אודות
תרומה / חברות

עמוס ח – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, December 25, 2016 • כ״ה כסלו תשע״ז

אכן שמתי לב וחשבתי שזו פעם הראשונה שאני קורא את ההפטרה ומבין את המבנה הכללי של הפסוקים לא סתם חתיכות מילים לא קשורים..

זה חבל שנחתך כך ואתה בכלל לא רואה ששלשה וארבעה זה דפוס שחזור על עצמו כמה פעמים

וכן השאלות בחלק השני

“כלוב קיץ” נשמע לי הגדרה יפה לבונגאלאו


בכל מקום השליך הס זה מלמד מסתמא על הביטוי לעיל הס כי לא להזכיר. שזה מדבר על השקטת השירה להשם בהיכל. לפי זה למעלה מסתמא הכוונה משהו כמו הס כי לא להזכיר בשם כלומר לא להתפלל או לומר שירה, כי אין חשק לזה או כי השם דוחה את זה.

המזכירים את השם, בכל מקום אשר אזכיר את שמי

הכוונה לאיזה מעמד של בית מקדש


אה עכשיו אני מבין אתה אומר שהפסוקים של שם באמת הם המשך של פה?


מתאים. ואם כן הפשט של הס כי לא להזכיר באמת כמו שפירשתי. השם מתעב את השיר שלכם מטמא את הבית שלכם לא רוצה לשמוע אתכם עוד.

גם היוונים ביטלו ראש חדש לא?

הביקורת שלו נראה על אלה שרודפים למסחר שלהם מיד בזמן מוצאי שבת..? או שזה סתם מליצה נלווית והעיקר הוא נגד העושק


חשבתי להגיד כך אבל יש לזה מקור או הסבר..? מה הפשט בזה ואיך זה באמת קרה שזה נתבטל ואין אפילו בהלכה שום זכר של איסור מלאכה וכדו?


אולי סתם זה כבר יותר מדי מועדים.. או שזה שייך לביטל הקידוש על פי ראיה?

אבל זה הרי ממש רפורמיות רח״ל


מדברים שיש הקשר סוציאלי לביטול מלאכה בשבת, אז אולי לכן זה קשור לכאן. כאילו בשבת אנו לא יכולים להעביד העניים אבל מתי יעבור השבת ונעשה שימכרו את עצמם אלינו עבור כמה שקלים לנעליים.


ומה עלה בידינו אז..?


אולי יודע למצוא חידושים הקודמים..


בפשטות זה נבואה /איום על ביטול הנבואה. עמוס כבר צעק משהו על זה בפרק ב “ועל הנביאים צוויתם לאמר לא תנבאו”, כאן זה העונש כאילו מידה כנגד מידה נגד זה. יואל הבטיח החזרת הנבואה לבניהם הבחורים שמהם לקחום.

“ונעו מים עד ים ומצפון עד מזרח” זה תיאור יפה של מבקשי הארה..

“הבתולות היפות” שערו בנפשכם את זה בשובבים תורה

מה פירוש הנשבעים באשמת שמרון ואומרים חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע?

שהם נשבעים בשם הע״ז שהוא קורא לה אשמת שומרון?

ויש גורסים אשרת שומרון?

דרך באר שבע מה זה

נפלו ולא יקומו זה חוזר למה שאמר ריש פרק ה נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. אם כן זה בתולה ממש שם כמו פה הבתולות היפות


אז אתם אומרים נבואות כאלה כותבים רק אחרי ביטול הנבואה..

אבל אני לא לגמרי משוכנע. השאלה הוא יותר אם הנביאים העלו על הדעת שייתכן מצב שבו השם יפסיק לדבר

ובעצם למה לא, יש עונש כזה אני אומר לך יותר אני לא מדבר אתך


אם כבר אז נבואה על חזרת הנבואה זה כבר יותר מוזר. הרי יש עכשיו נבואה..

למה

זה כל הרעיון של הסתרת פנים וכו

אפשר שזה בעיביש אבל זה וודאי פשט המקראות


טוב אז תתוכח עם אלהי התנך..

