Saturday, March 18, 2017 • כ׳ אדר תשע״ז
שבוע טוב
למדתי בשבת עד יח, אני אנסה לכתוב מעט
לפרק יח. מהו הפשט המסורתי לשני גירסאות בשמואל ותהלים. ראיתי במנחת שי על שמואל ציין לרוב השינויים שבתהלים אחרת, הפשט הרגיל שזה כאילו שני גירסאות של אותו שיר ואחד מהם צודק? כמו אם יש שני מקורות לאיזה משנה שמסתמא זה שני גירסאות או שני מסורוות ואיפשהו נפלו טעויות בהעתקה וכדומה? איך זה משליך לגבי האמונה בקדושת התנך וכו׳? אולי גם בחומש יש כמה גירסאות? זה בעייתי מבחינה אמונית?
גם ראיתי המפרשים בכמה פסוקים מפרשים על ידי השוואה למקור השני.
רדק ואבע אומרים משהו כמו יש שינויי נוסח אבל הכונה אותו דבר. אז הם אוחזים שהעיקר בתנך זה הכוונה והמילים לא משנים? יש אבע מעניין לגבי עשרת הדברות שאומר משהו כזה לגבי השינויים בדברים ושמות שלא משנה המילים הכוונה בשניהם זהה. היה אחד בעצכח שאהב לעשות מטעמים מזה לגבי כל התורה כולה אבל ליודע..
באופן כללי זה נראה שיר מחולק לכמה חלקים ולא כולם שייכים לדוד. מפסוק ח עד פסוק יז כבר רשי אומר שזה לא על דוד אלא על יציאת מצרים , נראה שזה איזה שיר יותר עתיק שנדבק לפה, יש מפרשים שזה משל על שונאי דוד, אבל בכל מקרה הסגנון לא מתאים, ואם מנסים לדלג ולקרוא מפסוק ז לפסוק יח זה עושה יותר סנס ההמשך
Sunday, March 19, 2017 • כ״א אדר תשע״ז
פרק יז הוא עמוק מאד בהתוודות של המשורר ונסיונו מול אלהיו וצריך לפרשו כראוי, הוא מתחיל ונגמר בצד שמעה ה צדק, אני בצדק אחזה פניך. צריך לעמוד על הקשר בין תפלה לצדק.. יש תפלה בשם החסד ויש תפלה בשם הצדק. ויש רזל שמפרשים זמתי בל יעבר פי שהתחרט פה על שביקש בחנני ונסני כי לא עמד בנסיון שביקש. אבל כללות הכיוון פה הוא הפוך.
אני צריך להעתיק האבע על הפסוק האחרון אבן עזרא תהלים פרק יז
הטעם להכיר מעשה השם כי הם כולם כללים ובחכמה עשוים ולנצח עומדים ואני שבע מתענוג תמונתך לא כאשר תמלא בטנם וזה איננו בחלום רק בהקיץ וזאת המחזה אינה במראה העין רק במראה שקול הדעת שהם מראות אלהים באמת ואלה הדברים לא יבינם רק מי שלמד חכמת הנפש:
מכף כל אויביו ומיד שאול, זה מעניין שמפורש פה שאול, רשי אומר שאול שקול כנגד כל אויביו, גם חבלי שאול סבבוני נראה משחק על השם שאול. וכתוב עם חסיד תתחסד ראיתי פירוש ששאול באחת ועלת ה לו כי השם מתנהג עם כל אחד כפי דרכו, שאול הלך ישר מדי אז הלך איתו עם שורת הדין, דוד המלך היה חסיד התפלל מאוחר וכו אז השם גם התנהג איתו ככה חטאת אז לא נורא
גם מצאתי בהקדמת המלבים משהו שמחזק את טענתי שאין באמת דעה מסורתית שדוד כתב כל הספר, אעתיק אותו פה , הוא כותב שעל פי סוד זה נכתב ברוח הקודש לך תדע מה הפשט בסוד הזה..
