Tuesday, August 27, 2019 • כ״ו אב תשע״ט
למה נראה לך שלא היה בלופרינט
פרק ו – ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה. הפסוק מציין את השנה כי זה היה הישג כביר משמעותי שצריך לציין אותו, כמו שמציינים יציאת מצרים וכו׳. לקח 480 שנה מיציאת מצרים עד שהגענו לשלב שיש בית המקדש קבוע. וזה דבר גדול מאד שכל הזמן הזה היה צריך לחכות עד שהעם יתחזק ויצטרף לזה. באמת קצת קשה אפילו אם זה מצוה למה חיכו כל כך ובגמרא שקודם צריך מלך והא גופא קשיא אם זה מצוה למה חיכו עם זה אבל זה חוזר לשיחות על יהושע שופטים שלפי הנראה אעפ שמתואר יציאת מצרים ביד חזקה בפועל ירושת הארץ לפחות ממות יהושע התנהל מעט מעט ולקח מאות שנים ממש עד שהעם התגבש והתחזק.
ולכן אין להתייאש אם שבעים שנה אחרי יציאת אירופה אין לנו עדיין בית המקדש כי זה כלום לעומת 480 שחיכינו בפעם ראשונה..
חושב שזה התובנה מאחורי המאמר של שלש מצוות נצטוו וכו׳. בוודאי זה מצוה אבל מצוה לא אומר שצריך ללכת ראש בקיר מצות מחית עמלק אז נהרוג איזה עמלקי שנמצא. זה צריך לעשות סנס. כך בנין בית המקדש. אם יש שם מסגד אז כנראה לא הגיע זמן המצוה הזאת. ומתי שיהיה הכל מוכן בטח נדע כבר כמו ששלמה ידע מתי שהזמן מתאים לבנות בית המקדש.
זה גם הרעיון מאחורי שלש שבועות שהיום היארצייט שלו ותמיהני שאנשים מסתכלים על זה כאילו פסק מאיזה אגדה.. זה לא הרעיון הוא לא היה כזה טיפש לחשוב שכך פוסקים הלכות.. אבל הרעיון שלש שלש שבועות אומר שנכון מאד יפה שיבוא משיח ויש מצוה של ישוב ארץ ישראל והכל אבל זה לא מצוות של ראש בקיר צריך שיהיה זמן מתאים ובאופן שזה לא סכנה גשמית או רוחנית, וזה אכן כוונת חזל כמו גם כוונת הרבי מסאטמאר אלא שהם מדברים בלשון האגדה שזהו השפה של חזל עצמו לבטא רעיונות כאלה.
*מידות הבית*
הבית אשר בנה שלמה הוא 60 אורך רוחב *20 *30 גובה
המשכן של משה היה 30 אורך * 10 או 12 רוחב * 10 גובה
שלמה הכפיל את מידות האורך והרוחב והשליש את מידות הגובה של המשכן.
עכפ היחס בין האורך לרוחב נשמר שניהם היו כמין מלבן ארוך. יש עושים פה חשבונות שיוצא המרחב פי עשר ולא ברור לי
שלמה הוסיף גם אולם לפני הבית שהיה 20 * 10 כלומר באותו רוחב כמו הבית כולו אם כן מה בין הבית לאולם? סתם זה עוד חדר מקדימה
ועשה חלונות לבית גם זה לא היה במשכן אבל מסתמא בגלל שלמשכן היה גג יריעות והיה האור נכנס דרכם אבל פה היה גג ממשי היה צריך חלונות.
ומסביב לבנין בנה יציעות שזה ? והם היו שלשה קומות שלמטה 5 אמות אמצעי 6 אמות ועליון 7 אמות, לא מבין זה פירמידה הפוכה?
והיו בונים אותו אבנים שלימות, כמו שכתוב בספר שמות על המזבח כנראה הבין שזה גם על כל המקדש שלא לעשות אותו מאבנים מסותתות. זה יותר יפה או יש בו איזה שלימות שלא יהיה מדי אנושי
גם היה תועלת שהיה אפשר לישון בירושלים ולא כמו בפרויקטים של היום שכל הזמן אי אפשר לישון מרוב הקול. את בית המקדש בנו בשקט ולא נשמע בו הקשת כלי ברזל. זה כבוד.
היציעים שהם הצלעות היה בהם חדריפ קטנים כאלע והיה פתח מצד ימין וסוגי מדרגות עולות משם וכנראה גם היו מסובבים את הבנין להגיע לצד השני.