מסתמא אפשר להגיד את זה יותר יפה

או אפילו עוד יותר מסובך

כמו שאני חושב, שבני אדם הפסיקו את הנבואה לא השם.

כלומר הפסיקו להאמין בנביאים

אבל עדיין יש..

ולכן הנביאים האחרונים שראו את זה היו ברוגז על זה


הוא כן. פירוש המלות אסתיר פני הוא ביטול נבואה. וכן בפירוש אמר נביא כמוך אקים לף

לך

למה לא יכול להיות שהוא סוף סוף ראה שזה לא עובד אף אחד לא מקשיב לו אז זהו תתמודדו

לא שאני חושב שככה זה עובד אבל אפשר

שזה הפשט..

גם מסתמא פשט הנביאים אינו שזה תקופה ארוכה כל כך, כמו שינוי מכאן ואילך אין נבואה. אלא לאיזה זמן קצר נגיד עשרים שנה


אז אתה אומר שזה לא נבואה?


ואיך הוא יודע שזה יפסיק?


אכן, אבל הפירוש של קרליבך גם יפה..

Sunday, July 19, 2020 • כ״ז תמוז תש״פ

כֹּ֥ה הִרְאַ֖נִי אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה וְהִנֵּ֖ה כְּל֥וּב קָֽיִץ׃

This is what my Lord GOD showed me: There was a basket of figs.

2

וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃

He said, “What do you see, Amos?” “A basket of figs,” I replied. And the LORD said to me: “The hour of doom has come for My people Israel; I will not pardon them again.

3

וְהֵילִ֜ילוּ שִׁיר֤וֹת הֵיכָל֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה רַ֣ב הַפֶּ֔גֶר בְּכָל־מָק֖וֹם הִשְׁלִ֥יךְ הָֽס׃ (פ)

And the singing women of the palace shall howl on that day—declares my Lord GOD: So many corpses Left lying everywhere! Hush!”

4

שִׁמְעוּ־זֹ֕את הַשֹּׁאֲפִ֖ים אֶבְי֑וֹן וְלַשְׁבִּ֖ית ענוי־[עֲנִיֵּי־] אָֽרֶץ׃

Listen to this, you who devour the needy, annihilating the poor of the land,

5

לֵאמֹ֗ר מָתַ֞י יַעֲבֹ֤ר הַחֹ֙דֶשׁ֙ וְנַשְׁבִּ֣ירָה שֶּׁ֔בֶר וְהַשַּׁבָּ֖ת וְנִפְתְּחָה־בָּ֑ר לְהַקְטִ֤ין אֵיפָה֙ וּלְהַגְדִּ֣יל שֶׁ֔קֶל וּלְעַוֵּ֖ת מֹאזְנֵ֥י מִרְמָֽה׃

saying, “If only the new moon were over, so that we could sell grain; the sabbath, so that we could offer wheat for sale, using an ephah that is too small, and a shekel that is too big, tilting a dishonest scale,

6

לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃

and selling grain refuse as grain! We will buy the poor for silver, the needy for a pair of sandals.”

7

נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה בִּגְא֣וֹן יַעֲקֹ֑ב אִם־אֶשְׁכַּ֥ח לָנֶ֖צַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃

The LORD swears by the Pride of Jacob: “I will never forget any of their doings.”

8

הַ֤עַל זֹאת֙ לֹֽא־תִרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וְאָבַ֖ל כָּל־יוֹשֵׁ֣ב בָּ֑הּ וְעָלְתָ֤ה כָאֹר֙ כֻּלָּ֔הּ וְנִגְרְשָׁ֥ה ונשקה [וְנִשְׁקְעָ֖ה] כִּיא֥וֹר מִצְרָֽיִם׃ (ס)

Shall not the earth shake for this And all that dwell on it mourn? Shall it not all rise like the Nile And surge and subside like the Nile of Egypt?

9

וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י הַשֶּׁ֖מֶשׁ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם וְהַחֲשַׁכְתִּ֥י לָאָ֖רֶץ בְּי֥וֹם אֽוֹר׃

And in that day —declares my Lord GOD— I will make the sun set at noon, I will darken the earth on a sunny day.

