Thursday, November 24, 2016 • כ״ג חשון תשע״ז
בוקר טוב
אני חושב שהושע יש בו מאד דחוס הרבה רעונות עיקריים של כל הנביאים.
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את השם הפירוש החסידי זיי גיין מיט די גאנצע בהמישקייט
אלך אשובה אל מקומי
אני מוסר לכולם
כי לכם המשפט מוסב על בית המלך
אז למה צרייכים ישראל והכהנים להאזין?
אנו שוב ושוב נתקלים שיש ארבע דגמים של מנהיגות בישראל. כהנים מלכים נביאים שופטים. וסימנך משכ״ן. ייתכן אשר הכי טוב שיהיה כולם ויהיה checks and balance/ אבל פה הבעיה כי המשפט לבית המלך..
הוא מעמיד כזה ציור, יש בית ישראל שזה כל העיילם ויש בהם כהנים שחשובים, ויש מלכים ושרים
וכל אחד עושה את תפקידו
ואחרי כולם עומד הנביא
“ואני מוסר לכולם”
זה מוזר תמיד כי הנביא יש לו כנראה המעמד הכי שולי במציאות, אם אנו מדמים את הנביא כפי שאנו מדמים אותו פה תמיד, זה שעומד מבחוץ וצועק על העוולות. ובסוף אנו קוראים רק את ההיסטוריה מבחינת המבט שלו..
יש גם נבואה שקשורה לכהונה שזה האפוד ותרפים. ומסתמא לכן זה בעיה כי צריך הפרדת רשויות..
גם שחטה שטים העמיקו יש משחק מלים אפילו שאני לא מבין אותה
כמובן המשפטיזם עוד לא הומצא בזמן הושע.. המפרשים פה אומרים משפט = עונש צדק, אבל בכל אופן הפשט שלך יפה..
כשמפסיקים המקראות נכון זה נשמע הרבה יותר פואטי. אני קורא לפי דעת מקרא. ממש חוצפה איך כל המהדורות של התנך פשוט מדפיסים אותו כאילו היה פרוזה..
שמעו זאת הכהנים
שמעו זאת, הכהנים!
והקשיבו, בית ישראל!
ובית המלך האזינו – כי לכם המשפט
ובית המלך, האזינו! (כי לכם המשפט)
פתאום זה נשמע כמו משהו שיש לו צליל וריתמוס לא סתם קשקושים ארעיים
ואז המלבים יסביר למה הכהנים צריכים דווקא לשמוע ובית ישראל להקשיב ובית המלך להאזין, אבל אתה רואה את הבסיס.
לכם המשפט – כי פח הייתם, יש גם חריזה כמ״ש ישעיה למשפט והנה משפח
ואז שוב זה נחרז עם למצפה
אם היינו מכירים את תבור ומצפה ושאר המקומות וחפצים ואנשים שהוא מאזכר היינו וודאי מבינים מיד על מה הוא צועק. עכשיו אנו כמו מישהו שקורא שירה ומגיע מתרבות אחרת לגמרי שרוב הרפרנסים לא אומרים לו מאומה, ונשאר לנו אי איזה השערות פורחות באוויר. אבל בזמנו ומקומו זה היה obvious כמו אם מישהו יגיד היום כי צעטלך מאיימם על ווילימסבורג וספרים על וושינגטון הייטס כולם יודעים מיד מה הוא רוצה.
רזל אוהבים להכניס תמיד את עגלי ירבעם אבל לא יודע אם הנביא חשב שהם כזה בעיה כמו הרזל בכלל..
פסוק ד – ה אני מציע לקרוא ביחד
כי פח הייתם, למצפה/ ורשת פרושה, על תבור / ושחטה שטים העמיקו
– ואני מוסר לכולם.
זה הולך עם המבנה של שלש חלקים והרביעי כאילו חוזר פנים להם.
שטים העמיקו על פי דרש עשו מכל השטויות שלהם עומק, כל שטות שהם עשו דרשו שלשידעס תורה כמה זה עמוק עמוק.
לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כאילו העבירות שלהם לא נותנים להם לשוב, יש עבירות שגורמים לאדם לשוב כי מתחרט.. ויש עבירות שגורמים לו לא לשוב. זה מה שמכונה אצל רזל דברים שאין עליהם תשובה או שמונעים ממנו לעשות תשובה. אבל זה פסיכולוגי. שיש עבירות שלא גורמים רגשות אשמה אלא להפךץ
גם שאר הפסוקים בפסקה (פסוק א – ד, שוב לפי החלוקה של ד״מ) עובדים מאד יפה לפי התבנית שהצעתי. רואים את ההקבלה ואיך זה מתנגן
– ואני מוסר לכולם.
אני ידעתי אפרים / וישראל לא נכחד ממני
כי עתה הזנית אפרים – נטמא ישראל!
לא יתנו מעלליהם / לשוב אל אלהיהם
כי רוח זנונים בקרבם – ואת ה׳ לא ידעו!
פסוק ו חלץ מהם זה ביטוי מעניין, השם עשה מהם חליצה… ברח..
אם מאמינים לפשט של יעקב זה הכל עובד עם הדימוי של הבגד. חלץ מהם פירוש השם כאילו פשט את הבגד שלו שהוא המקדש, השכינה כבר לא מתלבשת במקדש אלא נחלצה משם. התלבשות השכינה זה ביטוי של הקבלה לא יודע אם יש לו הד במקרא אבל אולי בעדינות פה.
זה השיר פה. ד׳ פעמים ד׳
יאכלם חדש את חלקם אף אחד לא יודע מה הפירוש פה
הפירוש שלך על פסוק היו שרי יהודה כמשיגי גבול מאד יפה, ועוד יותר יפה השפיכה כמים, כי הגבול המקורי שהשם עשה בעולם זה שמת חול גבול ים, ויבדל בין המים ובין הארץ, והם משיגי גבול אז יישפך עליהם כמים..
רצה והחליצנו , חלץ איש נעלו , צדיק מצרה נחלץ. אני חושב שהמשמעות הוא שליפה מבגד או ממקום או ממצב
אה אולי, חשבתי שזה כמו החליצנו מן הצרות, האריזל מפרש החלץ את עולם האצילות מן הבריאה או משהו
כן, לא יודע , זה משמעות אחרת וודאי מן חלץ נעלו. ליודע לקשר.
הואיל הלך אחרי צו , אין צו אלא עבודה זרה, צו בגימטריא אל אדני עולם העשיה, זה מתאים עם כל הרעיון המתערב לי פה על הלבושים שהם בי״ע. כללות החלק השני של הפרק שישראל לא מכבדים השכינה בבייע אז היא שבה אל מקומה באצי׳, ואז הלבושים נאכלים כמו עש, שזה הקלי שנגד הלבושים, ובישעיה כתב על ביע כי כבגד יאכלם עש ושם הוא לטובה שיתגלה האצי ללא לבוש ולא יכנף עוד מוריך, ופה זה ההיפך מזה.
אני אני אטרוף ואלך אשא ואין מציל זה נשמע כמו הפסוק בהאזינו ראו עתה כי אני אני הוא מחצתי ואני ארפא אני אמות ואחיה ואין מידי מציל
אפילו שאני אולי קצת הוזה עם השפה הקבלית פה ברור שהוא מתאר את סילוק השכינה מן הארץ אל השמים, צריך לחשוב איך זה שונה מיחזקאל שתיאר את השכינה הולך לגלות מירושלים עם הגולים אל בבל. אצל הושע זה שב אל השמים. ומה זה אומר מבחינה תאלוגית
ועוד יותר לחשוב, הפרק הבא מתחיל לכו ונשובה אל השם. מה זה אומר אחרי אשובה אל מקומי. כאילו אם השם ברח מן הארץ ונמצא בשמים, איך נעשה תשובה נעלה אליו אל השמים?
so פח is the hidden pit? what does the word פח mean? how does this look?
