Sunday, March 05, 2017 • ז׳ אדר תשע״ז
Can you email me that? It would help me have a big fat file with everything..
Thank you so much
עכשיו צריך ללמוד…
עלמות לבן אפאחד לא יודע הפשט. האנגלית פה אומר עלמות לבן..
וזה אומר שזה סוד כדרכי אבל איני יודע עוד מה הסוד..
שם המנצח היה עלמות לבן?
מי הם עניים/ענווים?
כן כך הבנתי אחרי זה
היום למדתי שהיה כת נוצרית שקראה לעצמה אביונים
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7…
ידעו גוים אנוש המה זה סלוגן יפה
ר מוטל טוען ובינתיים זה מסתדר, שאנוש זה סוג של כינוי גנאי לאדם. כשרוצים לדבר על אדם כבר מעלה קוראים לו אדם או איש. כשרוצים לדבר על החולשה שהוא רק אדם אומרים אנוש. כמו מה אנוש כי תזכרנו. אנוש גם קשור ללשון שכחה כאילו הוא קטן ונשכח ולמה תזכרנו
ואנוש היה נכד של אדם שזה כמו אדם אבל לא זה..
ומה הפשט? הוא ניסה ולא הצליח? או לא אחז מאות ד׳..?
או חסר לנו חלק?
לא פעם ראשונה שאתה מביא פירושים כאלה, הרעיון הוא כי אז חוברו התהלים? מי הטוען כך
מי זה איפה קונים אותם, ולמה הם חושבים כך?
ומה אומרים המאמינים? זה אמור להיות בעיה לחשוב שזה חובר אז או שלא אכפת להם העיקר לומר תהלים בכוונה? זה עושה איזה סוג של נפקא מינה?
https://books.google.com/books
הפירוש הזה טוען שפרק ט וי היו פרק אחד ואז נתחלק מאיזה טעם, וששינו וגרעו והוסיפו בן לכן חסר כמה אותיות
לזה יש תורה יותר מעניינת..
אבל זה הכל תורות
אפשר להמציא
אבל עוד לא ברור לי מה הרצף פה..
פרק מתוך ספרו של אלכסנדר רופא הסוקר את השיטות על זמן חיבור התהלים
אבל צריך לפרש המזמור על דרך הפנימי באמת.
והוא כאשר כאשר המשורר בא אל מקום ההודיה הפנימית. שהיא רמז על מות לבן, על לובן העליון שבא אליו במיתה, כלומר בזה שהוא רואה את ההרס המוחלט של כל המציאות מול אותו לובן. בזה שהוא נכנס אל הפנים, בכך שב אויבי אחור, בגערה בלבד של הנוכחות הזאת נאבד הרשע לגמרי. שזה לא הרשע ממש אלא כל המציאות. נדמו כמו ערים שחרבו לנצח ממש. זהו הציור של העולם שמשאיר מאחור זה המשורר שבא אל הלובן. זה למנצח כי זה התגברות וניצוח. כשם שהמקום השקט הוא מאד שקט, כך הוא בא עם רוב הריסה והתגברות. וזה סוד שמנצחים אותו ושמח. כי בוודאי זה מקום השלום וההשוואה הגמורה. אבל הוא לא מקום חלשלש כלל. הוא מקום שהביאה אליו הוא רציחה ומחיקה של כל האויב, הרשע, העיר, העולם.
ואז כאשר בא שמה הוא רואה את הפנימי וה לעולם ישב. להשם יש ישיבה כזו במנוחה לעולם תוך כל העולם, הוא לא נפגע מכל הסביב. ומי שיושב כך הוא כהשם. השם פה ציורו כמו איש עם כרס גדול כזה שיש לו ישיבה, הוא לא זז בקלות, זה המראה אשר ראיתי, הארי אומר שאבא ואימא יש להם כרס רחב, שזה מורה על ישיבה הזו , זה לא ספורטאי או לוחם. אדרבה הוא ניצח כל המלחמות בגערה שלו שיצא מפי אותו זקן שמן שיושב ככה בשלוות מנוחתו כמו בודהה.
