Tuesday, August 06, 2019 • ה׳ אב תשע״ט
לפי הבנתי הכהנים הוא שלח כי הבין שכך כבוד הארון שלא יגלו עמו, ואחרי זה תפס שאפשר להשתמש איתם כחוט תקשורת שחושי יגיד להם והם יגידו לו
כל הבריחה הזו זה גם משהו באסטרטטגיה של דוד לא להילחם ישירות ולהיות סבלן, הוא אומר קודם נברח ויבוא אבשלום לעיר ריקה, אחרי זה כבר נמצא איזה דרך להחזיר לעצמנו את המלכות
וכל האנשים שהוא מנסה להחזיר זה חלק מהרעיון הזה, דוד הבין שהיום הוא הצד החלש כי אבשלום אסף את אחיתופל ושיכנע הרבה מישראל להמליך אותו. אז הוא אומר דבר ראשון ברגע זה אני מפסיד, אז אני בורח. ומי שלא צריך להיות איתי שיחזור יותר טוב שיהיה הכל על עמדו, ואז הוא הולך להתפלל וליישב דעתו ולמצא טכסיס מה לעשות.
או העבדים שהיה צריך להתנהלות היומיומית שלו
והשאר הוא אומר הם למשא, עדיף לברוח עם חבורה קטנה
ר נחמן אמר אני לא מתעקש על שום דבר. משהו כזה הוא למד מדוד
ועדיף להיות מסכן שבורח מאשר גיבור שהולך ראש בקיר כי הוא צריך להראות שהוא הגיבור. היום דוד לא יודע מה לעשות אז יברח ויחכה עד שיבא לו ישוב הדעת או עצה טובה מה לעשות.
Wednesday, August 07, 2019 • ו׳ אב תשע״ט
לא ידוע. אולי ארבעי למלכות דוד
Tuesday, February 28, 2023 • ז׳ אדר תשפ״ג
אפשר לשער שעיר מקלט לא עובד אם אין הכרה מלכותית בזה והגנה לעיר וכדו׳. ייתכן שהסיפור הזה הוא בעצם סוג של בקשה שדוד יעשה עיר מקלט.
מה הסיפור הזה של אבשלום
מוזר שידידינו מרדכי יוסף חושב שזה שם טוב עבורו
נשמע נוכל קלאסי
למה אנחנו לא מבינים כלום
פעם שמעתי מסורת ליטאית שנך אפשר ללמוד עם ילדים קטנים שלא שואלים שאלות או עם צדיקים עתיקים גמורים, לבחורי ישיבה זה לא…
אבל באמת מלך הוא שופט כפי שכתוב כאן על דוד וכן לעיל. שזה בכלל מעניין, אין פה הפרדת רשויות כלל
היו באים למלך עם כל הדיני תורה כפשוטו
וכדומה שכל היה נהוג בסביבה
כן, לא התכוונתי איסור והיתר אימי יודע אם היה בכלל שאלות כאלה אז. או אם כן זה באמת עניין של הכהנים. חכמים דורשים בין דם לדם דם נידה שזה לא הפשט אלא דם רוצח..
אבל זה בעצם מערכת המשפט. כלומר הזרוע המבצעת היא גם השופטת .
כל הספר הזה הוא כזה, מספר את הסיפור כמות שהוא בקושי יש אידואלוגיה. אפשר להבין שכל אבשלום עונש וכו׳, אבל זה לא הופך את הסיפור לסיפור על שכר ועונש, בשונה מספרים אחרים, או נביאים שאצלם הכל בסוף מוסר או שירה או מה
כנראה שהפירוש היחיד על ספר שמואל זה ספר תהלים
המשל של האשה החכמה בעיקר בא להראות שלפעמים צריכים לוותר על המשפט צדק עבור הרחמנות או עבור המשכיות המשפחה, שהנמשל לזה הוא העם. ובאמת דוד אמור להכיר את הדבר הזה הוא הרי המקים עולה של תשובה, היה לו להבין שלפעמים זה ככה
שכחתי לכתוב שחזקיה שאמר שקיבל מדוד שאפילו חרב חדה מונחת וכו׳, בוודאי למד מהסיפור של דוד עם הילד, שקיבל נבואה מפורשת שהילד ימות ולא התפעל מכך והמשיך להתפלל עד הדקה האחרונה
אני לא יודע כיצד חיים כמו דוד, גם לבכות ולקונן ולשיר, וגם כשהבייבי מת להגיד נו מה שעבר עבר, או עוד מקרים שנהג ככה במידת ההשתוות. זה לא שהוא חי תמיד בהשתוות אבל כשצריך הוא ככה, זה אמנות
אנחנו כמו מים הניגרים על הארץ, ומה, בגלל זה לא תמיד צריכים להיות צודקים
ויכול להיות שהבעיות של דוד התחילו כשהוא שכח קצת כיצד לסלוח, שלא באמת התפייס עם אבשלום, וכו׳, זה לא ענין פשוט
את שאול הוא יכל לנצח כי הוא לא שיחק איתו עם אמוציות כמו שאול עצמו, תמיד היה מה שאפשר להגיד קר מחושב או שאפשר להגיד מעביר על מדותיו, או מאמין שהכל משמים ובסוף יקרה מה שצריך לקרות. אבל עם בני ביתו עצמו הוא לא כזה הצליח לשחק את הריקוד הזה כראוי, תמיד יותר קשה להתנהג נכון עם הבנים שלך מאשר עם מישהו אחר
אני חושב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום זה מזמור לנו, שכל ההורים שחושבים אוי לנו שלא חינכו הילדים ככה, גם דוד מלך ישראל לא הצליח בחינוך, זה לא משהו
בטח התכוונת שהוא רוצה להיות שמשון
הבעיה הוא שקשה יותר להתאפק מלערבב רגשות, דוד היה איש רגשי אבל לא איש שהרגשות שלטו עליו, או לפחות תמיד ידע לעבוד עם זה בהשגחה מסוימת, אבל אצל הילדים שלו זה פחות עבד
כן, רק זה לא שיש לזה כלל, אף פעם אל תגיב רגשי, או תמיד תגיב רגשי, צריכים לדעת מתי ואיך וזה לא משהו עם נוסחא, אולי זה ממש רוח הקודש שזה יעבוד
מה היה בחברון שאבשלום הלך שם לשלם את נדרו?
ברור שכבר מתחלה אבשלום הוא עצמאי, אבל מסתמא המלך היה יכול לסדר שיעבוד עבורו, רק הוא לא יודע לשלוט על בניו