ואיך תפרש למשל ימטר על רשעים פחים
הפח נשבר ואנחנו נמלטנו
ע״ח שער א״א פרק י״ד
ודע כי יש בקליפה בחי׳ ש״ע, ואלו ש״ע הם נגד ש״ע דקדושה דא״א. והם נקרא ע״ש בסוד (ישעיהו נא, ח) “כבגד יאכלם עש” כי הוא האוכל ומכלה בגדים העליונים שהם בחי׳ מלבוש כמנין חשמ״ל. והענין הוא כי יש בחי׳ בקליפה והחשמ״ל הנ״ל אשר צרופה הוא ח׳ שמ״ל (כנזכר פ׳ ויקהל) שהוא בחי׳ הקליפה שרוצה ליקח האור הזה ואינו יכול ליקח רק בחי׳ הש״ע לבדו ומהם נעשה “עש” הנ״ל. אבל ח׳ היתירים, שהוא בחי׳ ח׳ חוורתא כנ״ל שהם עליונים המאירין בש״ע נהורין שבפנים — אין הקליפה לוקח אותן. וגם ז״ס “עושה עש כסיל וכימה
אם לא אכפת לאף אחד הע״ח שלי אפסיק להביא אותו.. אני בעיקר מציין לעצמי שאם אחפש יהיה לי פה..
צריך לעשות עוד גרופ ללמוד עח..
Friday, November 25, 2016 • כ״ד חשון תשע״ז
there was a great debate about the intricacies of targumic aramaic.
דא זעהט מען סערטע רב פון מאנסי ברענגט א ראיה פון א פארווארפענע תרגום יונתן אין ישעיה.
Saturday, November 26, 2016 • כ״ה חשון תשע״ז
where do you see anything in the haftora about them being evil?
ועוד י״ל, אליבא דהמיוע״ל נשיאנו יר״ה הכל מיושב, כי חובת האדם בעולמו לנצח ולא להיות לוזר
but he considers losing bad. that’s the chidush.
I will elaborate a bit what we were trying to get at. The difference in many wives vs. yitzchok’s one is actually very illustrative. Abe and Jake were all out there, giving and receiving love and passion and moving the worlds, so as many wives as possible.. so in a way that is more love/passion/chesed. But of course many people will tell you lovng many women means you don’t love any of them. Isaac is actually the only one the bible explicitly tells us he loved his wife. He had this really intense personal love, not becuse he went out and got her, she just came to him literaly on a sliver platter, but then he brings her into his inner soul,
והפסוק עמוד ומפרט מאד להתבונן
ויביאה יצחק האהלה שרה אמו
ויקח את רבקה
ותהי לו לאשה
ויאהבה
וינחם יצחק אחרי אמו.
צריך לקרוא כל ה׳ חלקי הפסוק וכל אחד מהם מדרגה נוספת באהבתם.
but all in his ohel, as if in is personal space. This was his dealing with sara’s death very clearly contrasted to abrahamas going and speaking and purchasing and doing all kind of extrovert stuff.
ורשי אומר שהיה בשדה כי הלך להחזיר את קטורה. מה ש/מוסיף לקשר בין שני הסיפורים, אברהם הלך לחברון ויצחק הלך באר לחי ראי, כאילו באותו שעה ומאותו סיבה.
so now the way I read metzachek, not yitzchok was in your face PDA. he just, true to his name yitzchak, he didnt give a f to the world. and if the window is open while hes making love so what. hes not in any dialougw with the outside hes just doing his thing, laughing at the reality, as in יושב בשמים ישחק……..
אהבת עשו באמת מציבה קצת שאלה מול האיפיון הזה שהרי יעקב היה יושב אהלים
אבל זה בדיוק מראה על הפנימיות של יצחק לדעתי
ההוא ראה את עצמו יותר בעשו שהולך בשדה (אל תשכחו את יצחק הולך לשוח בשדה. אברהם קבע מקום לתפלתו. יצחק התפלל או בשדה או בפינת הגג בפרשה הבאה.. ברסלבר שלם היה..) שמבטא כל העוצמות שלו על יעקב שיושב אהלים ומשחק אותה safe/ אפילו שהביטוי של עשו הוא הפכי של יצחק, אבל לא זה מה שהוא ראה. אבל זה קצת דרש. הפשט הוא יותר שאהב אותו כי ציד בפיו, כלומר השלים לו את מה שהיה חסר. כמו במשל יצחק לא יכול לצוד בעצמו הוא כלוא בבית אז מי שמביא לו את לחמו נורא אהוב עליו, כך בפננימיות הוא אהב אותו כי נתן לו מה שהיה חסר. מעוד תלמיד חכם כמו יעקב היה לו מעט תועלת.. ויש קשר בין שני הבחינות.
