Sunday, September 24, 2017 • ד׳ תשרי תשע״ח
נזכרתי מה שיש לר נחמן לומר על משלי
שיחות הרן רטז
עין אלשיך על משלי, ובפרט בקפיטל ז׳ בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם, רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם. וזהו: כי נפת תטפנה שפתי זרה וכו׳ , ופרש רש״י אפיקורסות. ואחריתה מרה כלענה וכו׳ עין שם. והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החצוניות שנקראת אשה זרה כנגד חכמת התורה שנקראת אשת חיל . ומי שבקי בהם ובדרכיהם ואיך הם מטעין את העולם בפרט בני הנעורים שהם מחנכין אותן בחנוך הרע והמר שלהם הם ממש כמו אשה המנאפת המקשטת עצמה ומדברת דברי חן ובתחלה אינה מגלה זדון לבה ומראית עצמה ככשרה עד אשר היא מטעית כל מי שנסת אחריה. כמו כן ממש הם דרכיהם הרעים למי שיודע מעט מדרכיהם ועל קטב משל זה סובב רב ספר משלי, וכל מקום שקורא כסיל ופתי המהפכים ארחות ישר וכיוצא בזה, כל כונתו על אלו החכמים להרע שנקראו כסילים ופתאים כמו שכתוב : ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו, וכתיב : הוי חכמים בעיניהם. ואי אפשר להאריך בזה, כי הם אומרים בהפך ממש. ומביאים ראיה ממשלי דיקא ומשאר כתבי קדש לדרכיהם הרעים, כי תורתנו הקדושה יש בה סם חיים למי שזוכה, ולא זכה נעשית לו סם מות, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ו*) על פסוק אשר שם משה , וכתיב : כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. על כן להמתעקש לילך בדרכיהם הרעים לא יועילו רב הדברים ולהחפץ באמת יספיקו דברינו אליו לחזק נפשו ודעתו לעמד כעמוד ברזל נגדם ולשבר מתלעות עול. והשם יתברך יגלה האמת במהרה. אמן כן יהי רצון.
אבל זה נראה דברי ר נתן
יא יא…
לכן אמרתי שזה ר נתן אומר…
ויש לדחוק
אבל אתה צודק שזה שמועס כמו שזלמן לייב חושב..
[Judaism Unbound] Episode 83: The Exodus – Richard Elliott Friedman
http://podplayer.net/#/
via @PodcastAddict
Wednesday, April 21, 2021 • ט׳ אייר תשפ״א
אכן וכנראה הגרא מחבר הפתגם זיהה את הפילוסופיה עם האשה הרעה פה..
פרק ז כולו ענין אחד תיאור פיתוי האשה זרה ואזהרה לינצל ממנה
חילקתי קצת יותר מדאי לתת ריווח להתבונן
פרק זה הוא התיאור הכי מפורט של הפיתוי הזה, תיאור כל כך גרפי שהמפרשים קצת פחדו ממנו וניסו לפרש.. הרמבם בהקדמה על המשלים במונ מביא פרק זה כדוגמה פרדיגמטית למשל מקראי שאין לדקדק בכל פרט שהוא רק לתפארת המשל (ולדעתו הנמשל שהחומר היא אשת איש זונה). אבל אני חושב שיש כאן פיתוח מאד עדין של נושאי הספר, וגם הפרקים הבאים ממשיכים את הענין
כאן בהקדמה לאזהרתו הוא מפרש שהחכמה הוא היפך אשה הזרה, לא רק שעל ידי החכמה יהיה נזהר אלא כבר אומר משהו יותר מזה, שיגיד לחכמה אחותי את ויקרא לבינה מודע שלו. והחכמה נמשלת כנקבה. כלומר תהיה חבר של החכמה שהיא קרובה שלך כמו אחותך וממילא לא תיפול לפיתוי הזרות. יש כאן ניגדו של אופן החיבור לחכמה ואופן החיבור לאשה הזרה זה לעומת זה.
וכן בפרק הבא אומר הלא חכמה תקרא וכו׳ ויש לו תיאור ארוך של פיתוי החכמה שנראה זה לעומת זה של פיתוי האשה בפרק הקדם
והוא מספר סיפור מעניין כאילו האבא יושב בביתו ומסתכל בחלון על הילדים הטיפשים, ממש ציור מספרי הציורים.. שכבר היה אז.. והנקודה של התיאור הזה שהוא רואה את הבנים נמשכים אחרי הפיתויים וחלקלקלות והוא נזעק להזהירם שלא יפלו לפח. הנער חסר לב כמו הולך בתמימות ולא שם לב.
