טעות שלא יוכלו להיתקן, או שהוא מתלונן על זה שכאשר עושים טעות אי אפשר לתקן
זה צריך לעשות סנס בהקשר
זה נראה חלק ממה שהוא אומר ראיתי את כל המעשים הבל ורעות רוח – וגם מעות לא יוכל לתקון וכו׳. זה לא עוד תלונה ברשימת התלונות שמסביר למה זה הבל אלא זה חלק מהמסקנה
הרי אומר להיפך שאי אפשר לתקן
לא הבנתי איך זה הולך ביחד. ובפרט לפי שהסברת שהחצי הראשו.ן של הפרק זה כותרת. הכותרת אומר שהכל חוזר לאותו מקום ושום דבר לא עושה רושם נצחי. ורק המעוות מפריע לו
מעגליות לא הולך ביחד עם מעוות לא יוכל לתקון כי הכל חזור למקום שהתחיל אז דווקא לא נשאר מעוות
לכן הפשט שלי נראה לי יותר שהוא מסיק שכל העולם הנברא זה סתם טעות שעשה אלהים שברא אותו והוא לא מוצא איך לחזור בו ולתקן הטעות – כי מי יבוא אחרי המלך
איפה אתה רואה שכתוב פה שיש tunnels
בגשם
אגב לא הבנתי פירוש המילות. אל מקום שהנחלים הולכים = אל הים. שם הם שבים ללכת ?
אני רואה האנגלית הוסיף פה מילה הוא רוצה שהיה כתוב אל מקום שהנחלים באים משם לשם הם שבים ללכת
אבל לא ככה כתוב..
לא הבנתי
one scholar (Roland Murphy) has commented that Kohelet himself would have regarded the time and ingenuity put into in’ןterpreting his book as “one more example of the futility of human effort”.[1
wiki
מעניין. מתי אתה חושב שהיה מלך מבית דוד בשם קהלת?
Wednesday, August 18, 2021 • י׳ אלול תשפ״א
שכחתי ללמוד אתמול
מה יתרון לאדם
חוץ מפסוק ראשון לא הבנתי כיצד זה
אולי כיוונת לחלק השני בפרק
הראשון עד סוף פסוק יא הוא אמירה כללית: הכל חוזר ושב שום דבר לא מתחדש.
מפסוק יב זה הניסויים שקהלת עשה לדעת איזה דרך טובה
זה עוד נושא
פסוק הראשון אפשר להבין כך. יש תקבולת
הבל הבלים : אמר קהלת
הבל הבלים : הכל הבל
כלומר הקטע האחרון אומר כנראה גם מה שאמרתי עכשיו הבל וגם הכותרת הזאת “אמר קהלת” הבל לא אמרתי דבר חדש.
סיום הספר גם חוזר לעצמו אומר יש ספרים אין קץ ואין בהם חדש אף לא ספרי זה
הבעיה הגדולה בפרשנות קהלת, במקרא בכלל, אבל במיוחד פה שדי בולט שזה ספר פילוסופי. זה שאין לנו את הרקע בכלל לדעת על מה מדובר כאן. שהוא התורה שבעל פה שנצרכת בכדי להבין פירוש המילות בשום ספר. ובלי זה ממש ממציאים דברים. כמו שאפשר לראות בימינו אנשים מחוץ למסורות חיות מסוימות קוראים הטקסטים שלהם ואומרים פירושים הזויים.
כלומר. למשל יש לנו משפטי חכמה של פילוסופים פרה-סוקרטיים. נניח הרקליטוס אמר “הדרך למעלה הוא גם הדרך למטה”. עכשיו המשפט הזה שנון ונשמע אומר משהו אבל אפשר להמציא עליו מיליון המצאות כל אחת סבירות כחברתה ואף אחת מהן לא מקרבת אותנו אל מה הוא רצה בזה. בכלל הדרך הקדומה לא היתה לכתוב חכמה בפירוש ההמצאות האלה היו רק שניניות ומשלים שקל לזכור אבל הפירוש נשאר תמיד בעל פה.
