הושע יא – דברים מקבוצת הדיון

Sunday, December 04, 2016 • ד׳ כסלו תשע״ז

תודה

כי נער ישראל זה המשך לקודם איכשהו?

קראו להם כן הלכו מפניהם יש מפרשים קראו להם הנביאים כן ברחו מהם, ויש מפרשים קראו להם הבעלים רדפו אחריהם. ואני חושב שיפה הדואליות הזאת..

פסוק ג יש לפרש אנכי תרגלתי כמש הרמב״ם שנתן להם קרבנות וכו כדי להרגילם לאט כי לא יכול בפעם אחת ללמדם כל האמת. והם לא ידעו כי זה רק רפואות ולקחו ברצינות את הקרבנות עד שנעשה עבודה זרה..

קחם על זרועותיו של מי? היה צריך לומר זרועותי?

חבלי אדם זה יפה, אפילו בלי הפירוש של זלמן לייב.. זה וודאי ניגוד לחבלי בהמה. משכתי אותם כמו בן אדם בעבותות אהבה לא עבותות יראה.

יעקב חבל נחלתו

ועל זה אמר דוד חבלים נפלו לי בנעימים, אכן יש חבלים אבל מודה שהם נעימים ולא חריפים..

שבת פט

א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו דכתיב (הושע יא, ד) בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל:

זה כבר פירוש יותר קשה קצת..

רשי

ואל על יקראוהו יחד לא ירומם . ואל הדבר אשר עליו יקראוהו הנביאים יחד לא ירוממוהו עמי ולא יאות לעשותו ויש מפרש ואל על יקראוהו פגעים קשים יפגעום ואל כמו יש לאל ידי ( ראשית לא ) ואין זאת שהרי נקוד בפתח ואם היה ואל שם דבר היה נקוד בצירי ויונתן תרגם במרעא קשיא יתערעון עשה אל ( סא״א על ) לשון קשה ולי נראה שפרשתי כהוגן :

מעניין איך רשי חולק על יונתן..

כן, הנביא כבר חשב בכיוון של התפארת שלמה..

איך מפרשים פסוק ט

אבל הפשט שפה הוא באמת מתחרט על שאמר להכאיב להם ואומר שלא יעשה חרון אפו

צריך להביא הגמרא בתענית משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר, לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה

ירושלים של מטה זה יסוד דנוק ירושלים של מעלה זה יסוד דאימא

זה שכרך הזיווג הרוחני עם הגופני (לפי ערך) ואומר שלא יהיה רוחני עד שלא יהיה גופני, שזה היפך הסדר. ולכן אנכי אל ולא איש

כבר דיברנו כמה פעמים על הסתירה שכתיב לא אדם הוא להנחם, וכתיב לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. וכתיב וינחם השם כי עשה את האדם, וינחם השם על הרעה, ניחמתי כי המלכתי את שאול,

עכפ לרוב מופיע לא אדם כניגוד שאדם מתנחם ולא אל, ויש מפרשים כך פה (רשי) אבל המשמעות להיפך, בגלל שהוא אל לכן לא יעשה מה שאמר. המצודות אומר בגלל שהוא אל יש לו זמן להאריך אף..

אחרי השם ילכו כל הספרי מוסר מביאים את זה להתעוררות לעבוד השם, אבל רשי וכנראה הפשט שזה על שהשם ישאג להוציאם מגלות. אבל אולי זה הולך ביחד.

כמו נער ישראל ואהבהו וכל הפסוקים של לכתך אחרי שלוקחים כהתעוררות זו

יש בחינת עתיקא שהוא לא אדם ובחינת ז״א שהוא אדם 😇

Sunday, June 28, 2020 • ו׳ תמוז תש״פ

כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי׃

I fell in love with Israel When he was still a child; And I have called [him] My son Ever since Egypt.

קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן׃

Thus were they called, But they went their own way; They sacrifice to Baalim And offer to carved images.

וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרֽוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים׃

I have pampered Ephraim, Taking them in My arms; But they have ignored My healing care.

בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל׃

I drew them with human ties, With cords of love; But I seemed to them as one Who imposed a yoke on their jaws, Though I was offering them food.

לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃

No! They return to the land of Egypt, And Assyria is their king. Because they refuse to repent,

וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃

A sword shall descend upon their towns And consume their limbs And devour [them] because of their designs.

וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשֽׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵם׃

For My people persists In its defection from Me; When it is summoned upward, It does not rise at all.

אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי׃

How can I give you up, O Ephraim? How surrender you, O Israel? How can I make you like Admah, Render you like Zeboiim? I have had a change of heart, All My tenderness is stirred.

לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָֽנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר׃

I will not act on My wrath, Will not turn to destroy Ephraim. For I am God, not man, The Holy One in your midst: I will not come in fury.

אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם׃

The LORD will roar like a lion, And they shall march behind Him; When He roars, His children shall come Fluttering out of the west.

יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)

They shall flutter from Egypt like sparrows, From the land of Assyria like doves; And I will settle them in their homes —declares the LORD.

