Sunday, March 19, 2017 • כ״א אדר תשע״ז
לא, אלא כי גם השמש וגם התורה הם משל לאלהות. וזה מרומז בסיום יהי לרצון אמרי פי והגיון ליבי.
מה פירוש לשמש שם אהל בהם?
מה זה החתן שיוצא מחופתו? לאן הוא הולך?
מצות השם ברה. פירוש הציווי של השם, לא המצווה כמו שאנו רגילים לפרש.
שגיאות מי יבין – גם מזדים. הוא אומר אחר שהתורה והמצווה כה גדולים וחשובים, אני צריך להתפלל שלא להיכשל בטעות, שהרי אי אפשר לאדם להיות שלם מול יראת ה טהורה וכו. ואחר שאמר זה הבין שגם במה שכן ביד האדם הוא לא יכול .. גם מזדים חשוך עבדך שהשם ישמור אותי גם מלהיות מזיד.
זה פשט יפה..
בברכת יוצר כל ערב ובוקר עושים גם המשך כזה שברכה ראשונה על השמש ושניה על התורה
אבל לא הבנתי את דבריכם למעלה איך השמש הוא משל לתורה?
תורת ה׳ תמימה . גם היא מאירה כשמש כמו שנאמר בסוף הענין מאירת עינים ואומר ( משלי ו׳ ) כי נר מצוה ותורה אור ד״א ואין נסתר מחמתו ליום הדין וליהט אותם היום הבא ( מלאכי ג׳ ) אבל תורת ה׳ תמימה היא משיבת נפש לדרכי חיים ומגינה היא על לומדיה מאותו להט כמו שנאמר וזרחה להם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וגו׳ ( שם ) :
רשי
אם התורה באמת מחכימת פתי אז מגיע לה באמת שבח. כי תמיד יהיב חכמה לחכימין. להחכים את החכמים זה קל. אבל להחכים את הפתאים זה כמעט בלתי אפשרי.
אולי זה הריטואל שנותן מקום גם לפתי
רזל אמרו אסור ללמוד תורה בתשעה באב כי פקודי ה ישרים משמחי לב. אבל הפשט אינו על לימוד התורה דווקא אלא על המצוות וקיומם. היה צריך לאסור לקיים התורה בתשעה באב… ללמוד זה קל
*לא ללמוד
יִרְאַת יְהֹוָה יראת ה׳ טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה וכו׳.(יומא עב ע״ב)
חזל היה להם הרעיון של אמא של מאשי
שדווקא כשהיא טהורה אז עומדת לעד
הגמרא פירשה על דרך זה, אולי זכרתי משם
שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין: דרש ר׳ דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה לסוחר כותי אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע שגיאות מי יבין [א״ל] שביקי לך ומנסתרות נקני שביקי לך גם מזדים חשוך עבדך שביקי לך אל ימשלו בי אז איתם דלא לישתעו בי רבנן שביקי לך ונקיתי מפשע רב שלא יכתב סרחוני אמר לו א״א ומה יו״ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע כל הפרשה כולה עאכ״ו וכו׳.(סנהדרין קז ע״א)
בשמרם עקב רב מה הפשט?
יהי לרצון כו חזל אמרו לומר פסוק זה בסוף כל תפלה.
לאבע ומלבים יש פה פירושים סופיסטיקיידט על פי סדר מהלך השמש וכו והמעוניין יעיין בהם אבל לא לגמרי הבנתי..
. אין אומר ואין דברים זה סותר את השיטה שהשמש עושה קול בהילוכה..?
It’s also possible that the original Torah-hymn included passages that were too risque for the editors of Psalms so they simply deleted the entire segment and replaced it with some latter-day poem about the ☀️
אבל זה תחביר מוזר, שהוא משתמש במילה עקב כשכר עצמו?
👍
בקשר לוויכוח שלכם אני באמת חושב שיותר סביר על פי הפשט שזדים פירושו רשעים, קצת רחוק שיהיה הכוונה זדונות למה לא אמר גם מעוונות במזיד, כולם פירשו אחרת אבל זה יותר סביר, שהוא מבקש שלא ימשלו בו, אם אנו מפרשים על דוד, הכוונה שלא יאמרו עליו שהוא רשע כי הוא תמיד מתלונן על לשון הרע ואז ונקיתי מפשע רב כלומר יהיה מנוקה בעיני העם מן הפשע רב
ויש יום כזה קוראים לו פורים 🙂
אבל לא הכרחי. אפשר גם להיפך שמנסתרות נקני זה גם הוא מתפלל שהעבירות שעשה בהסתר שיישאר בהסתר..