ופסוק אחרון בסדרה, ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי. אלהים ברך את יצחק בעושר ונכסים ופרסום כמו אברהם, כפי שנראה גם להלן. והוא עדיין יושב עם באר לחי ראי, המקום שהיה קבוע להם להתבודדות ולהתגלות. כאילו לא עם הברכה אלא עם עצמו.
ומתי שיצחק כבר כן דיבר או עשה משהו עם החיים, הוא היה נורא החלטי. בלי שום משחקים ודיפלומטיה ומשחקים כמוש אברהם ידע מאד יפה פה עם עפרון. כשב אליו אבימלך עם כל הדיפלומטיה שלו כך הוא אמר לו מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני מאתכם.. המופנמנים האלה במקום שיש להם כח הם הרבה יותר מסוכנים כאילו מהבעלי חסדים.
טוב מספיק שלשידעס תורה
אתם זוכרים שהיה פה רעיון שלפי מקור מסוים יצחק באמת נהרג בעקידה?
?
וזה מתחיל להיות רציני?
http://thetorah.com/the-sacrifice-of-isaac-in-c…
אבל הוא באמת מוחק כל האזכורים של יצחק אחרי זה? ומי הוליד את יעקב?
http://curiousjew.blogspot.com/2007/01/isaac-di…
http://www.timesofisrael.com/when-abraham-murde…
נראה לי קונספירציה בעלמא..
אבל זה אני מסכים שפרק העקידה נכתב כאילו יצחק מת וזה בדיוק הפואנטה שלו
יצחק גם היה לו צחוק נסתר על סיפור העקידה
תארו לעצמכם, אברהם קם בבוקר לוקח אש ועצים וסכין ומביא את ישמעאל וכל ההכנות, ועוד משרתים וכאלה, יאללה הולכים אל הר המוריה. על מה ולמה? ואף אחד מאנשי ביתו וכל הסביב לא שואלים שאלות.. מה זה המסע המוזר הזה הם כבר רגילים לזה.. האברהם הזה מוצא לו adventures כל יומיים מי יודע. כבר ר״א בהרמבם העיר על זה, ונשתחוהה ונשובה אליכם. שזה כאילו היה מין דבר רגיל אצלם. רק יצחק הוא לא קונה את הסיפור.. כמו הילד הקטן בסיפור אבא הנה האש והעצים ואיה השה לעולה? אברהם עונה לו משהו קריפטי וממשיך.. אבל יצחק נשאר עם הצחוק שלו.
wiki
Francesca Stavrakopoulou has speculated that it is possible that the story “contains traces of a tradition in which Abraham does sacrifice Isaac.[17] Richard Elliott Friedman has argued that in the original E story Abraham may have carried out the sacrifice of Isaac, but that later repugnance at the idea of a human sacrifice led the redactor of JE to add the lines in which a ram is substituted for Isaac.[18]
הבעשט היה לגמרי אברהם.. לפי זה המגיד ממעזריטש יצחק וכו
עדיין איני מבין הבעיה העיקרית נניח שיצחק לא מוזכר(זה קל להגיד כי לפי דעתן כמעט שאין e בבראשית..) מאיפה הגיע יעקב וכו?
“אה הוא אומר “אנו לא יודעים, אולי קטורה.. טוב שערי תירוצים וכו׳
זה לפי המדרש.. אבל חוקר לעולם לא יגיד כך ..
כן אם מניחים שכל הסיפור לא היה ולא נברא אז לא קשה.. או סתם סיפורים נפרדים שניסו לאחד לכדי סיפור קוהירנטי. אבל בשלב הזה זה כבר נהיה פחות רלוונטי לתורה שלנו..