10

וְהָפַכְתִּ֨י חַגֵּיכֶ֜ם לְאֵ֗בֶל וְכָל־שִֽׁירֵיכֶם֙ לְקִינָ֔ה וְהַעֲלֵיתִ֤י עַל־כָּל־מָתְנַ֙יִם֙ שָׂ֔ק וְעַל־כָּל־רֹ֖אשׁ קָרְחָ֑ה וְשַׂמְתִּ֙יהָ֙ כְּאֵ֣בֶל יָחִ֔יד וְאַחֲרִיתָ֖הּ כְּי֥וֹם מָֽר׃

I will turn your festivals into mourning And all your songs into dirges; I will put sackcloth on all loins And tonsures on every head. I will make it mourn as for an only child, All of it as on a bitter day.

11

הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה׃

A time is coming—declares my Lord GOD—when I will send a famine upon the land: not a hunger for bread or a thirst for water, but for hearing the words of the LORD.

12

וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשֽׁוֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃

Men shall wander from sea to sea and from north to east to seek the word of the LORD, but they shall not find it.

13

בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה הַבְּתוּלֹ֧ת הַיָּפ֛וֹת וְהַבַּחוּרִ֖ים בַּצָּמָֽא׃

In that day, the beautiful maidens and the young men shall faint with thirst—

14

הַנִּשְׁבָּעִים֙ בְּאַשְׁמַ֣ת שֹֽׁמְר֔וֹן וְאָמְר֗וּ חֵ֤י אֱלֹהֶ֙יךָ֙ דָּ֔ן וְחֵ֖י דֶּ֣רֶךְ בְּאֵֽר־שָׁ֑בַע וְנָפְל֖וּ וְלֹא־יָק֥וּמוּ עֽוֹד׃ (ס)

Those who swear by the guilt of Samaria, Saying, “As your god lives, Dan,” And “As the way to Beer-sheba lives”— They shall fall to rise no more.

באתי ללמוד עמוס..

פרק א – ב הוא המשך אחד מחורז יפה כדרך עמוס.

על שלשה ועל ארבעה לא אשיבנו. משמעות ביטוי זה שכבר חטאו יותר מדאי. אילו חטאו פעם או פעמיים נו אפשר לעבור הלאה אבל שלשה זה כבר הרבה וארבעה זה כבר ממש אי אפשר להשיב על זה, כלומר לא אשוב אחורה מהעונש המובטח.

אמנם הנביא אינו חוזר לספור שלשה וארבעה חטאים בדווקא בכל הרשימה שלו. ייתכן שחזרו על אותו חטא הרבה פעמים או לפעמים חטא אחד נחשב להרבה מחומרתו או כי היו צריכים לחשב את זה מראש.

מעניין שחטאי שאר העמים כולם פוליטיים שחטאו לאומות אחרות. ואילו חטאי יהודה וישראל כולם פנימיים שלא שמרו ברית ה׳ ולא התנהגו ביושר בינם ובין עצמם

ונראה לי שעל זה הוא הנבואה בתחילת פרק ג – רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עוונתיכם

פרק ב פסוק ג – ח הוא שיר נפלא שכוונתו באופן כללי קריאה לבני אדם לשים לב מה קורה בעולם. הנביא מדמה בני אדם שלא שומעים את קול הנבואה כמו מישהו ששומע שאגת אריה והוא מנענע בכתפיו כאילו לא שמע, או מי שרואה שנים הולכים יחדיו – מסתמא הכוונה לאיש ואשה – וחושב בכזה נאיביות שלא קורה שם כלום. וכן הלאה. העולם מלא רמזים ובני אדם אטומים מלהבין שקורה בכלל משהו ולנביא שיש לו עיניים פקוחות זה ממש בולט וזועק והוא תמה על כך.

התפול ציפור על פח הארץ ומוקש אין לה. בני אדם מסתובבים בעולם נופלים בפח אומרים נו מסתמא מעדנו איכשהו, לא שמים לב לחשוב שמישהו שם פה מוקש ללכוד אותה.

