Thursday, June 13, 2019 • י׳ סיון תשע״ט
איפה
לכאורה לפי הפשט כן היו ארבע אצל שלמה
אבל שלמה לא אחז מרשי הזה
או היה לו נבואה או משהו, זה לא סתירב
שלמה היה גם לפני המכילתא.
רשי במלכים נראה לי מפרש ברור ששלמה עשה כרובים בנוסף על של משה
מלכים א פרק ח פסוק ו
כתוב שם שהכניסו את הארון תחת כנפי הכרובים
ועל זה רשי אומר לא הכפורת אלא האחרים
אבל היו גם כרובים של הכפרת
כן אומר וכך הבינו כל המפרשים שם
רדק מצודות
וזה לא קשור על שלמה הוא עשה על פי נבואה
כן
גם היו עשר מנורות
ועוד הרבה דברים
לא חושב שהרשי מתכון נגד זה
הוא מתכון שאם עושים לא כמו הציווי אבל לשלמה היה ציווי לעשות כל
כך
זה לא הפשט של הלאו אין איזה גזירת הכתוב לעשות רק שנים
אבל גם רשי חשב ככה ואני לא חושב שהמכילתא התכוון לזה
קשה לדעת מה הפשט
בכלל האם צריכים להשתמש תמיד בכלים ישנים חמש מאות שנה? אולי שלמה זרק הכל ועזה חדש
או דווקא רצה להשאיר הישן, קשה לדעת
מערבבים פה חשיבה של חזל עם פשט .
לפי הפשט מסתמא שלמה לא חשב בכלל על זה אלא עשה מה שנראה לו מתאים. לפי חזל צריך לעשות כל מיני חשבונות הלכתיים מה אסור ומה מותר. ואפשר בדיוק כך שהיה לשלמה דרש או נבואה שצריך ארבע כרובים כמו שכמה מפרשים כותבים כמו שאפשר שהרשי מתכוון שלא היה
הפשט הוא שהם היו קיימים ולכן רשי מחלק ששל שלמה היו על הארץ ושל משה על הכפורת. אם רוצים דווקא להתעקש אפשר
וכך לפחות הבינו רוב המפרשים שדברו על המכילתא ומצאו תירוצים
המפרשים שם מדברים על זה חזקוני אומר שהאיסור הוא רק שיהיו יותר מ4 כרובים על הכפורת אור החיים עושה איזה דרשה שממנו יוצא שלפעמים צריך 4 כרובים
אבל האמת מסתמא הפשט הוא שהיו רק שני כרובים והחליף את של משה, רק המפרשים לא חשבו ככה
הכהנים של פלשתים מבינים, אי אפשר להחזיר את הארון סתם, צריך לשלם עם זה כופר. והם גם יודעים כיצד בדיוק מחשבים את הכופר הזה. זה התפקיד שלהם הם יודעים כמה כסף בדיוק זה עולה לרצות אלהים.. וכאמור זה לא נראה שהפסוק צוחק על זה הם באמת הבינו משהו..
אז הם עושים חשבון. כמה סרני פלשתים יש? חמש. אז קודם כל צריכים לשלוח חמש חתיכות של זהב. מה הבעיה שלנו? טחורים ועכברים. לא יודע איפה כתוב משהו על עכברים אבל כנראה שהם הביאו את המגפה? אז תעשו חמשה טחורים וחמשה עכברים מזהב ותשלוחו את זה עם הארון
נראה לי שהיום רק קופת העיר יודעים כיצד לחשב חשבונות כאלה..
פסוק ו – והם גם מכירים היסטוריה, שכבר הוזכר למעלה אלה הם האלהים וכו׳, פרעה ומצרים לא כבדו את הויה ובאו עליהם צרות, אז אל תכבדו את לבכם כמו פרעה.