אז לגבי הרקילטוס יש לנו מסורת שהוא בעצם המקור שלנו לכל המשפטים האלה והיא מה שאריסטו בעיקר מוסר דברי הקודמים והוא מסביר גם את הרקע שלהם, כלומר על איזה סוגיה הם עוסקים בכלל. אז אריסטו מסביר שהרקילטוס עסוק בשאלה של כל ההוגים היוונים וזה מה הוא מהות הדברים. ולפי הצגתו דעתו הוא שאין לדברים מהות קבועה אלא משתנית כל הזמן ומה שנראה להם שם קבוע זה רק הסכמי. ואת זה הוא מוסר באמירה כזאת כמו להראות שמה שמגדיר אם דרך זאת הוא עליה או ירידה זה מבט המתבונן אבל לא המציאות עצמה. (לא שזה באמת ראיה או אפילו דוגמא באמת על הרמה הזאת של רלטיביות הרי כולם מסכימים, זה רק ביטוי לשיטתו העמוקה יותר של הרקילטוס).
כמובן יש בימינו חכמולוגים שאומרים לנו למה להאמין למיסגור של אריסטו ויגידו אולי הרקילטוס בכלל התכוון לרעיון בודהיסטי או ניאופלטוני. שיהיה אין דרך להחליט זאת בכלל.
וכך קרה לנו עם קהלת ובכלל החכמה שבמקרא. אין לנו בכלל מושג על איזה חקירות חקרו בירושלים בזמנו של קהלת שבהם הוא מחווה דעתו. והמליצות ומשלים שהוא אומר יהיו בעלי משמעות כמעט בכל מיסגור פילוסופי שלא נכניס אותם אליהם. למשל הוגי הראשונים היו יחסית בטוחים ששלמה אומר משהו ביחס לקדמות העולם, אם ממש כשיטת קדמות או משהו קרוב לזה. וגם אלה שהתווכחו הניחו שזה קשור איכשהו לסוגיה זו. אצלם זה הסוגיה שברקע ממילא זה מדבר על זה אבל אין ראיה ששלמה חשב על זה בכלל.
אז אם רוצים יש את המסורת של חז״ל שהוא הדבר הקרוב ביותר לאיזה מסורת חיה נמשכת מזמן המקרא שממסגרת לנו את הנושאים. אלא שחז״ל עצמם סובלים מאותו בעיה כלפינו כי יש נתק במיוחד בענייני אגדה כבר ראשונים אין להם מושג במה חכמים עוסקים ומניחים שהם עוסקים לפי הרקע שלהם מה שאינו. או אפשר להמציא לבד כל דור כפי דעתו שזה כנראה מה שנשאר לנו ..
כך הבנתי. מין הקדמה מסכמת על נושא הספר. כמו בתחילת משלי פסוקים לדעת חכמה ומוסר וכו׳.
על הרוב במסורת המערבית לפחות מימי הביניים והלאה נראה שיש לנו הצגה יחסית טובה על הנושאים
קבלה הוא סוג של יוצא מהכלל אבל לא באמת רק כי קוראים בעיווות מכוונת
*בעיוורות
כן. אוניברסיטת אוקספורד ופריז פתוחים כבר כמעט אלף שנה רצוף
בוודאי
אבל גם בעולם היהודי יש מסורת ישיבות רצופה בערך מאותו הזמן
לא ממש אותו ישיבה אבל אנחנו מבינים על מה הרמב״ן וחבריו מדברים
נראה לי
לא כולם ..
אבל אפשר אם רוצים ..
כן. בראשית קצת יותר מעובד על ידי המפרשים ..
תלוי איזה.. בנגלה מה שמכונה אחרונים קלאסיים באמת פשוט ממשיכים מה שראשונים עשו, כמובן עם פיתוחים ומחלוקות וכו׳. אבל הנודע ביהודה או מהרשא או החתם סופר היו יכולים בנקל להשתלב בבית מדרש של תוספות או רמבן.