בפרק הזה חוזר על רעיון דומה למה שאמר בהתחלה רק בדימוי של ילד. למעלה העניין שלו היה שה אוהב את ישראל כבעל שאוהב אשת זנונים שלו. כאן הוא מדמה לילד שהאב אוהב אותו גם אחרי שהילד מחוצף

אפשר לומר שזה הדימוי של יחזקאל שביציאת מצרים היינו הבייביז וה החליף לנו הטיטולים וכו׳

ויש משהו מובנה בזה שהאב אוהב הילד הטיפש שלו כי כל הילדים טיפשים

והוא אומר הייתם צריכים להתבגר קצת אבל בינתיים אתם עדיין בייביז.. אז אני אוהב אתכם כמו שאב אוהב בייביס שלו

נער ישראל ואהבהו

והם לא מבינים כמו בייבי שאין לו דעת להכיר טובה, ואנכי תרגלתי לאפרים וכו׳ ולא ידעו כי רפאתים

פסוק ב : הנביאים קראו להם והם לא הבינו הלכו בכיוון ההפוך..כמו ילד שקוראים לו אבל הוא חושב שזה חכמה ללכת לצד הפוך..

פסוק ג: אז אתה לא יודע ללכת לבד, האבא חוטף הבייבי ולוקח אותו על זרועותיו. הילד בוכה כי הוא רצה ללכת הפוך אבל לא יודע שהאבא צריך לשים אותו במיטה וזה טוב לו..

פסוק ד: היה אפשר להגיד הם צריכים לקבל עול ללמוד אבל זה דימוי בהמי מדי. הרי אדם לא שמים עליו עול כמו פרה, מושכים אותו בחבלי אדם, שהם אינן חבלים כלל אלא עבותות אהבה, אבל להם זה נדמה כאילו שמתי עול על לחייהם. אני בסך הכל רציתי שיאכלו… אבא כופה הילד לאכול זה לא שהוא נאצי שמאכיל בכפייה כמו איזה קאטשקע…

פסוק ה משחק על המושג לשוב. בכלל הנביא משחק הרבה על שיבה משובה, הוא אומר הוצאתי אותו ממצרים שלא ישוב עוד לשם, אבל בסוף פתאום אשור המלך שלו..כי הוא לא רוצה לעשות תשובה. כאילו מה הועילו יציאת מצרים להחליף מצרים באשור

צריך תמיד לזכור שישראל. נמצא בין מצרים לאשור אלה הם שני המעצמות שהם פוזלים אליהם, אשור ממזרח מצרים ממערב. כמו למשל אמריקה ורוסיה פעם…

פסוק ו: יש כל מיני “חלות”. אחד זה חלות של דין חרב בעיר. זה העונש שיקרה לו שיבוא חרב

פסוק ז: הם תמיד תלואים תקועים במשובה שלהם, ומצד שני קוראים אל על, אבל זה לא מתרומם משום מה. זה מוטיב חוזר אצל הושע הדבקות שלכם שקרית ולא מגיעה. בשפה חסידית התפלות שלהם לא עולות למעלה

פסוק ח עד סוף הפרק אומר שבגלל שהם ילדים שלו הוא לא יכול לעשות את זה להם, אז לא.

איך אתנך אפרים וכו׳. השורש ליתן נמצא פה הרבה פעמים במובן של למסור את האדם כנראה. ליתן ישראל הגוים זה למסור אותם להם שימשלו בם

איך אעשה לכם כאדמה וצבים? מגיע לכם להיות כמו סדום עמורה אדמה וצביים אבל אני לא יכול לעשות את זה

נהפך עלי ליבי זה משחק נהדר על מהפכת אדמה וצביים. הם נהפכו אבל פה נהפך לבי מדין לרחמים איני יכול

נחומי כמו רחמי, יש מתקנים…

פסוק ט: אני אכעס אבל לא אעשה חרון אפי… בסופו של דבר אני אל ולא איש ואני יכול להתגבר .. אני לא חייב לעשות משהו כשאני כועס

בדרך כלל אל ולא איש משמש במקרא לומר להיפך שאינו חוזר בו כי לא אדם הוא להנחם . ובמובן זה מפרשו רשי כאן שלא ישכח הברית שלהם. אבל דווקא נשמע פה להיפך. שאל מסוגל להעביר על מידותיו.

על-פי קבלה אל היינו שם אל רחום וחנון עתיק ולא איש היינו ז״א.

לא אשוב – שוב פעם השיבה, זו היא שיבה זו היא ביאה..

לשחת אפרים – כשחת אלהים את ערי הככר

בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר לא מובן יש מגיהים לא אבוא בער כלומר לא אבער.

ויש את הגמרא הידועה

אגב כמעט כל פסוק קשה פה יש מדרש מעניין בגמרא. זה מוכיח שוב טענתי שהמדרשים התבססו לרוב על פסוקים הידועים כקשים, כלומר הם הבינו פשט..

פסוק י : ישראל כבר שמעו את קריאת השם והם הולכים אחריו. זה כבר תיאור התשובה או הגאולה אחר הגלות, כפי שמשמע ממה שאומר שיחרדו מים.

בכלל הלוגיקה של הושע זה שהשם יסתיר עצמו ויגלו ורק אז יבינו לעשות תשובה

פסוק יא: ואז יעופו כמו ציפור ממצרים וכמו יונה מאשור.

היונה מתחרז עם מה שאמר למעלה שהלכו ישראל אחרי אשור כמו יונה פותה.

וא״ל רב נחמן לר׳ יצחק מאי דכתיב (הושע יא, ט) בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר א״ל הכי א״ר יוחנן אמר הקב״ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה

Monday, June 29, 2020 • ז׳ תמוז תש״פ

כן זה נראה שהאבא לא עזר אז אולי האריה יעזור….