דווקא תפלה מסתברת בעיני..
חייב להיות תפלה כזו בשמןנה עשרה יהי רצון שלא אתבייש על ידי הדברים שעשיתי בסתר
אבל אתם אומרים שנהיו טוב? כי אני חושב שנאר בלייבט נאר כמו שהראפשיצער רב אמר.
רק באופן ציבורי אני יכול להבין שיש חכמה בתורה גם לפתאים
בכל אופן לנו אין כל החקירה הזו נוגעת ברוך השם אז למה לעסוק בזה 🙂
אין מזכרים מעשה ניסים, אולי יש איזה סיפור פעם של מישהו שלא היה בעל כשרון ונתחכם, אבל לרוב כל החכמים המפורסמים היו בעלי כשרון גדול, זה לא עוולה לכל אחד יש חלקו בחיים ובעל כשרון אמור להיות יותר חכם זה טבעי.
רק זה כן, ההמון עם לרוב לא יודע להעריך חכמים שלא בערכם, ולהיות רב גדול מספיק להיות לא טיפש גדול ומתמיד, לפעמים יותר מבעל כשרון גדו
איך אתה שמעת מדור הקודם..
להיות רבי אפשר גם עם שוואכע קאפ ממש.. להיות רב צריך לפחות בינוני, ולהיות תלמיד חכם צריך כשרון..
יש כמה אדמורים גדולים שהם פשוט טיפשים
וזה לא אשמתם שנולדו ככה.
רב וואזנר לא הבין הרבה בתורה, רק היה לו אינטואיציה של פסק לפי מה שלמד וקיבל. אבל בכלל לא היה איזה גאון אבל גם לא היה איזה טיפש כמו הסקולענער רבי
פוליטיקאים לפחות אפשר לומר שהם מוצלחים בלמכור את עצמם, אדמורים אלה לרוב אין להם גם חוש פוליטי, הם באמת צדיקים טיפשים
כמו שהראפשיצער רב דייק מהגמרא שאפשר להיות דבר כזה..
הטאשער רבי הסקולענער רבי הלעלובער רבי וכדומה הם פשוט יטיפשים
והם מוכרים בתור צדיקים
באמת לא מנהיגים
זה דבר אחר, אבל כולם הולכים אליהם עם קווטילעך
ככה נדמה לי, איני יודע..
הוויזניצער רבי
שרולצע נראה לי טיפש לכל הדעות
לכל אלה יש
אבל זה לא מאד מרשים..
זה הילד האחרון בכיתה שיש לו גם לב טוב נו
טוב מה אנו מדברים פה לשון הרע כזה
כי הצדקות שלהם והטפשות שלהם נראה לי כרוך זה בזה
זה אני מסכים.. הענין שהמוכשר לא צריך להתמיד בגללל זה יש לו כשרון…
ר מאירל פרמישלאנער?
ר הערש רימנובער?
אבל אלה אני לא מכיר. אלה שאני מכיר התחושה שלי תמיד שזה קשור זה לזה. אבל אתה צודק שיש להקשות עלי שרוב הטיפשים בעולם הם לא צדיקים..
אז אפשר שזה כן דבר נפרד שהם פשוט צדיקים ונעברך גם טיפשים וזה מוסיף חן לצדקותם..
ר חיים קנייבסקי
יש לי תמיד תחושה כזו שיש בגרות שמגיעים אליו רק אם חוטאים..
אגב הספר שציטטתי עלה על זה גם
ר ארלה בלזער לא היה כזה טיפש
רק היה באמת מדי צדק
צדיק
האישיות שלו.. איני יודע, הוא מיתוס לא בן אדם כ״כ… לא נראה שהיה כזה ת״ח, אבל גם לא נראה לי שהיה תמים או טיפש כדרך שר חיים קנייבסקי או הסקולענער אין להם מושג מהעולם הזה.
