Monday, February 08, 2016 • כ״ט שבט תשע״ו
קודם כל חסר לי פירוש המילות
מה זה ויקם לשטן לו?
מישהו יכול לספר לי באופן פשוט את הסיפור פה מה קרה? כל ההדדים האלה מה עשו בדיוק
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> אחיה השילוני, אשר ממנו למד הבעש״ט תורה לפי הסיפורי צדיקים של החס
על זה יש הרבה תורות ופוליטיות אבל אינו הענין פה… רק להעיר שלא הבעשט התחיל את הענין באחיה השילוני אלא הרבה קודם שנחשב ממוסרי התורה
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> אבל נראה שאת צודקת. איני זוכר עם השם דיבר איזה פעם עם דוד ישיר
הדבר הכי מפורש לנבואה שכתוב על דוד זה בסוף שמואל הפרק שאמרתם שלא שייך רוח השם דיבר בי ומילתו על לשוני שנשמע כמו נבואה
לשלמה נראה השם בחלום אבל כך מנהגו למלכים בכלל כמו פרעה ואבימלך
ואיפה ציוה השם לשלמה לא לעבוד עבודה זרה?
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> הפסוק לא מדבר הרבה אודות מיתת שלמה וצוואתו. נראה כי לעת זקנתו לא
לכן רזל כבר טענו במסכת גיטין כל הרעיונוץ שבסוף חזר על הפתחים.. לך תדע
הסגנון ויתר וכו הלא הם כתובים שכיחים בכל דברי המלכים בנך, להיפך מגילת אסתר לקח מפה..
> זלמן לייב סטרולאוויטש
> מקור?
עי קאמארנער ודומיו
יש במגלת סתרים של קאמארנא שטויות נשגבות על זה
הרמב7
הרמבם
הגמרא[2] מונה את אחיה השילוני כמי שראה את עמרם וכרבו של אליהו הנביא. כך כתב גם הרמב״ם בהקדמה ל״היד החזקה” שאחיה היה מיוצאי מצרים והיה זה שמסר את התורה שבעל פה מעמרם לאליהו ולדורות הבאים. אך הראב״ד על אתר משיג וכותב כי אחיה היה מדייני בית דינו של דוד ואחראי למסירת התורה רק בתקופה זו. הרב מנחם קרקובסקי בספרו “עבודת המלך”, מסייג את השגתו של הראב״ד, לאור סתירתו את דברי חז״ל, ואומר שכוונתו הייתה שכן ראה אחיה את עמרם, אך לא היה נחשב לחלק מהמסורת עד לדורו של דוד המלך.[7]
ויקי
כלומר כבר בימות הרמבם הוא שימש לנס של קפיצה במסורת..
בלי אחיה השילןני אין לנו קשר היסטורי ישר לתורת משה בכלל..
אליהו הנביא היה תלמידו
כל הבעלי שם ראו את אליהו אז הבעל שם טוב התעלה עליהם וראה את רבו..
The Talmud claimed ahiya to have met moses..
גילוי אחיה השילוני איני יודע אם יש קודם לבעשט , אבל חייב להיות הקשר לזה שהתגלה אליו, וזה אני חושב קשור למה שהבאתי וגם לסיפור ירבעם, עכפ כך סובר הקמרנא
יש מקור יותר חזק לבעשט בזוהר
כתוב באידרא שר שמעון בחר לו מקומו בגן עדן ליד אחיה השלוני
כך שמעמדו של אחיה כמיסטיקן לא לא התחיל עם הבעשט
אבל מה אנחנן נתפסים לשטויות מה עם הסטורי בנך..
גם בזוהר חלק א דף ד, ב מדבר על זה שיש מתיבתא של חזקיה ומתיבתא של ר שמעון ומתיבתא של אחיה השילוני
I’m trying to understand why God is always delayed by a generation.
דוד לא יבנה בית אלא בנו שלמה. שלמה לא ייענש אלא בנו.
נראה שפוקד עון אבות רק על בנים ולא על עצמם. נשמע שיש בזה איזה הגיון ואיני יודע מהו.
אני רואה שמה שטענתי על הבעשט ואחיה שקשור לזה מפורש בתולדות תולדות יעקב יוסף (פרשת בלק) ״אחיה השילוני שקיבל ממשה רבינו ע״ה והיה מיוצאי מצרים ואח״כ מבית דינו של דוד המלך ע״ה והיה רבו של אליהו הנביא ורבו של מורי זלה״ה.
והמתנגדים המשכילים כבר טענו שהוא מנבא הפירוד כמו אחיה
Tuesday, September 03, 2019 • ג׳ אלול תשע״ט
גם התורה עצמה מנמקת את ההרחקה מלהתחתן בעמים שזה יביא לעבודה זרה, פן יסיר את בנך
קצת משמע כן כמו חזל. ‘וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׳. משמע הוא בנה לכל אשה אלוה שלה שתוכל לעבוד לו.