הישיבות כבר עושים רפליקציה מכוונת על החומר הזה. אז זה באמת עוד שלב. אבל לפחות החומר אותו חומר. כלומר מה שמכונה בישיבות חשבון הסוגיות הוא ממש מה שתוספות ורמבן עסקו. אנחנו מבינים מה הקושי בשיטת רשי לפי תוספות וכן הלאה. רק הישיבות רוצים להוסיף נופך של מה הלומדות של זה.
בקיצור צריך ללמוד מאחרונים כאשר הם מלמדים אותנו את דברי הקודמים..
כן
כמו הרמבם שמפרש את התורה, דוגמא יותר טובה..
הרשות נתונה, על מנת כן ניתנה
יש לי עוד מחשבה בהקשר לרשות הזה. בגלל שמשפטי החכמה לא באמת מגדירים את הנושאים שלה אלא מזכירים אותם. לכן זה דווקא לגיטימי לעשות בהם שימוש אחר. נראה שכבר במקרא יש שימושים במשלים עתיקים למטרות הפוכות ממטרת המשל המקורי, לפעמים בכוונה ולפעמים על ידי שכחה. ובוודאי בדברי חכמים שקוראים לזה אסמכתא. וזה חלק מן המסורת..
כלומר ברגע שיש משפט או פסוק עם מטען תרבותי, כולם מכירים אותם. אז דווקא נכון לדרוש אותו או להשתמש בו בלי קשר לכוונה כי מעיקרא משפטים אלה הם יותר כמו בניינים מאשר כמו שיעורים
אף אחד לא ברוגז שמשתמשים עם בנין עתיק שפעם היה שם סוסים למכונות, לא צועקים שזה סילוף. (מסתמא כן..) זה מתבקש
כן ולהשתמש עדיף מאשר להבין…
א כי גדול תלמוד שמביא לידי צעשה…
ב כי זה יותר קרוב למטרה המקורית 🙂
כי המילים מעיקרא הם שימושיים ולא נושאים מטען של משמעות
צ״ל ולא רק. או לא מגדירים את המשמעות.
כפי שאמרתי. במקור כולם הבינו שהחכמה עוברת על פה ולא בכתב. מה שנכתב זה רק היכי תימצי לזכור את הבעל פה קצת
וזה באמת מצליח עובדה שזוכרים יותר טוב את המשל מאשר הנמשל…
יש הרבה דוגמאות כאלה אפילו סתם בפתגמים עממיים שהמשמעות המקורית הפוכה מאיך שמשתמשים בהם. זה חכמה להמציא משפטים חכמים והחכמה שלהם לא תלויה במשמעות שלהם.
כן ומה הפירוש? מי אמר באמת שצריך חידוש? ומה בעצם הוא מתכוון בחידוש
מה עם פרק ב צריך לשים היום לא?
זה המשך אחד
Thursday, March 20, 2025 • כ׳ אדר תשפ״ה
גם רשי בסוף מפרש ככה?
אבל זה נכון, הוא אומר השם ברא את העולם לריק ?