כנראה שגם פרעה היה צריך לשלוח כופר.. כמו שכתב כאשר תשלחנו חפשי מעמך אל תשלחנו ריקם, וגם משה אמר גם אתה תתן בידינו עולות וזבחים, שכאשר פרעה היה עושה תשובה היה משלח אותם עם כסף גם
וכמו שעשה לאברהם ששילם לו כסות עינים
היה מקובל ככה גם אצל הגוים שצריך לפצות עם סכום של כסף
סליחה אצל אבימלך כתוב כסות עינים. אבל הסיפור דומה
הלא כאשר התעלל בהם. הם זוכרים את הכתוב אשר התעללתי במצרים. אולי מפה אפשר להבין הפשט שם. הארון שנותן לכולם מגפה בטחורים זה התעללות של השם. זה מין מכה שאין לו הגיון וסדר וגם מבזה את האנשים, זה נקרא התעללות
ועכשיו הם ממציאים מבחן. כיצד יודעים אם הארון באמת אשם בכל הבעיות שלנו ואם זה בגלל ישראל. שמים את הארון על פרות חדשות שילכו לבד. כנראה הסיבה שלא עלה עליהם עול שלא יחשבו שזה בגלל שהם התלמדו כך הם הולכים כך. פרה חדשה אפשר לתלות את המהלך שלה בהשם. אולי זה גם יכול להסביר פרה אדומה שלא עלה עליה עול..
ונשים את הארון על עגלה מובלת על ידי הפרות הללו, ואם זה ילך אל בית שמש, שהיתה כנראה העיר הישראלית הכי קרובה, אז נדע שהיא שייכת לשם ובשלהם כל זה
ואם לא מקרה היה לנו
כזה סיפור של קסמים. הם כמו חרטומי מצרים. כל הזמן יש להם באמת ספק אולי זה סתם מקרה שהיה מגפה ולא קשור לארון. וצריך לעשות מבחנים לגלות. שוב לא כמו שהיינו חושבים שבאותו תקופה כולם היו טמבלים שהאמינו בכל דבר שזז.. היה להם חכמה כיצד לגלות את ההשגחה או שזה מקרה
מה זה ואת בניהם כלו בבית לשם מה זה חשוב לספר?
וישרנה הפרות. הפשט הפשוט הלכו בדרך ישר אבל המדרש הוא ששרו, והמדרש אף יודע מה שרו
והסיפור הזה היה בקיץ אחר שבועות כמו הסיפור של בועז בימי קציר חיטים, זמן שאנשים נמצאים בשדות ולכן ראו. ואולי יש עוד קשר
וישראל ראו כזה דבר נפלא. כמו המרכבה של יחזקאל נוסעת בלי מנהיג. היא נוסעת לבד הפרות יודעות לבד איפה ללכת והם נעצרים אצלם. והם מקריבים את הפרות ואת העגלה להשם.
ופתאום גם אנשי בית שמש מוכים כי ראו את הארון. והבינו שזה באמת לא משחק מי יכול לעמוד לפני הויה אלהים הקדוש הזה
נראה גם כאן שהארון נקרא בשם השם. כמו שדייק רמבן מן הכתוב ארון הברית אדון כל הארץ
וכנראה אנשי קרית יערים היו יותר חכמים וצדיקים והבינו יותר טוב כיצד להתנהג עם הארון אז שלחו אותו לשם
בפסוק יז הכתוב עושה סיכום ואלה טחרי הזהב. נראה שזה מין אישור שנתקבל התרומה שלהם. בדומה לפרשת פקודי שאחר שנאסף הכסף יש שלב של לעשות חשבון ולאשר אותו, כמו לחתום עליו שנתקבל להשם. ו
אם פלשתים רצו להחזיר למה היה הארון אצלם שבעה חדשים? אולי אפשר להבין לפי התאריך של קציר חיטים בחזרתם, שהוא בתחילת הקיץ. שמסתמא בחורף לא עשו מלחמות אז המלחמה היתה סביב זמן חג הסוכות ואז לקחו הארון, ובמשך החורף לא יכלו להוציא אותו, ובתחילת הקיץ גמרו להחזיר אותו
