Monday, January 16, 2017 • י״ח טבת תשע״ז
למעשה אשור׳/נינוה זה השונא היחיד שלנו שקבלנו עליו באמת בסוף נקמה? אלא שלא אנחנו נקמנו בהם השונאים האחרים שלנו הבבליים נקמו בהם..
כך שזה קצת נקמה עלובה
כמו שסטאלין נצח את היטלר, לא כזה גרויסע גליק.
Monday, August 10, 2020 • כ׳ אב תש״פ
האנגלית?
מספריה
JPS
הוא אומר להם משהו פשוט. אתם חושבים שאתם נורא גדולים כי כבשתם נוא אמון אבל תחשבו מה זה אומר.. שגם עיר חזקה יכולה להיכבש…אתם לא טובים מהם
זה כמו לומר לאמריקה אתם חושבים שאתם טובים מיפן בגלל שכבשתם אותם…גם אתכם אפשר לכבוש. כולם חשבו פעם שהם בלתי מנוצחים
זה מה שאמרת בעצם…
אני כל הזמן חושב על זה שבעצם רוב דברי הנביאים על הממלכות הם שכל פשוט. שום דבר לא מחזיק לנצח האימפריה הכי גדולה בסוף נופלת בשחיתותה.
רק מה… שלזכור את זה זה מדרגת נביאים…לא משנה כמה פעמים זה קורה כולם חושבים לי זה לא יקרה..אנחנו נהיה לאלף שנה..
לאשור לא יהיו מנחמים כי היא השתררה על כולם אז לא נשאר לה מי שיהיה חבר שלה כאשר זמנה יבוא
זה הבעיה של מעצמות.. כשהם נופלות אין להם אף אחד שינחם אותם
מלכויות קטנות תמיד יש להם חברים שמזדהים עם הסבל שלהם
אבל אם אתה הופך את כולם לעבדים שלך כשאתה נופל אתה נופל לבד
למעשה התזה הנבואית על עלייתם ונפילתם של המלכויות קוהרנטית ומחזיקה עד היום.
כל מלכות מתחילה עם רצון טוב, עם רעיונות טובים עם חירות וכו׳. במשך הזמן הם מסתאבים בחטא אבל ה ארך אפיים מאריך אף מאד אולי ישובו, לפעמים ממש גוזר גזירה והם שבים והוא מוחל, וכך יכול להימשך מאות שנים. אבל בסוף החטאים מצטברים, מתמלאה הסאה, והם נופלים ומשלמים על כל חטאיהם. זה תהליך כמעט דטרמיניסטי.
כל מיני היסטוריונים מאבן חלדון ועד גיבסון פירשו את התהליך הזה בדרכים דומות
סליחה גיבון
הבעיה בתזה זו אותו בעיה של הנבואה… שהיא לא נותנת ניבויים מספיק מדויקים. אף אחד לא יודע לצפות מה יחזיק עשר שנים ומה עשרים ומה מאה ומה אלף
אז מבחינה מעשית מתי להשקיע איפה זה כמעט לא שווה כלום…חוץ אם אתה ירמיהו שקונה שדה בחשבון שאחר שיחזרו מהגלות זה יהיה שווה …אבל בתור התבוננות בהיסטוריה זה לא נשמע לי מופרך
פסוק א – ב אומר הנביא כשאני רואה עיר עם כחש וטרף, מה שהאוזן הנבואי שלי שומע זה קול שוט ורעש הסוסים שבאים לכבוש את העיר .
פסוק ד- ה אלה בזיונות מיניים חריפים.
לא יודע אם נדב הלפרין רוצה להחזיר גם את זה…
ואני לא יודע אם אני רוצה לתרגם מה כתוב פה ..
את זונה מזוננת.. אשפוך את ה#+_ שלך על הפנים שלך…
לא יודע מה הקהל של הנביא חשב כשהוא דיבר ככה… ואי אפשר לכסות על זה בתאווה…
פסוק ח זה גם להשוות לנינוה אשר חיל ים חומתה. שניהם יושבים על הנהרות רואים בזה כח והגנה
כמו בימינו ארהב חושבת שהחומות שלה אטלנטיק ופאסיפיק
פסוק יב – יח עושה צחוק מההגנות והחומות והחיילים של נינוה.
המבצר הגדול שלך? עץ תאנים בשלים מדי. נענוע אחד והכל נופל כאוכל לתוך פה האויב.
העם הגדול שלך? נשים… השערים? חומר דלק לאש שיבער בך…
כן בואו תבנו חומות מים טיט להגנות.. אתם רק בונים מקום יפה לשרוף ולשטוף
החיל המרובה? ארבה…רוח אחד ואף אחד לא יודע לאן פרחו..
הרועים? נרדמו…
ומסיים שוב..כל העולם מחכה לשמוח במפלתך. אם היית מתנהג יפה לפחות לאחד היה לך אולי איזה בן ברית אבל אתה היית עקבי רע תמיד, אז הרווחת ביושר, כולם ימחאו כפיים על מכתך..
