Friday, December 18, 2015 • ו׳ טבת תשע״ו
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> I’m in train, and I just re-read the chapter. It is comical inde
Of course they could, that’s the whole story :joy:
Sunday, July 14, 2019 • י״א תמוז תשע״ט
אני קצת עוד בפרק כו
מה שדוד לא הורג את שאול הוא בגלל שהוא משיח ה׳. אבל הוא גם חכם. ככה דוד ניצח גם במלחמת המוחות והליבות.. אם הוא היה הורג אותו אז זה היה סתם מחלוקת של כח. עכשיו שדוד מראה שהוא יכול להרוג את שאול אבל לא הרג אותו זה עושה את הסיפור של צדק מול כח. דוד הצדיק שיודע מקומו ולא הורג את משיח ה׳ אפילו כשיכול, והוא משיח ה׳ כשבא זמנו ומקומו, מול שאול שמשתמש בכח נגדו.
זה היה הnon violent protest הראשון..
לאמר לך עבוד אלהים אחרים? הוא אומר שזה מה ששונאיו אומרים לו אתה לא שייך להשם לך לעבוד עבודה זרה. זה לא משהו אמיתי זה רק כמו מישהו שמתלונן שזורקים אותו מבית הכנסת אז מה אתם רוצים שאלך לקלויסטער?
פרק כו פסוק י: אם ה׳ יגפנו, כלומר ימות במגפה מלפני ה׳ טרם זמנו. או יומו יבוא ומת. כלומר ימות מזקנה ככל אדם. או במלחמה ירד ונספה. מובן.
אלה הם שלשה דרכים שבו השם יכול להרוג אנשים, ואפשר לראות מזה בנין אב להרבה דברים במקרא שהולכים על בחירת אחת מהאופציות האלה. על פי רוב כשיש הרג מה׳ שלא בזמן האדם זה נקרא מגיפה. כמו במרגלים וימותו במגיפה לפני ה׳. זה גם נקרא המשחית של מכת בכורות. ולכן סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה פן תספו כי מגפה זה מחלה מדבקת שהורגת, אפשר מלאך או בקטיריה אבל זה הוורט של מגיפה תמיד. וכן במכת בכורות היו צריכים סימן שלא יבוא המשחית כי זה דרך הריגת ה׳ תמיד במגפה, או נבין להיפך כשהיה מגיפה פתאומית הבינו שזה מכת ה׳. ולזה יש סגולות כמו דם פסח או קטורת או סתם להתרחק וכו׳.
ומשה אמר אם כמות כל האנשים ימותון אלה לפי פשוטו הפירוש אם ימותו על מיטתם מזקנה, אז לא השם שלחני, זה האופציה האחרת, כולם מתים רק הרוב זה פקודת כל אדם, ואולי גם מגיפה רגילה בכלל זה שנחלה ומת
פסוק יב תרדמת הויה נפלה עליהם. בפשט כמו שנאמר א געטליכע שלאף. ישנו חזק.. זה גם דרך של לראות הופעת ה׳ במאורע. ועל פי סוד ידוע מה זה תרדמת הויה וצריך להבין עניינו לכאן.
פסוק יט אם ה׳ הסיתך בי ירח מנחה, דוד אומר יש אופציה שהשם מסית. נראה מכלל הסיפורים פה שזה כפשוטו. כמו רוח שנשלח מה׳ לדכא את שאול. או להלן ויסת ה׳ את דוד למנות את העם. או אצל אחאב ונבות. ודוד אומר אם הש זה הבעיה אז יש לי עצה אתפלל לו ואביא לו מנחה אולי יפסיק עם זה וזה לא אשמתך. ואם בני אדם הסיתך אז ארורים הם מה׳.
נחזור למשל שלי כל הזמן לפעמים ה׳ בעצמו מסית את הרבי שיעשה מחלוקת על רבי אחר, כמו הדברי חיים אמר שהרגיש אם לא ילחם עם רוזין יהיה כמו כובש נבואתו. אבל זה לא עושה את זה מוצדק. רק הסדיגורא היה צריך להביא מנחה לכפר לה׳..