כל התפקיד של הנביא זה לעשות נוכח את הרמזים האלה

לכן במערבא היו אומרים נפלה לא תוסיף לנפול עוד…

אבל באמת לא אומר דרשו את ירושלים וחיו ולא בית אל אז את צודקת

גם בפשט תמים זה איש ישר. לא נאיבי כמו בשימוש שלנו אבל ישר. ההיפך מערמומי. זה גם מה שצריך.

העונש זה כאמור בתוכחה בית תבנו ולא תשבו בו וכו׳. וכמו שרואים החוזרים מעורכי המלחמה. זה לומר אתם לקחתם ממי שהיה שלו גם מה שלכם לא תהנו ממנו

הפשט לפי ההקשר לא קשור בכלל למה שעשו מפסוק זה..

משכיל במקרא זה מצליח. הוא אומר אפילו המוצלחים יישברו. ידום זה שבר.

נכון. צריכים תמיד לזכור להיות בעד הטוב ונגד הרע.

הרבה מהמתחכמים האלה הם בסוף בפירוש בעד הרע. כי כל מיני פלפולים. זה לא פשוט צריכים לזכור להיות נגד הרע.

כמובן שצריך לחקור היטב מה באמת הטוב ומה הרע.

אבל זה עוד פשוט לי שמי שאומר שהוא עושה בעד עצמו ולא מתחשב בכלל בשום ערכים ועוד יש לו תורות למה זה צריך להיות שהוא בעד הרע.

סיום הפסוק זה אם תעשו באמת טוב אז באמת ה יהיה אתכם כמו שאתם חוזרים כל הזמן ה אתנו וכו׳. אבל אם לא…

בשבילכם יום ה׳ הוא חושך.. בשביל המסכנים זה אור

חשבתי זה ביאור על יום ה׳ שהוא חושך

כלומר שהם בורחים מבעיות שלכם ליום ה אבל זה בעיה יותר גדולה

גם אומר שלא עשו קרבנות במדבר. תמיד נראה לי הפסוק עולת תמיד העשויה בהר סיני כבא לסתור את הדעה הזו…

זה הכוונה גם אם לא ממש הפשט, כלומר הנביא חושב שעבודה זרה ממשי הולך ביחד עם זניחת הצדק

שאננים זה בערך כמו היום בורגנים …

הבנתי הם יחרבו גם אל תחשבו שאתם יותר טובים ולא תיחרבו

כן הנביאים היו מאד כועסים על מי שאומר חשוב טוב יהיה טוב.

אבל אולי נשתנו הזמנים…

אדמורים

אתם רוצים להיות הראש? אין בעיה . תגלו בראש גולים

אולי שהיו עובדי אלילים.

המפרשים מחפשים פירושים.

לי נראה שזה אמירה כמו חס ושלום. ההוא שואל אותו אם עוד נשארו חיים ואומר לא אז ההוא לא רוצה להאמין הבשורה וחושב שהוא צדיק שהוא לא פותח פה לרע, הס כי לא להזכיר בשם ה׳.

אז הנביא אומר ה מצוה והכה את הבית וכו׳ …

השמחים ללא דבר זה ברסלב, ככה פירשנו פעם שעברה…

אולי לפעמים קורה להיפך. עמוס כתב כמה פרקים יפים של מוסר ואז התחיל גם לראות מראות.

Monday, July 20, 2020 • כ״ח תמוז תש״פ

משמע בפרק ח שלא היו עובדים בראש חדש

עיקר הפשט שזה פורענות שלא יהיה עוד נבואה.

כפי הנראה מפרק ז עיקר נבואת עמוס היה לישראל

אבל להיפך שם זה חד פעמי. בפסוק בפרשת פנחס עולת תמיד לראשונה מדבר על קרבנות קבועים כל יום לדורות בכל יום ושבת וכו׳. והפסוק מדגיש שכבר בהר סיני הקריבו.

