Wednesday, January 04, 2017 • ו׳ טבת תשע״ז
אוקיי מעכה..
מיכה
פרק א פסוק ה מי במות יהודה הלא ירושלים. האם אפשר לקרוא את זה שהוא קורא למקדש שבירושלים במה כמו המקדש אשר בשומרון?
מישהו יודע מה מיכה רוצה?
לדעתי מי שסידר את הסדר היומי היה צריך לעשות הפסק יום אחד לפחות בין ספר לספר.
זה הבעיה תמיד בסדרים האלה הם מונים יום לפרק יום לפרק כאילו זה מחשב שלומד
מה שקרה זה הנביא אמר או כתב מה שאמר. ואחרי זה בא ההיסטוריון שסידר את הספר ונתן כותרת דבר ה אשר היה אל מיכה בימי המלך הזה והמלך הזה. מסתמא הנביא היה כועס על הפתיחה הזו המלך היה בימי לא אני הייתי בימיו.
אני תמיד חושב שזה נצחון הנרטיב שלנו כשאנו אומרים בעל הנסים בימי מרדכי ואסתר, בימי חשמונאים. ולא בימי אנטיוכוס ואחשורש.
אבל במגילת אסתר הוא כן ניצח ויהי בימי אחשורוש..
אולי התפלה יותר פרטית אז היה אפשר לכתוב מנקודת המבט הפרטית והספר נכתב כאילו לרבים ואז צריך ללכת בימי הגוים..
זה גם כל הפולמוס של אלה שכועסים על השימוש בשנים של ad . זה גם סתם ענין טכני שצריך לספור מאיפשהו, אבל גם זה נותן כאילו את המסגרת הבסיסית של הנרטיב, וכל אחד רוצה שהוא יהיה נקודת הציון הקבועה שממנה חושבים..
פרק א. התחיל מאד דרמטי מיכה הזה שמעו עמים כולם הקשיבי ארץ ומלואה.. משום מה לא הרגיש רשי בנוח עם זה ופירש עמים על השבטים ולא עמים ממש.
‘היכל קדשו׳ של ה פה כנראה הוא בשמים, ומשם יוצא ממקומו בפסוק שלאחריו אל הארץ, קודם על ההרים כסדר הירידה ואח״כ גם על העמקים.
מעניין לחשוב ממתי דמיינו את ה כיושב בהיכל בשמים. במקדש של מעלה. זה כנראה מאלה שהיו רגילים שהשם שוכן במקדש, ממילא כשהעלו הדמיון למעלה דמיינו שיש לו בשמים היכל גם כן.
לא בדיוק קשור אבל חשבתי בלילה על כך למה האלים שוכנים על הר . ליונים היה הר אולימפוס ולנו הר הבית ועוד. זה כבוד? זה יותר קרוב לשמים?
כתיב אלהיהם על ההרים הרמים ואמרו במסכת עבודה זרה אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם. אבל יש גם יחוס קדושה להר עצמו רק הגמרא אומרת שאי אפשר לאסור את ההר מאחר ונעבד בעבודה זרה כי אם כך היה צריך לאסור גם השמש והירח שעובדים להם.
הויה יוצא ממקומו כנראה זה מפחיד. עדיף שיישאר במקומו שם יש הגבלה , כשהוא יוצא נהיה חורבנות.. זה מתאים לתפיסה ש לימד אותנו שה מאד מפחיד והורס וצריך להגבילו במקדש.
פסוק ה יעקב זה מלכות ישראל ובית ישראל זה מלכות יהודה. מה פשר השמות האלה? והאם זה מתאים לחלוקות אחרות?
הרדק וגם דעת מקרא מפרשים שהשלטון בירושלים ושומרון אשם על כל פשעי העם שעושים במות במקומות אחרים.
כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו כל המפרשים אומרים ישובו לאלילי אשור אבל הרי שניה לפני זה אמר שיישרפו?
פסוק ח אלכה שולל. בלשוננו להוליך שולל זה לרמות. פה הכוונה ללכת כמשתגע ומשתולל.
למה זה צריך להשתרבב? אולי שאל את הביטוי משם
פסוק ט מתאר איך מכות (מכות שומרון?) מתקרבים יותר ויותר, עד יהודה, עד שער עמי, עד ירושלים.
הרבה ערים. דעת מקרא מציע שזה הסדר שהאויב עובר דרך כל הערים האלה עד ירושלים
גת
בית לעפרה
שפיר
צאנן
בית האצל
מרות
לשער ירושלים
פסוק יג – יד עושה משחקי לשון על שמות ערים איך יחרבו
רתום המרכבה לרכש – יושבת לכיש
בתי אכזיב – לאכזב
עד היורש אביא לך – יושבת מורשה
עד עדלם
כבוד ישראל, ד׳מ אומר שעדל בערבית זה כבוד
יש עוד דברים פה שעשה כן. כמו שומרון למטעי כרם נשמע מאד יפה אבל כוונתו שיחרבו הערים ויישאר כרם
פרק ב.