והוא משגב לדך וכו, למי שיש לו חלישות ממש הישיבה הזאת שהיא כמו חלשה הוא משגב וכח לחלש, ויבטחו בך יודעי שמך מי שיודע השם הזה של האל היושב הוא יש לו בטחון בזה.
והוא מבקש חנני ה, מתנת חנם של חן, ראה עניי, חיבורי על ישיבתך, איך, משונאי, אלה שאני בא מהם שהשארתי לשוב אחור, מרוממי, איך, משערי מוות, בזה שהלכתי על מות לבן.
והכל למען אספרה כל תהלתיך תהלת מקום ההודאה הוא גופא שמביא הנצחון, ושם נודע השם משפט עשה מכבר, והגוים שעוישם הרבה טבעו השחת עשו , שזה ונהפוך הוא כמו שדברנו, כל התזוזה והאקסרסייז והפעולה שהגוים עושה ה בעצמו מטביע אותו, ואילו האביון שעושה מעט רק נכנס להודאה לא ישכח ,
וסיום תפלתו קומה ה, תראה מעט את הישיבה הזו, ואז אל יעוז אנוש, כל הרעש שלהם נבלע, ישפטו גוים על פניך כלומר מאת פניך המראים עצמם פה, ידעו כי המה רק אנוש ויגעו בה לעולם ישב.
מקווה שהעברתי מה שהתכוונתי
Wednesday, September 30, 2020 • י״ב תשרי תשפ״א
מזמור ט הוא המשך ביחד עם י פעם הקודמת היה לנו את זלמן לייב ומשה שיסבירו לנו איך…
Monday, October 05, 2020 • י״ז תשרי תשפ״א
אתה רוצה ללמוד? ביום טוב? קשה לי…
אז תכתבי
אני אעתיק את התהלים..
Tuesday, May 07, 2024 • כ״ט ניסן תשפ״ד
כנראה שאני אוחז במזמור ו
כי אין במות זכרך – חשבתי על זה, זה דבר שרק אנשים שאוהבים באמת את החיים אומרים, שהשם צריך להציל אותו כי מה יהיה לו מאדם מת..
אני אומר שמונח בטענה זו איזשהו הכרה מאד טובה בחיים עד כדי כך שהוא חושב שגם השם צריך אותו בחיים..
זה לא טיעון של אדם שרוצה שיקח השם את נפשו .
(התכוונתי כשאני בדכאון אני לא יכול לומר תפלה כזו, דוד המלך כנראה לא בדכאון פה…)
יש הרבה זמני תפלות קבועים כמו שחרית מנחה וכו׳ אבל משמע פה שיש זמן תפלה שזה על המיטה מתחת לשמיכה, אולי זה הסוד של קר״ש שעל המיטה..
כן. לנו יש ב״ה מספיק קומבינטורים ואנשים חסרי אימון גם מבלי להיות בבית מלוכה…
Wednesday, May 08, 2024 • ל׳ ניסן תשפ״ד
נראה לי יערוך זה משהו כמו ‘לסדר בשורה׳, כמו שיש ‘מערכות׳ צבא, שהתרגום הכי ישיר של זה הוא שורה כמו שמתארגנים לקרב שורות שורות, וכן הכנת סעודה נקרא כנראה באופן זה, לסדר את האוכל והכסאות וכו׳, ואם כן זה גם מתאים למי שאומר שורות שירה…
כל המתים הם בדכאון במקרא
יורדי דומה שאול
ומי שבדכאון הוא אומר אני כבר חצי בשאול, כמו יעקב אבינו ודוד כשהיו בדכאון
אז זה קצת התחיל הפוך..