youtube.com/watch?v=chIAQD41X4w
גם זה הבל 🙂
לא ברור שיש הבדל…דבר חולף הוא שטות, לא חשוב
זה נכון שזה “יישוב הכתוב” שזה כאילו דברי עורך, אבל זה לא הוכחה שבמציאות עורך אחר כתב…
הרי גם בתורת משה יש “דברי הכותב ” לפעמים ןנוטים לא להאמין לזה כפשט רק כהסבר. … היה על זה מחלוקת החתם סופר ומהרם שיק אם מנדלסון כופר כי מפרש ככה…
מה זה שטות מעבר לזה שזה לא נשאר
אולי יש מחלוקת קודמת אם צריך בכלל לחפש דברים לא חולפים
זה נראה שקהלת לא כועס על זה
במובן מסוים איוב מתלונן על אותו דבר , שיש בקהלת מקרה אחד לכל וכו׳, אבל לאיוב זה מפריע, אצל קהלת זה כזה shrug, ככה זה
הבל כולל את זה שלא שווה גם להתלונן על זה…
זה מדי הבל
זה כתוב
אך הבל בני אדם
לא מזלזל כי אין לו ציפיות .. לא ברור אם זה עדיף מהמשגיחים…רק שהמשגיחים כועסים כי עוד יש להם ציפיות מהעולם הזה…
אבל אני אומר שיכול להיות הראשונים שדי הבינו ככה שלמשל “אלה הדברים אשר דבר משה” זה כאילו דברי הסופר, אז כשהם אומרים על קהלת ככה לאו דווקא שהם חושבים בגלל זה שמישהו אחר כתב
הבעיה אם אנשי חזקיהו ערכו, לך תדע מה נשאר מדברי שלמה בתוכן הספר …
לא שזה בעיה בהברח, רק עבור מי שרוצים להאמין בתוכן שזה של שלמה אז ברגע שזה נערך זה כבר לא בדיוק
היו תנאים שאמרו שזה לא קדוש זה סתם חכמתו של שלמה
אבל לא התעניינו מדי מי באמת חיבר…הם היו יכולים להגיד את זה על שלמה עצמו…
Friday, March 21, 2025 • כ״א אדר תשפ״ה
זה קונספירציה גג על גג
אה אבל שדל זה על פי פשט …
עד פסוק ז בעצם אומר משהו כזה, המדע מבוסס על מחזוריות של הטבע, ובגלל שגם בני אדם חלק מזה אז גם הם חיים בכזה מחזוריות
שזה נקודה עמוקה, כי באמת כל חכמת הטבע זה ככה. וזה בערך התובנה היסודית פה,
גם עד פסוק יא
זה נגד אינדיבידואליות וקידמה כאילו
בגדול, העניין של למעלה מן השמש וכו, זה בדיוק המחלוקת של הסטואים לדוגמא עם האפלטונים
שניהם מודים שבעולם הזה לא מעניין
ושנובע מזה מסקנה מוסרית
אבל אפלטון בגלל זה טוען למשהו פוזיטיבי מעבר
ואילו הסטואה מסתפקים עם התובנה של העולם הזה עצמו
בפשט קהלת יותר סטואי, וזה שהוא כותב מצוות בסוף גם לא פותר את זה. גם הסטואה אמרו שהפיזיקה מחייבת מצוות
זה רק במדרש של למעלה מהשמש שיש את הרעיון האפלטוני
אבל זה לא אנשי חזקיהו עשו אלא חלק מחזל
עכ״פ אני לא חושב שזה בכלל סתירה למצות המבט הפסימי שלו כביכול, אפילו סוף דבר וכו׳ לא מבטיח שכר נצחי על מצוות או משהו
כתוב על משפט אבל זה יכול להיות כזה קארמה בתוך העולם הזה
מפסוק יב מתחיל הסיפור של הקהלת איך בדק את כל השיטות
דבר ראשון אומר שחכמה לא פותרת הכל
צריך להבין מה הפירוש חכמה פה
יש תמיד את המעגליות, האם פה זה לא דברי חכמה?
באמת בסוף יש לו שלילה גם של הספר עצמו, אז נו למה לא מחק…
נראה לי שחכמה פה פירוש לאסוף חכמה, ידע על העצים והאבנים . ועל זה אומר נו , ברב חכמה רב כעס וכו׳
אבל אני מחפש פירוש נכון כי אני לא חושב שזה כמו שכולם חושבים, שנו היה עדיף להיות תמים טיפש בלי דאגות
כפי שנראה מההמשך הדיון הראשון הוא אם לשבת וללמוד כל היום או לשמוח בתענוגים
זה לפחות גם שאלה מעשית כזו
והוא לא משתכנע שצריך רק לשבת וללמוד
לכן אנחנו אומרים שצריך גם עונג שבת וכדומה …
אבל אני לא באמת מבין למה רב חכמה רב כעס
זה לא החוויה שלי…
מדובר בהכרח על איזה ליאטואק או יקה כזה שהחכמה שלו רק גורמת לו לשנוא את הכל….