Monday, March 20, 2017 • כ״ב אדר תשע״ז
פתי בתנך מופיע רק בתהלים ומשלי. ליודע מה זה אומר אבל זה נוגע לטענה של יואלי וזלמן שיש הבדל בינו לבין הטיפש.
שם באמת הכוונה בגלל שלא ידע עוד כל גדרי ההתגלות והיה נבואתו הראשונה
אכן. וזה כדבריך שזה לאו דוקא טיפש. אבל מצד שני אילו היה לו יותר ביקורת היה מברר יותר לפני שמאמין לנבואה כבר אז?
אפשר באמת התורה מחכימה רק פתי לא כסיל וגם לא חכם בעל קריטיקל טינקינג
יזרוןעריכהייתכן כי מקור המילה במילה הערבית فتى (נער).פתי הוא אדם שמתפתה במהירות.
פיתוי משמעו שכנוע אדם לעשות דבר שעלול להזיק לו, למשל:
“הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים…”(דברים יא טז)תרגוםעריכהאנגלית: gullible
ויקימילון
אבל לאו דוקא לגנאי. חכם יש לו עבודה בפני עצמו. התורה עשויה עבור מי שיודע שהוא לא בר הכי ומוכן לקבל
כמו שרסג מסביר למה צריך מסורת
למה
ההיפך של פתי יאמין הוא ערום
וערום יבין לאשורו
שזה מתאים שערום חשדן ויודע איך העולם עובד מה לקבל ומה לא
וזה גם מתאים פה. עדות ה *נאמנה* מחכימת פתי. היא נאמנת שהפתי יכול להחכים ממנה כי היא לא מרמה אותו
לא כתוב עדות ה אמת מחכימת פתי
רק משפטי ה הם אמת
כי משפט תמיד הדבר המובן בשכל
גם התורה היא “תמימה”, אבל לא הלומד אותה…זה סתם
פקודי ה ישרים משמחי לב זה גם כמש לישרי לב שמחה
ישרות יש לו משהו עם שמחה. כמו אלהים עשה האדם ישר. כמו ילד ששמח
זה דווקא מסתדר לי …למה פלפול יותר מדי
מה פירוש צדקו יחדו?
מצות ה ברה – מאירת עינים כי היא ברורה לא צריך להתאמץ לראות
אני גם חושב שזה לשבח. זה שהיא לא לחכמים זה לא צריך להיות גנאי. מה לעשות שהיא לא. זה דווקא שבח שהיא עוזרת לפתאים שהם רובא דרובא של העולם
יש פירוש חסידי שהיא רק למי שמחזיק מעצמו פתי ולא למי שמחזיק מעצמו חכם..
http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/pti.html
גם כמו שאתה אומר פתי נער, בתחילה כל אחד נער ואז התורה מחכימה אותו ואז יש אולי תפקידים אחרים לתורה
אפשר לעשות דרוש שזה מדרגות פה מן תורה לעדות לפקודים למצות ליראה למשפט
אבל לא משנה, יכול להיות שיש כמה דינים בתורה אחד לחכמים ואחד לטיפשים זה לא חייב להיות זה או זה
בחורב? אולי
מסתמא המלבים פה יש לו פשט כזה
תשאל מישהו שלמד אותה אולי יודע..
