Wednesday, September 13, 2017 • כ״ב אלול תשע״ז
you have to travel pretty far out of context to use it that way.. but probbaly someone thought of this already
יש מסורה אב אחד לכולנו כיס אחד לכולנו
הוא התחיל עם יראת השם. מה משמעותו?
https://books.google.com/books
^המקור
ובמכתב שבסוף נועם אלימלך על צדיקי החסידות: שיש ביניהם אהבה גדולה כל כך יותר מאהבת אב על בגו ובעל עם אשתו, ויש להם אחדות גמור זה עם זה כמעט *כיס אחד לכולם*, ואין חילוק ביניהם לבניהם אל בני חבריהם, כמעט שאין ניכר מי הם אביהם של הבנים מגודל האהבה ואחדות זה עם זה,
האם ספר משלי מבבס את המוסר שלו על אלהים?
ובכלל מה רע בסתם מוסר. זה שגם הגוים מבינים שלא טוב לגנוב לא אומר שיהודים לא צריכים לדעת אותו דבר..
חשבתי על ההקשר שלמדנו תהלים של דוד וכעת משלי שלמה בן דוד. ומה היחס בין שני הדברים
ומה פירוש משלי ראיתי בהקדמת דעת מקרא שרוב המפרשים חשבו שהוא משל עם נמשל אבל זה לא מתאים להרבה פסוקים וזה משמש להרבה לשונות אבל נראה לי שהכי מסתבר שמשל פירושו פתגם. או כמו שהאנגלית אומר proverb . וזה מכסה את רוב ההסברים השונים.
נראה לי שזה הספר בתנך עם העריכה הכי גלויה.
בתחילה יש הקדמה בת ששת פסוקים של העורך, שזה משלי שלמה וכו׳. ומטרתו
לדעת חכמה ומוסר
להבין אמרי בינה
לתת לפתאים ערמה וכו׳
להבין משל ומליצה
וגם – ישמע חכם יוסיף לקח.. הפסוק הזה נראה מקומו אחרי פסוק ו. מה אתה אומר ?
ובהמשך כתוב גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה. אני לא חושב שיש עוד ספר שלא התבייש לספר מי העתיק אותו. אולי בגלל שהוא ספר לא מספיק דתי. …
אבל לפי מה שאמרת חשבתי על פשט.. הפסוק מדבר אל הטינס עט ריסק, לפתאים ונער, אבל אם יש חכם שעומד שם גם הוא יוסיף מזה חכמה… כי הרבה דברים שאומרים לנער יש גם לחכם מה ללמוד מהם..
ומה פירושו? כמדומה כבר דברנו כמה פעמים שזה יכול להיות כמו שאנו אומרים היום על איש בלי מוסר אין לו אלהים. כאילו אלהים פירוש מצפון או יושר. כמו רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני. או יוסף את האלהים אני ירא (הטיפשים לקחו פסוק רק אין יראת אלהים להיפך שאם אין יראת שמים אין מוסר פשוט, אבל הפשט הפוך).
אבל במשלי כתוב יראת הויה כמדומה שעד כאן לא היה לנו אותו באותו מובן של יראת אלהים. או שאני סתם מחלק ללא סיבה.
אבל הוא כן ידע החילוק בין יראת השם של משלי ליראת השם של משנה תורה?
Tuesday, April 13, 2021 • א׳ אייר תשפ״א
כן השאלה הראשונה לא מה ההבדל בין כל המילים אלא בכלל מה מושג החכמה שלו שהוא מדבר עליו, אחרי זה אפשר לדון בניואנסים אם יש הבדל בין מילה זו לאחרת
הסברת יפה בפשטות את הפרק, חלוקת הפרקים לא מקבילה לשום דבר צריך לעשות מהדורה חדשה.. זה שלשה פרקים כאמור
חלוקת הפרשיות פה נכונה ואכן יש שלשה פרשיות פתוחות פה
רק פסוק ז לא ברור לי לאיפה שייך זה מין קטע מעבר
בין ההקדמה לגוף הספר
אולי כמו כותרת
כל הספר עושה פרנוציפיקציה של החכמה עצמו, אולי זה הנשמה של שלמה המלך אבל בעצם החכמה עצמה הוא אישיות דוברת פה, והיא מדברת אל בני אדם כאילו הם הבנים שלה
שמע בני וכו׳
כן בוודאי החלוקות בין חכמה ובינה וכו׳ לא הגיעו משום מקום הם מתאימים לכתובים.
