משלי כט – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, December 15, 2024 • י״ד כסלו תשפ״ה

פרק כט

א. טוב לשמוע תוכחות כי ככה יודעים ליזהר טרם יבוא הצרה ואין הפתעות.

ב. העם אוהב מנהיגים צדיקים.

ג. בן אוהב חכמה נחת לאביו אבל המפונק ההולך לזונות סתם מאבד את הכסף של אביו

ד. מלך צריך להעמיד הארץ על משפט לא על תרומות.. זאת נדבת זה פתח השוחד

או: איש תרומות ‘איש התרוממות הרוח׳. אלה שרוצים להיות מלכים עם העיניים הבוערות תמיד, הורסים את ישוב העולם. צריך משפט ארץ.

אבל הפשט זה מי שלוקח תרומות שוחד

ה. שפת חלקות הוא רשת פרושה. דימוי רווח.

Monday, December 16, 2024 • ט״ו כסלו תשפ״ה

ו. אולי צ״ל ‘בפסע׳ איש רע מוקש. או לקרוא ככה, כלומר הוא נוקש ברגליו כי הוא איש רע. והצדיק ישמח שהרשע יפול

ז. צדיק עושה משפט לעניים, הרשע לא מבין. (מה לא מבין? יש איזה דעת ששווה שיעשו את דין העניים גלגל החוזר בעולם)

ח. אנשי לצון אין הפירוש עושי בדיחות, אלא לועגים לאנשים מפיצים רכיליות וקללות וכו׳, נראה לי זה תמיד המובן של ליצנים במקרא ורזל, הם הורסים את העיר ממציאים מחלוקות. ואילו הצדיק תמיד יודע להשקיט אף מריבות. כמו אהרן הכהן שמספר לכולם שאוהבים זה לזה והלצון עושה בדיוק להיפךץ.

ט. נראה המשך לזה, החכם נשפט כלומר מתווכח? או רב? עם האויל, שהוא תמיד מחפש רוגז ושחוק ולא נחת,

י. גם המשך, אנשי דמים שונאים את זה, שמסבירים להם שאפשר להסביר כוונות אחרים בתמימות לא חייבים להסביר הכל בתככים.. אבל יש ישרים שמבקשים את זה

יב. כאשר המושל רוצה אז יש לו משרתים רשעים, כי הוא מתגמל את זה. ומזה לומדים שהתירוץ של גבאי שקרן הוא תמיד מראה על הרבי שמעסיק אותו. ובאמת זה כנראה קשה להעסיק משרתים לא רשעים יש סיבות שהרבי אוהב בדרך כלל משרת רשע, זה קשה לדעת את האמת, אז צריך להתגבר על זה

יא. סליחה בלבלתי הסדר זה גם המשך אותו ענין. הכסיל תמיד מספר כל מה ששמע ואפילו קצת דברים שלא שמע. החכם יש דברים שהוא שומר באחור זה יותר משובח ככה, לא הכל צריך להיות מסופר

ומי שרוצה לראות טוב יש אתר שנקרא ‘כל רוחו יוציא כסיל׳

אמר רבי יצחק, מאי דכתיב כל רוחו יוציא כסיל, זה איקס. וחכם באחור ישבחנה, זה נחפשה ונחקורה.

רשי אומר שהחכם בא אחרי הכסיל ומשביח את הענין, מתקן עושה פירוש יותר יפה

יג. נו ומי צודק. הרש או האיש תככים, ה׳ מאיר עיני שניהם. הכוונה הוא כבר רואה הכל וישפט. או בקשה ירא ה׳ עליהם וישפוט. או , סך הכל העינים של שניהם עובדים ה׳ עושה את העין

וחכמים מפרשים על תלמיד שמבקש מהרבי ללמדו תורה,

שזה כי החלק השני של הפסוק מאד התאים לזה, אז מה דוחקים קצת את החלק הראשון..

יד. מלך שעושה דין דלים יהיה לו מלכות נצח.

(על זה יש קושיות מהמציאות? צריך לומר שאז המלכות שלו הוא מסוג מלכות נצח)

טו. עוד אזהרה בצורך החינוך. זה לא פשוט זה חידוש נפלא שילדים צריכים חינוך עובדה שכל המחנכים החכמים בימינו הסכימו שלא צריך וטעו.. ועוד מצאו לתלות בפסוקים…

ובאמת קשה לנו לחנך בגלל שיש כזו מוסכמה שאין דבר כזה. טוב מה נעשה תלונה ישנה..