כלומר שלמה היה יותר פלורליסט דתי מאשר עובד עבודה זרה. הוא עצמו עבד הויה במקדשו אבל מאחר ולקח נשים מדתות אחרות הרשה להם גם לעבוד את אליהיהן בדרכם. וזה נקרא שהלך אחריהם כי לפי התורה אסור להניח שיבנו במה כזו.
איך אמר השם לשלמה יען וכו׳? על ידי נביא? אתמול אמרתם שלא היה נביא .
נו להיות בשיטת שלמה המלך זה לא נורא…
צריך הרי לזכור תמיד כל אלה שהפסוק צועק נגדם זה שיטת הפסוק ומי שכתבו אבל הם עצמם חשבו שהם צודקים..
אבל זקס לא אומר שנבנה להם…
גם זקס הוא על מונותאיסטים ?
הרמבם אומר ביפת תואר שמניחים לה לעבוד עבודה זרה באותם שלשים יום
נראה שיש מקום שצריך אפילו זה בגלל שיקולי בין אדם לחברו
הסיפור של הדד יש לו הקבלה לסיפור של משה
שניהם אומרים לפרעה שלחני ואלך אל ארצי
הוא עשה מחאה נגד בנין המילוא היה עומד עם ✋ ושלט שזה על קברים או משהו…
לעבודה זרה? לא כתוב כאן
אבל שם הפסוק עושה עניין שלם שהשם נראה לשלמה ופה זה חסר
במות זה לא עבודה זרה
יש במות להשם ככתוב למעלה וזה גם חטא
כי היה אחרי המקדש או בזמן האיסור
הפסוק יודע להבדיל בין במות לעבודה זרה זה לא אותו דבר
חשבתי שזה היה collection היה סטטוס מי שהיה לו יותר כמו מי שיש לו יותר מכוניות היום..
הברית הפוליטית כבר נשמע יותר טוב…
אבל איפה היו אלף מלכויות לעשות איתם בריתות?
אבל פה לא מדובר על זה אלא על הנשים שאהב, זה חוץ לעבדים ושפחות
זהו אני מקווה ששלמה לא היה ככה שלשה פעמים ביום היה צריך חדשה..
זה לא נשמע חכם מכל אדם
אולי על פי קבלה שניסה לברר כל מיני קליפות וכו׳
נו אתם עושים אותו יותר סוטה מהפסוק..
אבל הענין הפוליטי נכון אפילו אם זה לא כל הכוונה, זה באמת היה המנהג אצל כל המלכויות עד לאחרונה, יש אפילו תאוריה שכל הסיבה שיש לנו מוסד נישואין זה כדי ליצור קשרים של המחותנים.. וכך יש שיתוף פעולה יותר רחב ממשפחה אחת
אבל יכול להיות שאלף נשים זה גוזמא היו הרבה
באמת צריך להבין למה פירש שזה קשור לפילגשים
הוא לא ניהל אותם היו יותר שפחות של המלך..
אם היה לו אלף בנות אז…
אבל אשה היה גם סוג של שפחה אז
הוא לא החזיק ראש על רובם..
בקיצור לא יודע, חסר לנו יותר מדי פרטים אנחנו סתם מדמיינים פה דברים..
היו כל מיני שגעונות כאלה אצל מלכים במשך ההיסטוריה
לך תדע
למעשה זה מאד שונה מדוד. דוד היה לו כמה וכמה נשים אבל עם כל אחת היה לו איזה סיפור אהבה איפה מצא אותה וכיצד הגיעה וכו׳ ואנחנו מכירים את שמותיהן וסיפורם. שלמה זה כבר בירוקרטיקה שלימה בטח הוא כבר שכח את השמות של רוב הנשים שלו היה איזה פקיד שהתפקיד שלו היה לזכור אותם
רק בת פרעה הוא הכיר
נכון. אבל בת פרעה היתה הרעביצין..
וזה כמו כל הסיפור של שלמה הכל כבר כתוב ומתויק ויש מאה אלף שרים על העבדים וכו׳ וכו׳ זה כבר לא זה. אם כבר יש איזה סיפור פרטי זה על איזה מלכה שהגיעה משבא איתה הוא דיבר והשתעשע. עם סתם אנשים לא היה לו קשר. חוץ מאותם שתי זונות של תחילת הסיפור..
פסוק ב מן הגוים – משמע שהוא מתכוון דווקא לעמון ומואב שאותם אמר לא תבואו, כי לכאורה אין על כל הגוים פסוק שאומר לא לבוא, אלא לא תתחתן על ז עממים אבל צדוניות ומצריות לא בכלל זה.