בלילה חושבים ובבוקר מקיימים. היום שיש ספרים ופון לקרוא בלילה לא חושבים גם בלילה..
כי יש לאל ידם מזכיר מה שאמר לבן. הכוונה לבן חשב בלילה אבל הגיע לו אז חלום שמנע אותו. אלה גם חלום לא מגיע להם בלילה לכן יש לאל ידם לקום בבוקר ולעשות מה שתכננו
פסוק ג לכן כה אמר ה הנני חושב על המשפחה הזאת רעה.. זה נגד מה שהם חשבו רע בפסוק א
קורא לישראל משפחה שזה מוזר, גם עמוס עשה כן. אבל האמת משפחה במקרא הוא לא כמו שאנו רגילים אלא הכוונה לקבוצה יותר גדולה או חמולה כמו ונברכו בך כל משפחות האדמה, פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט. משהו בין איש ושבט זה משפחה .
,
פסוק ד ונהה נהי נהיה.
הנהה – בעל הקינה יהווה נהי. משחק משולש
שדוד נשדנו .. לשובב שדינו יחלק
פסוק ו מפרש ד״מ שאלה דברי החולקים על הנביא ואומרים אל תטיפו
ואם כן יש פה הערה על האירוניה שבו “אל תטיפו” – יטיפון..
ועונה להם הנביא אכן- אל יטיפו לאלה. ווער עס מיינט ס׳מיינט נישט עם מיינט מען טאקע נישט..כי לא יסגו כלמות אין לכם בושה והמוסר לא עובד עליכם
אבל האנגלית פה יש לו פשט יותר נוח
שזה הכל דברי נביאי שקר עד סוף הפרק
Wednesday, July 29, 2020 • ח׳ אב תש״פ
כל הנביאים כמעט קשורים
צע
Wednesday, February 21, 2024 • י״ב אדר א׳ תשפ״ד
המימרא הזו במקורה באה מכיוון הפוך..
שהיו עוד הרבה יותר נבואות ולמה *רק* אלה נשארו
בפועל נראה לי שאף אחד לא יכול להסביר איך בדיוק אלה נצרכות, וזה קשה בעיני
למה חשבתי ששולל זה ללכת עם בגדים קרועים
גם ערום זה לא ערום..
הכוונה בלי בגדים נורמלים
מה באמת אני אמור לעשות עם כל הנבואות האלה
לא היה לפחות כמה דברים שהשאירו בכוונה בחוץ? כמו בן סירא וכו׳
דווקא הוועידה הזו היתה…רק בערך אצל הרמב״ם
אבל זה לא מה שהם אומרים… לא היה להם כזה כלל שכל מה שקדום קדוש
וגם לך תדע מתי באמת התחבר כל דבר
וגם נשמע לי רחוק שלא נשאר עוד דבר אחד מכל מיני דברים שהיו פעם, לך תדע מה היה
יכול להיות שהיה ברירה יותר טבעית כמו שיש לכל קלאסיקות, דברים שאהבו יותר או מה נשאר
ברגע שיש תרבות של כתב לא הגיוני שיהיה רק 24 ספרים…
ואז זה דווקא כמו שהחכמים אומרים…
למשל קראתי למה נשאר לנו הומרוס ולא איזה מתחרה שלו? כי בבתי ספר לימדו את זה אז יש המון העתקות
זה תמיד הפוך בעצם, מה שיותר פופולרי יותר נשאר, לא מה שיותר נשאר יותר פופולרי…
כן, סופרים כותבים המון שטויות תמיד….
בכלל יש רפרנסים במקרא לעוד ספרים שהיו בימיהם
מסתמא כל כתבי הקדש שיש לנו זה אלה שהיו מלמדים או קוראים בציבור
שזה בכלל המשמעות של כתבי קדש..
ולמה באמת קראו את אלה? מסתמא כי זה קטעים טובים ברובם לפחות
אם היה לנו את שאר הנבואות היינו מבינים שאלה ההכי מוצלחים…. רק נשאר לנו רק זה אז קשה לנו על החלקים הפחות מעניינים בתוך זה
אפילו בגניזה יש למשל הרבה יותר סידורים מגמרות…נדמה לי
אני לא אוהב הפירוש הזה…
ההגדרה שלי זה פופולרי, יש איזה קשר בין זה ובין טוב, לפחות לגבי רטוריקה
ספרי המדע באמת נאבדו כמו שהרמב״ם אומר…
אני מאמין
כלומר אני מסברי שאם יש כזה דבר אז סביר שזה נאבד כי אף אחד לא מתעניין בזה..
זה כבר שאלה אחרת…
אבל לא בלתי סביר שיש חכמים
רק יש מעט מאד
תמיד
אני מנסה לארגן קבוצה אתה רוצה להצטרף..?
דווקא הרוב של ימי ביניים גם נאבד ..