בכלל אני מעולם המחשבה ובמחשבה וודאי שיצחק נשחט
ויצחק עצמו גם בעולם המחשבה חי לפיכך אף פעם לא חי..
pretty sure the Christians saw that too…
https://en.wikipedia.org/wiki/Binding_of_Isaac#…
כן אבל זה מה שרציתי שזה לא לגמרי מה שזה נראה פה. גבורה פה הפירוש כמש פחד יצחק. צמצום ומופנמות. זה מלא אנרגיה דחוסה אבל לא אנרגיה מתגלית ומתרחבת כמו אברהם. אלא בתוכו. עשו כן היה גבורה מוחצנת ולכן זה כבר נחשב לא לגמרי טוב..
אפשר לומר כך: אם אתה חסד אתה חייב להיות מוחצן. חסד מופנם זה ניאוף כמו ישמעאל (ברעיון). אם אתה גבורה אתה חייב להיות מופנם כי גבורה מוחצנת זה רציחה כמו עשו. סתם מילים.
כמובן שזה שטויות כי האדם הוא אל…וזה לא שסקריפייס זה דבר זר לנצרות. סתם קשוקש כמו כל האנחנו יותר טובים מוואטאבר
בכל מקרה אם זה ככה אני מעדיף את הנצרות
ותודה על המילים שלך
i hope people here understand my pseudo language 😇
Sunday, January 14, 2024 • ד׳ שבט תשפ״ד
הקשבתי לרוב וזה באמת עושה סדר בספר ייש״כ
כבר פרק ו היום?
הפרשיות אוחזות שזה ענין אחד גם..
כי פח הייתם וגו׳ – נראה משחק על שמות ג׳ מקומות, במצפה שייך פח, כנראה כי מקום מצפה צופים לשים פחים, בתבור שמים רשת, ובשחטה, מעמיקים שטים, כנראה עוד סוג של מלכוד, במקום שנקרא שחטה
זה הכל משל שהמלך והשרים והכהנים גונבים את העם, כפי שמפרט להלן
ועל זה אומר ה׳ או הנביא – אני יודע הכל לא נכחד ממני
הוא כל הזמן מתווכח שהם כנראה סומכים על זה שישובו, כנראה על ידי קרבנות, אבל הוא אומר המעשים שלכם לא יתנו לכם להתקרב ולשוב אלי
כי הרוח זנונים סותר לידיעת ה׳
ואני מוסר לכולם – אני רואה הכל ומייסר, אולי כביכול אני מודיע לאלה ששמים להם פחים שיזהרו גם
והחטא של גאון ישראל יהיה גלוי בפניו, לא יעזור לבקקש את ה׳ בצאן ובקר, כמו שאומר בהמשך כי חסד חפצתי ולא עולות
הוא אומר להוליד בנים זרים -כלומר מאשת זנונים, כפי משלי כל הספר, זה גם בגידה בה׳
הדרש הוא על הולדה מגוים אבל הפשט אשת איש
לאורך הספר משמע שיש קשר ממשי בין הנמשל של זנות מאחרי ה׳ והמשל של זנות ממש, כנראה טוען שזה הולך ביחד, אולי כי במקדשי האלילים היו קדשות וזונות, או סתם, שאין דעת ה׳ זה שאין מוסר והנהגה נאותה
זה אותו דבר בקיצור..
המשל והנמשל
יאכלם חדש – אני חושב שהכוונה לחודשי הריון, כמו ‘בחדשה ימצאונה׳, זה דימוי רווח על החדש שבו נגלה העיבור של הממזר ואז רואים הכל החטא, או שהילד נולד בחודש הלא נכון שלא מסתדר שזה היה הבעל או שהוא נולד בכלל משהו כזה
פרשה ט׳ מדבר על זה שבאים גוים על ישראל ולא עוזר להם העמים שהלכו שיעזרו להם, וה׳ לוקח אחריות על הפיגוע..
ואומר שאולי יהודה יינצל איכשהו, זה בטח מהפסוקים שהרב שויקה (?) יגיד שנוספו..