לא ירבעם בן נבט, ירבעם בן יואש . היו שני ירבעם מלכי ישראל

אפשר מה שאמר לא נביא כלומר אני לא עשיתי מדיטציה וכו׳ להתנבא, שזה אולי הפירוש של בן נביא, כלומר תלמיד מתלמד לנבואה, כפירוש הרמב״ם על בני הנביאים. בכלל לא חיפשתי רוחניות וכאלה אני עובד בצאן, רק השם שלח אותי לנבא לכם כלומר לתת לכם מוסר

היום פרק ט אשים הפרק עוד מעט


כנראה באותו תקופה ישראל היו באמת קטנים לעומת ממלכות השכנות. וזה בוודאי חוזר ליעקב אבינו שהיה הקטן

נכון. אבל אני רואה שהפסוק עובד לקשר את זה לתמיד. אולי הכוונה בכלל שבהר סיני נצטוו כבר לעשות תמיד.

לא ברור הרי מה זה העשויה בהר סיני, אז אני המצאתי הפירוש הזה…

כתוב בהר סיני שהקריבו עולות

אבל אולי הפסוק מפרש שהם היו עולות תמיד,ולא משהו חד פעמי לברית

יש לעמוס סיפור כמו משה ודוד שנלקח מאחר הצאן


מעניין שגם אצל הראני וכו׳ יש מבנה של שלוש וארבעה. אפשר לפי מאשי שזה היה קודם וכאן למד עמוס היסוד שלו שעל שלשה ועל ארבעה לא אשיבנו. פעמיים השם סלח ולא בפעם שלישית ורביעית

Thursday, February 08, 2024 • כ״ט שבט תשפ״ד

רואים פה גם שהנביא צריך להתערב ולא לתת להשם לעשות את הנבואה

בית ישחק, האם זה מקום יחיד שישראל נקראים כך?


ראיה שהתימנים צודקים שצ זה יותר ס

מאד מעניין כי יצחק הוא האב הנשכח.. ומה קרה פה

“לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי” אמר ר חנינא בן דוסא … מעניין שאת הסגנון הזה דווקא שאל מנביא …

Sunday, February 11, 2024 • ב׳ אדר א׳ תשפ״ד

יש פה עוד פעם ‘ונפלו ולא יקומו עוד׳

משום מה נדמה למישהו שזה יפה להיות רעב לשמוע דבר ה׳.. אבל זה לא.. זה איום…

המלבים פותר על בית שני וזה נכון בעיני, כי היו הרבה זמנים שכולם הרגישו שצריכים דבר ה׳ אבל אין באמת…

בימינו זה לא בעיה כבר למדנו להסתדר בלי נביאים

אבל אם יש ציפיה להיות מונהג בדבר ה׳ ואין אז זה באמת קללה

זה לא ענין רוחני..

זה דבר פשוט שרגילים שנביאים לפחות צועקים מה היו אמורים לעשות.. ופתאום אומרים אוקיי נעשה מה שהנביאים אומרים.. ואין נביאים

זה הטרגדיה הנקראת בית שני

‘כלוב קיץ׳ נשמע לנו דבר רע… אבל כל המפרשים אומרים שזה פשוט סל תאנים, והפתרון הוא ענין של צליל הלשון לא שיש משהו רע בתאנים

למרות שיש מנסים למצוא איך זה רע

רואים פה מהו ‘ואביון בעבור נעלים׳, הכוונה פשוטה שהם מוכרים לאביונים ביוקר ומה עושים עם זה קונים לעצמם נעליים יפות, כאילו התוכחה הוא לא שווה לדכא אביונים רק כי נראה לכם שצריך נעליים יפות.. או שזה שהאביון אין לו אפילו נעלים ואתה גובה על זה מחיר גבוה רק כי הוא צריך את זה כ״כ

מתי יעבר החדש והשבת – פשט הכי פשוט כי בחדש ובשבת היו החנויות סגורות.. והוא כאילו מתאר את העשירים הסרוחים על מיטותיהם בשבת אחה״צ אומרים אווהו עוד מעד יוצא השבת ונרוויח כסף על העניים המסכנים..