אבל איזה מין קשיא זה… יש יותר גניזות וכו׳
בכל מקרה תמיד דברים יותר פופולריים פחות חכמים זה ברור
כמו שיש בבלי וחסר ירושלמי, לא בדיוק חכמים
רק כי לא למדו
פתגמים זה קל… מדע זה יותר חשוב
יותר קשה
אני לא יודע מה אתה רוצה..
אתה יודע יותר מדי דברים שלא…
כמו כל החוקרים כביכול,
אין ראיות ..יש חוסר ראיות שמתוך איזשהו מתודה מצחיקה זה נחשב ראיה
ובלי שימת לב שיש דברים שכמעט אף פעם לא מעניינים הרבה אנשים
רק אם יש להם גם ענין להפיץ אותה
או אם נשאר בית מדרש רצוף
שני הדברים האלה וודאי לא היו
בקיצור מה אם החושבים און והפועלים רע עלמשכבותם
מה זה ‘לא תלכו רומה׳
ומה הפסוק הזה
אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃
גם פה ישראל הם ‘משפחה׳
הוא טוען שמיכה משובש במיוחד?
או שזה סתם הדרך שלו להתמודד עם כל פסוק קשה..
למדתי אתמול במסכת נדרים שיש דבר שנקרא ‘עיטור סופרים׳, ומשמע בגמרא שזה פסוקים שהסופרים הוסיפו מילים להבהיר אותם למרות שלא באמת נצרך, והגמרא אומרת על זה שזה הלכה למשה מסיני
אז כנראה נשארו הרבה פסוקים גם בלתי מעוטרים..
כל המפרשים החדשים שם מקשים הייתכן וכו׳אבל אם הגמרא לא הקשתה כנראה שאכן ככה זה
והיה מוסכם על הגמרא שיש הרבה מילים בתורה שנוספו במשך הזמן על ידי סופרים
רק הם טוענים שזה הלכה למשה מסיני
שזה לאו דוקא שהמילים הם הלכה למשה מסיני
אלא שהלכה למשה מסיני שזה הפשט בפסוק ולכן הוסיפו מילות הבהרה
‘ביום ההוא׳ באיזה יום?
רש״י
ולשון נשדנו שכתב בו נו״ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שני לשונות לשון נפעלנו ולשון פעלנו אילו כתב נשדנו היה הלשון מוסב על הנשדדים ולא אל השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב לשניהם נתננו
חידוש לי שיש שכזה דבר מילה שהוא נפעלנו וגם פעלנו?
חושב על הדרך הזו של הנביאים להגיד כמה רע זה יהיה על ידי לכתוב קינה
זה נשמע לי מאד אמפתי
למרות שאפשר לקרוא בציניות
וזה גם סוג של ראיה גדולה שאפשר שאיכה התחבר לפני החורבן
ולא כמו שהפשטנים תמיד מניחים שזה לא הגיוני
אולי זה עצה טובה
לא יסג כלמות זה בלשוננו ‘אין להם בושה׳
וגם תמיד יש אח״כ נחמות
בקיצור זה הנבואה שנצרכה לדורות
אבל מסתמא אנחנו לומדים את זה כאילו זה עדיין יכול לקרות?
ציון שדה תחרש ,
כך מבואר בגמרא שזה אכן התקיים בסוף
כלומר דרשו עוד הפסוק הזה
שנראה שכל הנבואות נשארות תמיד גם אם ניחם אז..
כמו שניונה בסוף באמת נהפכה
יכול להיות גם נבואה שלא תתקיים אף פעם
ראיתי אוריה ענבל שמח שמצא גרא שאומר שמלחמת גוג ומגוג לא צריכה לקרות כי זה נבואה לרעה שעל תנאי ..
וזה פשוט בעצם
הוי חושבי און
השם הנני חושב רעה
לא רק חושבי און, בבקר הם עושים..
כמו ילד שבא ואמר “הוא רצה להכות אותי”, “כיצד אתה יודע”, “כי הכה אותי”..
וזה נראה שרוב המקומות במקרא שכתוב חושבי און זה בעצם הכוונה
לא יטיפו..אטיף לך יין ושכר..
זה אומר שהם אוהבים משפיעים שיכורים 😀
Thursday, February 22, 2024 • י״ג אדר א׳ תשפ״ד
זה כי אתה קורא פשטניים ולא מסתכל ברשי…
הלא זה דברי. יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תחריב׳ ואהיה שקרן בעיניהם:
https://www.sefaria.org/Rashi_on_Jonah.4.2.1
(לרשי יש איזה מגבלה שהוא לא מעלה על הדעת רעיונות של פשט ברמה של אב״ע אבל מצד שני יש לו לפעמים שימת לב של קריאה טובה מהם, רק שהוא לא עקבי בזה, במיוחד בנך, הרבה פעמים מפרש פסוק אחד הפשט האמיתי ובפסוק הבא מעתיק מדרש לא קשור, גם פה למעלה הוא מעתיק את המדרש)