ולכן המסקנה שלו זה אל ישט אל דרכיה לבך, שיתרחקו בכלל מהפינה שהבית שלה שם, ולא יסתובבו ברחובות ששם היא מפרסמת דבריה, כלומר שלא יקראו עיתונים ודברי חשק וכדומה, זה התאמה לאותו אזהרה שהוא מתאר פעם בעיר שלו עם הבית והחלון והרחובות והפינות. כי אתה לא שם לב ונכשל.
זה דבר מעניין יש אומרים יחוד דאורייתא אבל זה נדרש מאיזה רמז רחוק קצת, בפועל לא מוצאים בתורה אזהרות הרחקה מזנות בדרך של גדרים וסייגים, אפילו שמובן לכל שזה דבר שצריך הרחקה. יש מצוות שאפשר לטעון שהם בעצמם הרחקות לעיקר האיסור כמו הרבה הרחקות מעבודה זרה, אבל זנות שנפשו של אדם מחמדתם לא מצינו בתורה איסור. חז״ל ראו בשלמה המלך דמות אב לרעיון של חכמים העושים סייג לתורה ואחד הדוגמאות הברורות זה פרקים כאלה שהוא סובב סביב האיסור ומנסה להרחיק את הנער שלא יבוא לידי כך.
הוא מתאר את האשה עד כמה שאפשר לתאר.. שית זונה ונצרת לב. שית פירושו הערווה, וזהו כאן גם ביטוי לחוצפה, בדרך זלזול, כמו שאומרים מצח זונה כך שית זונה ונצרת לב, העזה פניה.
ואז יש לו 7 פסוקים של ציטוט דרך הפיתוי, מה הקשר לזבחי שלמים, אני חושב הנקודה שהיא משקרת, כאילו בדיוק היום שלמתי נדרי ואיזה השגחה פרטית שפגשתי אותך, ואיזה מקרה הבעל לא בבית וכו׳. ולך תדע אם זה אמת בכלל מה פתאום לא עשתה זבח היום ולא יודע איפה הבעל, זה היא אומרת לכל אחד והתמים שקונה את זה חושב שבאמת התכוונה לו.
מה הענין שלקח צרור הכסף בידו ומה זה יום הכסא?
פה האשה היא המפתה, צריך פה איזה פמניזם שיצעק למה תמיד מאשימים את האשה, אולי הוא בכלל פיתה אותה.. באמת בפרקים הקודמים לא היה תמיד ככה התיאור. ובכלל למה הספר צועק עליו אם היא באמת כזו רעה שיצעק עליה, אבל מסתמא אלה קושיות בלי טעם..
יפה. אז אפשר ללמוד שאם לא לקח צרור הכסף בידו אז היחוד מותר…עכ״פ הסברת לי מה שהיה קשה לי מה הנפקא מינא אם לקח את צרור הכסף או לא
Wednesday, November 13, 2024 • י״ב חשון תשפ״ה
לא חשבתי שזה כי האבא יצטרך לשלם…
טוב ליתן ערבות רק זה עוד סוג של דבר שאנשים לא תופסים התוצאה שלו. מי שיש לו ובאמת לוקח על עצמו למה לא, אבל הבן המדובר לא באמת ידע מאיפה ישלם רק היה נשמע לו רעיון יפה לערב…הבעיה של לא לצפות את העתיד הוא גם בפעולות טובות לכאורה כמו נדרים והבטחות, וגם בין אדם לחברו.
האמת לא ברור שהפשט באמת ערבות מסוג הזה
יש משלי נמלה לא רק משלי שועלים…
אבל שוב הוא מדבר על זה שכבר יש לו אשה. רק לא לוקח ברצינות את חלקו זה מים גנובים ימתקו או משהו
זה המשל של הרמב״ם למשל מדי מפורט ללא פתרון סתם סיפור יפה…
אני חושב שכל הבקשות החוזרות תקשיב לי אנא בבקשה זה כי באמת קשה לילד להאמין אין לו את אופק הזמן שיש לאבא, והוא יקשה קושיות למה מהיכי תיתי ומה האבא יכול להגיד רק כזה לבקש להבטיח אני ראיתי משהו מהחיים שלי תאמין לי שזה טוב לך להקשיב, וכו׳ וכו׳