ורואים באמת ששאול כל פעם נכנע, הוא אומר חטאתי, הסכלתי ואשגה הרבה מאד. דוד באמת ידע כיצד לכבוש את הלבבות אפילו לב שאול עצמו..
זה וודאי ניצחון הרבה יותר עמוק ומתוק מאשר אם היה הורג אותו
אתה אומר בזכות שלמדנו את זה מצאו את זה..
אחד החברים שלח לי עוד כמה מקורות לסיפור הזה, לא עיינתי בהם
https://t.co/MvGHS6Q9lA
https://t.co/dMFjDjPbMz
https://t.co/OI5iBrNuSS
https://twitter.com/MichaelDPress/status/114820…
https://t.co/GuqnzFXlSt
פרק כז – אכיש באמת היה כזה משוגע לחשוב שדוד היה הורג בעמו? אולי היה לו מה לחשוד, תראו מה רצה דוד לעשות לנבל.. בטח החכמולוגים החשדנים שלנו יגידו שזה קובר-אפ של המקרא ובאמת דוד היה אז בצד של הגוים
הנה אני בפרק כח –
ושמואל מת- זה כפל כבר אמר כך בפרק כה ורשי אומר שחוזר על זה פה לתת הקשר לסיפור האוב, אבל זה עדיין קשה כי היינו יכולים לדעת. נראה לי שסדר הסיפורים פה לא ברור אפשר אין מוקדם ומאוחר. כי גם בפרק כז כתוב שישב דוד דימים וארבעה חדשים ולכאורה הפשט זה שנה וארבעה חדשים אבל רשי עושה חשבון שצריך להיות יומיים וארבעה חדשים, אבל אולי הסדר פה מבולבל מעט. כי גם באמת לא רואים את שאול פועל כבר מפרק טז כשמשח את דוד. אע״פ שזה לא ראיה ממש עדיין זה קושיא כי אם שמואל ובית דינו קיים למה לא שאלו אותו כלל על כל המחלוקת של שאול ודוד, גם זה לא פירכא אבל עכפ צריך לחשוב על כל זה
כל המציאות של בעלי אוב הוא ראיה שהיו מאמינים בחיים אחר המוות אבל לא ברור כיצד החיים האלה נראים.
הסיפור של שאול הוא מסכן. הוא צריך את השם. תמיד היה עונה אותו בחלום או על ידי נביא או על ידי אורים – זה כנראה קשור לאפוד שמוזכר פה כמה פעמים, כמו שכתוב שהאורים והתומים היו בתוך האפוד. אבל לא ברור בעצם כבר בפרשת תצוה מהו האפוד הזה ומהסיפורים פה משמע שזה לא סתם איזה בגד של הכהן זה נראה משהו נפרד
והנה השם לא עונה אותו לא בנביא ולא בחלום ולא באורים, אז מה לעשות, אמנם הוא היה פרומער ורצח את בעלי האוב כהלכה, אבל מה לעשות כשצריכים את הגנב..
זה ברור שהפסוק פה מאמין שגם האוב הוא דרך לקבל סימנים מהשמים רק כנראה זה לא ברור או טוב כמו הנביא
לא פשוט לי שזה נחמה, אפשר להיפך שהוא נבואה רעה שימות, בכלל דברי שמואל פה הם בכעס לא בנחמה.
האשה חשבה שזה sting operation בטח כך היה שאול באמת עושה מקודם שולח אנשים לשאול באוב ואז היה לו עדות והיה יכול להרוג
ושאול נשבע לה. מה זה יעזור שהוא נשבע אם זה הכל שקר להרוג אותה. אבל כנראה האמינה שאפילו אם הוא שליח של שאול הוא לא חשוד על השבועה ואם נשבע בה׳ אז בטח יקיים שבועותו
איך ידעה מזה שבא שמואל שהוא שאול?