יהודי נורמלי בא לבית הכנסת נהנה מהתפלה קריאת התורה
חכם כועס, פה החזן אמר שוא נח במקום שוא נח, שם הספר תורה לא כתוב לפי בן אשר חסר מתג…
תלוי בניגון, אולי הוא היה כמו ההוא שצעק הבל הבלים בדובאיי…
רשי אומר: מי שמדי חכם מזלזל במצוות
אבן עזרא אומר: חכם לא נהנה מהבנים שלו כי יודע שימותו ..
לפי דעתי זה טיעון ממש, בני אדם נתונים לחוקי הטבע כמו כל דבר אחר. לדבריך זה טיעון רטורי כבר היו הרבה אוקיי אז מה. הנקודה שזה חוק, ואנחנו לא מעליו.
ומה הבעיה בזה
גם אתה פרח שנולד ונבל
גם אני פרח שנולד ונבל
גם אבא שלי וגם אבא שלי
גם הבן שלי וגם הבת שלי
ממש יפה
זה שיר של סוכות
היה פעם קיץ ואחר כך חורף
ושוב פעם קיץ ואחר כך חורךף
ירמיה הנביא כמו איוב חשב כל קיץ צריך לקרות משהו
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו
מה חשבת
זה מגיע כל שנה
אבותינו חטאו ואינם
ואנחנו עוונתיהם סבלנו
והבנים שלנו יסבלו את החטאים שלנו
כאשר אנחנו לא נהיה
פעם אחת היה משכן ואחר כך חרב
ועוד פעם היה משכן ואחר כך חרב
ויהיה פעם שלישית משכן ואחר כך יחרב
זה מה שקהלת סובר
ומה משנה, בינתיים תנסה להיות איש טוב
לא טוב מדי
אתם יודעים כמה פעמים כבר היה מתן תורה ואחר כך עגל?
זה קורה כל שנה
היו מקובלים שאמרו (גנבו מהסטואה..) שכבר היה כמה עולמות, נבראו ונחרבו
כבר היה משה ואהרן ומרים ויהושע וירמיה ואחשורש
ויהיה שוב פעם במחזור הבא של העולם
יש לאנשים בעיה שהם לא יודעים שהתורה שלנו הוא גם למטה מן השמש…
רק התורה שלמעלה הוא לא
אבל המתן תורה שקרה פה נו זה קרה פה
קרה אפילו פה הרבה פעמים
ויקרה עוד הרבה פעמים
ולכן קוראים את זה כל הזמן כי זה חלק מהחוק המחזוריות
אין דברים חד פעמיים בעולם
חד פעמי הוא רק הקב״ה בעצמו
אבל אלהים על השמים ואתה על הארץ
יש טיפשים שחושבים שהקב״ה ישן והעולם מתחדש
אבל זה סתם כי הם מסתכלים בסרט מאמצע עד אמצע
אם היו נשארים עד לסוף הסרט יראו שאחר כך סובבים אותו שוב להתחלה מסוף
רק הקב״ה לא מסתובב הוא תמיד אותו דבר כלומר תמיד חדש כמו הכל
כלפי האנשים אולי
אבל יכול להיות שהארץ גם , היו אומרים שזה בשיטת קדמות העולם..
הכוונה בארץ זה מה שלא יהיה נקודת הסיבוב, כלומר עצם המחזוריות
אולי
אחרת זה לא יסתדר עם המדע שלי..
כאילו מה כתוב? השמש חוזרת המים חוזרים ורק הארץ נשאר?
הנחלים אנחנו רואים? אולי
יש איזורים שזה קבוע לפי העונות