ראיתי היום תיאוריה
שמי שבדכאון זה שהנשמה שלו נסעה בטעות או בכוונה לאיזה שאול
וכיצד לומדים המזמור בדרך מוסר? שאדם שהוא בשאול צריך להמיס את מיטתו בדמעות ואז השם ישמע תפלתו
מהו ‘מכעס עיני׳, לא נראה לי בדיוק anger
אולי כאב או עצב
וכעסתה צרתה גם כעס, גם לא נראה לי מה שאנחנו קוראים כעס
אולי זה התדיינות של דוד עם המפרשים למה לא הרג את שאול.. אם זה טכסיס ערום או שזה שבאמת ריחם על משיח ה׳. אז פה אומר לא חילצתי צוררי ריקם זה לא היה איזה משחק שלי כמו שאבנר אולי טען, זה היה בכנות
יש הרבה ימי משפט קבועים יש גם משפט בהזמנה, דוד אומר עברות צוררי הזמינו פה משפט אז אדרבה בא נתדיין
יכול להיות שלא טוב לאדם לעורר דין לפעמים אבל אם השונא עורר את הדין אז אנחנו פטורים מהספק הזה..
כמו אם מתלבטים אם לצאת למלחמה ופתאום הצד השני עושה התקפה הוא פותר לך הבעיה..
נראה לי שהוא אומר ככה, השם ידין עמים אז מה אני אביא למשפט שלי מי יהיה עורך הדין שלי. אני בעצם לא צריך כלום כל הקטע של אלהים זה שהוא שופט צדיק. הוא בוחן ליבות וכליות. אם היה שופט בשר ודם הייתי צריך לחפש עדויות אבל אני יודע שאני צודק בליבי וגם הוא יודע. אם כן ‘מגיני על אלהים׳, השופט בעצמו יהיה המגן שלי, כי הוא שופט צדיק. והוא בעצמו יזעם על הרשע.
זה מאד חשוב למה כי בדרך כלל גם מי שצודק יש לו בעיה בבית משפט, ולכן הרי יש לנו רתיעה מזה גם כאשר צודקים ומשליכים את זה גם כלפי דין שמים… כי משפט זה מקום אובייקטיבי, גם כשאני יודע בוודאות בלב שאני צודק מי אומר שאני אצליח להראות את זה לשופט, ובאמת זה עולם אחר שבו כולם חשודים והכל אובייקטיבי כזה לפי כללים. אבל דוד המלך אומר זה נכון למשפט בשר ודם משפט אלהים הוא לגמרי לפי בוחן כליות ולב ולכן מי שליבו נקי למרות שעשה בפועל הרבה דברים רעים שבמשפט ארצי יאמרו נו בסך הכל לא כזה צדיק, אלהים יצדיק אותו לגמרי
וגם זה דבר שצריכים ללמוד לומר על המיטה שלנו או איפשהו.. כי זה לא פשוט בעולם זה.. דוד המלך יש לו תודעה ברורה שלפני האלהים הוא צודק וזה מה שמאפשר לו לפעול בעולם הזה מי שחי בתודעה של ספקנות של הבית משפט הארצי לא מסוגל לפעול ובאמת דוד אחרי שאיבד את הבטחון הזה כבר לא יכל לפעול כראוי
ובאמצע יש עוד זוג של יי אלהים, שפטני יי, אלהים צדיק
אם לא ישוב וכו׳, זה חלק שלישי במזמור. חלק א צעקת הושיעה. חלק ב המשפט. חלק ג זה בעצם השתקפות של מה שאמר במשפט בעולם הזה.. בדיוק כמו שהרשע קורא למשפט אז בטח הוא מפסיד.. כך הוא מכין כלי מוות ובזה הוא מוליד מפלתו כי הוא הרי עמל שקר
איני חושב שכתוב פעמיים כי ‘ולו הכין כלי מות׳ עוד לא מדבר על מפלתו
לא ישוב, האויב בתשובה?
הוא מכין החרב, והקשת, כלי מות, וחיצים (אולי זה מקביל כלי מות לחרב וחיצים לקשת זה ברור)
ויש לו תוכניות און,
יש פה דימויים של לידה, חבלי לידה של און, הוא בהריון עם עמל, אז הוא מוליד שקר..