אני חושב שהיא יפה אבל אני חושב שהרבה דברים יפים
להיפך, השמש היא יפה רק למי שיודע ללמוד
כמו שכתוב במזמור זה
שצריך לדעת המילים שהשמש אומר
ומילים אלה זה רק למי שמבין במלים שזה תורה
תלוי איזה הנאה
תאמין לי שיש כאלה שלא נהנים
הם נהנים מהמציאות שלו כי הוא עושה שיהיה אור..אבל לא על זה השיר מדבר
אני חושב שלפני שהיה שפה לא נהנו אותו הנאה
לא בטוח למה אתה מתכוון אפרישיאיישין. זה הנאה מדרגה אחרת, כמו שחיות אין להם אותו התפעלות מן השמש אפילו שיש להם אולי אותו הנאה. זה שאתה יודע לחוות את זה במילים זה הופך את זה לחויה אנושית שהיא דרגה אחרת
לרמבן יש דרשה ארוכה בשם תורת השם תמימה והיא מתחילה ככה
ישיבת עטרת חכמיםלהורדת המאגר דף הביתקבלהדרשת הרמב״ן
בס״ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר׳ מאיר לרנר
דרשת הרמב״ן
אשר דרש דרש משה והנה מדבר נכבדות בשבח התורה ותועלת סיפוריה ויחוסיה ואמונת האל וחידוש העולם ועוד עיקרים יקרים ושרשים רבים עושים פרי למעלה מעלה וחפץ השם בידו יצלח, הכל על דרך מחקר ומוסר השכל כיד ה׳ עליו השכיל
תורת ה׳ תמימה משיבת נפש עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי:
אחר שאמר ‘השמים מספרים כבוד אל׳ חזר ופירש בשבחה של תורה ואמר שהיא מספרת בשבחו של הקב״ה יותר מן השמים ומן השמש והירח והכוכבים המוזכרים למעלה בתחילת המזמור. ופירוש הענין שדוד התחיל ואמר כי השמים מספרים כבוד אל מפני שתנועת השמים תמידית ונצחית וכל מתנועע צריך למניע יורו השמים על כבוד אל כלומר שיש אלוה בעל כח מנהיג אותם בכחו ובאלותו על כן אמר אל כמו יש לאל ידי והרקיע הוא הגלגל העליון ההולך ממזרח למערב הפך תנועת האחרים מגיד מעשה ידיו שהם נבראים:
וזה דבר ברור וראיה שהפילוסופים במחקר בלבד הוציאו אותם ובספור הגדת השמים והשמש אמר אין אומר וכו׳ בכל הארץ יצא קום עד אין נסתר מחמתו. ואחר כך אמר ‘תורת ה׳ תמימה משיבת נפש׳ כלומר שאלו ראיות ברורות לכבוד האל וכי הם מעשה ידיו אבל תורת ה׳ שלמה יותר מזה שמשיבת נפש ומחכימת פתי כלומר שמסרת כל ספק מן הלבבות מן החכמים ומן שאינן מבינים מהלכות שמים ומערכי הכוכבים והפליג בשבח התורה במזמור זה:
סליחה רציתי להעתיק גם את עיקר השאלה..
וצריכים אנו לשאול ולפרש מהו היקר והכבוד הזה ומה היא החכמה הגדולה הזאת שנראה בה והיא נראית פשוטה ואפילו התלמידים קוראין אותה ויודעין אותה ואפילו האומות העתיקו אותה שהם עצמם יש להם חוקים ונימוסים נראים קרובים לחק התורה ולמשפטיה:
תקרא את התשובה.
..
גם
אבל לא רק
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_02545…
Tuesday, October 20, 2020 • ב׳ חשון תשפ״א
דווקא נראה לי שיש הרבה תפלות כנגד יצר הרע בתהלים למה תאמר שאין דבר כזה, אולי לא בשם יצר הרע אבל באופן כללי. אבל מה שאתה אומר על מזיד ייתכן.
ממש תוקע אותי יש לכם תשובה לבעיה הזאת
?
שנוותר על הכבוד ונתפלל?
עכ״פ אם זדים הוא רשעים ייתכן שהוא מתפלל שימנע אותו ה׳ מחברת רשעים ואז יינצל מן הפשע, כמו שכתוב במזמור א שחברת רשעים מביאה לידי חטא
באמת דחוק קצת לפרש זדים עוונות במזיד
לגבי מה שאמרת אם יש מזיד בתורה. בפשטות יש פרשת וכי תשגו ולא תעשו שעושה הבדל בין שוגג למזיד אך המזיד נקרא הנפש אשר תעשה ביד רמה. אך חזל ויותר מכך הרמבם עשו יד רמה מדרגה שלישית עוד יותר ממזיד העבודה זרה או המגלה פנים בתורה
צריך לזכור שכל מזמור הוא כמו תפלה שלימה, כבר כתבתי זאת בהקדמה אולי, לכן יש כל מיני עניינים לא לגמרי קשורים. זה סדר שלם של תפלה מתחיל בשבח ה׳ או בתפלה שתתקבל תפילתו וממשיך לבקשה ומסתיים על פי רוב בשבח, זה החלוקה המשולשת של תפלה שסידרו חזל בשמונה עשרה ולמדו לפי משל מעבד וכו׳ וממשה שצריך להקדים שבח, באמת היו יכולים ללמוד מרוב מזמורי תהלים גם
אני חושב שעושים עוול לתהלים שאומרים מזמורים רבים כל בוקר.. צריך להגיד מזמור אחד וזה די.. טוב הקאצקער כבר אמר אבל אני חושב פה על זה
רק מה יש מזמורים שנועדו להגיד ביחד אולי כל ההללויה של הבוקר ככה
וכן ההלל
כלומר חלוקת הפרקים הוא לאו דוקא חלוקת התפלה תמיד
ואולי זה הבחינה שאמרו חז״ל שיש כמה מזמורים שהם באמת מזמור אחד זה מתחלק לפי צורך התפלה
ואיך זה מתקשר לחצי השני של המזמור?