ולפי זה לכאורה פסוק זה ממתנגד במפורש לרעיון של עמוני ולא עמונית
ואין נראה הפירוש כאילו אמר שהשם אמר לא תבואו בכל הגוים כי כתוב מן הגוים אשר אמר וכו׳, לא גוים אשר אמר
הדרש הזה הוא כבר לפני הקבלה
שלמה מייצג את החכמה ואת בקשת החכמה
כן האשה כמו שכתב רמבם
מבקשי החכמה יש להם נטיה ללכת אחרי חכמות מבחוץ מואביות עמוניות אדמיות וכו׳ והם חושבים שיהיו לרקחות ולטבחות כמו שכתב הרמבם וזה דבר טוב אבל לפעמים מטים את הלב אחרי עבודה זרה
באמת קשה לי כאן. יש תיאורים שנראים היסטוריה רגילה של מלכים על ריבוי הכסף וזהב ובניינים ונשים ונצחונות שלהם. אבל כמו שבן ציין זה הספר דברי שלמה שמלכים מצטט ממנו. יכול להיות שספר זה הוא כמו ליקוט מספרי ההיסטוריה הרשמיים של הממלכה, אבל יש לו מגמות דתיות לספר כיצד הכל תלוי בקיום החוקים וכו׳, והוא מקצר בתיאורים האחרים.
ואנחנו קוראים את זה כחלק מסיפור יותר גדול של כל ההיסטוריה. ובפרט שכבר יש סימבולים ודרושים וכו׳ על כל הסיפורים הללו.
חבל שאין לנו ספר דברי שלמה היינו יכולים להבין יותר טוב מה ספר זה רוצה.
Wednesday, March 29, 2023 • ז׳ ניסן תשפ״ג
אני חושב שהוא בתור מלך דיפלומט נתן תקציב לבמת כמוש. מה הן האמין בלבו פחות רלבנטי.הרי כל פעם שכתוב על מלך שעבד את השם או עבודה זרה הכוונה לשאלות תקציביות בעיקר.
יכול להיות שחכמינו מתכוונים רק להבהיר את זה
ואפילו אפשר להבין אותו, לא ברור שזה לא נכון לעשות כך. הרי כורש שעשה בדיוק כך רק מהצד השני נקרא אצלנו משיח…
בטח קנאי דת הפרסית אמרו שכורש עובד עבודה זרה כי יש לו רעיון שכל עם יבנה לעצמו בית אלהים שלו והוא אפילו יעזור בתקציב
או קנאי דת ישראל בזמננו טוענים על משרד הדתות הייתכן לתת שמירה לכנסיות וכדומה
אבל באמת מלך שרוצה שלום חייב לעשות ככה, האופציה האחרת יותר גרועה
רק מה, מבחינת התורה/דברים זה לא לכתחילה,
זה מוזר שאי אפשר למצוא כמעט פסוק פרגמטי אחד בעניין הזה. אפילו בקוראן יש..
אולי דברי ירמיהו לדרוש בשלום העיר, אבל זה בגלות
ובדברי חכמים נדמה לי שיש גם
אהממ יש פסוק “אלהים לא תקלל”
אבל אפשר ליישב שניהם לדרכי… עכ״פ אני לדברי האומר שזה רק שלא מיחה בנשיו
הרמב״ם אומר אצל יפת תואר שמניחים אותה לעבוד עבודה זרה שלושים יום. וצריך לבדוק לגבי עבד כנעני לשונו
נראה שזה חשוב שהיא באה ממקום רחוק ..על מלך עמון ומואב זה לא עבד…הסיפור הוא תמיד איזה מלך או מלכה מאפריקה או משהו ..
אני חושב שזה חשוב. כל התפיסה של תפלת שלמה זה שהמקדש הוא בעצם מקום תפלה. לא מקום שהשם שוכן בו וגם אפילו לא מקום קרבנות. מתוך זה מתחייב שלא באמת צריכים להגיע למקום .הרי השם בשמים יכול לשמוע תפלות מכל מקום .בשלמא קרבנות צריך לבוא פיזי אבל תפלה אפשר מכל מקום. אלא מה הבית? הוא בסך הכל עשה את כיוון התפלה..
לתוכנה קוראים “חירם*
זה מעניין. כתוב שבנה המקדש 7 שנה וביתו 13 שנה. הייתי אומר זה מראה שביתו היתה יותר גדולה. וכך נראה באמת לפחות המידות של בית יער הלבנון המפורשים. אבל רשי דורש לשבח. שהזדרז בעבודת המקדש והתעצל בעבודת ביתו.
באמת בית המלך צריך להיות גדול מבית המקדש יש שם יותר דברים ..להשם לא אכפת העיקר הלב…אבל המלך יש לו צרכים..
מעניין. זה פשט או רמז? לכאורה ההגדה נראית ככה כי תפורה מהמון דברים.. יש לזה פשט הרי..
אני צריך לעשות שיעור מחר על מבנה ההגדה אז ספר לי..
תודה. יש לזה אבל גם הסבר מהותי או שזה רק לפי הפסוק?
זה מעניין בכל מקרה, אני צריך לחשוב..
מטא-תפלה