מלבי״ם תהלים הקדמה
לא יהיה דבר זה זר בעיניך, כי כן תמצא לחז״ל שאמרו בפרק ערבי פסחים בשם ר׳ אלעזר בן עזריה שהלל הגדול חזקיהו אמרו, וכן פירשתיו על נס סנחריב, וכן תמצא להמפרשים הקדמונים המפרשים על דרך הפשט בכל מקום, וכתבתי זאת לגול מעלינו טענות המלעיגים לאמר איך יתכן כי בימי דוד בעוד המלכות על תקפה וישראל על אדמתם ועוד לא נגזרה גזירה וכבר שרו על הדוכן ביטול המלכות וגלות צדקיהו בסימן פ״ט וישיבתם על נהרות בבל וקללתם את בבל ואת בני אדום אשר עוד לא חטאו ולא הרשיעו וכדומה מאלה הטענות, ועל כן פרשתי לפי הפשט לסתום פה המעוררים והנוקפים כי גם למה שאמרו חז״ל שנאמר ספר זה על ידי עשרה זקנים ובתוכם בני קרח ואסף וחלוקים על ידותון, אין הכרח שהיה הכל בימי דוד כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל עד חותם הנביאים מלאכי זה עזרא היה הצינור פתוח והלוים המשוררים חזו ברוח ה׳ ודבריהם קודש עד עזרא שחתם כתבי הקדש ומאז לא נוסף עליהם דבר. כל זה כפי דרך הפשט אשר במסלתו הלכנו בפירושנו זה אשר שמתי לי למטרה לכונן חצי נגד להקת המבארים אשר כוונתם להשפיל כבוד כתבי קודש. אולם אצלנו אמונה אומן כי שבעים פנים לתורה וכפי דרך הדרוש והרמז והקבלה, כל המזמורים הללו כבר צפו במחזה הנביאים והמשוררים בני קרח ואסף בימי דוד והיו גנוזים וצפונים ביד אנשי הרוח דור דור עד עת שיצא הדבר אל הפועל ואז נאמרו בקול רם על הדוכן כל אחת בשעתה. ולא יקשה זאת איך שורר ישיבתם על נהרות בבל ורשעת בבל בעוד לא יצאה לפעולת אדם ולא נגזרה גזירה, שעל ענינים אלה וכיוצא יש לנו דברים בדרושנו על עניני הנבואה ודרכיה באורך, אולם להבין הכתובים כפי הפשט והמליצה לא יגרע הדרת הכתובים וכחם אם יסד אותם איש הרוח מבני לוי בימי דוד או בימי חזקיהו וכדומה, כי רוח ה׳ ודברו היה משוטט בימים האלה מבלי הבדל בהדרת קודש עד שנשבר הכד על המבוע ונאסף האור בימי הנביאים האחרונים ונביאיה לא מצאו חזון מה׳, ועיין מה שכתבתי בפירושי לסימן נ״ג שכבר בא כיוצא בו בסימן י״ד, כי נוסד בימי דוד ונאמר שנית בימי חזקיהו על דבר סנחריב, וכן תוכל לאמר בכל אלה, שתחלה נאמרו בסתר בימי קדם וחזרו ויסדום בגלוי ונמסרו לכל עדת ישראל בקדושת הכתובים, ודי בהערה זו.
ו? אתה יודע למה זה התיקון הכללי?
Tuesday, October 20, 2020 • ב׳ חשון תשפ״א
אני אסביר. אפשר להסביר פירוש המילים וקישור העניינים בלי לדעת את סוג הטקסט. אבל להבין בעצם מה הטקסט רוצה צריך הרי להבין את הזאנר שלו. אם זה סיפור אם זה מאמר הלכתי או מה. אז בשביל להבין פרשיות של הלכה צריך להיות בראש של הלכה בשביל להבין סיפורים היסטוריה או המסרים של הסיפורים בשביל להבין נבואות תוכחה וכדומה. בשביל לפרש תפלה צריך להיכנס למצב של התפלה ולפרש לפי זה. זה לא איזה דרש לפרש על דרך תפלה זה הפשט הראשוני. הבעיה הוא שזה העזה ליכנס למצב של התפלה של דוד המלך ולפרש משם או לפחות זה מאד אינטימי ואני מתבייש..