מאיפה החלק השני תורת ה׳?
ולמה חיברו את זה לחלק הראשון פה?
יש כל מיני פירושים של ראשונים שזה לומר שהתורה טובה יותר מהטבע
בכל מיני דרכים
אני חשבתי שגם סדר התפלה שלנו ככה. קודם אומרים יוצר אור ואחר כך אהבת עולם. אולי למדו מפה
בפשטות השמש מקרא שמש, מחמתו פירוש מהחום של השמש. וכן בכל המקרא לכאורה השמש תמיד נקרא שמש. בלשון חכמים קוראים לשמש חמה. מעניין.
הרי כתוב בפירוש ויקרא אלהים לרקיע שמים.. משמע שהם אותו דבר. ואחרי זה כתוב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים היינו הרקיע שהוא השמים.
הפסוקים ב – ז מדברים הכל על מעגל השמש שהוא זורח ושוקע כל יום ויש בזה הרבה דעת ותוקף, שהשמש יוצאת כמו חתן מחופתו או גיבור שמתכונן לרוץ, ובכל לילה הוא חוזר למקומו
מה זה אין אומר ואין דברים? שהשמש לא מדבר? הוה אמינא שהוא מדבר קמשמע לן?
בכל הארץ יצא קום מה זה קום? זלמן לייב אולי צריך לכתב קולם..
עכפ זה מקביל לפסוק הקודם – אין אומר ואין דברים, אבל בכל הארץ יצא קולם ובקצה תבל מיליהם.
לשמש שם אהל בהם לא הבנתי מי שם ואיפה האהל
השמש מתחיל מקצה השמים וחום שלו מגיע עד לקצה השני ואין מקום להסתתר מפניו
חכיתי שתסבירו ואני אבוא לחלוק…
בטח יש איזה קשר בין כל זה לתורת ה׳ שהיא גם כשמש שאפילו בלי אומר ודברים הכל שומעים אותה
יש ששה שבחים על התורה, כל המילים הללו תורת ה׳ עדות ה׳ פקודי ה׳ מצוות ה׳ יראת ה׳ משפטי ה׳ הם הכל כינויים אל התורה
היא תמימה משיבת נפש, כלומר מרווה את הנפש
היא נאמנה מחכימת פתי, כלומר לא משקרת בהבטחותיה וסיפוריה ומלמדת את הנער. פתי איני חושב שהוא טיפש אלא מי שלא למד עדיין.
הם ישרים משמחי לב, הרבה פעמים נקשר הישרות עם שמחת לב, לישרי לב שמחה. כי הלב שמח כשהוא מרגיש ישר ללא עיוות.
הם בהירים מאירי עינים, זה כינוי לאור, שמאירה את העיניים בבהירותה כמו השמש שבהירה ומראה לנו הכל
היא טהורה כלומר ללא הטית משפט ולכן עומדים לעד כי היפך הטהור הוא המעורבב כמו השוחד ואינו עומד לעד
והם אמתווצודקים כל אחד ואחד מהם, יחדו אינו ביחד אלא כל אחד מהם
ואחר שתיאר את התורה מתבטא בשבח שלה שהיא חמודה ומתוקה
ומתפלל על עצמו להיכלל בכל השבח הזה,
אבל נזכר שהוא בשר ודם
אומר גם אני הייתינ נזהר בהם
מה זה בשמרם עקב רב?