עיקר הבית היה בנוי מאבנים ומסביב כיסו אותו עם הארזים שיהיה יפה
באמצע הבנין פתאום יש נבואה
ועכשיו מתאר את הבנין הפנימי. 60 אמות אורך ההיכל נחלקו 20 קדש קדשים ו40 היכל. גם זה לפי מידות המשכן ששם היו 10 ן20.
הקירות הפנימיים נבנו לגמרי מארזים יפים עם קישוטים
וזה כיסה גם האבנים שלא היו יפים כי היו אבנים שלימות
ובתוך זה היה דביר, מה זה דביר שהכין?
ובקדש הקדשים עוד כיסה את הארזים עם זהב
וגם הכל
ובתוך הדביר שהוא הקודש הקדשים עשה שני כרובים של עץ מצופה זהב
והיו דלתות לקדש הקדשים שנקרא כאן דביר וכן דלתות להיכל.
מה זה חמישית ורביעית?
שבע שנים זה למעשה כמעט שמונה שנים מאייר שנה 4 עד חשון שנה 11.
אבל כנראה הפסוק אוהב המספר שבע שנים כמו וחברון שבע שנים נבנתה
נכון, אבל אני אוהב הרעיון שבבית המקדש צריך שקט הדרת קדש גם הבנין שלו צריך להיות בשקט שיהיה אפשר להתכוון.
אדרבה לא רק שלא השתמשו עם פטישי אוויר אפילו בפטישים ישנים לא השתמשו כי זה עושה מדי הרבה רעש..
הרי באמצע הבניה פתאום הגיע אליו דבר ה׳ זה לא מגיע עם רעש של פטישים..
כל הסיבה שאנחנו קוראים תנך זה לדמיין לעצמנו דברים יפים… כך כתב הכוזרי
נראה לי פעם הביאה שגם במקדש זה נפסק והתחילו לעשות שם מוזיקה וכו׳ ובתחילה היה רק שקט
זה קשור לשינוי התפיסה של המקדש ממשכן האל למקום תפלה. אבל צריך לעיין כי בהמשך פה שלמה כבר מדבר על תפלות
לפחות תפילת העמידה במקומות שמאריכים מספיק יש שקט …
זה באמת מעניין. לפי דעתי בתחילה היו יהודים מתפללים יותר בדומה לנוצרים עם העיניים למטה ככה ברצינות, כך נראה במקרא ויותר, בשלב מסוים זה נהיה צעקות ופטפוטים.. אולי גם בהשפעת החסידות אבל לא רק
יש קטע מרבי עקיבא איגר שאומר אנחנו לא מתפללים על הברכיים אפילו שהתפללו ככה בימי המקרא כי הנוצרים התחילו לעשות את זה ורצינו להבדיל את עצמנו מהם
כן דברנו על זה שם.
באמת אני לא אומר את רוב הסידור רוב הימים זה בלתי אפשרי יקח חצי יום וסתם להגיד אין לזה מובן
אבל האופי של בתי כנסת זה צריך לחקור למה זה נהיה ככה מסתמא יש לזה סיבה.
נו אדרבה.. בוא נעשה שקט
מה אני מחסידים ראשונים שיש להם כל היום לתפילה? מתי אלמד תנך…
ראיה יפה
אני בשיטה של חסידי חבד כפי שסיפר רייצ. כל יום אפשר להתפלל בכוונה חלק אחר של הסידור ..
וצריך לעשות סימן לזכור איפה אוחזים…
הרי כל הסידור הארוך זה בגלל שכל אחד הוסיף מה שעורר אותו. אז למה אני צריך כל יום את כולם יום אחד הללויה זה יום שני לעולם יהא אדם וכו׳.
מה לעשות שזה לא עובד … ובכלל אולי אני לא רוצה … גם רשבי לא התפלל אלא למד
יכול להיות שזה הכל פוילע תירוצים…
נכון
השאר האבן זיי געחיפערט
אבל למה לא להמשיך עוד צעד ולומר רק חלק אחד…
מה שחייבים מן הדין זה רק שמונה עשרה וגם זה אפשר לקצר מעיקר הדין
טוב אני לא רוצה לעשות קרירות
לא נראה לי שזה נכון על חסידי חבד. אולי לחסידי פולין זה מתאים. בחבד יכולים ממש להגיד בלי כוונה מתוך קבלת עול
בסדר אבל לי אין קבלת עול כזה…
מתי הרמש התפלל באריכות? נראה לי דברי אגדה ..