אבל אני חושב אולי לא תמיד המקרא מקפיד על זה
כלומר נניח שיש מובן אחר לכל מילה, אולי זה רק כאשר שני המילים הם ביחד אז יש להבדיל ביניהם, ובמקום אחר שכתוב חכמה לאו דווקא הכוונה חכמה ולא בינה וכדוה
וכדומה
ככה השפה עובדת לכאורה
מה זה שההחכמה מבטיחה שכר ועונש? נשמע שזה תאוריה טבעית של שכר ועונש, אם תסובב עם גנבים לא יהיה לך סוף טוב. זה כזה מוסר השכל אנושי פשוט זה לא השם יעניש אותך
זה תמיד חכמת זקנים, שהוא כבר ראה את העולם ויודע שהנערים טועים שהם חושבים שיהיה כיף ללכת עם החטאים
וגם זה לפעמים זה באמת לתפארת המליצה ולפעמים זה לשם המשמעות
המלבים לא נוח לו עם תפארת המליצה של הראשונים כי זה נראה לו פגם בקדושת התורה, אבל מסתמא הראשונים יגידו שתפארת המליצה זה בעצמו ענין קדוש
אבל כאן זה כן נראה משהו שונה, כל ההקדמה שמסביר כל המעלות של המוסר מסתמא הוא סוג של רשימה לא סתם אותו דבר במילים שונות
הדבר הראשון שהוא מזהיר מפניו זה חבורת גזלנים, זה מעניין שזה החטא הראשון שהצעיר יפגוש
אולי גם רציחה נארבה לדם
אבל עיקר התועלת יהיה לרצוח על מנת לגנוב את ההון
אפשר ככה. הם אומרים לך כיס אחד לכולנו אל תאמין להם.. בסוף הם הרי גנבים יגנבו גם ממך ויקחו את הכסך לעצמם גם לא יהיה לך מהגניבה..
חכמות בחוץ תרונה זה הציור של סוקרטס מסתובב בשוק מחפש למי ללמד את החכמה..
אולי היה מנהג כזה בכלל בעולם העתיק שחכמים הסתובב בשער למצוא למי ללמד או להוכיח
שנאו בשער מוכיח
כי מסתמא החכמה עצמה לא הולכת בשווקים.. הכוונה לנושאי דבריה
בפעם הקודמת זלמן לייב הסביר לנו באריכות שמשל פירושו פתגם.
אולי הוא מזהיר שזה יוביל לרצח, מדרון חלקלקל, הצעיר לא שם לב, ובסוף ירצחו אותו בעצמו
גם זה לא סתירה חלק מהיופי זה להסתכל בכל ניואנס בפני עצמו. רק מפריע לי שהמלבים כאילו לוקח את כל היופי השירי מתהלים ועושה מכל חרוז משמעות..
אוקיי אעשה בלנ מהדורה של משלי..
בטח יש תאוריה של ביקורת שמישהו הוסיף בכל מקום יראת השם לספר חילוני של שלמה….
מה השואה עושה פה..
אז יקראוני ולא אענה זה קשה אם זה על החכמה ממתי החכמה עונה לתפלות? ואם זה בשם השם גם מוזר
אבל לפי הפירוש שלי שזה דברי החכם זה מסתבר. הור אומר יש לי עצות טובות עבורכם אם לא תקבלו יבוא רע עליכם ואז אל תבואו אלי שאושיע אתכם זה לא יעבוד.
זה מה שאמרו שהחכמה לא מאמינה בתשובה
נראה לי הראיה היותר גדולה זה המשל שאמרו אבות אכלו בוסר וכו׳. או תהיו למשל ולשנינה. הכונה לאיזה וורטל שכולם חוזרים. כמו proverb.
יאמרו המושלים בואו חשבון
כנראה היה כזה מוסד של “מושלי משלים”
אולי אפוריזם
מעניין. אבל בפשטות להבין משל הכוונה להבין התוכן של המשל לא כיצד מפענחים משל (זה הרמבם היה אומר..) אולי דברי חכמים וחידותם זה כן כמוך שיוכל להבין מה החכמים מדברים
אבל בלי ללמוד לא יודעים כיצד לעשות את זה…
אולי שאשמיט הנקודות בסוף פסוק? הרי לא כותבים ככה היום, אפשר להחליף בנקודה אחת