עבודה זרה דף כד עמוד ב
(שמואל א ו, יב) וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש וגו׳ מאי וישרנה א״ר יוחנן משום ר״מ שאמרו שירה
ורב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כנגד ארון ואמרו שירה
ומאי שירה אמרו א״ר יוחנן משום ר״מ (שמות טו, א) אז ישיר משה ובני ישראל
ור׳ יוחנן דידיה אמר (ישעיהו יב, ד) ואמרתם ביום ההוא הודו לה׳ קראו בשמו וגו׳
ור״ש בן לקיש אמר מזמורא יתמא (תהלים צח, א) מזמור שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו
ר׳ אלעזר אמר (תהלים צט, א) ה׳ מלך ירגזו עמים ר׳ שמואל בר נחמני אמר (תהלים צג, א) ה׳ מלך גאות לבש
ר׳ יצחק נפחא אמר רוני רוני השיטה התנופפי ברוב הדרך המחושקת בריקמי זהב המהוללה בדביר ארמון ומפוארה בעדי עדיים
אגדה כזו מופלאה, מילא שאר השיטות מסתמא מצאו רמז שזה הפסוק ששרו, אבל ר יצחק נפחא ממש המציא שיר משלו וייחס את השיר לפרות. מה זה הדבר הזה..
אולי היה כזה נוסח בסידור שלהם או באיזה פיוט
כזה סיפור נפלא וכולם ישנים פה..
לא חושב שזה בגלל נמיכות, אז לא היה להם כאלה בעיות היה באיזור בעל פעור… זה היה נתפס להם כפרה מתאימה למחלה שהיה להם בזה
לא חושב שזה קשור לקסם אם עובד. הקוסמים היו חכמים שהבינו כיצד לרצות אלהים .. זה לא חייב להיות מג׳יק. זה עדיין מעניין אבל לא לגבי הרמבם…
איך אתה יודע… אולי קופת העיר עובד…
אני באמת לא יודע כיצד לחשוב על זה
זה נראה שהחוקים הכלליים כיצד לרצות ולעשות תשובה היו משותפים גם לעבודה זרה
המחלוקת שלנו איתם זה רק מי האל
אבל דרכי העבודה שווים
זה דווקא הרמבם אומר על קרבנות…
זה לא כזה הזוי אם חושבים על זה
גם היום אם מישהו ירצה לדעת למשל כיצד להתפלל מסתמא כומר יגיד לו בערך אותו דבר שרב יגיד לו
אז אני לא בטוח אם זה לדעת עליון היו כללים על זה
אז בבית לא פירושו בבית אלא אצל הפרות
רשי מפרש שמחלת טחורים פירושו שעכברים באים ושומטים את המעיים
זה איני יודע, אולי איזה מדרש, אבל הפסוק פה הוא מקור…
טוב, אבל הוא אכן פחות או יותר פורח למקומו כאן..
לפי רשי זה מובן כי זה כלול בפירוש המילות של טחורים
יכול להיות שזה אותו מחלה אבל טחורים הוא שם למעיים ומזה עשו דפוס זהב
הבנתי אשם מלשון קרבן אשם. כמו חומש שמוסיפים באשם מעילות. לא בטוח שאשם במקרא פירושו שולדיג
איך אתה יודע
אשם ודאי = קרבן אשם הבא על ודאי. לא מי שבודאי שולדיג
וכן הפסוק שאתה מצטט אשם הוא = זה קרבן אשם להשם
יש לזה מסתמא איזה קשר לשולדיג אבל אני חושב שזה לא לגמרי מדויק
Friday, June 14, 2019 • י״א סיון תשע״ט
בוא נקווה….
סברא טובה הדמיון למנורה. כנראה שזה סברת החזקוני.