בחבד זה בערך ככה. או שמתבוננים באריכות חצי שעה על מילה אחת. וזה בהכרח עושים ביחידו. או שפשוט אומרים את המילים. אין להם משהו באמצע.
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק בדור השביעי.
עכפ המנין הרשמי בבית הכנסת התפללו מהר וזה הרי הוראה לרבים, אינך יכול לתרץ שזה רק רעביש, יחידים מתפללים באריכות אבל התפלה בציבור זה ככה.
צריך פה יותר חסידי חבד .. נראה לי שהוא לא דיבר כמעט על תפלה באריכות
אבל עיקר השאלה פה לא על תפלה חבדית ארוכה אלא למה הציבור לא מתפלל בחמימות ומתינות כמו בשאר מקומות חסידים
יש עדיין תפלה באריכות אבל לא מחינוך של הרבי. המשפיעים היה להם מסורת על זה מהרשב ויש עדיין תלמידים וכו׳
Tuesday, March 21, 2023 • כ״ח אדר תשפ״ג
זה פשוט, כאילו דומה למה שהיום יגידו שזה לא מתאים להרוס בית תפלה במלחמה שלא לצורך חשוב. הרעיון הוא שמי שנמצא שם הוא בעצם עוסק בעבודות אלהים ולא במלחמה אז אין להרוג אותו. זה דו צדדי. ולכן אם מישהו סתם משתמש בזה לברוח מאשמה זה לא יעזור כמו שהתורה אומרת.
גם אוגוסטינוס בספר עיר האלהים..מדבר על תופעה כזו בהריסת רומא. שאלה שהלכו לכנסיות ניצלו. אבל היה לי מוזר שהוא טוען שם שזה חייב להיות בזכות המופת של ישו כי לטענתו זה לא היה נהוג במלחמות אחרות לחמול על בתי פולחן. חושב שזה לא נכון היסטורית כ״כ
ואולי לפעמים זה באמת גורם לעיוות הצדק. אולי לכן רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם ..
אבל באמת אומרים כי חרבך הנפת עליה ותחללה. ודוד היה איש דמים ולא יבנה המקדש. יש גם מסורת ישראלית שהמקדש צריך להיות מעל אלימות
אה שהוא ההורג? אבל אולי פה זה כבר נחשב רצח משפטי ולא מלחמה.
כנראה משהו חשוב במשיחת שלמה שכמו דוד ושאול הוא נמשח על ידי כהן ונביא. מה שלא היה כן לאבשלום ואדניה, יש הדגשה גם אצל אבשלום וגם אצל אדוניה שהכהנים והנביאים לא בצד שלהם. טוב רק כהן אחד אביתר כן הלך עם אדוניה, אבל לא משח אותו
למה באמת יואב הלך עם אדוניה? נראה שאדוניה היה טיפוס חלש ויואב חשב שישלוט עליו יותר טוב ממה ששלט על אביו. עם שלמה כפי שנראה מיד לא היו חכמות הוא היה מלך תקיף לא קיבל עצות מאף אחד
נראה שככה מקובל לברך מלך שבנו יורש אותו שהבן יעלה עליו
מה עם צוואת דוד מה הפשט בכל זה באמת, ידוע ששני החלקים לא כאלה מסתדרים אם כי זה סתם הנחות, הוא ישמור את התורה וגם חלק משמירת התורה הוא לעשות צדק. בעצם המשמע כאן הוא שיואב ושמעי כולם אשמים מצד הדין ומגיע להם מיתה, רק דוד המלך בגלל עניינים אישיים כמו שבועה או הכרת טוב שלו או מידת חסידות שלו לא יכול להרוג, אז הוא אומר לשלמה שיעשה. או שהם היו חזקים ולא היה פשוט להרוג אותם אז שלמה בחכמתו ימצא את הדרך הנכונה והזמן הנכון לעשות את זה. וזה לא סתירה לצוואה הדתית שלו כאילו שישמור את התורה למה שיהיה סתירה
זה רק סתירה אם ממציאים שהחחלק השני הוא סגירת חשבונות על לא דבר
שלמה הוא ממש היורש הראשון בישראל שמקבל מלכות על מגש זהב, וגם האחרון פחות או יותר..
זה באמת ‘ותכן מלכותו מאד׳