אז צריך אולי לחנך את עצמנו, שיהיה. גם זה חידוש נפלא שיש כזה דבר, אבל עובדה שיש

טז. רשעים מביאים פשע. גם חידוש נפלא…

אבל הכוונה פה פשע לא החטא אלא עונשו, מביאים כשלון, והצדיקים יראו את מפלתם

מסתמא הצדיקים גם גורמים למפלתם לא סתם רואים פסיבית

יז. הרבה פעמים אבא חושב שיותר קל בלי לחנך אז הילד יניח לו לנפשו, למה לו להתערב לשגע את הילד. אבל שלמה המלך (או שכחתי איזה חכם אנחנו אוחזים כאן?) אומר שדווקא מי שמחנך את בנו הוא מניח לו הילד הלא מחנוך כל הזמן חוזר אבא עוד גלידה,, אם אתה מחנך אז יש שיעור מסוים ואז יש לך מנוחה…

ונשאר לך מעדנים בפריזר 🙂

יח. מביאים מפה תמיד שצריך חזון, טוב אבל גם באין חזון שומר תורה אשרהו 🙂

מסתמא הפשט הוא חזון מישהו שצופה על המעשים כמו נביא צופה או שופט מנהיג, לא ‘חזון׳ כמו שאומרים בימינו

יט. יש עבד שמבין רק מכות ולא דברים. ואומר רש״י לא עבדים עבדים ממש…. עוד מין דבר שנזנח יש הזיה כזו שלבני אדם אין גוף.. לא שאני יודע את הפתרון אבל אני אומר את הבעיה, חשבתי שהמחנכים שאומרים אסור להכות בעצם מתכוונים שהם לא סומכים על האבא שיכה כשצריך, והם צודקים, אבל מה מי מפסיד מזה הילדים..

כי יבין ואין מענה, כלומר מה העבד יבין אפילו את הדברים שלך, זה לא עוזר צריך חינוך גופני..

בקיצור כמו שסוקראטס אמר צריך גימנזיום ומוזיקה

כ. כסיל עדיף ממי שרץ תמיד להיות הראשון שחווה דעתו.

כא. עוד פעם שפינוק העבד הקטן לא משתלם בסוף למרות שמשתלם גם לאדון וגם לעבד בהתחלה.

כב. עוד פעם שהמריבות נובעים מאנשי מדון. גם זה צריך לזכור, זה לא שיש מחלוקות אז אנשי המחלוקות והכעס באים, זה הפוך יש אנשי מחלוקות ואז הם עושים מחלוקות. ווירטו אתיקס. לכן צריך להתרחק מאנשי מחלוקת לא משנה מאיזה צד הם.

כג. גאוה הרבה פעמים מובילה להשפלה ושפלות לכבוד.

כד. מי שחולק עם הגנב (קרי מקבל נדבות ממנו) גם חוטא כי נאמר אם לא יגיד ונשא עוונו

כה. לא לפחד מבני אדם רק לבטוח בהשם ולעשות את הנכון ואז יהיה טוב.

(כמו רוב פסוקי בטחון במקרא זה בא לומר שלא תפחד מהציניים של העולם שאומרים שהרשעים מצליחים רק תבטח בהשם שלא טוב לחלוק עם גנב וכדומה וככה יהיה לך יותר)

כו. הרבה אנשים מחכים בתור למושל העיר, אבל השם קובע. כלומר צריך לעשות טוב.

כז. צדיקים מתעבים איש עול. כזה טיפוס הם שונאים. ולהיפך הרשע שונא את הטיפוס של ישר דרך הם לועגים לו אומרים הוא לא מבין איך העולם עובד.

אוקיי למדתי פרק במשלי שנזכה לקיים

זה מדבר על הממשלות הרחבות בארץ ישראל שצריכים לצרף כל צרוע וכל זב אז פתאום יש שר מיוחד לעיניייני הצמחייה בדרום וכדומה

ועוזבי תורה יהללו, זה הפסוק של הקנאים

בפשוט להיפך, אפילו על פת לחם אדם פושע, שערו לכם כמה יפשע אם יכיר שהבא למשפט הוא הגביר

הכוונה לפזיזות המכונה לפעמים בטעות אומץ

מעשה שצדיקה אחת אמרה לי טוב יותר להסתובב בווילימסבורג מאשר בקרון הייטס,

שלא מנסים לקרב…

שיש לאיש מקום כמו ציפור, לא טוב להיות תייר

על זה בטח יש סיפור שלכן כתב ככה…

כי בדרך כלל אני חושב שההיפך נכון. רק אצל בני מלכים הכל יכול להיות…