אבל למה לא בנו שם מחדש? זה נראה חלק מהקללה על עלי שעבר המשכן משם כמו שכתוב בתהלים
אני מנסה לחשוב שזה קשור לאנשים
כנראה בשילה שייך לעלי ובגלל שחטאו בניו נחרב
כמו שאתה אומר זה לא קדושת מקון
זה קדושת הארון והכהנים
החידוש של דוד זה שנהיה קדושת מקום
כך אפשר
אבל לא ברור לי
כי כל הרואה זה בגלל שלא היה חומה בשילה
דברנו למעלה ביהושע על שילה שכחתי מה כתוב. .
והדרשה של בכל הרואה זה בגלל יוסף עלי עיו
שזה אפשר לקשר כמו שאני אומר קדושת אדם מול קדושת מקום
החידוש של דוד שיש לו ביטול
ולכן הזכות שלו לא משנה
זה אפשר להבין בתהלים שם
אלא מה? היו צריכים לעשות עולה?
בפרשת משפטים משמע שהוא אומר שלא נענשו על זה וזה חידוש. ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו
לכן נראה שלפעמים כן יראני אדם וחי על ידי זכות מיוחדת,
אני חושב שהפסוק מתאר את בית שמש שכאילו היו באמצע מלאכתם, ולא הפנו עצמם מספיק לקבל הארון
לכן הוא אוצר שהיו הקציר חיטים. היו צריכים לעזוב כל החיטים מיד ולרוץ למקוה.. אבל הם ככה עבדו והסתכלו ואז שסיימו לעבוד הביאו לויים ועשו קרבנות
כן.. אני אומר שגם לשיטה שזה לא היה חטא היה צריך לשלוח ידו. כי בעצם מי שרואה נהרג. אפילו בלי חטא. רק החידוש לפעמים שלא שולח ידו.
זה נקרא עת רצון. שלפעמים אפשר לראות את פני השם והוא לא הורג אותך
כמו במועדים יראה את פני האדון
והיו מראים להם הכרובים לפי המדרש
ולפעמים בגלל שהיה עת רצון לא נענשים בשעת מעשה אבל אחרי זה בשעת דין יש עונש על זה
זה הכל הלכה למעשה…
זה הסיבה שיש בהב אחרי המועדים
כי צריך לעשות תשובה על זה שראו את השם ביום טוב
וודאי רואים…
ר נתן אמר לאיזה משכיל שהוא לא מבין מה הוא מתווכח אתו על מציאות השם אני אומר לך ואראה את אדני
נו זה התחושה לפי ערך..
בחינות…
כי שבועות יותר מתוקן היה ספירת העומר…
אבל יש יז בתמוז…
אוקיי זה לא בערך
זה באמת
אני אומר בחינות שלא תקשה עלי שאין נבואה ..
זה סתם תירוצים
זה נמשך מזה אחרי מ יום של מתן תורה
הקדושת לוי אמר שלא ילך למקוה בשבועות עד שלא יראה את כל מה שראה יחזקאל
ור נחמן אמר על זה שזה לא חידוש, גם יחזקאל היה בן אדם..
אבל אסור לתהות על הראשונות. זה היה שווה לראות אפילו שחטאו ונהרגו אחרי זה.
טוב כבר יש לי דרשה לערב שבת צריך רק לחפש מה כתוב בפרשת נשא על זה…
נשא ישא השם פניו
https://youtu.be/6uXhNbHFFqQ
Tuesday, January 03, 2023 • י׳ טבת תשפ״ג
מה לומדים מפרק זה? שהמנהיג דומה לטחורים והעם לעכברים 😉
לא יודע מה המחלות האלה יש פירושים שונים, כי מה עניין עכברים לטחורים
זה מה שקוראים עכשיו טחורים?
מעניין שהיה להם ספק אם באמת זה מהארון או מקרה,
אבל למעשה כל השרשרת של סיפורי הארון פה לא מוזכר בהם לא עלי ולא שמואל ולא אף אחד. חוץ מזה שבני עלי מתו בזמן שנלקח הארון. זה סיפורים לא קשורים