הכוונה לפי המורגל פה לתוכניות ומזימות רעות שהם נדמים לעיבור כי הם בפנים לא רואים אותם
אבל כאשר זה נולד אז ממילא נולד שקר..
ואז הבור שכרה בו יפול, והעמל שחשב בליבו ישוב לו בראשו
זה תיאור של מרדף במלחמה. יש ב׳ אופנים או שהורגים מקרוב בחרב או שרודפים אחרי הנמלטים ויורים חיצים. ואז מכינים מלכודים והם נופלים בבורות.
ולפעמים האויב מתבלבל ונופל לתוך השוחה שכרה בעצמו לאויב
ולא מתאר מה עושים לו אז… רק אודה יי..
נראה לי יותר, לא ישוב לביתו..
יש פה תיאור של העמים מתאספים לקרב
שדוד אומר זה בעצם התאספות למשפט מי צודק..
אז אני צודק במשפט..
וכדאי היה לאויב שישוב מהקרב..
וכמו שכתוב, ועליה למרום שובה
כלומר השם שב למקומו כביכול כאשר מסיים לדין עמים
אבל האויב לא תופס את הרמז הוא הפסיד במשפט אבל הקרב הוא רוצה להמשיך
אז יקרה לו ההמשך
מזמור ח
נראה שזה המנון
והראיה שיש לו פזמון ‘ה׳ אדוננו מה אדיר שמך וגו׳.
ולא מצאתי בשאר הספר כינוי ‘אדוננו׳ לה׳
נשמע שזה על משקל אדוננו המלך
אז כאשר יוצאים למלחמה או מאורע אחר שמתאים להצדיע בו למלך, במקום זה מצדיעים ואומרים ה׳ הוא אדוננו
ויש משמעות שקשור למלחמה כי יש צורריך ואויב
והוא מזמור שמבטא שאכן האדם נלחם אבל הוא בסך הכל בייבי
אז איך מקבלים אומץ לעשות המלחמה והמאמץ שלנו?
כי ככה השם עשה אנחנו אכן לא מבינים את זה, אבל הוא נתן לאדם שליטה כמעט כמו אלהים
אבל שלא נשכח שבעצם ה׳ אדונו הוא האדיר שמו ולא שום דבר אחר
כופלים את זה כולם וכנראה היו עונים את זה עוד פעמים
ואני חושב שהמזמורים האחרים שיש להם פתיחה וסיומת זהים הם בבירור רק מזמורי הלל, שהפתיחה וסיומת זה מה שהקהל עונה, כמו ‘הללויה׳, או ‘הודו לה׳ כי טוב׳
וכנראה שהיה גם סדר מענה ‘ה׳ אדוננו וכו׳
ובזה אפשר קצת לקרוא המזמור
שיש קודם כל הפזמון ה׳ אדוננו
ואז החזן אומר ‘אשר תנה הודך על השמים׳
כאומר, אכן אדיר שמו בארץ אבל גם בשמים, אפילו יותר, רק זה לא הנושא שלנו עכשיו
ואז כולם עונים ‘ה׳ אדוננו וגו׳
ואז כמו שיש ‘יאמרו נא ישראל׳, כך יש פה ‘מפי עוללים ויונקים׳, המקריא אומר אני שומע אפילו את הילדים צועקים בעוז, ה׳ אדוננו!, ככה יפה וראוי, ככה ננצח את השונאים שלנו, (ככה זה עובד גם במזמור הודו ליי בהלל, כולם צועקים הודו בשם ה׳ כי אמילם׳)
ואז הוא אומר את השטיקל שלו כי אראה שמיך, שזה בעצם ההוד שעל השמים
ואז מה אנוש וכו׳, שזה האדיר שמך בכל הארץ
ועל זה עונים ה׳ אדוננו וגו׳
Saturday, May 11, 2024 • ג׳ אייר תשפ״ד
כן, שלא צריך להיות כתוב שהשם שומר צדיקים רק שיודע אותו . וכן דרך רשעים תאבד מעצמה לא צריכה שמישהו יאבד אותה