רשי אומר שעלה ראשו למעלה לכבודו של שאול. אבל אפשר לפי הפשט שזה בגלל שהוא התחיל מיד לדבר ולהגיד מה שאמר להלן על שאול
או אמר שלום עליכם שאול או משהו כזה..
טוב ההשערה של רשי כבר טובה כמו שלי..
שאול בחן אותה אם מה שראתה נראה כמו שמואל. איש זקן עוטה מעיל זה היה נכון כמו שכתוב למעלה שחנה עשתה לשמואל מעיל. רשי. אבל אולי ידעה כיצד היה שמואל נראה ושיקרה. אבל כמו שראינו לא היו אז תמונות ומסתמא מתי תראה בעלת אוב את שמואל
חזל פה אומרים שהדר בחול כמי שאין לו אלוה. הם אמרו שרצה לעבוד עבודה זרה במקום אחר שכתוב בא דוד עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים אולי זה קשור לכאן גם אבל לא נראה לי שזה מה המפורש
חושב שהסיפור הזה הוא קצת גם נצחון של שמואל על שאול בסוף. שמואל המליך אותו ואז ניחם וכעס עליו ולא דיבר עם שאול כל ימיו כמפורש. זה בעצם בא לענות על מה ששאלתי למעלה למה לא רואים את שמואל כל הזמן פה הם היו ברוגז. ועכשיו בסוף ימי שאול פתאום הוא בצרה וכנראה כל הזמן היה ה אכן עונה לו בנביאים וחלומות והוא אמר נו אני לא צריך את שמואל אסתדר לי בעצמי. והנה הוא בככזה צרה השם לא עונה אותו ובלית ברירה הוא בא שוב אל הרבי הישן שלו שמואל שכבר מת וצריך להעלות אותו באוב, שזה ממש בושות בחייו לא הלך אליו אפילו ללוויה שלו לא הלך אבל הוא צריך לו, ואז שמואל באמת עונה לו למה אתה בא אלי אם השם עזב אותך וזה מה שאמרתי לך מההתחלה..
חושב שהפשט שם ואולי גם כאן שזה כזה איום מריר כזה, כמו הילד שמאיים על הרבי אתה זורק אותי מהישיבה אלך לכומר הוא יקבל אותי..
זה גם קורע לב מתארים פה כיצד שאול בכזה דכאון הוא לא אוכל והאשה מנסה לשכנע אותו לאכול ואומרת אני שמעתי בקולך תשמע בקולי..
חזל באמת שמו לב לקשר ואמרו השם אמר לדוד מסית קראת לי, אני מכשילך בדבר שאפילו תשבר יודעים אותו. אבל באמת רואים שוב שהשם אכן מסית..
ולא כשיטת הרמבם ויש דוחקים ברלבג וכו׳
אולי האוב זה באמת בעיה כי הפסוק רוצה שנשמע לרבי חי ולא לרבי המת…
אפשר.
אני חשבתי אולי הוא צם עי זה מועיל לאוב, כמו שכתוב המרעיב עצמו ולן בבית הקברות
ולכן האשה אמרה שכבר נגמר האוב ואפשר לאכול
אבל בגלל הבשורה שקיבל לא רצה לאכול
איך אתה יודע…
גם אני לא בטוח כיצד זה עובד. אולי גם השואל הוא חלק מן המעשה. רשי אומר שהמעלה רואה ואינו שומע והשואל שומע ואינו רואה
והלא דבר הוא שהסיפור הכי גדול במקרא על מי ששאל באוב זה מי ששאל שאלות מהרבי זצ״ל
מעניין אבל מה ההוכחה שלך? ר עקיבא גם אפשר לפרש רעב כפשוטו
Friday, February 03, 2023 • י״ב שבט תשפ״ג
אולי שאול זה לא כזה דבר רע..