וכל המפרשים ממציאים פה פירושים איני יודע למה

והוא אומר אתם רוצים לעשות לעניים שבת כל השבוע.. לשבית עניי ארץ , שלא יהיה להם עבודה וכסף

גם רואים פה עוד פעם השליך הס וכפי הנראה זה קשור איכשהו לפגרים, עדיין לא ברור הפירוש אבל אולי היה מנהג לשתוק כשמלווים המת, או שהס זה משהו אחר לא קשור לשתיקה, עכ״פ צריך שיהיה אותו פירוש כמו למעלה ואמר הס


אבל בטח הנביאים אמתיים שקדמו ידעו את האמת 😀


גם נראה לי שכן, כלומר יכול להיות שהיו טוענים לנבואה אבל גם נראה לי שהיה תפיסה שכבר אין הזמן של נביאים וצריך כתב, בדניאל למשל זה מפורש..


אבל זה וודאי שהיה מחלוקת מי מייצג את דבר השם, כל הכתות וכו׳. לפחות לפי המתואר בנביאים בבית ראשון זה לא ככה

יש את התקופה לפני שמואל שאין חזון נפרץ


אני חושב ככה..כתבתי מעט בחנוכה נגד זה שיש תקופת נבואה ותקופת לא שחכמינו לא שמעו על פיריודיזציה של ההיסטוריה


אלא מה? כמו שרעב למים זה שאין מים…

או שיש מעט ואלה שיש להם גובים על זה מחיר יקר מדי, כפי שהנביא צועק בפרקנו 😀


אבל גם לנביאים הראשונים לא האמינו …


יש את הסיפור שהוא משכנע את הנביאים עצמם .. אולי זה כבר די עבודה עבורו…


מה שלא יהיה הסיבה ברור שהשם לא כזה בעניין של להכריח אנשים…

למה בכלל שולח נביאים זה אולי השאלה

באמת הוא הפסיק …


אני חושב שמבחינה עובדתית הרודטוס (נדמה לי) צודק…עיקר מה שהשם עושה בהיסטוריה זה לדאוג שאנשים לא יצליחו יותר מדאי….

או שפשוט הרגו מספיק מהם עד שלא נשאר ..


למה לא שולח איזה נביא אחד לפוטין למשל שלא יהיה כזה רשע.

כי הוא יותר רשע מירבעם אז לא מגיע לו?

בקיצור לא יודע, אני לא כזה משוכנע שהקטע הוא שהשם שולח או לא

מסתמא מניחים שבכל מקרה יש דרך לבני אדם לעשות מה שצריך

ומה הנבואה? זה מוסד כזה, כמו שיש בעלי מוסר כותבי טורים בעיתונים…יש לזה מהלכים טובים גם


השטות של השוטים גם מתערב …


הבנתי שכאשר רוצים לצחוק על היהודים אומרים שהם בני יצחק

רעיון ..


ומה הכוונה כשאומרים אלהי יצחק…


לכן כתוב פחד יצחק..

שאין להם דרך ארץ להורים אז הם בני אברהם

זה היה הושע


אבל יכול להיות שהנביאים לא רוצים שנסמוך על זכות אבות

כמו שאומר יחזקאל שאומרים אחד היה אברהם וכו׳

Monday, February 12, 2024 • ג׳ אדר א׳ תשפ״ד

הרמבם על עמוס – וטבע זה הענין מחייב למי שהגיע לו זה השיעור הנוסף מן השפע – שיקרא בני אדם על כל פנים יקובל ממנו או לא יקובל ואפילו יזיק בעצמו. עד שאנחנו נמצא נביאים קראו בני אדם עד שנהרגו והשפע ההוא האלוקי יניעם ולא יניחם לשקוט ולא לנוח בשום פנים ואפילו הגיעו לרעות גדולות. ולזה תמצא ירמיה – עליו השלום כי כשהגעהו מבזיון המורים והכופרים ההם אשר היו בזמנו השתדל לסתום נבואתו ולא לקראם אל האמת אשר מאסוהו ולא היה יכול לסבול זה – ואמר “כי היה דבר יי לי לחרפה ולקלס כל היום; ואמרתי לא אזכרה ולא אדבר עוד בשמו – והיה בלבי כאש בוערת עצר בעצמותי ונלאיתי כלכל ולא אוכל”. וזה ענין מאמר הנביא האחר “אדוני יי דיבר – מי לא ינבא”. ודע זה:

ח״ב פל״ז

הוא היה מסכים שהמרכז זה שאמציה זורק אותו..