Tuesday, August 11, 2020 • כ״א אב תש״פ
מעניין באמת החומש נקי, יותר מתאים לתזת הרמבם על לשון קודש. הנביאים לא בדיוק….
אבל משה לא מדבר ככה על פרעה
זה באמת הרעיון של חזל שליצנותא שעבודה זרה מותרת
הם התכוונו בזה לשפה נמוכה
אבל לא רואים את זה בחומש, אולי בדרשות
הוא אומר שעשה שפטים באלהי מצרים
אני מתאר את הנביא יותר כמו משפיע חבדי כזה שמדבר ניבול פה כשהוא רוצה לבזות היצר או לחדד דברים
השאלה אם גילולים בחומש פירושו כמו גללים
אבל אם הוא מדבר תמיד ככה זה לא מזעזע
מסתמא זה הפירוש אבל השאלה אם זה הקונטציה, יכול להיות שכבר נהיה כזה שם,
גם אנשים במקרא מדברים בוטה לפעמים כמו שאול עם בושת ערוות אמך..
ששם זה באמת סתם גסות בלי איזה הצדקה
לא הבנתי
היהודים באים 😀
סתם, אסור להסתכל בזה …
זה לא הבנתי
לא הבאתי את זה כמקום שאי אפשר לתרץ שזה ליצנות דעבודה זרה
Monday, March 04, 2024 • כ״ד אדר א׳ תשפ״ד
יש מבנה סיפורי יווני שהולך ששאלו את האורקל והוא אמר את האמת בשורה חידתית אבל פירשו אותו הפוך מכוונתו וכך התקיימה כוונתו ..כמו שאמר למלך לידיה שאם תצא לקרב תהרוס מלכות גדולה והיה בטוח שזה על הפרסים שונאיו אבל זה היה הוא…
מעניין אם יש כזו תבנית בכלל אצלנו
למה כתבתי פה על האורקל בלשון זכר…
דווקא יש כותרת שאלה הם דברי המגיד המשמיע לישראל
קראתי הקדמה של דעת מקרא כתוב שם כזה אי אפשר להבין כל הנבואות האלה בלי לדעת הרקע היסטוריה של אשור וכו׳
ואני חושב לעצמי מעניין שהכתובים לא סברו ככה .. ולא נתנו שום רקע ..
אבל אפשר ליישב שהיה ידוע לכל אז
אבל זה לא עונה על זה שנכתבו לדורות ככה
וגם בחזל וכו׳ יש מעט פירושים שמסבירים את זה
ואפשר שגם המדרשים היו ןנאבדו..
ובקיצור אני לא בטוח שכזה משנה לנביא עצמו אם מדבר על אשור או באיזה שעה של אשור
ככה בטח הפשט, אמנם הוא ארך אפים, אבל לנקות, לא ינקה.
השאלה רק אם לנקות זה דבר טוב או רע…
משהו חשבתי שהסיפור של יונה הוא שהשם “נחם” על הרעה
אבל אז בא הנביא “נחום” ואמר שגם על זה ינחם בסוף…
הרמב״ם אומר
עדיף שבמקום זה תכעס על החינוך שהוא נגד הנביאים 😀
דווקא הוא מצטט הפסוק מפה בדיון על זה…בפרק נד
ההסבר שלו שזה תיאור של אסונות טבע
רק שתמיד נשאר משהו, וזה ונקה לא ינקה
עוד מעט נגיע לפסוקים…
בקיצור עיקר הרעיון שלך זה שבקיעת הר הזיתים צריך לפתוח שער מבית המקדש להר נבו ?
אחר תחיית המתים לא יצטרכו פרה אדומה בכלל אז אין בעיה
כמובן דעתי ידועה מאז
התטבי מנוא אמון = לכאורה זה אמון אלהי מצרים? נזכר גם בירמיה
ונא זה העיר שהיה קדוש לו
דהיינו תבאי
thebes
רש״י לא ידע מזה
בחומש יש הקפדה די הדוקה לא להזכיר שמות אלילים נדמה לי
אבל בנביאים זה מדי פעם קורה..
מעניין שאמון זה גם שם ישראלי כמו אמון בן מנשה אבי יאשיהו
רק לפי הפירוש בפסוק ראו כי רעה נגד פניכם
אבל אולי פה זה רק מצוין כשם העיר?
תֹּאכְלֵ֖ךְ כַּיָּ֑לֶק
הִתְכַּבֵּ֣ד כַּיֶּ֔לֶק הִֽתְכַּבְּדִ֖י כָּאַרְבֶּֽה׃
הִרְבֵּית֙ רֹכְלַ֔יִךְ מִכּוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם יֶ֥לֶק פָּשַׁ֖ט וַיָּעֹֽף׃
מִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י
הַחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנוֹדַ֔ד
וְלֹא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם׃
מכאן המדרש המובא ברש״י על מכת ארבה, לא נשאר ארבה אחד, שאפילו אותם שרצו לאכול או שעשו מהם עסקים כולם עפו ולא נודע מקומן..
מאד ציורי פה למרות שאין לי מושג מה הסיפור שהוא מתאר