זה נשמע פה בערך כמו הגירסא היוונית של האדס, כל המתים נמצאים שם אולי לצדיקים מעט יותר טוב
גוט שבת נדב
Saturday, February 04, 2023 • י״ג שבט תשפ״ג
משהו לא קשור לכלום רק שאלו בשבת אז בדקתי.. 4 תנועות קמץ רצופים יש רק פעם אחת בתורה – הרחמה, ושמונה פעמים בספר שמואל – הרמתה
אבל בפשט זה משמע שהיו גם נביאים שהיה אמור לשאול בהם, שזה לא מפורש מי זה יהיה אבל כנראה שהיה, כמו שחלומות כנראה היה טכניקה ידועה לו.
או חלומות זה אנשים שהיו ידועים בתור בעלי חלומות. או שהיה דרך לזה כמו שלמה בגבעון
אולי זה הבעיה של האוב..
בכלל למדנו כאן חידוש שלא היה כתוב כלל, ששאול גם עשה רפורמה דתית והכרית האובות
שזה מעניין שאלמלא הסיפור הזה לא היינו שומעים על הפן הזה של פעולותיו כלל
ומי יודע מה עוד לא שמענו…
זה כבר פרדוקס במציאות… גם אכיש הרי ידע רק חשב שדוד נכנע אליו סוף סוף
משהו לפרשת בשלח (אי״ה אכתוב תאוריה שלימה על קריעת ים סוף, רק משהו שקשור קצת לכאן לרגע)
ותקח מרים הנביאה.. ותען להם מרים שירו לי׳. לכאורה הפרשה זהו כתובה שלא כסדר. תמיד קוראים את זה כאילו אחרי שמשה סיים אז ותקח מרים. אבל זה נורא מוזר לחשוב ככה. ובכלל כתוב בדיוק אותו מילה שירו לה׳ מזה אומר בכלל.
אבל באמת למדנו כל הזמן שהמנהג היה שהבנות היו יוצאות במחול לקראת מנצחי הקרב. וכך בדיוק עשתה מרים (ונביאה כאן כנראה אין פירושו דווקא מגיד עתידות, אלא יותר משורר כמו הניבא על יד דוד וכמו נבואה בספר זה שהוא לפעמים מי שמסוגל לשיר וכדומה), וזה ‘ותצאנה כל הנשים אחריה׳. כמו שיצאה בת יפתח כמו שיצאו בנות ישראל בערים לקראת דוד ושאול. אלא שבקריעת ים סוף התיאור הוא שהגיבור המנצח הגדול הוא ה׳, הוא איש מלחמה, ולכן היא כאילו יוצאה לקראתו עם הנשים. (ואני חושב שגם הושמט משה כי בפועל גם משה הוא קצת הגיבור פה ולכן לא מתאים שהוא בעצמו יהיה לו אחות שיאמרו לשיר לה׳ בעדו, רק אחות אהרן זה בסדר. ובכלל אחות אהרן יש לזה פירוש פשוט שנשים תמיד מיוחסות אחר הזכר החי, או אב או אח, ואהרן היה ראש המשפחה אז)
ובאמת הנשים קדמו, ואז הכפילות של השירים מסתדר לגמרי, כי ‘ותען׳ אין משמעותו ‘מענה׳ אלא להיפך, פתיחת הקריאה לציבור נקרא עניה, כמו גם במשנה ‘נשים במועד מענות׳, שאחת עונה וכולם קוראות אחריה. אז מרים אמרה לנוכח משה וישראל ‘שירו לה׳ כי גאה גאה וכו ‘ וכך בדיוק הם ענו, ‘אשירה לה׳ כי גאה גאה׳. רק זה כתוב בסדר הפוך כי הכתוב רצה לכתוב את השירה כולה כסדרה כפי שאמרו בדורות שאחר כך ולא בסדר הכרונולוגי של אמירתם אז, אבל הסיפור עצמו באמת מתחיל ‘ותקח מרים הנביאה׳, ורק אחר כך ‘אז ישיר משה׳.
גם שמואל בפרק כח הוא ממש רשע. קודם כל למה אתה משגע אותי וכי אנחנו לא ברוגז? למה פתאום אתה מבקש ממנו נבואה. טוב אתה יודע מה אתה רוצה נבואה, הנה אני נותן לך, כן אתה תיכשל במלחמה מחר ותמות!