אבל אתה יודע שאני בן אדם ובן אדם לא יכול להינצל משגיאות
ויש כל מיני הטיות נסתרות מבני אדם, שהוא לא תופס שהוא מעוות דברים כי הוא רוצה, אז אני מבקש נקני
ואם כבר.. אז גם ממזידים או כמו שפירשו כאן מן הרשעים תחשוך אותי
אני חושב שזה כזה חוצפה מתגברת, קודם הוא נזכר שהוא בן אדם ויש לו מלא שגיאות ונסתרות, אבל אז הוא אומר נו אתה יודע באמת אני בעצמי לא כזה צדיק ולפעמים עושה במזיד רע..
מזכיר לי את כל דרשות הצדיקים על פגם הברית שמדברים על שוגג ואונס ובסוף אומרים נו וגם במזיד יש לעשו תשובה..
פסוק טו זה כבר תפלה על התפלה, זה שייך לחלק השלישי של התפלה כמו שהזכרתי. שהוא מתפלל שתתקבל תפילתו.
זה עוד אופן של התפלה המשולשת. מתפללים שהתפלה תצליח. ומתפללים. ומתפללים שהתפלה תתקבלץ
זה אותו דבר כמו שבח בקשה הודיה
והוא מתפלל שיהי לפניך לרצון גם מה שאמרתי וגם מה שלא אמרתי כמו השמש… הגיון ליבי
דביר אומר שהגיון ליבי זה דיבור ליבי אבל גם אם הפירוש המלולי זה דיבור ליבי הכוונה פה למחשבה
אני תמיד מפחד מהפסוק הזה כי המחשבות שלי בתפלה…
הכוונה למחשבות הטובות שבהם
לכן הקדים שגיאות מי יבין..
ככה חשבתי וזה מתחרז עם עוד פסוקים שמשמע שהשמש הם כמו אהל, וימתחם כאהל לשבת. אז מי שם ה׳?
כנראה הפירוש הוא כך. האהל של השמש משתרע עד קצות תבל, כאילו כיפת השמים היא כמו אהל והאהל מחוברת לארץ בקצוות כמו אהל.
יכול להיות צריך לי עיון בפרשת בראשית…
נראה שנוסח תהלים מוגה יותר
מה סוד
האמת שזה משהו חשוב. כי מישהו שיכנע אותנו שתפלה זה רק או בעיקר בפה רק צריך לכוון מה שאומרים. אבל זה שטויות. תפלה במחשבה בלבד היא טובה כמו בפה ואולי טובה יותר. ה׳ מבין מחשבות כמו שהוא מבין דיבורים עם כוונה. אז לא חייבים להגיד את כל המילים בתפלה חלקם אפשר להתפלל בלב בלבד ועל זה מבקש בסוף שיקבל גם הגיון ליבי
ותפלה זו עצמה לא צריך להגיד בפה…
בכלל יש לי חידוש כי מי ששם לב רוב נוסחאות התפלה כבר במקרא בכל השירים והתפלות שלו וכן התפלות שלנו הם כפולות. כל שירי המקרא יש להם המבנה הזה של כפילות. והסוד הוא שצריך להגיד רק חלק הראשון והשני עונים בלב. למשל סלח לנו אבינו כי חטאנו בפה, מחל לנו מלכנו כי פשענו בלב. וכן הלאה.
המצאתי הרגע אל תסמכו על זה..
אבל זה נכון
לכן הרב מבעלזא אמר שיש מלאכים שעוזרים להגיד את התפלה מהר כי היו אומרים החצאי השני בכל התפלות
כי זה הוורט של שירת המקרא זה לא קול אחד הכל יש כמה קולות
יש לי ראיה ברורה מן הסידור שיש עשרים ושש הודו בהלל הגדול וכתוב על כל אחד מהם שמלאך אחר אומר את זה
ואם כל מלאך אומר רק שורה אחת מה זה שאני יכול להגיד את כולם? צריך להגיד אחד מהם והשאר לשמוע ממקהלת המלאכים
זה באמת השגתי בתפלה בשמיני עצרת
לא סתירה אפשר גם זה…
גם למשל קדוש קדוש קדוש זה לא מלאך אחד אומר שלשה פעמים כמו איזה מגמגם..
יש בזה עוד סוד כי בני אדם נדמה להם שהם שולטים על הדיבורים שלהם אבל לא כל כך על המחשבות שלהם והלב שלהם ולכן הלב הוא לפניך
זה הכל לפי הרבי ר בונם לפי הפשט מסתמא לפניך הולך על שניהם